קריפטון

קריפטון (Krypton) הוא יסוד ממשפחת הגזים האצילים שסמלו הכימי Kr ומספרו האטומי 36. שמו נובע מהמלה היוונית "κρυπτός" ‏(קריפטוס) - נסתר/חבוי.

תכונות

קריפטון הוא גז חסר צבע הנמצא בכמויות זעירות באטמוספירה ומופק מניזול אוויר. זהו אחד מתוצרי הפירוק של אורניום. כמוצק הוא מתגבש לגבישים לבנים במבנה קובי - תכונה אופיינית לכל הגזים האציליים.

שימושים

בשל מחירו הגבוה יחסית, לקריפטון מספר מצומצם של שימושים בהם:

• ל-⁸⁵Kr שימוש באנליזות כימיות.
• ⁸¹Kr משמש לבדיקת תפקוד הריאות.
• גז אדיש במילוי נורות להט.
• יישומים במנורות נתרן וכספית.

לייזר קריפטון-פלואורי

בקריפטון משתמשים גם בבניית מספר סוגים של לייזר אקסימר, העיקרי שבהם הוא קריפטון פלואורי. בלייזר זה משקיעים אנרגיה בתערובת של גז קריפטון ובמולקולות פלואור ליצירת התגובה:

Kr _(g) + F_{2 (g)} ^אנרגיה→ KrF_{2 (g)}

מולקולה זו איננה יציבה ובהתפרקותה בחזרה למרכיביה נפלטת אנרגיה בזמן קצר מאד. אורך הגל של קרן האור הנפלטת הוא 248 ננומטר ומשך הזמן של פעימת הלייזר הוא בדרך כלל בין 20 ל-30 ננושניות.

היסטוריה

הקריפטון זוהה ב-1898 על ידי ויליאם רמזי ומוריס טרברס (Morris Travers). הגילוי נבע מהוצאת הרכיבים המוכרים מאוויר נוזלי. יסוד זה מצוי באוויר החופשי אך בריכוז נמוך מאוד. בשנת 1960 שימש איזוטופ של קריפטון להגדרת יחידת האורך מטר. ב-1983 הגדרת המטר שונתה והיא עתה מתבססת על מהירות האור בואקום.

צורה בטבע

ריכוז הקריפטון באוויר הוא 1.14 חלקים למיליון (ppm) והוא מזוקק מהאוויר בניזול.

תרכובות

כגזים אציליים אחרים, קריפטון נחשב גז אדיש מבחינה כימית - זו טעות וישנן מספר תרכובות של קריפטון. תרכובות קריפטון שהצליחו ליצור:

• F₂Kr - הופק בכמויות זעירות (גרמים בודדים) בכמה טכניקות שונות.
• היונים ArKr⁺ וKrH⁺ הופקו ונחקרו.
• ישנן ראיות לקיום התרכובות KrXe או היון KrXe⁺.

ראו גם

• קריפטונייט - מינרל בדיוני שמקורו בפלנטת המוצא הבדיונית "קריפטון", בספר הקומיקס "סופרמן".

קישורים חיצוניים

• קריפטון ב-Webelements (אנגלית)