קרבנות הנשיאים
בעת חנוכת המשכן, הקריבו נשיאי השבטים קרבנות, ונתנו מתנות לעבודת הלווים.
קרבנות הנשיאים הוקרבו בתחילת חודש ניסן החל מא' בניסן ועד י"ב בניסן בשנה השנייה ליציאת בני ישראל ממצרים. (ב'תמ"ט) בהתחלה נתנו הנשיאים כקבוצה שש עגלות לנשיאת המשכן, ואיתן 12 פרים למשוך את העגלות. העגלות חולקו לבני גרשון ומררי. ולאחר מכן הקריבו הנשיאים במשך 12 יום קרבנות, ונתנו מתנות למשכן כל נשיא ביום נפרד. קרבנות הנשיאים ומתנותיהם היו זהים:
"קַעֲרַת כֶּסֶף אַחַת שְׁלֹשִׁים וּמֵאָה מִשְׁקָלָהּ מִזְרָק אֶחָד כֶּסֶף שִׁבְעִים שֶׁקֶל בְּשֶׁקֶל הַקֹּדֶשׁ שְׁנֵיהֶם מְלֵאִים סֹלֶת בְּלוּלָה בַשֶּׁמֶן לְמִנְחָה. כַּף אַחַת עֲשָׂרָה זָהָב מְלֵאָה קְטֹרֶת. פַּר אֶחָד בֶּן בָּקָר אַיִל אֶחָד כֶּבֶשׂ אֶחָד בֶּן שְׁנָתוֹ לְעֹלָה. שְׂעִיר עִזִּים אֶחָד לְחַטָּאת. וּלְזֶבַח הַשְּׁלָמִים בָּקָר שְׁנַיִם אֵילִם חֲמִשָּׁה עַתֻּדִים חֲמִשָּׁה כְּבָשִׂים בְּנֵי שָׁנָה חֲמִשָּׁה"
קרבנות הנשיאים הוקרבו בשנים עשר יום רצופים, כולל בשבת בהוראת שעה.
סדר הקרבת הקרבנות
שבט לוי לא השתתף בחנוכת המשכן.
המדרש מספר שאהרן הכהן, נתקנא בנשיאים ולכן נתן לו ה' את מצוות הדלקת המנורה, הכתובה מיד אחרי קרבנות הנשיאים, וזו הסיבה לסמיכותם.
קריאת קרבנות הנשיאים
כל קרבנות הנשיאים נמצאים בפרק ז' בספר במדבר, והם חלק מפרשת נשא.
קרבנות הנשיאים הם קריאת התורה בחנוכה כאשר בכל יום קוראים קרבן של נשיא אחד, חוץ מיום ראשון של חנכה בו קוראים מ"ויהי ביום כלות משה להקים את המשכן" (או מפרשית ברכת כהנים), ומהיום האחרון בו קוראים קרבנות של חמישה נשיאים ואת פרשיית מעשה המנורה.
יש הנוהגים לקרוא את פרשיות קרבנות הנשיאים החל מא' בניסן ועד י"ב ניסן בסוף תפילת שחרית, בכל יום את פרשת הנשיא שהקריב באותו היום, ולאחריה את ה"יהי רצון" עם שם השבט והנשיא של אותו יום. בי"ג ניסן קוראים את הקטע של "זאת חנוכת המשכן".