רבי דובער שניאורי

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
Disambig RTL.svg המונח "אדמו"ר האמצעי" מפנה לכאן. אם הכוונה למשמעות אחרת, ראו אדמו"ר האמצעי (פירושונים).


שגיאות פרמטריות בתבנית:אישיות רבנית

פרמטרים [ סיום כהונה, חסידות, הקודם, תחילת כהונה, הבא, מספר בשושלת ] לא מופיעים בהגדרת התבנית

פרמטרים ריקים [ סיבת הפטירה ] לא מופיעים בהגדרת התבנית

אדמו"ר מחב"ד-ליובאוויטש
רבי דוב בר שניאורי
לידה 24 בנובמבר 1773
ט' בכסלו ה'תקל"ד
פטירה 28 בנובמבר 1827 (בגיל 54)
ט' בכסלו ה'תקפ"ח
ניז'ין
מקום קבורה ניז'ין
מקום מגורים העיירה לובביץ' ברוסיה
בת זוג הרבנית שיינא
אב רבי שניאור זלמן מלאדי
אם הרבנית שטֶרנא
צאצאים מנחם נחום
ברוך
שרה
ביילא
חיה מושקא - אשת הצמח צדק
דבורה לאה
ברכה
מנוחה רחל
אסתר הדסה
שרה

רבי דוב בר (דובער) שניאורי (ט' בכסלו ה'תקל"ד – ט' בכסלו ה'תקפ"ח), המכונה "אדמו"ר האמצעי"יידיש: דער מיטעלער רבי), היה האדמו"ר השני בשושלת אדמו"רי חסידות חב"ד, שעמד בראשה משנת ה'תקע"ג ועד לפטירתו בשנת ה'תקפ"ח.

קורות חייו

בנם של רבי שניאור זלמן מלאדי (בעל התניא) והרבנית סטֶערנא. בשנת ה'תקמ"ח נשא את הרבנית שיינא, בתו של מלמד תינוקות בשם יעקב.

עוד בחיי אביו, בשנים ה'תק"ן - ה'תקנ"א, שימש דוב בער כמדריך רוחני לצעירי החסידים. לאחר פטירת אביו בשנת ה'תקע"ג מונה כממלא מקומו בראש חסידות חב"ד, ובאותה שנה קבע דירתו בעיירה לובביץ' שברוסיה.

על שיטתו בהבנת דברי אביו ב"ספר התניא" חלק חברו רבי אהרון מסטרשלה, שבעקבות כך פרש והקים חצר משלו.

שנה לאחר מכן הקים ועד מיוחד לבניין ערי ישראל ברוסיה הלבנה אשר נהרסו בעת המלחמה. שנה לאחר מכן השתדל ופעל להפריש חלקי אדמה בפלך חרסון וייסד שם מושבות יהודים.

שנה לאחר מכן ייסד יישוב חסידי חב"ד בחברון ורכש בעיר מבנה, המשמש היום בית כנסת הקרוי על שם בתו מנוחה רחל סלונים, אשר הגיעה לחברון ונחשבת לאם היישוב החב"די בחברון.

ב-ה'תקע"ה ייסד 39 מושבות חקלאיות יהודיות בקרקעות שהעמידו לרשותו שלטונות רוסיה (יישובים אלו היו קיימים כ-120 שנים והושמדו על ידי הנאצים במלחמת העולם השנייה)[1].

בכ"ב בתשרי ה'תקפ"ו נאסר ונחקר בעקבות הלשנה[2], ובי' בכסלו אותה שנה שוחרר לביתו (אם כי זוכה בבית המשפט רק שנה מאוחר יותר, בי"א בכסלו ה'תקפ"ז). יום זה נחשב גם הוא אחד מחגי הגאולה של חסידות חב"ד[3].

נפטר ביום הולדתו, ט' בכסלו, כשחזר ממסעו לקבר אביו, בהיותו בעיר ניז'ין שבאוקראינה, ושם נקבר.

משנתו

תבנית:אין מקורות אדמו"ר האמצעי המשיך וביסס את תורת חסידות חב"ד שאותה חולל אביו. ייחודו של אדמו"ר האמצעי היה בהרחבה והעמקת התורה, תוך התבססות על מאמרי החסידות של אביו. וכך, מאמרים משל אביו שהם בני מספר עמודים בודדים, כאשר הם מתבארים על ידי אדמו"ר האמצעי הם מתפרסים על פני עשרות עמודים.

במאמרים ובספרים שהוציא ביסס למעשה את עבודת ההתבוננות כעבודה המרכזית של חסידי ליובאוויטש. מחסידיו דרש לעסוק בעיון השכלי וברכוז מעמיק על מנת לתפוס ולהפנים את תורת האלוקות המתוארת בכתביו; כפי שהוא כותב על עצמו בתחלת אחד מספריו (קונטרס התפעלות):

”וזהו כל מגמתי מנעוריי לכל אהוביי ומבקשי דברי אלקים חיים באמת, שיוקבע בנפשם אור חיי עולם לתכלית המכוון שהוא עניין גילוי אלקות בנפשם.”

במאמריו יישם הלכה למעשה את שיטת העבודה, כאשר כל מושג שאותו הוא מבאר, הוא חוזר ומבאר אותו מזוויות הסתכלות שונות ומוסיף משלים רבים לשם הבנתו. לעיתים הוא יורד ומבחין בהיבטים דקים ומופשטים של המושג, באופן אשר מקשה על הבנת הלומד אשר אינו מעורה בתהליך ההתבוננות.

אדמו"ר האמצעי כתב ספרי חסידות סדורים אשר עוסקים בנושאים מוגדרים; זאת בשונה מאדמו"רי חב"ד האחרים, שמרבית ספריהם התבססו על מאמרי חסידות שנאמרו בעל-פה. במסורת החב"דית נמסר שכל אחד מהספרים הללו נכתבו לסוג מסוים של חסידים, מלבד שני ספרים ("שערי אורה" ו"שער האמונה") אשר נועדו לכלל החסידים לשם הכרה ולימוד של עיקרי תורת החסידות.

חיבוריו

רבי דובער כתב רשימות ("הנחות") מהדרושים בתורת חב"ד שאמר אביו האדמו"ר הזקן. כשנתמנה לאדמו"ר אמר דרושים שלו שהיו מבוססים על דרושים של אביו אך בתוספת הרחבה וביאור. בנוסף לכך כתב עשרה ספרים, שהם כנראה דרושים ערוכים שלו, שנדפסו בימי חייו. ספרים אחדים מדרושיו נדפסו בסמוך לאחר פטירתו. משנות השמונים של המאה העשרים נדפסו בהוצאת קה"ת, מכתבי יד שלו ומכתבי יד מעתיקים, סדרה של 19 כרכים בשם "מאמרי אדמו"ר האמצעי". בנוסף נדפסו אגרותיו ששרדו.

תורת חיים על התורה, חלק שני, מהדורה ראשונה (ורשה, 1866)
  • פסקי דינים - ביאורים לשולחן ערוך יורה דעה ואבן העזר.
  • אמרי בינה - ביאור על מצוות ק"ש ותפילין. נחשב במסורת החסידית כאחד הספרים המופשטים והקשים להבנה.
  • שער היחוד - ביאור על סדר השתלשלות האור האלקי.
  • שער האמונה - ביאור על מצוות האמונה ומצוות חג הפסח.
  • תורת חיים - מאמרי חסידות על ספר בראשית ושמות, חלקם מבוססים על מאמרי אביו.
  • עטרת ראש - דרשות לימים נוראים.
  • עיון תפילה - על התפילה.
  • שערי אורה - דרושים לחנוכה ופורים.
  • שערי תשובה - על התשובה.
  • דרך חיים - המשך לספרו שערי תשובה.
  • קונטרס ההתפעלות - פרטי אופני ההתפעלות במוח ולב ומחשבה.
  • פרוש המלות - ביאור חסידי על התפילה.
  • ביאורי-הזהר - ביאורים על חלקים מהזהר על פי חסידות ששמע מאביו אדמו"ר הזקן.
  • מאמרי אדמו"ר האמצעי - על התורה ומועדים ועוד - כ20 כרכים.
  • סידור עם דא"ח - ביאורי חסידות לסידור הרב.
  • אגרות קודש אדמו"ר האמצעי, בהוצאת קה"ת, ברוקלין תשע"ב.

משפחתו

לקריאה נוספת

  • חיים מאיר הילמן, בית רבי, באתר היברובוקס, ברדיצ'ב, תרס"ב-1902 (חלק שני של הספר; מתוך 3). הוצאה חדשה, מהדיר: לוי יצחק הולצמן, כסלו תשע"ד, תורת חב"ד לבני הישיבות, ירושלים.
  • ספר התולדות, כרך שמיני, רבי דובער אדמו"ר האמצעי, נערך על ידי הרב גליצנשטיין (מתוך דבריהם וכתביהם של אדמו"רי חב"ד מליובאוויטש), הוצאת קה"ת, תשמ"ו.
    • פרק רביעי של תולדות רבותינו נשיאינו לוי יצחק הולצמן, כסלו תשע"ד, הוצאת ספרים קה"ת, כפר חב"ד (קיצור וליקוט מתוך ספר התולדות).
  • תורת האלקות בדור השני של חסידי חב"ד, רחל אליאור.
  • סקירה אודות מאמריו וספריו - בסוף ספר מאמרים שלו משנת תקע"ז.
  • מאסר וגאולת אדמו"ר האמצעי - תיק המסמכים, החקירות וההתכתבות מתורגמים מרוסית

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ קיצור תולדות חב"ד, כפר חב"ד, תשס"ד, 2004, עמודים 84–86, יוסף יצחק קמינצקי
  2. ^ בקונטרס 'בד קודש' מובא שהדבר התרחש בשנת ה'תקפ"ז.
  3. ^ מאסר וגאולת אדמו"ר האמצעי, שלום דובער לווין, תשנ"ח.
  4. ^ ראו אודותיו: 'מבית הגנזים', שד"ב לוין, תש"ע, הוצאת קה"ת, מסת"ב 978-0-8266-0657-0 עמוד שכד.
  5. ^ 5.0 5.1 שלום דובער לוין, תולדות חב"ד ברוסיה הצארית, עמודים כ"ג-כ"ה; תולדות חב"ד ברוסיה הצארית, הוצאת קה"ת, ברוקלין נ.י. 2010 מסת"ב 9780826653277.
  6. ^ נכדתם מרים נישאה למנחם שיינקין
  7. ^ ראו צילום מצבת בנם 145 שנים אחרי: נתגלתה מצבת נינת האדמו"ר האמצעי
  8. ^ שלשלת היחס מורחב, PDF קישור, עמוד כ"א ובהערה 111 מציין לספר המאמרים קונטרסים של אדמור האמצעי קישור
  9. ^ השם שרה נקראה על שם אחותה שנפטרה צעירה


תקופת חייו של רבי דובער שניאורי על ציר הזמן
תקופת הזוגותתנאיםאמוראיםסבוראיםגאוניםראשוניםאחרוניםציר הזמן

Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0
  1. ^ מלבד נשי רבי ישראל נח כמפורט בהערה אצלו
  2. ^ לעצים נוספים של משפחת שניאורסון: ענף חיים אברהם | ענף משה | ענף סלונים: חלק א, חלק ב, חלק ג | ענף טברסקי | ענף ברוך שלום | ענף מהרי"ל | ענף חיים שנ"ז | ענף יואלי | ענף זלמנסון
  3. ^ פריט Q29348543 בוויקינתונים
  4. ^ לשאר צאציהם ראו עץ משפחת טברסקי, ענף צ'רקס-שניאורסון
  5. ^ רשימת שלשלת היחס מורחב עמוד כא ובקיצור תולדות חב"ד עמודים 110-111
  6. ^ הבן הגדול, רבי ברוך שלום, בחר שלא לקבל על עצמו אדמו"רות, הבן רבי יוסף יצחק נהיה אדמו"ר בסגנון לא חב"די עוד בחיי אביו, והבן רבי יעקב נפטר בחיי אביו
  7. ^ הצוואה פורסמה בספר: איליה לוריא, עדה ומדינה: חסידות חב"ד באימפריה הרוסית, תקפ"ח-תרמ"ג, ירושלים, הוצאת ספרים ע"ש י"ל מאגנס, תשס"ו, מסת"ב 9654932636, ובעקבות פסיקת בית דין שמונה לדון בנושא שפסקו שרבי שמואל ימשיך את השושלת - היכל הבעש"ט, חלק ט"ז, "גבור כארי כ"ק אדמור רבי יהודה לייב שניאוסון מקאפוסט" עמודים ק"ע-קע"א ובהערות שם (באוצר החכמה). וראו בספר "ליובאוויטש - העיירה של חב"ד" פרק י"א, עמודים 197–216, תשע"ז, כפר חב"ד; חנוך גליצנשטיין, 'ספר התולדות אדמו"ר מהר"ש', תשמ"ו, כפר חב"ד, הוצאת ספרים קה"ת, עמודים 35–38 {באוצר החכמה)
  8. ^ עוד בחיי אביו החל לכהן כאדמו"ר. נהג בסגנון בית צ'רנוביל - צ'רקאס ולא בסנגון חב"ד בין השנים תרי"ט-תרל"ז, אך עם מאפיינים חב"דיים מסוימים (יצחק אלפסי 'המאירים לארץ' עמודים 283–284. וכן בלקו"ש ח"ב ע' 477 ובהערה 52). לשאר צאצאיהם ראו עץ משפחת טברסקי, ענף צ'רקס-שניאורסון
  9. ^ א] חצר ניעזין פעלה במשך 15 שנים, עד שנת תרמ"ג. ב] אצל נשי רבי ישראל נח לא הובאו שמות נשיו, אף שחלקן היו נכדי בעל התניא, היות שלפי המקורות המופיעים בסוף העץ (ולפי המקורות ב'לקריאה נוספת' בערך עליו), כפי הנראה נשא לכל הפחות 3 נשים שונות, שתיים מהם בנות דודות שלו - נינות בעל התניא. לא ברור במאה אחוז מאיזה אשה נולדו איזה ילדים ולא ידועים במדויק שמותם. לכן לא הוכנסו לעץ הנשים מכיוון שייתכן שהילדים: אסתר ליבא - מאשה אחת, ואברהם - מאשה שנייה.
    בכל אופן למען השלמות, כפי הנראה: שמות 2 הנשים בנות הדודות: חנה חיקע (או חנה חיישא) בת דודו מנחם נחום (ייד') (בן אדמו"ר האמצעי). פריידא (ב"המבשר": שרה פריידא) בת דודתו ביילא (בת אדמו"ר האמצעי). כמו כן ידוע על אשה בשם נחמה דינה – [כי בנו ר' אברהם חותם "אברהם בן נחמה דינה" (צילום כתב היד בספר "קיצור תולדות חב"ד"' קמינצקי, תשס"ד, עמוד 153)] – ועל אשה שהייתה אחות של ר' עקיבא רטנר (אלפסי). לעומת זאת במפקד נכתב שאשתו מנישואיו השניים נקראה זלאטא. כרגע לא ידוע האם מדובר בנישואים נוספים, או שזו אחת מהנשים המפורטות לעיל והיה לה שם נוסף
  10. ^ בנו הגדול של הצמח צדק, נפטר בשנת תרכ"ט ('בית רבי' חלק ג' עמודים י"ב-י"ד). פריט Q83736620 בוויקינתונים. בנו רבי לוי יצחק נפטר בשנת תרל"ח (קובץ 'הערות וביאורים' שב'מקורות' עמוד 112), נכדו רבי ברוך שניאור נפטר בחודש טבת בין תרפ"ו לתרפ"ח (הקדמה לספרו רשימות הרב"ש עמוד 14), נינו רבי לוי יצחק הוא אביו של הרבי מלובביץ
  11. ^ א] חצר ליאדי פעלה במשך 43 שנים, עד שנת תר"ע. ב] לאחר פטירתו כיהנו יחדיו במקביל באותו זמן, בנו רבי יצחק דובער וחתנו רבי לוי יצחק מסיראטין ('בית רבי' חלק ג' עמודים י"ז-י"ח)
  12. ^ נפטר בחיי אביו ('בית רבי' חלק ג' עמוד י"ב)
  13. ^ א] חצר קאפוסט פעלה במשך 57 שנים, עד שנת תרפ"ג. ב] חצי שנה לאחר שהחל לנהוג באדמו"רות נפטר. לאחר פטירתו כיהן בנו רבי שלמה זלמן. באמצע כהונת רבי שלמה זלמן התחיל אחיו רבי שלום דובער מרציצה לנהוג באדמור"ות. לאחר פטירת רבי שלמה זלמן, הבן השלישי רבי שמריה נח גם החל לנהוג באדמו"רות כאשר למעשה ניצני אדמו"רות החלו כבר בחיי אחיו רבי שלום דובער. ג] מקורות: 'בית רבי' עמודים ט"ז-י"ח, 'המאירים לארץ' עמודים 290–302. אודות חצר קאפוסט ופתיחת פלג זה על ידי רבי יהודה לייב, ראו בבלוג "עונג שבת". אודות ניצני אדמורות אצל שמריה נח, ראו: עמרם בלוי, "קורות הרה"ק רבי שמרי' נח שניאורסהן מבאברויסק", קטע ג "מעין אדמורות בצר משרתו כבר העיר" - היכל הבעש"ט כרך כ"ב, ניסן תשס"ח, עמוד ק-ק"ג.
  14. ^ נפטרה שלושה חודשים לאחר נישואיהם (בית רבי חלק ג עמוד 30)
  15. ^ בנישואין ראשונים התחתנה עם רבי שניאור, בן דודה רבי יעקב שניאורסון, לאחר שנפטר התחתנה עם רבי לוי יצחק גוטרמן מסיראטשין שלימים החליף את אביה בשושלת ליאדי (בית רבי חלק ג', פרק ט', עמוד י"ח)
  16. ^ התחיל לכהן עוד בחיי אחיו, רבי שלמה זלמן בעת שכיהן כאדמו"ר, לאחר פטירת דודו רבי ישראל נח מניעז'ין בתרמ"ג, וחצרו גדלה במיוחד לאחר פטירת אחיו רבי שלמה זלמן בשנת תר"ס ('המאירים לארץ' עמוד 301)
  17. ^
    1] מפקד עיריית אורשא, 27 אוקטובר 1850 קהלת ליובאוויטש, מחוז ארשא, נדפס באג"ק צ"צ, עמוד קכ"א-קכ"ג, תשע"ג ברוקלין ניו יורק, הוצאת קה"ת מסת"ב 978-08266-5532-5
    2] בית רבי, חלק ג', כל הספר ובעיקר בעמודים י"ג - י"ט. חיים מאיר היילמן, בית רבי, ברדיטושב, תרס"ב, באתר היברובוקס
    3] לגבי שנות התחלת נשיאות ארבעת בני הצמח צדק: הקריאה והקדושה, שבט תש"ב, ניו יורק. עמוד ג (מדור: 'אגודת חב"ד טהעטיגקייט'). ולגבי התחלת נשיאות רבי לוי יצחק גוטרמן: בפרדס חב"ד גיליון 15 עמוד 122, עמרם בלוי
    4] יוסף יצחק קמינצקי, קיצור תולדות חב"ד, כפר חב"ד, תשס"ד
    5] קובץ שלשלת היחס מורחב, על בסיס מהדורת תש"ג 1942 - נדפס בתשע"א
    6] שמואל אלעזר היילפרין, "ספר הצאצאים - אילן יוחסין", ירושלים תש"מ 1980
    7] ספרו של הרב ד"ר יצחק אלפסי, המאירים לארץ - תולדות אדמו"רי בית חב"ד, ג' תמוז תשס"ט 2009, ישראל (כרטיס הספר בספריית חב"ד)
    8] מרדכי ברונשטיין, כתבה בעיתון המבשר, קהילות - יום רביעי, י"ד כסלו תשע"ג
    9] ברוך אוברלנדר, early years, הוצאת ספרים קה"ת, תשע"ו 2016, מסת"ב 978-1-932349-04-7 בעמודים 448–449 מופיע עץ משפחת אדמו"רי חב"ד
    10] שלום דובער קוביטשעק, י' שבט תשע"ו, "משפחת אדמו"ר הצמח צדק בחייו", הערות וביאורים גיליון א'קא (1101) עמודים 111–122
    11] "מפת שלשלת היחס" - מפת שבעת הדורות, נשיאי חב"ד ונסיכי בית רבי, שבט תשע"ח הוצאת חזק, עץ שלשלת אדמור"י חב"ד
    12] הרב עדין אבן ישראל שטיינזלץ, הרבי שלי, מהדורה ראשונה בעברית, 2019,מסת"ב 9789655262565 בתחילת הספר, עמודים יד-טו (14-15)