רבי אברהם וינברג (הראשון)
שגיאות פרמטריות בתבנית:אישיות רבנית
פרמטרים [ סיום כהונה, חסידות, הבא, מספר בשושלת, תחילת כהונה ] לא מופיעים בהגדרת התבנית
| לידה |
תקס"ד פינסק |
|---|---|
| פטירה |
י"א בחשוון תרמ"ד סלונים |
| מקום מגורים | סלונים |
| רבותיו | רבי נח מלכוביץ' ורבי משה מקוברין |
| חיבוריו | יסוד העבודה, חסד לאברהם, באר אברהם |
רבי אברהם וינברג (הראשון) מסלונים (תקס"ד - י"א בחשוון תרמ"ד) היה מייסדה של חסידות סלונים. מכונה על שם ספרו היסוד העבודה.
קורות חייו
נולד לרב יצחק מתתיהו, דיין ובורר בפינסק, שהיה מקורב לרבי אשר הראשון מסטולין. בגיל ארבע עשרה נשא את הרבנית אסתר דבושה בתו של דוד זלצר, מחסידי לכוביץ'[1]. בצעירותו התקרב והפך לאחד מחשובי תלמידיו של רבי נח מלכוביץ' ושל ממשיך דרכו רבי משה מקוברין. אחר פטירתו של רבו מקוברין בכ"ט בניסן תרי"ח, בחרו בו התלמידים כממשיך הדרך והכתירו אותו כאדמו"ר.
ניהל את חצרו ואת ישיבתו בעיר סלונים, ומכאן שמה של החסידות. עם זאת, בחסידות סלונים מייחסים את תחילת דרך משנתם לרבי מרדכי מלכוביץ', דרך בנו רבי נח ותלמידו רבי משה מקוברין, ובהמשך דרך אדמו"רי חסידות סלונים. פעילותו בעיר סלונים התקיימה לצד פעילותו של הרב אייזל חריף רב העיר סלונים שהשתייך למחנה המתנגדים, אך הם פעלו זה לצד זה בידידות רבה.
חיבר וכתב חיבורים רבים, חלקם בדרך הקבלה. חיבורו החשוב "יסוד העבודה" נמנה בין ספרי החסידות הבודדים שלא נכתבו על סדר פרשיות התורה, אלא כמשנה סדורה המבארת את עיקרי תורת החסידות. חלק נכבד מספרו זה עוסק בביאור תורה לשמה, בו הוא חולק על הרב חיים מוולוז'ין הסובר כי מהותה של תורה לשמה היא לימוד לשם ידיעת התורה וסובר, כי לימוד התורה מטרתו להידבק בה' על ידה. נושא זה נמנה בין הנושאים השנויים מאז במחלוקת בין החסידים למתנגדים.
כמו קודמיו בשושלת "לכוביץ'-קוברין-סלונים", גם הוא נודע בזיקתו המיוחדת לארץ ישראל ויישובה ועמד בנשיאות כולל רייסין. כמו כן עודד רבים מחסידיו לעלות לארץ ישראל. צעדו האמיץ והנדיר בפעילותו זו הייתה העובדה ששלח בשנים תר"ל-תרל"ד שלושה מנכדיו הצעירים לעלות לארץ בעודם כבני 13 שנים. כאשר חסידיו ומקורביו הביעו בפניו את פליאתם על צעדו זה אמר, כי "תבוא תקופה של הסתר נורא... וברצונו שתתקיים פינה של חבורתנו בא"י כדי שיהיה סביב מי להתלכד". חסידי סלונים ראו מאז בפעולתו זו רוח הקודש, כיון שבצעד זה אכן הבטיח את המשך מורשתו, לאחר שמרבית חסידות סלונים הושמדה בימי השואה, ומחבורה זו שהתקיימה בא"י שוקמה מחדש החסידות בארץ ישראל. יצוין כי אחד מחסידיו שעלה לארץ בפקודתו בשנת תרל"ה היה סופרו הרב יהודה לייב קסטלניץ אביו של מנהיגם של חסידי סלונים אחרי השואה, רבי מרדכי חיים קסטלניץ, וחותנו של רבי משה קלירס, רבה של טבריה וראש ישיבת "אור תורה". ואחד מנכדיו אותם שלח לארץ היה הרב נח וינברג, אביו של האדמו"ר מסלונים, רבי אברהם וינברג (השלישי), חותנו של האדמו"ר רבי שלום נח ברזובסקי מסלונים.
נפטר בי"א בחשוון תרמ"ד, ונקבר בעיר סלונים. ממשיכו באדמו"רות היה נכדו רבי שמואל וינברג ה"דברי שמואל".
במהלך מלחמת העולם השנייה נהרס בית הקברות בו נטמן. בשנת תשמ"ה אותר מקום החלקה מחדש, ולאחר פעולות שחזור שוקם ציונו וציון שניים מנכדיו, האדמו"רים רבי ישכר לייב וינברג ואחיו רבי אברהם וינברג (השני).
בין תלמידיו המפורסמים היו רבי מנחם נחום עפשטיין, מייסד חסידות קוברין-ביאליסטוק, חתנו הרב משה מרדכי (בן אחיו הרב הלל), נכדו רבי משה מידנר ואחיינו הרב יהודה לייב קסטלניץ.
חיבוריו
- חסד לאברהם - על עשרה מאמרות, סדר הבריאה, מאמרי שבת על פסוק "ויכולו". יצא לאור בשני חלקים ביוזפוף תרמ"ו על ידי נכדו רבי שמואל. בכתב יד נוסף גם מאמר על פסוק "נעשה אדם".
- יסוד העבודה - עוסק בענייני תורה לשמה, תשובה ויסודות בעבודת ה', וכן 79 מאגרותיו. יצא לאור לראשונה בשנת תרנ"ב על ידי נכדו רבי שמואל וינברג. בארץ ישראל הודפס בט"ו באב תשי"ט במהדורה חדשה עם תוספות ובהוצאה שנייה בשנת תש"ע, על ידי מכון "אמונה ודעת".
- באר אברהם - ביאור על המכילתא. מבוסס על הפירוש "זה ינחמנו" של הרב משה פרנקפורט מאמסטרדם. יצא לאור בוורשה בשנת תרפ"ז על ידי נכדיו רבי ישכר לייב ורבי אברהם.
- חסד לאברהם - סוד האבות, ברית מילה ויציאת מצרים.
- באר אברהם - ליקוט מדברי תורתו על התורה והמועדים (מכתבי ושמועות זקני החסידים וליקוט מספריו האחרים) וכן עשרות מאגרותיו. יצא לראשונה בהוצאת ישיבת בית אברהם בכ"ט בטבת תש"ל עם הקדמת רבי שלום נח ברזובסקי (אז ראש הישיבה) על קורות חייו ודרכו. יצא מחדש על ידי חסידי סלאנים עם תוספות ליקוטים על אגדות הש"ס.
- חסד לאברהם - ביאורים על חומש בראשית (מפרשת לך לך), שמות והנביאים בדרך הקבלה (2 חלקים). החלק הראשון יצא לאור בשנת תשמ"ו על ידי מכון "נחלי אמונה" של חסידות סלאנים מכתב ידו שנמסר לרבי יהודה לייב קסטלניץ, אחיינו של רבי אברהם ועבר בירושה לרבי מרדכי חיים קסטלניץ ולבנו הרב יהודה לייב שמסרו לדפוס.
רבים מכתביו אבדו בשואה, וחלק מכתביו עדיין לא יצאו לאור.
משפחתו
- בנו הרב יחיאל מיכל אהרן, אביו של האדמו"ר רבי שמואל וינברג מסלונים ושל הרב נח וינברג (שנשלח על ידי סבו לישראל).
- בתו, אשת אחיינו הרב משה מרדכי מקוברין (בן הרב הלל). בנם היה הרב יצחק מתתיהו סנדברג שנשלח על ידי סבו לישראל.
- בתו אסתר, אשת הרב יעקב לייב מישקין (מיסקי). בנם היה הרב משה מידנר.
- אחיו הרב הלל, מחותנו של רבי אברהם וחותנו של הרב אשר וייסשטיין סבו של רבי שלום נח ברזובסקי.
- אחיו הרב מרדכי חיים, חותנו של אחיינו, רבי יהודה לייב קסטלניץ אביו של רבי מרדכי חיים קסטלניץ מסלאנים.
ראו גם
לקריאה נוספת
- אהרן סורסקי, מרביצי תורה מעולם החסידות, חלק א, בני ברק, תשמ"ו, עמ' קעז-רטו.
קישורים חיצוניים
- חיבורו "יסוד העבודה" - חלק א' באתר היברובוקס.
- חיבורו "יסוד העבודה" - חלק ב' באתר היברובוקס.
- חיבורו "חסד לאברהם" על עשרה מאמרות באתר היברובוקס.
- חיבורו "באר אברהם" על המכילתא - חלק א' באתר היברובוקס.
- חיבורו "באר אברהם" על המכילתא - חלק ב' באתר היברובוקס.
- אמרות ועובדות ממנו בספר "אור ישרים" באתר היברובוקס.
- דוד הלחמי, רבי אברהם ברבי יצחק מתתיהו וינברג מסלונים (בעל „יסוד העבודה”), ערכו בספר "חכמי ישראל", תל אביב תשי"ח, באתר אוצר החכמה (צפייה מוגבלת למנויים)
| הקודם: - |
אדמו"רי סלונים | הבא: רבי שמואל וינברג מסלונים |
- ^ לאחר שנתאלמן בסוף ימיו, נשא בזוו"ש את אחייניתו הרבנית אסתר בת אחיו ר' הלל