קריית ארבע

קריית ארבע

כיכר בקריית ארבע
מדינה
מחוז	יהודה ושומרון
מעמד מוניציפלי	מועצה מקומית
ראש המועצה	אליהו ליבמן
גובה ממוצע	‎913 מטר
תאריך ייסוד	1972
סוג יישוב	יישוב 5,000‏–9,999 תושבים
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף פברואר 2024 (אומדן)
- אוכלוסייה	7,563 תושבים
- דירוג אוכלוסייה ארצי	205
- שינוי בגודל האוכלוסייה	‎1.0% בשנה
- צפיפות אוכלוסייה	1,872 תושבים לקמ"ר
- דירוג צפיפות ארצי	128
תחום שיפוט	4,040 דונם
- דירוג ארצי	204
(למפת הר חברון מוגדלת)   קריית ארבע (למפת הר חברון רגילה)   קריית ארבע (למפת ישראל רגילה)   ירושלים תל אביב חיפה ראשון לציון אשדוד באר שבע נתניה אילת קריית שמונה בית שאן קצרין טבריה עפולה חדרה נהריה עכו כרמיאל אשקלון מצפה רמון ערד עזה יריחו ירדן סוריה לבנון סיני (מצרים) הים התיכון נצרת לוד רהט הים האדום קריית ארבע (למפת ישראל מוגדלת)   ירושלים תל אביב חיפה ראשון לציון אשדוד באר שבע נתניה אילת קריית שמונה בית שאן קצרין טבריה עפולה חדרה נהריה עכו כרמיאל אשקלון מצפה רמון ערד עזה יריחו ירדן סוריה לבנון סיני (מצרים) הים התיכון נצרת לוד רהט הים האדום קריית ארבע 31°32′08″N 35°07′05″E
מדד חברתי-כלכלי - אשכול לשנת 2019	3 מתוך 10
- דירוג ארצי	210
מדד ג'יני לשנת 2019	0.3877
- דירוג ארצי	164
לאום ודת   יהודים: 97.8%   ערבים-מוסלמים: 0%   ערבים-נוצרים: 0%   דרוזים: 0%   אחרים: 2.2% לפי הלמ"ס נכון לסוף 2021
אוכלוסייה לפי גיל 0 10 20 30 40 50 60 70 גילאי 0 - 4 13.2% גילאי 5 - 9 11.1% גילאי 10 - 14 10.9% גילאי 15 - 19 9.9% גילאי 20 - 29 16.7% גילאי 30 - 44 15.6% גילאי 45 - 59 9.7% גילאי 60 - 64 3.6% גילאי 65 ומעלה 9.3% לפי הלמ"ס נכון לסוף 2021
חינוך סה"כ בתי ספר 11 –  יסודיים 8 –  על-יסודיים 4 תלמידים 2,500  –  יסודי 1,695  –  על-יסודי 805 מספר כיתות 137 ממוצע תלמידים לכיתה 21.2 לפי הלמ"ס נכון לשנת ה'תשפ"א (2020-‏2021)
פרופיל קריית ארבע נכון לשנת 2020 באתר הלמ"ס
http://www.kiryat4.org.il/

קִרְיַת אַרְבַּע היא התנחלות עירונית במעמד של מועצה מקומית, השוכנת מזרחית ובסמוך לעיר חברון. זהו היישוב היהודי הגבוה ביותר ביהודה ושומרון, בגובה של כ-1,008 מטר מעל פני הים. קריית ארבע משמשת כמרכז העירוני ליישובי האזור, ובה נציגויות של מספר רשויות, מרכזים רפואיים ומועצה דתית.

שם העיר

בספר יהושע חברון נקראת קריית ארבע על שם הענק ארבע: ”אֶת קִרְיַת אַרְבַּע אֲבִי הָעֲנוֹק הִיא חֶבְרוֹן בְּהַר יְהוּדָה” (יהושע כא יא). נמנית בין שלוש עשרה ערי הכהנים, הקריה הועברה כעיר הכהנים על פי הטלת גורל שנערך במשכן שילה על ידי יהושע בן נון ואלעזר הכהן.יש הסוברים שמשמעות השם היא קריה שבה ארבעה רבעים.

תולדות היישוב

בערב ליל הסדר תשכ"ח (ב-11 באפריל 1968) שכרה קבוצת יהודים את מלון "פארק" הערבי בחברון במטרה לחגוג בו את ה"סדר". היהודים שהו במלון גם לאחר הפסח. חודש וחצי לאחר מכן, ב-21 במאי אותה שנה הועברו היהודים להתיישב בממשל הצבאי בחברון בטיעון של שיקולים ביטחוניים. ביוני 1970 פורסמו מודעות בעיתונים של אישים שונים הקוראים להקים את הקריה באופן מיידי. בין החותמים היו הסופרים משה שמיר, יצחק שלו ע. הלל, רבקה מרים ואורי צבי גרינברג וכן אקדמאים רבים, בהם הפרופסורים יוחנן אהרוני, מנחם אלון, מרסל אליקים, יהודה אליצור, חיים זאב הירשברג, חיים חנני, ישראל תא-שמע, אהרן הראל-פיש, יובל נאמן ואברהם שליט. באותה שנה החלו עבודות אינטנסיביות להקמתה של קריית ארבע. ב-19 באוגוסט 1971, לאחר מאבקים רבים וקשים הוציא הממשל הצבאי צו 561 שעל פיו הוקמה קריית ארבע כ"ועד מקומי". הוועד נקרא "מינהלת קריית ארבע" ויושב ראש שלה מונה מטעם משרד הפנים.

ב-1 במרץ 1981 הפך הוועד המקומי למועצה מקומית על פי צו 892 ובשנת 1985 נערכו הבחירות הראשונות לראשות המועצה.

קריית ארבע תוכננה לראשונה על ידי האדריכלים שמואל שקד ויעקב ונטורה.

ראש המועצה הנוכחי הוא אליהו ליבמן, לפניו כיהן בראשות המועצה מלאכי לוינגר. משנת תשל"ח ועד שנת תשע"ה כיהן הרב דב ליאור כרב היישוב.

ב-2018 פורסם כי בחמש השנים שקדמו לכך נבנו במקום כ-200 יחידות דיור.

אוכלוסייה

רחוב מגורים טיפוסי בקריית ארבע, מרץ 2019

לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) נכון לסוף פברואר 2024 (אומדן), מתגוררים בקריית ארבע 7,563 תושבים (מקום 205 בדירוג רשויות מקומיות בישראל). האוכלוסייה גדלה בקצב גידול שנתי של ‎1.0%‏. אחוז הזכאים לתעודת בגרות מבין תלמידי כיתות י"ב בשנת ה'תשפ"א (2020-‏2021) היה 70.8%. השכר החודשי הממוצע של שכיר במשך שנת 2019 היה 5,929 ש"ח (ממוצע ארצי: 9,745 ש"ח).

להלן גרף התפתחות האוכלוסייה ביישוב:

כ-11% מתושבי קריית ארבע הם מקהילת בני מנשה שנקלטו ביישוב באמצע שנות ה-90. שאר האוכלוסייה מורכבת מדתיים לאומיים, חילונים, שומרי מסורת וחרדים.

מוסדות חינוך

בקריית ארבע מערכת חינוך ענפה המשרתת את תושבי האזור.

הישיבה התיכונית

גנים ובתי ספר

• 22 גני ילדים
• יסודי ממלכתי דתי- "ממ"ד חברון", "אלוני ממרא", "תלמוד תורה קניין תורה" ו"תלמוד תורה חברון".
• יסודי ממלכתי- "גוונים"
• תלמוד תורה מערת המכפלה (זילברמן)
• מועדוניות רווחה- "בית הדקל" ו"בית ארז"

ישיבות ואולפנות

• "אולפנת קריית ארבע"
• "ישיבה תיכונית קריית ארבע"
• ישיבת הסדר- "ישיבת ניר"
• ישיבה גבוהה "שבי חברון"

תנועות נוער

• בני עקיבא- סניף קריית ארבע, סניף נופי ממרא
• אריאל בנים- סניף קריית ארבע, סניף רמת ממרא
• אריאל בנות- סניף קריית ארבע, סניף רמת ממרא
• בית"ר- מעוז קריית ארבע

לימודים כלליים

• מכללת הוראה הפועלת כשלוחת מכללת אפרתה
• מדרשה לטיולים - "מדרשת חברון"
• מרכז פסג"ה (פיתוח סגלי הוראה) אזורי המשמש גם את מוסדות החינוך שבישובים באזור (גוש עציון, אפרת והר חברון)

תרבות, מסחר ואתרים מפורסמים

חזית היכל התרבות

בניין המועצה

• מתנ"ס- מרכז קהילתי, הוקם בשנות ה-80
• מוזיאון ארץ יהודה
• היכל תרבות - נחנך בספטמבר 2011 (אלול תשע"א)
• מועדון "גיל הזהב"
• שתי ספריות ציבוריות המשרתות את תושבי קריית ארבע והאזור
• מחקר ופיתוח אזורי יהודה- הוקם בשנת 1998 ביישוב, ביוזמת משרד המדע והטכנולוגיה
• מכון לרבני יישובים - נוסד בשנת 1995
• מרכז הפיס - שוכן בשכונת רמת ממרא ובו ממוקם חדר כושר וחדרי חוגים
• אולם הספורט המרכזי - נבנה בתחילת שנות ה-80 ומתקיימים בו פעילויות ספורט וחוגים לרוב.
• בריכת שחייה - בסמוך למתנ"ס. נבנתה בתחילת שנות ה-80.
• קאנטרי קלאב חדיש ומתקדם נחנך בשנת 2016
• המרכז האזרחי בבניין המועצה, מאכלס בתי עסק וכן שירותי דואר
• המרכז המסחרי - כולל בתי עסק קטנים, מסעדות, סניף של הביטוח לאומי, בנק ועוד
• המרכז המסחרי רמת ממרא
• אזור תעשייה - כולל מספר מפעלים וסדנאות עבודה כגון יקבים, נגריות, כרכיות, בית דפוס, מאפיה, אולם אירועים ועוד.
• פארקים ומרחבים ירוקים- פארק מרכזי בלב הקריה סמוך למתנ"ס ופארק מרכזי בשכונת רמת ממרא- בגובה של כ-1000 מטר מעל פני הים.
• הריקוד - מרכז לאומנויות המחול - נוסד בשנת 2001

תחבורה

את קריית ארבע שירתה במשך שנים רבות חברת אגד עד ינואר 2017, שבה הוחלפה בחברת אגד תעבורה. בקריה קיים מסוף אוטובוסים מרכזי אחד של "אגד תעבורה". מסוף זה משמש לרוב כתחנת מוצא (קווי ירושלים, באר שבע, קריית גת, הר חברון ועוד) אך גם כתחנת ביניים למספר קווים (באר שבע, חברון).

סמל היישוב

הסמל עוצב בידי ברוך נחשון תושב המקום וצייר במקצועו. הוא כולל את המרכיבים הבאים:

• המרכיב העיקרי הוא הנבל המציין כי דוד המלך מלך בחברון.
• על שני הנבל גפנים ובקצותיו רימונים - שני פירות אלה נמנים עם שבעת המינים ואופיינים לאזור.
• במרכז הנבל ניצב אריה המביט לשמאל - זהו סמל שבט יהודה.
• האריה ניצב על מבנה מערת המכפלה השוכנת בחברון הסמוכה - מסמלת את הזיקה ההיסטורית היהודית למקום.
• בתחתית הנבל הרים עגולים ובתים - מסמלים את בתי חברון והרי יהודה.
• קצות נבל הן בצורת שופרות - מסמלים את הגאולה.

שכונות

שכונת גבעת חרסינה מעל בתי קריית ארבע - מבט מבית השלום צפונה, מרץ 2019

• לב הקריה- השכונה המרכזית. כוללת את האזור הוותיק של קריית ארבע, ובו רוב השירותים ומוסדות הציבור (בהם ישיבת ההסדר), לצד בנייה חדשה כגון שכונת "נופי כרמים" (המוכרת בתור "המדורגים").
• רמת ממרא (גבעת חרסינה) שגובהה כאלף מטרים מעל פני הים, שכונת המגורים הגבוהה ביותר בארץ ישראל המערבית. במקור נקראה השכונה על שמו של אל"ם אהרן חרסינה, ראש מחלקת הגנה מרחבית במטכ"ל. בשכונה נמצאים יקב הבוטיק יקב נח והישיבה התיכונית קריית ארבע.
• אשמורת יצחק
• גבעת האבות - בכניסה לחברון
• גבעת גל
• נופי ממרא

ראו גם

• היישוב היהודי בחברון
• ישיבת ניר קריית ארבע
• ישיבה תיכונית קריית ארבע

קישורים חיצוניים

• פרופיל קריית ארבע נכון לשנת 2020 באתר הלמ"ס

• גיא נרדי, ‏“קרית ארבע היא מיקרוקוסמוס של ישראל”, באתר גלובס, 6 במרץ 2018
• קרני אלדד, ‏הסוכן מהבית ממול, בעיתון מקור ראשון, 28 במרץ 2019

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

28977802קריית ארבע