רבי אסי
 |
ערך שניתן לשפר את מקורותיו
| |
| ערך שניתן לשפר את מקורותיו |
שגיאות פרמטריות בתבנית:אישיות רבנית
פרמטרים [ שנות הפעילות ] לא מופיעים בהגדרת התבנית
| השתייכות | אמוראי ארץ ישראל |
|---|---|
| רבותיו | רבי יוחנן, רבה בר נחמני, רבי אלעזר, רבי יוסי ברבי חנינא, רבי יצחק נפחא |
| תלמידיו | רבי זירא, רבי ירמיה, רבי אבא בר ממל |
| בני דורו | רבי אמי, רבי אבהו |
רבי אסי היה אמורא ארץ ישראלי בדור השלישי. תלמידו של רבי יוחנן, חבר ובר פלוגתא של רבי אמי. ישב בעיקר בטבריה.
חייו
נולד למשפחת כהנים בבבל. למד אצל שמואל בנהרדעא וגם אצל רב ורב הונא בסורא. העריץ עד מאוד את רב הונא ולא יכול היה להרים ראשו בפניו[דרוש מקור].
הוא עלה לארץ ישראל משום שאמו הזקנה השתגעה, והתיישב בטבריה[1]. בתלמוד הירושלמי מסופר שכשהגיע לטבריה הוא פנה לטבול בחמי טבריה, ובכניסתו לשם הכה אותו לץ אחד בצווארו, ואמר לו שצווארו חלש והוא צריך לחזק אותו. כשסיים רבי אסי לטבול, הוא גילה שאותו לץ נתפס על ידי ליסטים שעינו אותו ונתנו עול על צווארו, ואמר לו שמזלו ארור, ועליו נאמר: ”וְעַתָּה אַל תִּתְלוֹצָצוּ פֶּן יֶחְזְקוּ מוֹסְרֵיכֶם” (ספר ישעיהו, פרק כ"ח, פסוק כ"ב)[2].
בארץ ישראל למד תורה אצל רבי יוחנן, שהיה רבו המובהק, והעריץ אותו מאוד. כשלימד אותו רבי יחנן שאף על פי שאיסור ערלה בחוץ לארץ נלמד בהלכה למשה מסיני, ספק ערלה מותר בחוץ לארץ, משום שכך ניתנה ההלכה, הוא אמר: "אילו לא עליתי לארץ ישראל אלא לשמוע דבר זה - די!". גם רבו חיבב והחשיב אותו מאוד[3], והוא היה לו כתלמיד-חבר[4].
לרבי אסי היו יחסים טובים גם עם ריש לקיש, שמסר את נפשו על מנת להציל את רבי אסי מסכנת שבי. הוא קיבל מספר מימרות גם מרבי חנינא[5] ורבי מני[6].
חבירו הטוב היה רבי אמי, עמו הוא למד ונסמך, והם כונו "דייני ארץ ישראל"[7]. בתלמוד מסופר, שאף על פי שהיו בטבריה 13 בתי כנסת, רבי אמי ורבי אסי נהגו להתפלל דווקא "בין העמודים" שבבית מדרשם, שהיה מקום לימודם הקבוע, ושם אף היו עורכים משפט[8]. רבי אסי ורבי אמי יחדיו יצאו בשליחות רבי יהודה נשיאה השני לבדוק את מצב החינוך ביישובי הארץ.
היה בקי במעשה מרכבה ורצה ללמדו את רבי אלעזר בן פדת, אך הלה סירב[דרוש מקור]. על תלמידיו נמנה רב יהודה בר שילא[דרוש מקור].
נזכר כמי שהקפיד על מצוות כיבוד אב ואם, וכאשר אמו עלתה מבבל לארץ ישראל והגיעה לעיר בוצרה שבחורן, שלדעת רבי יוחנן דינה כחוץ לארץ, החליט רבי אסי לצאת אליה חרף היותו כהן[9].
לאחר פטירתו התקבצו החכמים לחזור על ההלכות שלימד כדי שלא תשתכחנה[10].
קברו מצוין בטבריה, במתחם הסמוך לקבר הרמב"ם, לצד רבי אמי[דרוש מקור].
ממאמריו
- דרש רבי עוירא, לפעמים אמר בשם רבי אמי, ולפעמים בשם רבי אסי:
אמרו מלאכי השרת לפני הקב"ה: רבונו של עולם, כתוב בתורתך: "אשר לא ישא פנים ולא יקח שוחד", והלא אתה נושא פנים לישראל, שנאמר: ישא ה' פניו אליך?! - אמר להם, וכי לא אשא פנים לישראל, שכתבתי להם בתורה "ואכלת ושבעת וברכת", והם מדקדקים על עצמם עד כזית ועד כביצה
- ”קשה היא הפרנסה כפליים כלידה.”[11]
- ”לעולם יאכל אדם וישתה פחות ממה שיש לו, וילבש ויתכסה במה שיש לו, ויכבד אשתו ובניו יותר ממה שיש לו.”[12].
קישורים חיצוניים
- רבי אהרן הימן, "ר' אסי חבירו דר' אמי", תולדות תנאים ואמוראים, לונדון, תר"ע, באתר ויקיטקסט
- רבי אסי, ב"אנציקלופדיה יהודית" באתר "דעת"
- רבי אסי, במהדורת 1901–1906 של האנציקלופדיה היהודית (באנגלית)
- הרב יהודה אדרי, "ר' אַסִּי", בנתיב האמוראים, ירושלים תש"מ, עמ' 62, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום)
הערות שוליים
- ^ תלמוד בבלי, מסכת קידושין, דף ל"א עמוד ב'
- ^ תלמוד ירושלמי, מסכת ברכות, פרק ב', הלכה ח'
- ^ ראה תלמוד ירושלמי, מסכת כלאים, פרק ט', הלכה ג'
- ^ תלמוד בבלי, מסכת יבמות, דף צ"ו עמוד ב', תלמוד בבלי, מסכת מעילה, דף ו' עמוד ב'
- ^ תלמוד בבלי, מסכת סנהדרין, דף מ"ג עמוד ב'; תלמוד בבלי, מסכת מנחות, דף נ' עמוד ב'
- ^ תלמוד בבלי, מסכת קידושין, דף י"ג עמוד א'; תלמוד בבלי, מסכת חולין, דף כ"א עמוד א'
- ^ תלמוד בבלי, מסכת סנהדרין, דף י"ז עמוד ב'
- ^ תלמוד בבלי, מסכת ברכות, דף ח' עמוד א'
- ^ תלמוד ירושלמי, מסכת ברכות, פרק ג', הלכה א'; תלמוד ירושלמי, מסכת נזיר, פרק ז', הלכה א'; תלמוד ירושלמי, מסכת שביעית, פרק ו', הלכה א'.
- ^ תלמוד בבלי, מסכת קידושין, דף י"ג עמוד א'.
- ^ בראשית רבה, פרשה כ', פסקה ט'
- ^ תלמוד בבלי, מסכת חולין, דף פ"ד עמוד ב'
