ר"ן

ר"ן

לידה	1315 או 1320 ה'ע"ה
פטירה	1 בינואר 1376 ט' בשבט ה'קל"ו
השתייכות	בית מדרשו של הרמב"ן
תחומי עיסוק	פרשן תלמוד, פוסק, פילוסוף ורופא
רבותיו	אביו - ר' ראובן בן ר' נסים ורבי פרץ הכהן
תלמידיו	הריב"ש, ר' חסדאי קרשקש, ר' יוסף חביבא (בעל הנמוקי יוסף)
בני דורו	רבי וידאל די טולושא
חיבוריו	חידושי הר"ן על הש"ס, פירוש על הלכות הרי"ף, 'דרשות הר"ן'

רבי נסים בן רבי ראובן גִירוֹנְדִי (הר"ן או הרנב"ר) (ה'ע"ה, 1315 בערך - ט' בשבט ה'קל"ו, 1 בינואר 1376), מן הראשונים. המקובל מבין פרשני הרי"ף ומגדולי פרשני התלמוד.

הר"ן היה בעל השכלה מדעית, פילוסופית ורפואית. כמו כן התמחה בכתיבת סת"ם, ואף כתב לעצמו ספר תורה, ששרד, וכיום מוחזק בספרייה הלאומית בירושלים. היה משמונת הרבנים המוערכים ביותר על ידי רבי יוסף קארו.

תולדות חייו

הר"ן נולד בעיר ברצלונה שבספרד בתחילת המאה ה-14. את תורתו למד מאביו רבי ראובן בן רבי נסים, וכן למד אצל רבי פרץ הכהן. על כתביו וסגנון לימודו ניכרת השפעתו של רבי דוד בונפיד, אותו הוא מרבה לצטט בחידושיו למסכת סנהדרין ולמסכת פסחים, לעיתים תוך ציטוט פיסקאות שלמות מחיבורו. כמו כן, למד מפי תלמידי חכמים נוספים בדורו אשר שמותיהם טרם פוענחו לעת עתה.

בבגרותו שימש דיין ומורה הלכה בברצלונה. כמו כן, לימד והעמיד ישיבה בברצלונה. בעת כהונתו כרבה של קהילת ברצלונה ניסה הר"ן להוכיח את עשירי הקהילה על דרכם, זאת לאחר שהעשירים בדורות שלפני גירוש ספרד החלו לזלזל בשמירת מצוות וייתכן שזאת הייתה סיבת התוכחה. ניסיון התוכחה לא עלה בידו שכן עשירי הקהילה סירבו לשנות את אורחות חייהם ולשמור מצוות באופן קפדני יותר.

תיאור הדברים מובא בשו"ת שכתב תלמידו הריב"ש: ”וחי נפשי ראיתי אני בברצלונה את מורנו הרב רבנו ניסים זצ"ל כשהיה רוצה להוכיח על איזה דבר מעצמו קצת עשירי הקהילה, היו מתריסים נגדו ומבטלין עצתו” (שו"ת הריב"ש, תשובה תמ"ז).

במרוצת הזמן עלתה קרנו, ונחשב לראש כנסת ישראל בספרד, כמו הרשב"א והריטב"א בדור שלפניו. גם בקרב הגוים חלקו לו כבוד. חכמתו וידיעתו בתורה נפוצו בכל קצוות תבל, ומכל קהילות העולם ביקשו תורה מפיו. שאלות רבות שעליהן השיב אבדו במרוצת השנים, ונותרו אך מעט מתשובותיו שנתפרסמו בקובץ שו"ת הר"ן.

בעת ששימש כרב בברצלונה, העלילו עליו ועל כמה מנכבדי ורבני הקהילה עלילת שווא, שבעקבותיה נאסרו לחמישה חדשים, אשר בסופם נתבררו כחפים מפשע ושוחררו. תקופת פעילותו של הר"ן נמשכת לערך משנת ה'ק"י (1350 לספה"נ), שנה הנזכרת באחת מתשובותיו, עד ט' בשבט שנת ה'קל"ו (1376) בה נפטר. באחת מדרשותיו, מזכיר הר"ן את המגפה השחורה כאירוע שהתרחש שלוש עשרה שנה קודם לכן.

תקופת חייו של ר"ן על ציר הזמן

‏

חיבוריו

• פירוש להלכות הרי"ף - הר"ן נתפרסם בעולם התורה, בעיקר בזכות פירושו על הלכות הרי"ף. פירוש זה נדפס עם הרי"ף כבר בהוצאה הראשונה. כמו כן חיבר חידושים על הש"ס אשר אינם מתייחסים לרי"ף, כמפורט להלן.

הפירוש המצוי בידינו היום הוא על שתים עשרה מסכתות בלבד (הפירושים למסכת מועד קטן ולמסכת מכות מיוחסים לר"ן בטעות). יש הטוענים שהר"ן חיבר פירוש על כל המסכתות, אלא שלא הגיעו כתבי היד למדפיסים. בפירוש זה מגלה הר"ן את כוחו בתורה, ואינו נרתע מלבחון ולשקול את דברי החכמים שקדמו לו. בעקבות כך, יש ^{[דרוש מקור]} המשווים אותו לראב"ד, שנודע בחריפותו בהשגותיו.

• חידושי הר"ן - מלבד הפירוש על הרי"ף, חיבר הר"ן ספר חידושים על כמה ממסכתות התלמוד. בחיבור זה אין הוא מפרש אליבא דהלכתא את הרי"ף – מסקנת הסוגיה – אלא מפלפל ומאריך בדיונים על לשון הגמרא ופירושה, בכך הלך הר"ן בעקבות חכמי ספרד הקודמים – תלמידי הרמב"ן, זאת בשונה מחכמי אשכנז שכתבו את מסקנותיהם על הגמרא בדרך של פסקים (כגון פסקי הריא"ז, הרא"ש ועוד).

חלק מחידושיו אלו עדיין לא ראו אור.

• פירוש למסכת נדרים - במסכת זו, פירושו, שהודפס במהדורות הש"ס לצד הגמרא, מהווה את הפירוש המרכזי ללומדי המסכת, כיון שהמפרשים הרגילים, רש"י ותוספות למסכת זו אינם מצויים במהדורה רגילה.

• דרשות הר"ן - חיבור נוסף של הר"ן. בספר חמש עשרה דרשות, העוסקות בסוגיות שונות בעיון פילוסופי, לא ברור האם נאמרו בבית כנסת במתכונות של דרשה לקהל הרחב או בפורום מצומצם יותר, בכל מקרה מדובר בדרשות ארוכות ומעמיקות. דיון על זיהוי המחבר נמצא בפתיחת המהדורות החדשות של הספר, למשל בזו של מוסד הרב קוק. מהדורה מבוארת של הספר יצאה לאור בשנת תשע"ה במסגרת הלימוד היומי באמונה.

יחסו לקבלה

ישנה עדות מפי הריב"ש, תלמידו המובהק של הר"ן, שרבו לא היה עוסק בתחום הנסתר, ואף התרחק ממנו. וכך כותב הריב"ש: "וכן הודעתיך מה שאמר לי בייחוד מורי הרב רבנו ניסים ז"ל כי הרבה יותר מדאי תקע עצמו הרמב"ן ז"ל להאמין בעניין הקבלה ההיא..." (שו"ת הריב"ש סימן קנז).

תלמידיו וחבריו

• הריב"ש. המפורסם מבין תלמידיו - רבי יצחק בר ששת, אשר כתב עליו: "אין ערוך אליו בכל חכמי ישראל ואין להשוות. כולם לפניו כקליפת השום וכגרגיר שומשום" (שו"ת הריב"ש סימן שעה).

• ר' חסדאי קרשקש, שנתפרסם בשיטותיו הפילוסופיות הייחודיות, ובספרו אור ה', הוא מתלמידי הר"ן.

• ר' וידאל די טולושא, מחבר מגיד משנה על הרמב"ם, היה חברו של הר"ן.

לקריאה נוספת

• מנחם לורברבוים, פוליטיקה וגבולות ההלכה, תרגם יובל ג'ובני, הוצאת מכון שלום הרטמן, 2005
• אבינועם ביר, עיון במשנת התשובה של רבנו ניסים בן ראובן (הר"ן) מגירונא -- סיני קמז (תשע"ד), עמ' ג-ז.

קישורים חיצוניים

• "נסים בן ראובן גירונדי (הר"ן)", יהודה דוד אייזנשטיין (עורך), אנציקלופדיה אוצר ישראל, ניו יורק: פרדס, תשי"ב, חלק ז, עמוד 82, באתר HebrewBooks
• מרדכי מרגליות (עורך כללי), "ר"ן", אנציקלופדיה לתולדות גדולי ישראל, תל אביב: י' צ'צ'יק, תש"ו, עמ' 1174-1172, באתר HebrewBooks
• ר"ן, ב"אנציקלופדיה יהודית" באתר "דעת"

מספריו

• חידושי הר"ן למסכת מגילה מועד קטן, ירושלים תשכ"ג, באתר היברובוקס
• חידושי הר"ן למסכת בבא מציעא, ירושלים תשל"ג, באתר היברובוקס
• חידושי הר"ן למסכת בבא בתרא, ירושלים תשכ"ג, באתר היברובוקס
• חידושי הרן למסכת סנהדרין, ירושלים תשל"ג, באתר היברובוקס
• חידושי הר"ן למסכת שבועות, ירושלים תשל"ג, באתר היברובוקס
• חידושי הר"ן למסכת עבודה זרה, ירושלים תש"ב, באתר היברובוקס
• חידושי הר"ן למסכת חולין, ירושלים תשל"ג, באתר היברובוקס
• חידושי הר"ן למסכת נדה, ירושלים תשל"ג, באתר היברובוקס