קנגורו (אי)
שגיאות פרמטריות בתבנית:אי
פרמטרים [ שנת אוכלוסייה ] לא מופיעים בהגדרת התבנית
 | |
| אתר ה"אבנים המרשימות" בפארק הלאומי פלינדרז צ'ייס | |
| נתונים גאוגרפיים | |
|---|---|
| מיקום | מפרץ סיינט וינסנט |
| קואורדינטות | 35°50′0″S 137°15′0″E / 35.83333°S 137.25000°E |
| סוג | אי |
| שטח | 4,405 קמ"ר |
| אורך | 150 ק"מ |
| רוחב | 0.9 עד 57 ק"מ |
| היקף החוף | 540 ק"מ |
| גובה מרבי | 307 מטר |
| נתונים מדיניים | |
| מדינה |
 אוסטרליה |
| אוכלוסייה | 4,417 (שגיאת לואה ביחידה יחידה:עיר בשורה 504: attempt to index field 'wikibase' (a nil value).) |
| מגלה | מתיו פלינדרס |
קנגורו (באנגלית: Kangaroo Island) הוא האי השלישי בגודלו באוסטרליה, אחרי טסמניה והאי מלוויל. הוא ממוקם כ-112 ק"מ דרום-מערבית לאדלייד בפתחו של מפרץ סיינט וינסנט. בנקודה מסוימת הוא מרוחק רק כ-13 ק"מ מקייפ ג'רביס ביבשת האוסטרלית (באוסטרליה הדרומית).
גאוגרפיה
אורך האי 150 ק"מ ורוחבו נע בין 900 מ' - 57 ק"מ; כששטחו הכללי הוא 4,405 קמ"ר. היקפו הוא 540 ק"מ והנקודה הגבוהה ביותר בו היא בגובה 307 מ'. בין האי לחצי האי יורק שנמצא צפונית-מזרחית לו עובר "מצר אינבסטיגייטור" (Investigator Strait) ובינו לבין קייפ ג'רביס "מצר בקסטיירס" (Backstairs Passage).
היסטוריה
האי קנגורו התנתק מן היבשת האוסטרלית לפני כ-9,000 שנים בעקבות עלייה בגובה פני הים. כלי אבן שנמצאו בחפירות ארכאולוגיות באי מעידים כי אבוריג'ינים הגיעו לאי ככל הנראה לפני כ-11,000 שנים ושההתיישבות במקום נפסקה בשנת 200 לפנה"ס לערך. קיימות תאוריות שונות המנסות להסביר את היעלמות ההתיישבות האנושית באי: מגפות, מלחמה, נישואי קרובים שיצרו מומים, שינויי אקלים או הגירה המונית מן האי.
שמו של האי ניתן לו על ידי מגלה הארצות מתיו פלינדרס על שמו של הקנגורו האפור-מזרחי הנפוץ מאד באי. האי מופה לראשונה על ידי הצרפתי ניקולס באודין שהגיע למקום זמן קצר אחרי פלינדרס ושהה במקום במקביל. עד היום שמם של אתרים רבים באי הם בצרפתית, כפי שניתן להם בידי באדוין.
בתחילת המאה ה-19 נוסדו באי מספר מושבות של ציידי כלבי ים. בהמשך מושבות אלו הפכו לישובי קבע. מתיישבים ראשונים הגיעו לאי ב-1836, ויסדו את העיר הגדולה באי, קינגסקוט. העיר הייתה הראשונה בדרום אוסטרליה ויועדה בתחילה להיות בירת המחוז. מאוחר יותר נזנחה התוכנית עקב המשאבים המוגבלים באי.
אוכלוסייה וכלכלה
נכון לשנת 2011 מתגוררים באי 4,417 תושבים. כמחצית מהתושבים מתגוררים בקינגסקוט. תושבי האי מתפרנסים בעיקר מחקלאות. בעבר עיקר החקלאות סבבה סביב רעיית כבשים ותעשיית הצמר, אך כיום גדל חלקן של תעשיית גידול הבקר וגידולים שונים כגון תפוחי אדמה, חיטה וענבים. בשנים באחרונות מתפתחת באי תעשיית יין ענפה, הכוללת כ-30 יקבים. בנוסף לכך מהווה תעשיית התיירות גורם כלכלי חשוב באי. כ-140,000 תיירים בשנה פוקדים את האי, כרבע מהם תיירי חוץ.
טבע
כמחצית מהאי מאופיין בשטח מיוער שלא בורא. כרבע משטחי האי מוגדרים כשטחי פארק או שמורת טבע. האי קנגורו מפורסם בזכות החי המתקיים בו. מכיוון שכף רגלם של בני אדם לא דרכה באי במשך שנים, התפתחה שם בלא מפריע אוכלוסיית בעלי חיים וצמחים ייחודית. חלק מבעלי החיים נכחדו מאז הגעת בני האדם לאי, כגון אמו אי הקנגורו, שהיה מין אמו ייחודי לאי. באי חיים תת-מינים אנדמים של קנגורו וקיפודן. בנוסף משגשגות באי אוכלוסיות של ברווזן וקואלות שלא חיו באי במקור אך הובאו למקום בידי המתיישבים. לחופי האי מתקיימים מושבות של פינגווין זוטר ואריות ים, ומושבות קינון גדולות מצויות בו. אחת הסיבות לכך שהאי מהווה בית גידול כה משגשג למינים רבים הוא בגלל שבניגוד לשאר היבשת, אל האי קנגורו מעולם לא הגיעו מינים פולשים מזיקים כגון ארנבת, שועל וחתול הבית. בהתאם לכך ננקטים צעדים מחמירים כדי לוודא שמינים פולשים לא יכנסו לאי.
קישורים חיצוניים
