קריית שמונה

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
גרסה מ־08:58, 24 באפריל 2018 מאת עידו (שיחה | תרומות) (גרסה אחת של הדף wikipedia:he:קריית_שמונה יובאה: ייבוא מוויקיפדיה העברית: ראה רשימת התורמים)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
קריית שמונה
Coat of arms of Kiryat Shmona.png
קריית שמונה.JPG
קריית שמונה במבט מרכס רמים
מדינה ישראלישראל ישראל
מחוז הצפון
מעמד מוניציפלי עירייה
ראש העירייה הרב ניסים מלכה
גובה ממוצע[1] ‎207 מטר
תאריך ייסוד 1950
סוג יישוב יישוב עירוני 20,000‏–49,999 תושבים
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף ינואר 2024 (אומדן)[1]
  - אוכלוסייה 23,716 תושבים
    - דירוג אוכלוסייה ארצי 101
    - שינוי בגודל האוכלוסייה ‎4.5% בשנה
  - צפיפות אוכלוסייה 1,640 תושבים לקמ"ר
    - דירוג צפיפות ארצי 144
תחום שיפוט[2] 14,460 דונם
    - דירוג ארצי 97
33°12′42″N 35°34′24″E / 33.2116311318334°N 35.573204923663°E / 33.2116311318334; 35.573204923663
מדד חברתי-כלכלי - אשכול
לשנת 2019[3]
5 מתוך 10
    - דירוג ארצי 141
מדד ג'יני
לשנת 2019[2]
0.3778
    - דירוג ארצי 188
לאום ודת[2]
יהודים: 89.2%ערביי ישראל|ערבים-אסלאם|מוסלמים: 0%ערביי ישראל|ערבים-נצרות|נוצרים: 0%דרוזים: 0%אחרים: 10.8%Circle frame.svg
לפי הלמ"ס נכון לסוף 2021
אוכלוסייה לפי גיל[2]
 
 
 
 
 
 
 
 
 
0 10 20 30 40 50 60 70
גילאי 0 - 4 7.2%
גילאי 5 - 9 6.6%
גילאי 10 - 14 7.2%
גילאי 15 - 19 6.8%
גילאי 20 - 29 16.4%
גילאי 30 - 44 17.6%
גילאי 45 - 59 17.0%
גילאי 60 - 64 6.5%
גילאי 65 ומעלה 14.7%
לפי הלמ"ס נכון לסוף 2021
חינוך[2]
סה"כ בתי ספר 14
–  יסודיים 9
–  על-יסודיים 11
תלמידים 3,679
 –  יסודי 1,895
 –  על-יסודי 1,784
מספר כיתות 182
ממוצע תלמידים לכיתה 24.1
לפי הלמ"ס נכון לשנת ה'תשפ"א (2020-‏2021)
פרופיל קריית שמונה נכון לשנת 2020 באתר הלמ"ס
www.k-8.co.il
קריית שמונה, 1964
המסגד של אל-ח'אלצה, כיום המוזיאון לתולדות קריית שמונה. שוכן בפארק הזהב
"ביג צ'יף" (1968), פסל חוצות מעשה ידי הפסל יגאל תומרקין בקריית שמונה
קריית שמונה ממצפה לירן

קִרְיַת שְׁמוֹנָה היא עיר השוכנת באצבע הגליל ושייכת מנהלית למחוז הצפון בישראל. היא הוכרזה כעיר בשנת 1974. בקריית שמונה מתגוררים כ-24 אלף תושבים, והיא העיר הצפונית ביותר במדינת ישראל.

היסטוריה

בו' בטבת תש"י, 26 בדצמבר 1949, הוקמה קריית שמונה כמעברה על אדמות הכפר הערבי "אל-ח'אלצה", שתושביו נמלטו במלחמת העצמאות.

בתחילה נקראה העיר "קריית יוסף" על שמו של יוסף טרומפלדור. בהמשך הוסב שמה ל"קריית שמונה" על מנת להנציח גם את שאר חברי תל חי שנהרגו באותה תקופה, בהם חמישה נוספים שנהרגו בקרב על תל חי במאורעות תר"פ (בנימין מונטר, דבורה דרכלר, שרה צ'יזיק, יעקב טוקר וזאב וולף שרף) ושניים שנהרגו מספר שבועות לפני כן (שניאור שפושניק ואהרון שר).

בשנת 1951 מנתה אוכלוסיית קריית שמונה כ-5,000 תושבים וב-1983 15,000. בשנת 1953 היא הוכרה כמועצה מקומית, ובשנת 1974 הוכרזה כעיר. בשנים הראשונות הגיעו לעיירה עולים מתימן ומרומניה ובהמשך הגיעו אליה עולים רבים מצפון אפריקה.

העיר נבנתה ללא תוכנית אב, אלא שכונה אחר שכונה בהתאם לגלי העלייה. כעיר הגדולה באצבע הגליל ומיקומה לצד כביש 90 משמשת קריית שמונה כיום כמרכז אזורי ליישובי הסביבה במספר תחומים: שירותי בריאות מתמחים, תעשייה, שירותים עסקיים ומסחר.

בשל מיקומה בקרבת הגבול בין ישראל ללבנון, סבלה העיר, מאז שנות השישים של המאה העשרים, מפיגועי חדירות מחבלים, שהגיעו מעבר לגבול וכן מירי טילי קטיושות. אחת התקריות החמורות הייתה ב-11 באפריל 1974. אז, חדרה חוליית מחבלים מלבנון לעיר ורצחה ששה-עשר מתושביה. לבד מאובדן חיי אדם במעשי החבלה, התושבים הורגלו לחיות בפחד, התקשו לשמור על שגרת עבודה[4] והעיר ספגה ממעשי החבלה נזקים קשים לרכוש.[5] בגלל סיבות אלו נערכה מלחמת לבנון הראשונה, וכן המבצעים "דין וחשבון" ו"ענבי זעם".

בשנות ה-90 נקלטו בעיר כ-6,000 עולים מחבר המדינות.[6]

מאז יציאת צה"ל מלבנון בשנת 2000 שרר שקט יחסי בעיר, שהופר פעם נוספת במלחמת לבנון השנייה, אז ספגה קריית שמונה פגיעות ישירות רבות של טילי קטיושה.

אוכלוסייה

לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) נכון לסוף ינואר 2024 (אומדן), מתגוררים בקריית שמונה 23,716 תושבים (מקום 101 בדירוג רשויות מקומיות בישראל). האוכלוסייה גדלה בקצב גידול שנתי של ‎4.5%‏. אחוז הזכאים לתעודת בגרות מבין תלמידי כיתות י"ב בשנת ה'תשפ"א (2020-‏2021) היה 75.9%. השכר החודשי הממוצע של שכיר במשך שנת 2019 היה 7,172 ש"ח (ממוצע ארצי: 9,745 ש"ח).[7]

כיום יש זליגה של כ-1000 משפחות אל ההרחבות בקיבוצים באזור. להלן גרף התפתחות האוכלוסייה ביישוב:

אתרים בקריית שמונה

  • פארק הזהב - הוא פארק עירוני המהווה מרחב טבע אורבני ייחודי מסוגו בישראל, בליבה של קריית שמונה. זהו השטח הציבורי הפתוח הגדול והמרכזי בעיר, המשתרע על שטח של כ- 110 דונמים. שמו ניתן לו על שם "נחל עין זהב" החוצה אותו והוא שוכן בחלקה המזרחי של קריית שמונה, למרגלות גבעת שחומית. לאחר שיקום הנחל והפארק מקיים האזור מערכת אקולוגית טבעית בלב העיר.
  • חורשת קק"ל- חורשה הנמצאת בדרום העיר ובה גן משחקים, מתקני כושר ושטחי צמחייה פוריה.
  • מוזיאון לתולדות קריית שמונה[1], הממוקם בבניין המסגד הנטוש ששימש את היישוב אל-ח'אלצה, כיום בתוך שטח הפארק העירוני, פארק הזהב. בנין המסגד נבנה על ידי כמאל אפנדי בשנת 1906. בשנת 1948 ננטש המסגד ונהרס ועם בואם של ראשוני העולים לכפר הערבי הנטוש, שימש המקום למפגשים ואירועים חברתיים. בשנת 1968 הפך הבניין למשכנו של בית משפט השלום בעיר ולאחר 20 שנה, בשנת 1988, הוחלט להופכו למוזיאון עירוני שישמר את תולדות היישוב.
  • בית הספר לילדי הבדואים- בנין אבן הנמצא במרכז העיר אשר עד היום נראים שרידיו. בנין זה נבנה על ידי הבריטים בשנת 1936 על מנת לפייס את התושבים הערבים הממורמרים. במסגרת מאמציהם של הבריטים להשתלב במרחב הכללי של האוכלוסייה הוחלט להקים בכפר חלסה 2 בתי ספר לילדי הבדואים היושבים בחלסה. בית ספר כללי שילמד אותם לימודים רגילים כגון כתיבה וקריאה ובית ספר חקלאי שילמד את ילדי הפלחים יסודות החקלאות המודרנית. הבניין השני נבנה בדרום העיר באזור משתלת הקרן הקיימת ונהרס על ידי קק"ל בשנות ה-80. בשנת 1948 ננטש המבנה כפי שננטשה כל העיירה הערבית חלסה. בשנת 1949 כשהגיעו ראשוני העולים לכפר חלסה, המבנה היה נטוש לחלוטין. רק בשנות החמישים כאשר קריית שמונה מנתה מעל 1,500 נפש ובשנת 1951 כאשר המעברה מנתה כ – 3,000 נפש הוחלט להעביר למבנה יפה זה חלק מתלמידי היישוב שלמדו בחאן והכינו את המקום לקליטת מספר תלמידים לבית ספר שנקרא בית-חינוך ב' ללימודים של שומרי מסורת ודת. בית ספר זה היה בית הספר הממלכתי הדתי הראשון של היישוב. בסוף שנות החמישים ובתחילת שנות השישים ננטש המבנה כאשר התלמידים הועברו למבנים אחרים ביישוב המתפתח. המבנה שימש כספריה עירונית ראשונה, אחר כך שימש כמועדון טכני משגשג וכן כמקום של תנועת הצופים. המבנה ננטש בראשית שנות השבעים כאשר המצב הביטחוני לא איפשר לקיים שם פעילות ציבורית.  כיום המבנה נטוש כאשר ישנם מספר תוכניות לשיפוצו ולהופכו למוזיאון או למסעדה אם כי קיימת תוכנית מוכנה להורסו ולבנות את בנין העירייה החדש.
  • "בית החאן"- ביתו של כאמל אפנדי, בעל אדמות רבות בגליל ובכפר אל- חאלצ'ה. המבנה נבנה על ידו בשנת 1906 וננטש בשנת 1948, במהלך מלחמת העצמאות. במשך השנים שימש המבנה הן למגורים והן כמבנה ללימודים ולבתי עסק, עבור העולים החדשים אשר הגיעו להתיישב במקום. בשנת 1982 שופץ המבנה בתרומה של 2 מיליון דולר מקהילת סן פרנסיסקו, תרומה אשר הדגישה את מבנהו הייחודי. כיום משמש המבנה כמרכז אומנויות אזורי השייך לרשת המתנ"סים.
  • טחנת הקמח- שרידי טחנת הקמח נמצאים מדרום ל"פארק הזהב". התחנה נבנתה על ידי משפחת חסין העשירה מהכפר הונין ופעלה עד לקום המדינה. התחנה סיפקה קמח לפלחים אשר עיבדו את השדות באזור והיא אחת משתי תחנות אשר נמצאו בקריית שמונה. האחת נהרסה כליל בעת פיתוח השכונה והשנייה נשמרה, עקב הצמחייה הגבוהה אשר כיסתה אותה. תחנה זו מיועדת לשיפוץ יסודי ולהפעלה.
  • בניין המשטרה- בנין המשטרה בקרית שמונה הוא מבנה אשר נבנה על ידי הבריטים בשנת 1939, לאחר פרעות 39–1936 (כחלק ממאורעות תרפ"ט) ולצורך שמירה על הסדר הציבורי. המבנה ננטש עם סיום המנדט הבריטי ונתפש שוב על ידי כוחות הפלמ"ח שהגיעו לכפר הערבי הנטוש. המבנה שימש למתן שירותים אזרחיים שונים, משרדי ממשל ולכוחות שיטור. כיום מבנה זה משמש כבנין המשטרה המקומית בעיר. תחילה שימש המבנה הנטוש כמרכז האזורי לנתינת שירותים שונים כגון הדואר, השמירה ומשרדי הממשל. רק בשנת 1949 הועברו יחידות שוטרים עבריים ממטולה לאייש את התחנה בעת שהחל גל העלייה הגדול ליישוב חלסה והיה צורך בשוטרים לפקוח ושמירה על הסדר הציבורי. המבנה חולק לשניים. חלק אחד היה משרדים אזרחיים ששימשו את ראשי היישוב הראשונים והחלק השני שימש כתחנת משטרה לכל דבר.

חינוך ותרבות

בקריית שמונה פועלים מוסדות תרבות רבים, ובניהם:

  • היכל תרבות המופעל על ידי מחלקת התרבות של העירייה, משמש גם כקולנוע העירוני, בו מוקרנים סרטים בסופי שבוע תמורת תשלום דמי כניסה סמליים.
  • תיאטרון מרא"ה - קבוצת תיאטרון מקומית שהוקמה על ידי השחקן מנחם עיני ומנוהלת על ידי השחקן יפתח קליין.
  • קפה חברותא - בר-קפה שהוקם במרכז העיר על ידי פעילים חברתיים ממאהל המחאה שפעל בעיר. פועל בצורת "בר טאפאס", המרכז מוצרי אלכוהול מהגליל, מקיים הופעות מסיבות, ירידים סדנאות יין ופעילויות לילדים.
  • להקת מחול עירונית - הורה גואל ע"ש גואל קמרי ז"ל

מוסדות חינוך

בעיר ישנם 7 בתי ספר יסודיים המונים כ-1800 תלמידים. 5 מתוכם מ"מ: מצודות, תל חי, מגינים, קורצ'אק, ויצחק הנשיא. 2 מתוכם ממ"ד: עוזיאל ורמב"ם.

כמו כן ישנם 4 בתי ספר תיכוניים המונים כ-1750 תלמידים: מקיף דנציגר, המתמיד, אולפנית, ברנקו-וייס, ובית ספר לחינוך מיוחד המונה כ-125 תלמידים (רננים).

מוסדות חינוך נוספים בעיר הם: מרכז פיסג"ה, החווה החקלאית, שפ"י, מתי"א.

ישיבת ההסדר קריית שמונה בראשות רב העיר צפניה דרורי בשיתוף עם הרב ישראל קירשטיין, המהווה מרכז תורני לכל יישובי הגליל העליון. תלמידיה משלבים לימוד תורה עם שירות ביחידות הקרביות של צה"ל. הישיבה הוקמה בשנת 1977 בקריית שמונה במטרה לחזק את העיר.

בסמוך לעיר נמצאת המכללה האקדמית תל חי, מעונות הסטודנטים של המכללה ממוקמים כשני קילומטר מערבית אליה, בחלקה הצפוני של קריית שמונה. לימודי המכללה מתקיימים בשני קמפוסים, האחד המצוי כשני ק"מ צפונית לקריית שמונה, והשני, אשר נחנך בתחילת שנת הלימודים תשס"ט, ממוקם מזרחית לקמפוס הראשון.

ילדים ונוער

בעיר מצויים מספר מתנס"ים:

  • בית ונקובר: בית וונקובר, הקרוי גם "מתנ"ס כל-נדרי" בית הנוער העירוני נפתח בשנת 2007 ונותן מענה חברתי לכלל בני הנוער בעיר. בית הנוער משמש כמוקד פעילותם של עיד"ן, נוער בסיכון, מרכז אתגרים, נוער עולה, נוער צד"ל ומנהיגות נוער במהלך שנת הלימודים ובחופשות. כמו כן מהווה המקום מקור לשיתופי פעולה עם מסגרות נוספות הפועלות בתוכו כגון: מטמון, קפה מותק לתשושי נפש, חוגים וציון מועדים על פי הלוח העברי.
  • בית החאן
  • ארתור פוקס
  • מרכז תקוותנו: מבית קרן ילדנו. המרכז הקהילתי הממוקם ברחוב טרומפלדור הוא הגדול באצבע הגליל, ומשרת את תושבי העיר והסביבה משנת 1973. מרכז תקוותנו מפעיל חוגי ספורט ואמנות רבים, משרת את קהילות העולים מרוסיה בתיאטרון בובות והרצאות בשפת האם שלהם. לאחרונה הצטרפו בני המנשה לקהל הנהנה מהפעילות החינוכית במרכז. מרכז תקוותנו מפעיל גם 2 מעונות לפעוטות מגיל 3 חודשים עד גיל 3, באישור משרד הכלכלה, לרווחת המשפחות הצעירות בעיר.
  • בעיר פעילות תנועות נוער רבות:
  • תנועת הצופים- שבט גונן.[8]
  • תנועת בני עקיבא.
  • תנועת הנוער כנפיים של קרמבו (לילדים עם צרכים מיוחדים)
  • תנועת עיד"ן (תנועה מקומית אשר נוסדה בקריית שמונה ומשמעות שמה- עולם יפה דרך נוער).
  • חוגי סיור של החברה להגנת הטבע במסגרת המל"ש.
  • איגי- ארגון נוער גאה.

בקריית שמונה שני מקומונים, "מידע 8" היוצא לאור מאז 1973 ו"חדשות הגליל" הצעיר יותר, היוצאים לאור מדי יום שישי ומסקרים את הנעשה בעיר ובסביבותיה.

תעשייה ומסחר

למרות היותה היישוב המרכזי באזור התיירותי של אצבע הגליל, מתקיימת בקריית שמונה פעילות מועטה בתחום התיירות. בקצה הדרומי שלה ממוקם הרכבל העולה למנרה, המלון היחידי בה הוא בית החייל של האגודה למען החייל ויש בה מעט צימרים. בעיר פועלות מספר מסעדות המסווגות כמסעדות עממיות או מסעדות אוכל מהיר.

לעיר שני אזורי תעשייה: צפוני הנמצא סמוך לכביש 99 המוביל לכיוון דן, ודרומי הנמצא בכניסה הדרומית לעיר. הם מאכלסים מספר בתי חרושת ומלאכה, מסגריות, מוסכים ונגריות. הבולטים בהם הם מפעל "לודזיה" לייצור גרביים, מפעל "מיצי הגליל העליון" (יצרן המותג "סיידר הגליל") ומאפיית "פת הגליל".[דרושה הבהרה]

שטח כלל האזורים המוקצים לתעשייה ומלאכה הוא 1530 דונם, מתוכם 1281 הם בגדר "שטח תפוס" והיתר, 249, הם בגדר "שטח פנוי". מספר העובדים בכלל אזורי התעשייה הוא 1037.[9]

להלן טבלת המפעלים על פי גודל שטח הקרקע[9]:

מפעלים קטנים (עד 10 דונם) מפעלים בינוניים (10-30 דונם) מפעלים גדולים (מעל 30 דונם)
אדיה חברה לנכסים בע"מ - 9 דונם רימוני פלסט בע"מ - 11 דונם עוף הגליל בע"מ - 51 דונם
המובילים קריית שמונה בע"מ - 9 דונם מטיילי קריית שמונה בע"מ - 10 דונם אשליר בע"מ - 40 דונם
מירג חב' לפיתוח בע"מ - 9 דונם גליל כימיקלים בע"מ - 26 דונם אדיל אחזקות בע"מ - 39 דונם
אם.אי.סולפונציה בע"מ - 8 דונם חב' ' החשמל לישראל בע"מ - 23 דונם
יהודה ברוך-אל - 8 דונם

במרץ 2011 התקבלה בוועדת הכספים של הכנסת החלטה לפיה משרד האוצר ומשרד התמ"ת יסייעו לחברת "איתוראן" להעתיק את מרכז השרות שלה מיהוד לקריית שמונה. מהלך זה עשוי היה להוסיף לעיר 300 מקומות עבודה. בעקבות חילוקי דעות, התבטל המהלך.[10]

ספורט

לקריית שמונה קבוצת כדורגל המשחקת בליגת העל - עירוני קריית שמונה. הקבוצה נוצרה מאיחודן של הקבוצות הפועל ומכבי קריית שמונה בשנת 2000. הקבוצה עלתה בשנת 2007 לראשונה בתולדותיה לליגת העל, בסיום העונה הראשונה שלה שם הגיעה למקום השלישי ולהשתתפות בגביע אופ"א האירופי. בסוף שנת 2008/09 ירדה הקבוצה לליגה הלאומית אך בחלוף שנה נוספת שבה לליגת העל. אצטדיונה הביתי הוא האצטדיון העירוני שבקריית שמונה.

את עונת 2011/12 פתחה הקבוצה בצורה מצוינת תחת המאמן רן בן שמעון וחמישה מחזורים לסיום העונה זכתה באליפות ראשונה היסטורית. בעונת 2012/2013 התחילה הקבוצה תחת ניהולו של גילי לנדאו אשר פוטר ובמקומו מונה ברק בכר. קריית שמונה העפילה לגמר גביע המדינה אשר נערך ב-8 במאי 2013, ובו הפסידה הקבוצה להפועל רמת גן.[11] בכר הוביל את הקבוצה לזכייה בגמר גביע המדינה ב-7 במאי 2014, לאחר שניצחו את מכבי נתניה בהארכה. כיום מאמנם של קריית שמונה הוא חיים סילבס

לקריית שמונה יש גם קבוצת כדורסל חדשה יחסית בליגה א'[12] המשחקת באולם "בית הפועל" שבעיר.

בעיר נמצא המרכז לטניס בישראל - קריית שמונה.

הטבות בחקיקה

בהיותו יישוב חקלאי או יישוב באזור פיתוח, עובדים המעתיקים את מקום מגוריהם ליישוב וגרים בו לפחות שישה חודשים רצופים, נהנים מכך שאם התפטרו לשם כך מעבודתם, ההתפטרות תיחשב להם כפיטורים.[13] לתושבי יישוב זה ניתן זיכוי ממס הכנסה בהתאם לסעיף 11 לפקודת מס הכנסה.[14]

סמל העיר

הסמל בנוי ממספר מוטיבים:

  • האריה השואג: סמל גבורתם של שמונת גיבורי תל-חי, על שמם נקראת קריית שמונה, מסמל את ההיסטוריה של העיר בתקופתו של יוסף טרומפלדור וחבריו בסיפור תל-חי. בנוסף "האריה השואג" סמל לחוזק ולכוח העמידה של התושבים מול הקטיושות והפיגועים. האריה השואג מופיע גם בסמל המועצה האזורית גליל עליון, בסמל מכללת תל-חי ובסמל בית ספר תל-חי בקריית שמונה.
  • גלגל התעשייה: סמל לתעשייה המתפתחת בעיר.
  • בנייה וצמיחה: העיר בתנופת בנייה והתפתחות תוך שמירה על איכות הסביבה והנוף.
  • החרמון והשמש העולה: הנוף המרהיב והשמש העולה סימן לתקווה.

ראשי העיר ויושבי ראש המועצה המקומית

טבלה מסכמת

ראשי מועצה ממונים ראשי מועצה נבחרים ראש מועצה
וראש עיר נבחר
ראש ועדה קרואה ראש עיר נבחר ראש עיר נבחר ראש עיר נבחר
אברהם הכהן
אילן הרטוב
יצחק זכאי
אשר ניזרי
ודוד מורה
מכהנים לסירוגין
אברהם אלוני
שהוחלף לשנה על ידי
דוד חזן
ראובן רוברט פרוספר אזרן חיים ברביבאי
שהוחלף לשנה על ידי
סמי מלול
ניסים מלכה
מ-1953 מ-1955 מ-1971 מ-1980 מ-1983 מ-1997 מ-2008

ערים תאומות

ראו גם

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ 1.0 1.1 אוכלוסייה בעיריות, במועצות המקומיות והאזוריות וביישובים בעלי 2,000 תושבים לפחות - לפי טבלה חודשית של למ"ס עבור סוף ינואר 2024 (אומדן), בכל יתר היישובים - לפי טבלה שנתית של למ"ס עבור סוף 2022.
  2. ^ 2.0 2.1 2.2 2.3 2.4 הנתונים לפי טבלת רשויות מקומיות של למ"ס עבור סוף 2021
  3. ^ הנתונים לפי טבלת מדד חברתי כלכלי של למ"ס נכון לשנת 2019
  4. ^ פוטרו מעבודתם פקידים שנעדרו בימי המתיחות, דבר, יום רביעי, יולי 29, 1981; מדור Front page, עמוד 1
  5. ^ מיליון שקל - הנזק הישיר מהקטיושות לקריית שמונה. דבר, יום שני, יולי 13, 1981; עמוד 2
  6. ^ סיפורו של מקום, תעודת זהות, באתר עיריית קריית שמונה
  7. ^ פרופיל קריית שמונה באתר הלמ"ס
  8. ^ העמוד הרשמי של שבט גונן באתר הצופים
  9. ^ 9.0 9.1 אזור תעשייה קרית-שמונה, באתר מידע על איזורי תעשייה
  10. ^ הבעלים נסוג: איתוראן לא תעבור לקריית שמונה, ynet, 9.6.11
  11. ^ הפועל רמת גן זכתה בגביע המדינה , הארץ, 8.5.13
  12. ^ סגל קבוצת הפועל קריית שמונה כדורסל, אתר איגוד הכדורסל, 3.7.13
  13. ^ תקנה 12(ב) לתקנות פיצויי פיטורים (חישוב הפיצויים, והתפטרות שרואים אותה כפיטורים), תשכ"ד-1964
  14. ^ בהתאם לסעיף 11 לפקודת מס הכנסה ניתן לתושב יישוב זה זיכוי ממס הכנסה בשיעור מסוים מהכנסתו החייבת מיגיעה אישית, בתנאי שהתגורר ביישוב שנה לפחות. ראו חוברות ניכויים חודשיות - לוח עזר לחישוב מס הכנסה ממשכורת ושכר עבודה, באתר של רשות המיסים
  15. ^ לישון בקריית שמונה מעריב, יום ראשון, אוקטובר 19, 1980; עמוד 13
  16. ^ ח"כ נמיר: לפטר את יו"ר המועצה. דבר, יום ראשון, יולי 26, 1981; עמוד 2
  17. ^ חיים ברביבאי - ראש עיריית קריית שמונה - הורשע בשוחד ובמרמה; קיבל תרומות מקבלנים במהלך הבחירות, אלי אשכנזי, THE MARKER, 2008
  18. ^ חיידק אלים תקף את חיים ברביבאי, עדי חשמונאי, nrg, 2008
צילום פנורמי של העיר מבית החייל