ראש ממשלת ישראל
איוש נוכחי | בנימין נתניהו |
---|---|
תאריך כניסה לתפקיד | 31 במרץ 2009 |
דרכי מינוי | קבלת אמון הכנסת והציבור |
תחום שיפוט | ישראל |
מעון | בית אגיון, ירושלים |
מושב המשרה | ירושלים, ישראל |
ייסוד המשרה | 14 במאי 1948 |
איוש ראשון | דוד בן-גוריון |
ראש ממשלת ישראל הוא ראש הרשות המבצעת בשיטת הממשל בישראל. החוק הישראלי מקנה לממשלה שאותה מנהל ראש הממשלה את סמכויות השלטון הביצועיות, על אף שנשיא המדינה מוגדר בחוק כראש המדינה. לראש ממשלת ישראל מתמנה אחד מחברי הכנסת, שנשיא המדינה הטיל עליו להרכיב ממשלה, אחר התייעצות עם נציגי הסיעות, ושהצליח לקבל את אישורה של הכנסת להרכב ממשלתו. תהליך בחירתו של ראש הממשלה, וכן סמכויותיו וסמכות ממשלתו נקבעו בחוק יסוד: הממשלה, שעבר גלגולים אחדים.
סמכויותיו ותפקידיו של ראש הממשלה
ראש הממשלה מנהל את ישיבות הממשלה ואת עבודת הממשלה בכלל. הוא ממלא את מקומם של שרים שהתפטרו או שנבצר מהם למלא את תפקידם, הוא הקובע את העניינים שבהם תטפל הממשלה, והוא הנושא באחריות הראשית לתוצאות מדיניות הממשלה.
עם זאת, החוק קובע כי הממשלה כולה (שלא כבמשטר נשיאותי) היא הגוף השולט במדינה, ולפיכך החלטות הממשלה מתקבלות בהצבעות שדורשות תמיכה של רוב השרים, וקולו של ראש הממשלה שווה לקולו של כל שר אחר. ראש הממשלה אינו יכול לכפות את דעתו על הממשלה באופן ישיר, אולם הוא יכול:
- לפטר שרים (גם בלי הסכמת הכנסת) באופן שיקנה לו תמיכה מרבית. בפסיקת בג"ץ נקבע כי אין מניעה מראש ממשלה לפטר שרים המתנגדים לו לפני הצבעה בממשלה, כדי ליצור רוב בעד ההחלטה. השרים המפוטרים וסיעותיהם יכולים להצטרף לאופוזיציה בכנסת, ולתמוך בהצעות אי-אמון בממשלה.[1]
- לפזר את הכנסת ולקבוע בחירות חדשות, במצב בו יש בכנסת רוב שלא מאפשר לממשלה לתפקד, ובלבד שקיבל את אישורו של נשיא המדינה לכך.
- במצב חירום, כאשר קיים צורך דחוף וחיוני להתקין תקנות שעת חירום, ולא ניתן לכנס את הממשלה לשם כך, בסמכותו של ראש הממשלה להתקינן בעצמו.
בנוסף:
- ראש הממשלה מרכיב את רשימת השרים של הממשלה ומגיש אותה לאישור הכנסת.
- ראש הממשלה הוא הקובע הבלעדי של סדר היום של ישיבות הממשלה והוא גם המנהל של הישיבות, שמתנהלות בהתאם לתקנון הממשלה.
- ראש הממשלה ממונה ישירות על שירות הביטחון הכללי, המוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים, הוועדה לאנרגיה אטומית, המטה לביטחון לאומי, ועוד. ראש הממשלה אינו ממונה על צה"ל רשמית, אך מעביר הוראותיו דרך מזכירו הצבאי.
מינוי ראש הממשלה
תהליך בחירתו של ראש הממשלה, וכן סמכויותיו וסמכות ממשלתו נקבעו בחוק יסוד: הממשלה, שעבר גלגולים אחדים.
ראש הממשלה נבחר בבחירות דמוקרטיות, אבל באופן עקיף - ציבור הבוחרים בוחר את חברי הכנסת שהם נציגיו בכנסת, ואלה בוחרים את ראש הממשלה ומאשרים את הרכב הממשלה שהקים. שיטה זו נהוגה בישראל מאז יום היווסדה, למעט תקופה קצרה בין השנים 1996 - 2001. במהלך תקופה זו היה בתוקף חוק הבחירה הישירה, שהנהיג שיטה שבה הצביעו הבוחרים בנפרד לכנסת ולראש הממשלה. השיטה הונהגה בתקווה להביא ליתר יציבות בשלטון, אולם היא בוטלה כשהתברר שאין היא משיגה את מטרתה.
על-פי השיטה הנוהגת היום, עם בחירתה של כנסת חדשה מזמין נשיא המדינה נציגים מן הסיעות החברות בכנסת החדשה לשם התייעצויות. בסופן, ולא יאוחר משבוע ימים מיום פרסום תוצאות הבחירות, הוא מטיל על אחד מחברי הכנסת החדשה להרכיב ממשלה. בדרך כלל, הנשיא מטיל את מלאכת הרכבת הממשלה על חבר הכנסת שזוכה לתמיכה בכוח של מספר רב יותר של חברי הכנסת החדשה.
לראש הממשלה המיועד ניתנים 28 ימים להשלמת מלאכת הרכבת הממשלה, אך הנשיא רשאי להאריך תקופה זו בתקופות נוספות, ובלבד שלא יעלו יחד על 14 ימים. במהלך הזמן הזה הוא מקיים משא ומתן עם סיעות התומכות בו שבו מגובשים עיקרי המדיניות של הממשלה ("קווי יסוד") וחלוקת הסמכויות בתוכה ("התיקים" או השרים העומדים בראש משרדי הממשלה). בתום המשא ומתן, מציג ראש הממשלה המיועד את ממשלתו בפני הכנסת. הוא מציג את ההסכמים שהושגו עם הסיעות החברות בממשלה החדשה (סיעות הקואליציה), את קווי היסוד של הממשלה, את השרים החדשים ואת תפקידיהם. לאחר שמיעת טיעונים בעד ונגד התמיכה בממשלה החדשה מתקיימת הצבעה. אם תוצאות ההצבעה מורות על תמיכה בממשלה החדשה, נשבע ראש הממשלה החדש אמונים בזו הלשון:
אני (השם) מתחייב כראש הממשלה לשמור אמונים למדינת ישראל ולחוקיה, למלא באמונה את תפקידי כראש הממשלה ולקיים את החלטות הכנסת
— סעיף 14 בחוק-יסוד: הממשלה
במקרה וראש הממשלה המיועד מציג ממשלת חילופים ותוצאות ההצבעה מורות על תמיכה בממשלה החדשה, נשבע ראש הממשלה החדש אמונים בזו הלשון:
אני (השם) מתחייב כראש הממשלה וכראש הממשלה החלופי לעתיד לשמור אמונים למדינת ישראל ולחוקיה, למלא באמונה את תפקידי כראש הממשלה וכראש הממשלה החלופי ולקיים את החלטות הכנסת
— סעיף 13א(ו)(1) לחוק יסוד: הממשלה
ולאחריו נשבעים ראש ממשלת ישראל החלופי (במקרה של ממשלת חילופים) וכל השרים החדשים. כל זמן שראש הממשלה החדש לא הציג את ממשלתו וקיבל לה את אישור הכנסת, ממשיך בתפקידו ראש הממשלה היוצא, אף אם כבר אינו חבר הכנסת.
אם לאחר 42 הימים (28 הימים + 14 ימי ההארכה) המועמד לא הודיע לנשיא המדינה שהרכיב ממשלה, או שהודיע לו לפני כן שאין בידו להרכיב ממשלה, או שהציג ממשלה והכנסת דחתה את הבקשה להביע בה אמון (כמו שקרה לשמעון פרס בשנת 1990 עקב משבר פוליטי שכונה לימים "התרגיל המסריח"), הנשיא יכול להטיל את מלאכת הרכבת הממשלה על מועמד אחר, וגם לו יש 28 ימים להרכבת ממשלה, ללא הארכות. אם עברה תקופה זו והמועמד לא הודיע לנשיא המדינה שהרכיב ממשלה, או שהודיע לו לפני כן שאין בידו להרכיב ממשלה, או שהציג ממשלה והכנסת דחתה את הבקשה להביע בה אמון, אזי יכולים להתאגד 61 חברי כנסת ולהציע בכתב בפני הנשיא מועמד, שהוא חבר הכנסת שהביע את הסכמתו להרכבת ממשלה. במצב זה, לנשיא אין יכולת להפעיל שיקול דעת ולהתנגד, והוא נותן לו 14 ימים להרכיב ממשלה.
אם לאחר כל התהליכים הללו לא הורכבה ממשלה - תתקיימנה בחירות חדשות לכנסת ביום שלישי האחרון שבתוך 90 ימים, מיום הודעת הנשיא כי "אין רוב לכינונה של ממשלה בכנסת" או בתוך 90 יום מיום שהכנסת דחתה את בקשת האמון של מי שמונה על ידי הנשיא או בתוך 90 מיום שדחתה הכנסת את בקשת האמון של מי ש-61 ח"כים הציעו להטיל עליו את הקמת הממשלה במצב דלעיל, לפי העניין.
ראש הממשלה חייב להיות חבר הכנסת (למעט בתקופה שבה הוא ממתין להחלפתו בידי ראש ממשלה חדש), אך השרים אינם חייבים להיות חברי הכנסת. מינוי של שר או שינוי בחלוקת הסמכויות בממשלה מחייבים הודעה לכנסת, אבל ראש הממשלה רשאי לפטר שר בלי אישור הכנסת.
הכנסת רשאית להפיל את הממשלה בהצבעת אי-אמון. על-פי חוק יסוד: הממשלה הנוכחי, שנחקק ב-2001 (ונכנס לתוקפו עם תחילת כהונתה של הכנסת ה-16), הצעה להצבעת אי-אמון חייבת לכלול גם הצעה למועמד חלופי להרכבת הממשלה החדשה, מבין חברי הכנסת (למעט ראש הממשלה המכהן). ההצעה חייבת לזכות ברוב מוחלט של 61 חברי-כנסת, ובמקרה כזה חייב נשיא המדינה להטיל את הרכבת הממשלה החדשה על המועמד שהוצע.
ערך זה הוא חלק מסדרת ממשל ופוליטיקה של ישראל |
|
על-פי החוק מ-2001 יכול ראש הממשלה, בהסכמת נשיא המדינה, לפזר את הכנסת, במצב בו יש בכנסת רוב שלא מאפשר לממשלה לתפקד. החלטה כזו מביאה בהכרח להתפטרות ראש הממשלה (והממשלה כולה) ולעריכת בחירות חדשות. הכנסת רשאית במקרה כזה להציע לנשיא המדינה, בתוך 21 יום, מועמד חלופי לראשות הממשלה מבין חברי הכנסת (למעט ראש הממשלה המתפטר), ובכך לבטל את פיזור הכנסת ולהתחיל בהרכבת ממשלה חדשה.
ראש הממשלה יכול להתפטר גם מבלי לפזר את הכנסת. במקרה כזה יחזור הנשיא ויקיים התייעצויות לבחירת ראש ממשלה חדש מבין חברי הכנסת.
אם ראש הממשלה אינו מסוגל למלא את תפקידיו במשך יותר מ-100 ימים, מופעל ההליך להרכבת ממשלה חדשה כאילו התפטר ראש הממשלה ביום ה-101. אם נפטר ראש הממשלה בטרם נקבע כי הוא בלתי-כשיר, מפעילים את ההליך, כאילו התפטר ביום מותו. במקרה וראש הממשלה מורשע, בפסק דין סופי, בעבירה שיש עמה קלון רואים אותו כאילו התפטר.
ראש הממשלה בפועל
על-פי חוק יסוד: הממשלה (2001), "נפטר ראש הממשלה, נבצר ממנו דרך קבע למלא את תפקידו או הופסקה כהונתו מחמת עבירה, תקבע הממשלה שר אחר שהוא חבר הכנסת וחבר סיעתו של ראש הממשלה, לכהן כראש הממשלה בפועל עד שתיכון הממשלה החדשה" (עד שנת 1992, הניסוח של חוק יסוד: הממשלה בנושא ראש הממשלה בפועל היה מעט שונה, ועסק רק בפטירה של ראש הממשלה).
חוק יסוד: הממשלה (1968, 1992, 2001[2]) מבחין בין המושג "ממלא מקום" לבין "ראש הממשלה בפועל". ממלא מקום מקבל את מלוא סמכויות ראש הממשלה רק במקרה שנבצר מראש הממשלה לכהן באופן זמני (מחוק יסוד: הממשלה 1992, מוגבל בתקופה של "עד מאה ימים רצופים" ולא תלוי בחזרתו של רה"מ לתפקיד), אם מונה מראש, באופן אוטומטי מכוח החוק. "ראש ממשלה בפועל", אינו מתמנה, אלא בהחלטת ממשלה, "עד שתיכון הממשלה החדשה", ורק לאחר ש"נבצר דרך קבע" מראש הממשלה לכהן בתפקידו (הוכרז כנבצר קבע או חלפו 100 ימים רצופים לנבצרות הזמנית) או אם רה"מ נפטר או חדל להיות רה"מ עקב הרשעה בעבירה שיש עמה קלון. במקרים אלו, רשאית הממשלה להצביע על איזה מחבריה (ממלא מקום ראש הממשלה או שר אחר) ובלבד שיהיה חבר כנסת וחבר סיעתו של רה"מ (רק מחוק יסוד 2001 נדרש מרה"מ בפועל להיות גם חבר סיעתו של רה"מ). סמכויותיו של ראש הממשלה בפועל (או של ממלא מקום ראש הממשלה בתקופה שראש הממשלה אינו יכול למלא את תפקידו) זהות לאלו של ראש הממשלה, פרט לכך שאינו יכול לפזר את הכנסת.
מאז קום המדינה היו שלושה מקרים בהם נדרש למנות ראש ממשלה בפועל:
- יגאל אלון כיהן כראש ממשלה בפועל לאחר מותו של ראש הממשלה לוי אשכול, עד להקמתה של ממשלה בראשות גולדה מאיר.
- שמעון פרס היה ראש הממשלה בפועל לאחר רצח יצחק רבין, עד להקמת הממשלה בראשותו.
- לאחר השבץ המוחי שבו לקה אריאל שרון עברו סמכויות ראש הממשלה לממלא מקומו אהוד אולמרט, ואחר חלוף מאה ימים, בהתאם לחוק, מינתה אותו הממשלה לראש ממשלה בפועל (אף שנערכו כבר הבחירות לכנסת השבע עשרה ועמדה לקום ממשלה חדשה).
ממלא מקום ראש הממשלה
- ערך מורחב – ממלא מקום ראש הממשלה
על פי חוק יסוד: הממשלה (1968, 1992, ו-2001[2]), אפשר שאחד מחברי הממשלה שהוא גם חבר הכנסת, יכהן כממלא מקום ראש הממשלה. רק במקרה שנבצר זמנית מראש הממשלה למלא את תפקידו, ממלא מקום ראש הממשלה מחליף אותו לתקופה מוגבלת ועד "100 ימים רצופים". לאחר תקופה זו, רואים את רה"מ כ"נבצר קבע" מלמלא את תפקידו, ואת הממשלה כאילו התפטרה וכממשלת מעבר, דבר המחייב במקרה זה, (או במקרה של פטירתו או הרשעתו בדין של רה"מ), הצבעת ממשלה על אחד משריה (ממלא מקום ראש הממשלה או שר אחר, ובלבד שיהיה גם ח"כ וגם חבר סיעתו של רה"מ) לכהן כראש הממשלה בפועל.
אם לא מכהן ממלא מקום קבוע, רשאית הממשלה למנות את אחד מחבריה שחבר בכנסת למלא את מקומו של ראש הממשלה במקרים אלו לתקופה מוגבלת כאמור. ממלא מקום ראש הממשלה גם מנהל את ישיבות הממשלה כאשר זה נעדר מגבולות המדינה.
ב-4 בינואר 2006 הועברו סמכויות רה"מ אריאל שרון לממלא מקומו, אהוד אולמרט, באופן אוטומטי מכוח החוק, לאחר ששרון הוכרז כ"נבצר זמנית" (הכרזה על "נבצרות קבע" מטעם היועץ המשפטי לממשלה, מני מזוז, הייתה גוררת הצבעת ממשלה על מינוי איזה מן השרים כאמור, לראש ממשלה בפועל). ב-14 באפריל 2006, היום ה-101 לאשפוזו של אריאל שרון, הממשלה הצביעה על מינויו של אהוד אולמרט כראש ממשלה בפועל, עד להקמת הממשלה החדשה.[3]
המעון הרשמי
- ערך מורחב – בית אגיון
מעון ראש ממשלת ישראל הרשמי הוא בית אגיון, בשכונת רחביה בירושלים. קיים מיזם לבניית מתחם חדש עבור מעון ומשרד משולב לראש הממשלה והוא נקרא פרויקט אלמוג.
ראשי ממשלות ישראל
מס' | דיוקן | שם (תקופת חיים) |
מפלגה | תחילת כהונה | סיום כהונה | בחירות (מס' כנסת) | ממשלה | אירועים עיקריים | |
---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
1 | דוד בן-גוריון
(1886-1973) |
מפא"י | 14 במאי 1948 | 10 במרץ 1949 | — | הממשלה הזמנית | 1947-1949 מלחמת העצמאות
1948 הכרזה על הקמת מדינת ישראל 1948 פירוק המחתרות והקמת צה"ל 1948 החלה העלייה ההמונית 1949 החלה מדיניות הקיצוב 1949 הסכמי רודוס 1949 מבצעי עליות חיסול גלויות 1951 פעולות התגמול 1952 נחתם הסכם השילומים עם גרמניה | ||
10 במרץ 1949 | 1 בנובמבר 1950 | 1949 (1) | הממשלה הראשונה | ||||||
1 בנובמבר 1950 | 8 באוקטובר 1951 | הממשלה השנייה | |||||||
8 באוקטובר 1951 | 24 בדצמבר 1952 | 1951 (2) | הממשלה השלישית | ||||||
24 בדצמבר 1952 | 26 בינואר 1954 | הממשלה הרביעית | |||||||
2 | משה שרת
(1894-1965) |
26 בינואר 1954 | 29 ביוני 1955 | הממשלה החמישית | 1954 טבח מעלה עקרבים
1954 העסק הביש | ||||
29 ביוני 1955 | 3 בנובמבר 1955 | הממשלה השישית | |||||||
(1) | דוד בן-גוריון
(1886-1973) |
3 בנובמבר 1955 | 7 בינואר 1958 | 1955 (3) | הממשלה השביעית | 1956 מלחמת סיני
1959 מדיניות הקיצוב בוטלה 1961 לכידת ומשפט אייכמן | |||
7 בינואר 1958 | 7 בדצמבר 1959 | הממשלה השמינית | |||||||
7 בדצמבר 1959 | 2 בנובמבר 1961 | 1959 (4) | הממשלה התשיעית | ||||||
2 בנובמבר 1961 | 26 ביוני 1963 | 1961 (5) | הממשלה העשירית | ||||||
3 | לוי אשכול
(1895-1969) |
26 ביוני 1963 | 22 בדצמבר 1964 | הממשלה האחת עשרה | 1964 נחנך המוביל הארצי
1966 ביטול הממשל הצבאי על ערביי ישראל 1967 מלחמת ששת הימים | ||||
22 בדצמבר 1964 | 12 בינואר 1966 | הממשלה השתים עשרה | |||||||
המערך מפא"י | |||||||||
12 בינואר 1966 | 26 בפברואר 1969 | 1965 (6) | הממשלה השלוש עשרה | ||||||
העבודה | |||||||||
המערך העבודה | |||||||||
בפועל | יגאל אלון (1918-1980) |
26 בפברואר 1969 | 17 במרץ 1969 | — | |||||
4 | גולדה מאיר
(1898-1978) |
17 במרץ 1969 | 15 בדצמבר 1969 | הממשלה הארבע עשרה | 1969 מלחמת ההתשה
1969 תחילת העלייה מברית המועצות 1972 מחאת הפנתרים השחורים 1972 מבצע זעם האל 1973 מלחמת יום הכיפורים 1974 אסון מעלות | ||||
15 בדצמבר 1969 | 10 במרץ 1974 | 1969 (7) | הממשלה החמש עשרה | ||||||
10 במרץ 1974 | 3 ביוני 1974 | 1973 (8) | הממשלה השש עשרה | ||||||
5 | יצחק רבין
(1922-1995) |
3 ביוני 1974 | 20 ביוני 1977 | הממשלה השבע עשרה | 1976 מבצע אנטבה | ||||
6 | מנחם בגין
(1913-1992) |
הליכוד חרות |
20 ביוני 1977 | 5 באוגוסט 1981 | 1977 (9) | הממשלה השמונה עשרה | 1979 נחתם הסכם השלום עם מצרים
1979 "המהפך הכלכלי" והאינפלציה בישראל 1981 הפצצת הכור העיראקי 1981 חוק רמת הגולן 1982 מלחמת לבנון הראשונה | ||
5 באוגוסט 1981 | 10 באוקטובר 1983 | 1981 (10) | הממשלה התשע עשרה | ||||||
7 | יצחק שמיר
(1915-2012) |
10 באוקטובר 1983 | 13 בספטמבר 1984 | הממשלה העשרים | — | ||||
8 | שמעון פרס
(1923-2016) |
המערך העבודה |
13 בספטמבר 1984 | 20 באוקטובר 1986 | 1984 (11) | הממשלה העשרים ואחת | 1984 מבצע משה
1985 עסקת ג'יבריל | ||
(7) | יצחק שמיר
(1915-2012) |
הליכוד חרות |
20 באוקטובר 1986 | 22 בדצמבר 1988 | הממשלה העשרים ושתיים | 1987 פורצת האינתיפדה הראשונה
סוף שנות ה-80 העלייה מברית המועצות 1991 מבצע שלמה 1991 ועידת מדריד 1991 מלחמת המפרץ 1992 המהפכה החוקתית | |||
הליכוד | 22 בדצמבר 1988 | 11 ביוני 1990 | 1988 (12) | הממשלה העשרים ושלוש | |||||
11 ביוני 1990 | 13 ביולי 1992 | הממשלה העשרים וארבע | |||||||
(5) | יצחק רבין
(1922-1995) |
העבודה | 13 ביולי 1992 | 4 בנובמבר 1995 | 1992 (13) | הממשלה העשרים וחמש | 1993 הסכמי אוסלו
1994 הסכם השלום עם ירדן 1995 רצח יצחק רבין | ||
בפועל | שמעון פרס
(1923-2016) |
4 בנובמבר 1995 | 22 בנובמבר 1995 | 1996 מבצע ענבי זעם
1996 חיסול יחיא עייש | |||||
(8) | 22 בנובמבר 1995 | 18 ביוני 1996 | הממשלה העשרים ושש | ||||||
9 | בנימין נתניהו
(1949-) |
הליכוד-גשר-צומת הליכוד |
18 ביוני 1996 | 6 ביולי 1999 | 1996 (14) | הממשלה העשרים ושבע | 1996 מהומות מנהרת הכותל
1997 הסכם חברון 1997 אסון המסוקים 1998 הסכם ואי | ||
10 | אהוד ברק
(1942-) |
ישראל אחת העבודה |
6 ביולי 1999 | 7 במרץ 2001 | 1999 (15) | הממשלה העשרים ושמונה | 2000 נסיגת צה"ל מדרום לבנון
2000 ועידת קמפ דייוויד 2000 פורצת האינתיפאדה השנייה | ||
11 | אריאל שרון
(1928-2014) |
הליכוד | 7 במרץ 2001 | 28 בפברואר 2003 | 2001 | הממשלה העשרים ותשע | 2002 מבצע חומת מגן
2002 התחלת בנייתה של גדר ההפרדה 2005 תוכנית ההתנתקות | ||
28 בפברואר 2003 | (נבצר מ-4 בינואר 2006)
14 באפריל 2006 |
2003 (16) | הממשלה השלושים | ||||||
קדימה | |||||||||
בפועל | אהוד אולמרט
(1945-) |
(מ"מ מ-4 בינואר 2006)
14 באפריל 2006 |
4 במאי 2006 | 2006 מלחמת לבנון השנייה
2007 ועידת אנאפוליס 2007 תקיפת הכור בסוריה 2008–2009 מבצע עופרת יצוקה | |||||
12 | 4 במאי 2006 | 31 במרץ 2009 | 2006 (17) | הממשלה השלושים ואחת | |||||
(9) | בנימין נתניהו
(1949-) |
הליכוד | 31 במרץ 2009 | 18 במרץ 2013 | 2009 (18) | הממשלה השלושים ושתיים | 2011 המחאה החברתית
2011 עסקת שליט 2012 מבצע עמוד ענן 2014 מבצע צוק איתן 2015 אינתיפאדת היחידים 2017 הכרת ארצות הברית בירושלים 2019-2020 המשבר הפוליטי בישראל 2020 התפרצות נגיף הקורונה בישראל 2020 הסכמי אברהם | ||
הליכוד - ישראל ביתנו | 18 במרץ 2013 | 14 במאי 2015 | 2013 (19) | הממשלה השלושים ושלוש | |||||
הליכוד | 14 במאי 2015 | 17 במאי 2020 | 2015 (20) | הממשלה השלושים וארבע | |||||
אפריל 2019 (21) | |||||||||
ספטמבר 2019 (22) | |||||||||
17 במאי 2020 | מכהן | 2020 (23) | הממשלה השלושים וחמש |
זמני כהונה בשנים
דרוג | ראש הממשלה | תקופה כראש ממשלה | כהונות (מתוכן כראש ממשלה בפועל בתחילת כהונה) |
הערות |
---|---|---|---|---|
1 | בנימין נתניהו | 18 שנים ו-43 ימים | כהונה ראשונה: 3 שנים ו־17 ימים כהונה שנייה: 15 שנים ו-26 ימים |
מכהן כעת. החישוב עד לתאריך של היום רענון |
2 | דוד בן-גוריון | 13 שנים ו־127 ימים | כהונה ראשונה: 5 שנים ו־256 ימים כהונה שנייה: 7 שנים ו־235 ימים |
|
3 | יצחק שמיר | 6 שנים ו־241 ימים | כהונה ראשונה: 339 ימים כהונה שנייה: 5 שנים ו־267 ימים |
|
4 | יצחק רבין | 6 שנים ו־130 ימים | כהונה ראשונה: 3 שנים ו־17 ימים כהונה שנייה: 3 שנים ו־113 ימים |
|
5 | מנחם בגין | 6 שנים ו־112 ימים | כהונה אחת: 6 שנים ו־112 ימים | |
6 | לוי אשכול | 5 שנים ו־245 ימים | כהונה אחת: 5 שנים ו־245 ימים | |
7 | גולדה מאיר | 5 שנים ו־78 ימים | כהונה אחת: 5 שנים ו־78 ימים | |
8 | אריאל שרון | 5 שנים ו־38 ימים | כהונה אחת: 5 שנים ו־38 ימים | כולל תקופה של 100 ימים שבה נבצר ממנו למלא את תפקידו, וסמכויותיו הועברו לממלא מקומו |
9 | אהוד אולמרט | 2 שנים ו-351 ימים | כהונה אחת: שנתיים ו־351 ימים (20 ימים) | בנוסף, כיהן גם 100 ימים כממלא מקום ראש הממשלה המחזיק בפועל בסמכויות ראש הממשלה |
10 | שמעון פרס | 2 שנים ו־262 ימים | כהונה ראשונה: שנתיים ו־36 ימים כהונה שנייה: 226 ימים (26 ימים) |
|
11 | משה שרת | 1 שנה ו־281 ימים | כהונה אחת: שנה ו־281 ימים | |
12 | אהוד ברק | 1 שנה ו-244 ימים | כהונה אחת: שנה ו־244 ימים | |
13 | יגאל אלון | 19 ימים | כהונה אחת: 19 ימים (19 ימים) |
ראשי ממשלה בפועל
לאחר פטירתם של ראשי ממשלה במהלך כהונתם, ממנה הממשלה ראש ממשלה בפועל, המכהן עד שנשיא המדינה בוחר מועמד להרכבת הממשלה, והוא מציג את ממשלתו בפני הכנסת. כמו כן, החל משנת 2003, ממנה הממשלה ראש ממשלה בפועל, אם נבצר מראש הממשלה למלא את תפקידו באופן קבוע, או אם נבצר ממנו למלא את התפקיד באופן זמני במשך יותר מ-100 ימים.
בישראל כיהנו שלושה ראשי ממשלה בפועל, הראשון אחרי פטירת לוי אשכול, השני אחרי רצח יצחק רבין והשלישי אחרי אשפוזו של אריאל שרון.
- לאחר פטירת ראש הממשלה לוי אשכול, כיהן יגאל אלון כראש הממשלה בפועל מ-26 בפברואר 1969 עד 17 במרץ 1969.
- לאחר רצח ראש הממשלה יצחק רבין, כיהן שמעון פרס כראש הממשלה בפועל מ-5 בנובמבר 1995 עד 22 בנובמבר 1995.
- בחלוף 100 ימים מאשפוזו של ראש הממשלה אריאל שרון, כיהן אהוד אולמרט כראש הממשלה בפועל מ-14 באפריל 2006 עד 4 במאי 2006.
סיום תפקידם של ראשי הממשלה בישראל
כמעט כל ראשי הממשלות שכיהנו בישראל לא השלימו תקופת כהונה מלאה בתפקיד, אף שחלקם כיהנו מספר פעמים. דוד בן-גוריון (פעמיים), משה שרת, גולדה מאיר, מנחם בגין, אהוד ברק ואהוד אולמרט התפטרו, לוי אשכול נפטר טרם סיום כהונתו, אריאל שרון חלה במהלך כהונתו, תקופת הכהונה של ממשלת יצחק שמיר קוצרה בשנת 1992 משום שהכנסת החליטה על הקדמת הבחירות, שמעון פרס כיהן בממשלת הרוטציה והעביר את התפקיד ליצחק שמיר בקדנציה הראשונה, והקדים את הבחירות בקדנציה השנייה, בנימין נתניהו סיים את תפקידו (בקדנציה הראשונה) מוקדם מהמתוכנן לאחר החלטת הכנסת (הכנסת ה-14) על הקדמת הבחירות ויצחק רבין הקדים את הבחירות בקדנציה הראשונה ונרצח כשנה לפני סיום תקופת כהונתו השנייה.
האישה היחידה שכיהנה כראש ממשלת ישראל, והיחידה מבין כל ראשי ממשלת ישראל שכיהנה קדנציה מלאה של הכנסת כראש ממשלה, הייתה גולדה מאיר, שכיהנה כראש הממשלה בשנים 1969–1974 ובמשך כל ימי הכנסת השביעית (אמנם מאיר כיהנה כראש ממשלה רק כ-5 שנים - בשלהי הכנסת השישית, כל ימי הכנסת השביעית ובראשית הכנסת השמינית - אולם היא היחידה שצלחה קדנציה שלמה כראש ממשלה, שאף הוארכה בחודשיים בשל מלחמת יום הכיפורים). מאיר סיימה את תפקידה כראש ממשלה רק לאחר שהתפטרה בקדנציה לאחר מכן.
דוד בן-גוריון כיהן כראש ממשלה במשך כל כהונות הכנסת הראשונה, השלישית והרביעית, אך כנסות אלה לא השלימו את תקופת כהונתן והבחירות לכנסת הבאה הוקדמו. כך גם כיהן מנחם בגין במשך כל כהונת הכנסת התשיעית, יצחק שמיר בכנסת השתים עשרה, בנימין נתניהו בכנסת הארבע עשרה, בכנסת השמונה עשרה, בכנסת התשע עשרה, בכנסת העשרים, בכנסת העשרים ואחת ובכנסת העשרים ושתים, ואהוד אולמרט בכנסת השבע עשרה, שכולן סיימו את כהונתן לפני המועד הקבוע בחוק.
שכר ומיסים
שכרם של ראש הממשלה והשרים נקבע בהחלטה של ועדת הכספים של הכנסת. בשנת 2020 שכר היסוד של ראש הממשלה הוא 52,937 ש"ח לחודש.[5] שכר זה והתוספות הנלוות לו חייבים במיסים כשכרו של כל תושב ישראל.
בתיקון לפקודת מס הכנסה[6] נקבע שראש הממשלה ושאיריו ייזכו לפטור ממס הכנסה לתשלומים והטבות מהמדינה, שאינם משכורת או קצבה, בדומה לפטור הניתן לנשיא המדינה. סעיף 9(1א) לפקודת מס הכנסה קובע: "תשלומים, שירותים וטובות הנאה המשתלמים או הניתנים מאוצר המדינה לראש הממשלה או לראש הממשלה לשעבר או לשאיריו בקשר למילוי תפקידו כראש הממשלה, למעט משכורת וקצבה". התיקון חל על ראש הממשלה נתניהו החל מ-1 בינואר 2018 ועל ראשי הממשלה שיבואו אחריו.
בעקבות דרישה של רשות המיסים שראש הממשלה נתניהו ישלם מס על הטבות בסך 600,000 ש"ח שניתנו לו מהמדינה לשם תחזוקת ביתו הפרטי בקיסריה,[7] החליטה ועדת הכספים שהמדינה תגלם רטרואקטיבית את מס ההכנסה החל על ראש הממשלה עד 31 בדצמבר 2017, "בשל הכנסה הנובעת מתשלומים, שירותים וטובות הנאה המשתלמים או הניתנים מאוצר המדינה לראש הממשלה בקשר למילוי תפקידו כראש הממשלה, למעט משכורת וקצבה".[8]
לקריאה נוספת
- אילן בן עמי, האישה שאיתו: חייהן הפרטיים והציבוריים של נשות ראשי הממשלה בישראל, תל אביב: הוצאת מטר, 2010.[9]
- אהוד פוקס, נפילים או נפלים: מבחנים בקבלת החלטות לראשי ממשלות ישראל מ-1948 ועד 2008, תל אביב: הוצאת סער, 2008.
- תומר לוטן ושי בירן, מקורות הכוח והסמכות של ראשי ממשלה בישראל, עבודת גמר בתוכנית המנהלים למדיניות ציבורית, הוצאת אוניברסיטת תל אביב, 2009.
- Yehuda Avner, The Prime Ministers, The Toby Press LLC, 2010.
- Yael S. Aronoff, The Political Psychology of Israeli Prime Ministers: When Hard-Liners Opt For Peace, Cambridge University Press, 2014.
קישורים חיצוניים
- ממשלות ישראל באתר הכנסת
- משרד ראש הממשלה
- Israeli Heads of State and State Authorities (באנגלית)
- יום בחיי ראש הממשלה באתר יוטיוב
הערות שוליים
- ^ בג"ץ 5261/04 עו"ד יוסי פוקס נ' ראש ממשלת ישראל, אריאל שרון. ניתן ב-26.10.2004
- ^ 2.0 2.1 *חוק יסוד: הממשלה 1968
- ^ קביעת ממלא-מקום ראש הממשלה, השר אהוד אולמרט, לכהונה כראש הממשלה בפועל עד שתיכון הממשלה החדשה, 11 באפריל 2006
- ^ Flags of the Israel Defense Forces
- ^ החלטת שכר שרים וסגני שרים, התשמ״ב–1982, בספר החוקים הפתוח
- ^ חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (מס' 248), התשע"ח-2018, באתר הכנסת
- ^ צבי זרחיה, באמצע המשבר הכלכלי: ועדת הכספים אישרה לנתניהו הטבות מס של כמעט מיליון שקל, באתר כלכליסט, 23 ביוני 2020
- ^ החלטת שכר שרים וסגני שרים (תיקון), התש"ף-2020, קובץ התקנות 8631, 1 ביולי 2020, עמ' 1702
- ^ ביקורת: מאיר חזן, 'למלכה אין בית, למלכה אין כתר', ישראל 19-18, 2011, עמ' 303–308
ראשי ממשלות ישראל | ||
---|---|---|
|