קפאין

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
גרסה מ־00:14, 22 בנובמבר 2019 מאת דויד (שיחה | תרומות) (מתעדכן מויקיפדיה)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


שגיאות פרמטריות בתבנית:תרכובת

פרמטרים [ נוסחה כימית ] לא מופיעים בהגדרת התבנית

Caffeine
מבנה מולקולת קפאין
מבנה מולקולת קפאין
Caffeine USP.jpg
קפאין מיובש
שם סיסטמטי

1,3,7-Trimethyl-1H-purine-2,6(3H,7H)-dione

3,7-Dihydro-1,3,7-trimethyl-1H-purine-2,6-dione
מסה מולרית 194.19 גרם/מול
מספר CAS 58-08-2
צפיפות 1.2 גר/סמ"ק גרם/סמ"ק
מסיסות נמוכה במים בטמפרטורת החדר (2.17gr/100ml). מסיסות טובה יחסית ב־100 מעלות צלזיוס (67gr/100ml)
ממסים אתיל אצטט, כלורופורם, THF, פירידין
טמפרטורת היתוך 238 °C
511.15 K

קָפֵאִין (צרפתית: Caféine[א]) הוא חומר פסיכואקטיבי ממריץ ממשפחת הקסנתינים, המצוי בטבע בעיקר בפולי קפה, עלי תה, קקאו, גואראנה, אגוז קולה ובעשב המאטה. קפאין נמצא במאכלים ומשקאות רבים, כמו שוקולד, קולה, משקאות אנרגיה ועוד. קפאין הוא הסם הפסיכואקטיבי הנצרך ביותר בעולם. [1]

קפאין נצרך מדי יום בקרב מיליארדי אנשים, בעיקר במשקאות קפה ותה, לרוב על מנת לנצל את התכונות המעוררות של הקפאין.

על פי הנחיית משרד הבריאות בישראל, מוצרים עם תכולת קפאין של מעל 150 מ"ג לק"ג או לליטר צריכים להיות מסומנים בהודעה על כמות קפאין גבוהה ומוצרים עם תכולה של מעל 350 מ"ג לק"ג נדרשים לתהליך הערכת סיכון במשרד הבריאות[2]

בעבור הצמח המכיל אותו, הקפאין הוא קוטל מזיקים טבעי, מכיוון שהוא משתק והורג חלק מהחרקים שמנסים להיזון מהצמח.

תכונות

שימוש

קפאין מעלה לחץ דם ומגביר דופק, ויש המשתמשים בו כמעורר לפני פעילות גופנית. נערכו כמה מחקרים לבדיקת הטענה כי קפאין יכול לשפר ביצועים ספורטיביים, אך הם לא העלו ראיות חד משמעיות.

בקפאין גם נעשה שימוש לא חוקי כחומר פסיכואקטיבי בעירובו עם סמי רחוב כדוגמת מתאמפטמין וממריצים אחרים.

השפעות שליליות

Postscript-viewer-blue.svg ערך מורחב – השפעות בריאותיות של קפאין

לאחר תקופה ממושכת של צריכת קפאין, מערכת העצבים המרכזית מפתחת סבילות לסם. השפעותיו נחלשות, והמשתמש צורך כמויות גבוהות יותר כדי להגיע להשפעה המעוררת הראשונית.

קפאין רעיל במינונים גבוהים. למשל, מינון של כ־192 מ"ג קפאין לק"ג משקל גוף (מקביל בערך ל־72 כוסות קפה ביום לאדם) קוטל מחצית מאוכלוסיית הניסוי. תסמיני הרעלת קפאין הם חוסר מנוחה, עצבנות, התרגשות יתר, נדודי שינה, הסמקה ואי סדירות בעיכול והטלת שתן מרובה. התסמינים יכולים להופיע כבר לאחר צריכה פחותה בהרבה, ומשתנים מאדם לאדם. צריכה של יותר מ־1 גרם קפאין ביום (שווה ערך ל־23 כוסות אספרסו)[דרוש מקור] עלולה להביא לתסמינים של עווית שרירים, שטף דיבור ומחשבה לא הגיוניים ופרפור חדרים.

קפאין מפריע לספיגת ברזל בגוף, לכן ארגון הבריאות העולמי ממליץ לנשים הרות ומניקות להגביל את שתיית הקפה לשלוש עד ארבע כוסות ביום בלבד[3]. בארצות הברית ההמלצה היא פחות מ-200 מ"ג ביום לאשה הרה.

פרמקולוגיה

קפאין (משמאל) ואדנוזין (מימין) - המולקולה שלקולטנים שלה בתאי המח נקשר הקפאין

תכונותיו הפרמקולוגיות העיקריות הן גירוי מערכת העצבית המרכזית, גירוי מערכת הנשימה, גירוי קצב הלב והשפעה משתנת קלה.

קפאין חוסם קולטנים לאדנוזין, בתאי מערכת העצבים המרכזית וכן במערכות אחרות בגוף. כאשר אדנוזין נקשר לתא עצב הוא מאט את פעילות התא. תהליך זה מתרחש, בין היתר, בזמן שינה. מולקולות הקפאין, הדומות לאדנוזין, נקשרות לאותם קולטנים אך לא גורמות להאטת פעילות התא. במקום זאת הקפאין חוסם את הקולטנים ומונע את פעילות האדנוזין. הפעילות העצבית המוגברת גורמת לשחרור ההורמון אדרנלין, והוא גורם לכמה תופעות כגון הגברת קצב הלב, עליית לחץ הדם, הגברת זרימת הדם לשרירים, הפחתת זרימת הדם לעור ולאיברים הפנימיים ושחרור גלוקוזה מהכבד.

קפאין הוא מעכב לא בררני לאנזימי פוספודיאסטראז עבור cAMP.

נוסף על כך, קפאין מעלה את רמת המוליך העצבי דופמין במוח ועל כן גורם להתמכרות ולתלות גופנית בשימוש ממושך בו.

זמן מחצית החיים של קפאין משתנה מאדם לאדם, ותלוי בגורמים רבים. עבור בוגרים בריאים הוא בטווח רחב: 3-7 שעות. הוא מעובד בכבד לשלושה מטבוליטים: פרקסנתין (84%), תאוברומין (12%) ותאופילין (4%). לאלה יש השפעות פרמקולוגיות שדומות לקפאין עצמו, והם עוברים שלבי עיבוד נוספים עד להפרשה מן הגוף.

תכולת קפאין במזון

להלן כמויות קפאין ממוצעות במנה על פי כמה מקורות:

ראו גם

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ שם זה לחומר ניתן לראשונה בצרפתית. הצורה המקובלת באנגלית היא Caffeine. בעברית נכתב לעיתים קוֹפאין, בדומה לנהוג בגרמנית: Koffein, בהשפעת השם האנגלי Coffee. קפאין שהופק מעלי תה מכונה תאין (théine, theine), אך אלה שני שמות לאותו החומר.
  1. ^ J. W. Daly, J. Holmén, B. B. Fredholm, [Is caffeine addictive? The most widely used psychoactive substance in the world affects same parts of the brain as cocaine], Lakartidningen 95, 1998-12-16, עמ' 5878–5883
  2. ^ הנחיה בדבר מוצרי מזון המכילים קפאין, באתר משרד הבריאות
  3. ^ תזונה בריאה בעת הריון והנקה, מאתר ארגון הבריאות העולמי
  4. ^ 4.0 4.1 4.2 4.3 שושנה חן, הקפאין שאנחנו צורכים (ובכלל לא ידענו), באתר ynet, 4 באוגוסט 2003
  5. ^ 5.0 5.1 5.2 5.3 5.4 5.5 5.6 ד"ר אורדי שרף, קפאין, קפה ובריאות. מתחילים לחשוב הפוך, באתר מכבי שירותי בריאות, 31 באוקטובר 2011
  6. ^ נאוה רוזנפלד, תה שחור מול תה ירוק, באתר nrg‏, 7 בפברואר 2005
Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0