רבי ברוך בר ליבוביץ

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
ר' ברוך בער לייבוביץ עם תלמידיו.
רבי ברוך בר (מימין) בשיחה עם רבי שמעון שקופ (במרכז)

הרב ברוך דוב בֶּר (בער) ליבוביץ (תר"ל - ה' בכסלו ת"ש) ראש ישיבת כנסת בית יצחק, ומחבר ברכת שמואל.

תולדות חייו

נולד בפולדובצה, פרבר של סלוצק, לאביו רבי שמואל דוד[1], שם למד ונודע כעילוי. בבחרותו הלך ללמוד בישיבת וולוז'ין, שם הפך לתלמידו המובהק של רבי חיים סולובייצ'יק מבריסק.

נשא לאשה את פייגא - בתו של הרב אברהם יצחק צימרמן, אב"ד הלוסק. אחר שחותנו עבר לקרמנצ'וג תפס את מקומו ופתח שם ישיבה.

בשנת תרס"ד התמנה לראש ישיבת כנסת בית יצחק בסלובודקה. בשנת תרפ"א העביר את הישיבה יחד עם חתנו, הרב ראובן גרוזובסקי לוילנה, אביו, שעבר אתו עד עתה ממקום למקום, נפטר כשהיו בוילנה בגיל שמונים בערך. בתרפ"ו הישיבה עברה לקמניץ.

על פטירתו סיפרו שני תלמידיו המקורבים הרב נח שימנוביץ והרב מאיר פנטל שהיו לידו בשעת חוליו: שכשעתיים לפני מותו אמר "הרבי בא" וביקש לומר להם דבר תורה ששמע מרבו, רבי חיים. התאמץ לעמוד על רגליו ונפל על המיטה בעודו אומר להם את דברי רבו.

דרכו הלימודית

במקום להדגיש תירוץ קושיות או סתירת תירוצים, הדגיש דרך הלימוד שכללה איך להקשות קושיה, כיצד לתרץ תירוץ ואיך להטיל ספק. הוא הדגיש תמיד כי התורה אינה נקנית על פי כללי הלוגיקה של השכל האנושי, אלא את התורה צריכים ללמוד על פי כללי ודרכי התורה, ולכן יש לפתח את השכל על פי התורה ולא את התורה על פי שכלו של האדם[2].

הקפיד מאד על לימוד מפי רב. היה אומר כי אינו יכול להבין איך יכול אדם לחיות ללא רב, וראה את האושר הכי גדול לאדם שזכה לרב. הוא ראה ברב את המשכיות התורה מדור לדור מרב לרב עד משה רבנו[2].

משפחתו

ספריו

  • ברכת שמואל - פירוש על סוגיות שונות בש"ס (נקרא על שם אביו רבי שמואל דוד).
  • כתבי ברכת שמואל, על מסכת שבת, ירושלים תשע"ח.
  • אוסף מכתבים (כולל מכתבי תורה ואגרות), ליקווד תשע"ח.

ספרו "ברכת שמואל" הינו בין הספרים הנלמדים בעיון בישיבות. בעוד שבעל פה היה רבי ברוך בער אומן בהסברה, הרי שסגנונו הכתוב קשה לפעמים להבנה. מתוך כך מקובל להשתמש ברשימות שונות שרשמו תלמידיו ושהתפרסמו מאוחר יותר.

ספרי שיעוריו שנכתבו על ידי תלמידים

  • שעורי הרב ברוך בער ליבוביץ על הש"ס - על מסכת נדרים, גיטין, בבא בתרא, תשי"ב
  • חידושי ושיעורי מרן רבי ברוך בער - על מסכתות כתובות, בבא קמא, בבא בתרא, תשמ"ח
  • שעורי הרה"ג ר’ ברוך בער ליבוביץ - על מסכתות בבא קמא, בבא מציעא, חולין, יבמות, כתובות, קידושין, נדרים, גיטין, בבא בתרא, תש"מ, תש"נ, תשנ"א
  • שעורי הגרב"ד - על מסכתות יבמות, נדרים, גיטין, קידושין, בבא מציעא, מתוך כתבי תלמידיו, מהדורת ידידיה הלוי פרנקל, תשנ"א
  • עדות ליוסף - שיעורי רבי ברוך דב ליבוביץ על מסכתות יבמות, גיטין, בבא קמא, בבא מציעא ובבא בתרא, מרשימות תלמידו רבי יוסף ליס, תשס"ז

ניגוניו

הרב ליבוביץ הלחין ניגונים רבים. בעת מלחמת העולם הראשונה שהה עם ישיבתו במינסק. ברצונו לעודד את הבחורים, החל ללמדם משיריו, באישורו של רבו רבי חיים סולובייצ'יק, ששהה אף הוא במינסק. רבי חיים אף נהג לבקר את ניגוניו. ניגוניו השתמרו על ידי משפחתו, וכן על ידי הרב משה שמואל שפירא ששמע ממנו בעת חתונת בנו רבי יעקב משה, שנערכה בברנוביץ', שם למד הרב שפירא. בין ניגוניו: "קול דודי", "שים שלום" ו"צור ישראל-ועתה בנים"[3] [4]. ויש המייחסים לו אף את הלחן המפורסם על השיר "כד יתבין ישראל".

חלק מניגוניו יצאו בדיסק "ניגוני רבי ברוך בר ליבוביץ'", תשע"ד, על ידי ה"מגיד מישרים" הרב לוי יצחק שושן.

לקריאה נוספת

  • הרב יצחק אדלשטין, רבי ברוך דוב לייבוביץ - חייו ופעולותיו, תל אביב תשי"ז.
  • הרב ש"י זווין, אישים ושיטות
  • הרב חיים שלמה רוזנטל, הרב הדומה למלאך, תשס"ה

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ על שמו נקראים ספריו 'ברכת שמואל'
  2. ^ 2.0 2.1 רבי ראובן גרוזובסקי, בהקדמה ל"ברכת שמואל".
  3. ^ על ניגון זה העיר רבי חיים שהמילים "קומה קומה" נשמעים כחוצפה כלפי שמים ורבי ברוך בער הפסיק לשיר את הניגון. הרב שפירא שינה את המילים ל"ועתה בנים" מתוך קובץ לחג השבועות.
  4. ^ נחשף ניגון חדש, באתר כיכר השבת.
תקופת חייו של רבי ברוך בר ליבוביץ על ציר הזמן
תקופת הזוגותתנאיםאמוראיםסבוראיםגאוניםראשוניםאחרוניםציר הזמן

Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0