ראובן עמיתי

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
גרסה מ־23:30, 29 בנובמבר 2020 מאת ספרא (שיחה | תרומות) (ייבוא מוויקיפדיה העברית, ראה רשימת התורמים)
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
ראובן עמיתי
ראובן עמיתי
ראובן עמיתי

ראובן עמיתי (נולד ב-23 באוגוסט 1955) הוא פרופסור מן המניין להיסטוריה של המזרח התיכון וכיהן בעבר כדיקן הפקולטה למדעי הרוח באוניברסיטה העברית בירושלים. הוא מתמחה בהיסטוריה של המזרח התיכון ומרכז אסיה בימי הביניים המאוחרים (1500-1000 לספירה בקירוב) ומופקד הקתדרה ע"ש אליהו אילת להיסטוריה של העמים המוסלמיים, וכן הוא בין ההיסטוריונים הבודדים בעולם הכותבים את ההיסטוריה הצבאית של הממלוכים והמונגולים.

ביוגרפיה

ראובן עמיתי נולד וגדל בפילדלפיה, סיים את לימודיו בבית הספר התיכון הידוע של פילדלפיה, Central High School, במחזור ה-232 שלו בשנת 1973. בשנים 1976-1975 שימש כמזכיר כללי של תנועת הנוער הציונית השומר הצעיר בצפון אמריקה. עלה לישראל בשנת 1976 במסגרת גרעין השומר הצעיר וגר שנים מספר בקיבוץ הראל. למד לתואר ראשון באוניברסיטת פנסילבניה שבפילדלפיה ב-1976, תואר שני ודוקטורט באוניברסיטה העברית, עם השתלמות באוניברסיטת לונדון. נושא הדוקטורט שלו הוא "המלחמה בין הממלוכים למונגולים, מקורותיה והתנהלותה", אותו קיבל ב-1990. הדוקטורט נעשה תחת פרופסור דוד איילון, הוא היה הדוקטורנט האחרון שלו. לאחר מכן שהה שנה באוניברסיטת פרינסטון לצורך הפוסט-דוקטורט. בשנים 1997-1996 היה באוניברסיטת אוקספורד, עמית מחקר בסנט אנטוניס קולג', היה חוקר אורח באוניברסיטת בון ב-2004 ושימש כמרצה אורח בסורבון ב-2007. לימד באוניברסיטת בן-גוריון בנגב והרצה ביד יצחק בן-צבי. בשנת 2007 סיים את תפקידו כראש המרכז לחקר האסלאם ע"ש נחמיה לבציון. בשנת 2008 מונה לפרופסור מן המניין, בשנת 2010 נבחר לדיקן הפקולטה למדעי הרוח באוניברסיטה העברית.

בשנת 2007 יצא לאור קובץ מאמרים של ראובן עמיתי בנושאי המונגולים בארצות האסלאם. הוא עבד תקופה מסוימת על חקר התאסלמות המונגולים וההיסטוריה הצבאית של המונגולים בארצות האסלאם והמדינה הממלוכית. כעת הוא חוקר את ארץ ישראל בתקופה הפוסט-צלבנית ואת סוריה בתקופה הממלוכית.

מחקרו

מחקרו נסב על ההיסטוריה הטורקית המוקדמת במזרח התיכון וכניסת עמי הערבה לאזור בכלל, לפני העות'מאנים. ראובן עמיתי עוסק בשלושה נושאים הקשורים זה לזה:

  • 1. הממלכה הממלוכית שהתקיימה בשנים 1517-1250, בעיקר היבטים צבאיים ופוליטיים.
  • 2. המונגולים בארצות האסלאם: היבטים פוליטיים, צבאיים וחברתיים, והתנגשות בין המונגולים לבין הממלוכים בשנים 1320-1260 היו על גבולות סוריה. ההתנגשות הראשונה התקיימה ב-1260 בקרב עין ג'אלאות (מעין גולית, כלומר מעין חרוד), שם ניצחו הממלוכים באזור מעיין חרוד, היו כ-10,000 פרשים בכל צד. בעקבות זאת התקיימה מלחמה בת 60 שנה בין הממלוכים למונגולים, זה נושא הדוקטורט של ראובן עמיתי, ומחקר זה פורסם כספר:

Mongols and Mamluks: The Mamluk-Ilkhanid War, 1260-1281 ספרו זה ראה אור בהוצאת אוניברסיטת קיימברידג' ב-1995.

מעבר לממד הצבאי עסק ראובן עמיתי במדינה שהקימו המונגולים באיראן, בעיראק, באנטוליה ובקווקז, שהייתה ההמשך של המדינה המונגולית הגדולה וכתב סדרת מאמרים על התאסלמות המונגולים במערב אסיה: איך התאסלמו, מי אסלאם אותם ומה נותר מהדת המסורתית. הספור המונגולי באירן ובסביבתה שונה מאוד מהסלג'וקים שהגיעו במאה ה-11 לארצות האסלאם. הסלג'וקים אימצו מהר מאוד את דת האסלאם ותרבות השלטון "המוסלמי" של האזור. לעומתם, המונגולים נכנסו לאירן כפגנים ב-1219 ורק סביב 1300 התאסלמו. חלקם הגדול נשארו נוודים. הסלג'וקים שהגיעו במאה ה-11 אמצו מהר מאוד את השיטה הממלוכית. המונגולים מעולם לא אימצו את העבדות הצבאית, כוחם היה כוח השבטים.

לגבי החברה המונגולית במזרח התיכון, הגיע ראובן עמיתי לשתי מסקנות:

  • 1. המונגולים נשארו נוודים והצבא שלהם לא עבר שינויים מרחיקי לכת.
  • 2. הגרסה הרווחת במחקר הייתה כי הסופיםתעתיק מדויק, "צופים", דהינו מיסטיקנים מוסלמים) היו גורם מכריע להתאסלמותם של המונגולים, בגלל קרבתם לשאמאנים המרכז אסיאתיים. עמיתי סותר דעה זו. ראשית, אין דמיון של ממש בין סופים לשאמאנים. שנית, השאמאנים המשיכו להתקיים גם לאחר התאסלמות המונגולים. שלישית, הסופים לא היו הגורם היחיד שהביא להתאסלמות המונגולים (יש עולמא, פקידים טורקים מוסלמים וכו'). רביעית, הצלחתם של הסופים כגורם מאסלם נובע ממאפיינים שונים.
  • 3. ארץ-ישראל וסוריה רבתי כולה בתקופה הפוסט-צלבנית, בעיקר בתקופה של שלטון הממלוכים. זה הנושא העיקרי שמעסיק את ראובן עמיתי בשנים האחרונות ויהווה את מוקד התעניינותו בשנים הבאות. לשם כך הוא חבר ואף מרכז קבוצת מחקר (="מוקד מצוינות") שממומן על ידי הקרן הלאומית למדע בנושא: "התהוות החברה האסלאמית בארץ ישראל, 600-1500 בקירוב לספה"נ".[1]

ספרים שכתב

  • The Mamluk-Ilkhanid war: its origins and conduct up to the second battle of Homs (A.H. 680/A.D. 1281) / a dissertation submitted to the Senate of the Hebrew University of Jerusalem in fulfillment of the Requirement for the degree of doctor of Philosophy by Reuven Amitai-Preiss;‬ Jerusalem: Hebrew University of Jerusalem, 1990
  • Mongols and Mamluks: the Mamluk-Ilkhanid War, 1260-1281 / Reuven Amitai-Preiss. Cambridge: Cambridge University Press, 1995.
  • מבוא לתולדות האסלאם והמזרח התיכון - כרך א / ר. עמיתי-פרייס; ירושלים: הוצאת אקדמון, תשנ"ו, 1995

ספרים שערך וההדיר

  • The Mongol empire and its legacy / edited by Reuven Amitai-Preiss and David O. Morgan; Leiden, The Netherlands: Brill, 1999
  • Mongols, Turks, and others: Eurasian nomads and the sedentary world / edited by Reuven Amitai and Michal Biran. Leiden; Boston: Brill, 2005.
  • * The Mamluk Sultanate: Political, Military, Social and Cultural Aspects, eds. Amalia Levanoni and Reuven Amitai.

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא ראובן עמיתי בוויקישיתוף

הערות שוליים

Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0