רבי יהוסף שוורץ
שגיאות פרמטריות בתבנית:מדען
פרמטרים ריקים [ פרסים והנצחה ] לא מופיעים בהגדרת התבנית
פרמטרים [ ארצות מגורים ] לא מופיעים בהגדרת התבנית
 | |
| דיוקן עצמי | |
| לידה | כ"ג בחשוון ה'תקס"ה |
|---|---|
| פטירה | ט' בשבט ה'תרכ"ה |
| ענף מדעי | גאוגרפיה |
| תרומות עיקריות | |
| מיפוי וידיעת הארץ | |
רבי יהוסף שוורץ (נכתב גם שווארץ; בגרמנית: Joseph Schwarz כ"ג בחשוון ה'תקס"ה - ט' בשבט ה'תרכ"ה) היה שד"ר, תלמיד חכם, גאוגרף, צייר, ומראשוני חוקרי ארץ ישראל בעת החדשה.
תולדותיו
שוורץ נולד בעיירה פלוס שבין בוהמיה לבוואריה למשפחה בת 12 ילדים. בהיותו כבן 17 עבר ללמוד בבית המדרש הגבוה בווירצבורג[1] שעמדה תחת הנהגת רב המדינה של ווירצבורג וצפון בוואריה, הרב אברהם בינג, תלמידו של הרב נתן אדלר מפרנקפורט. וזמנית למד באוניברסיטה בעיר, ורכש השכלה בגאוגרפיה, אסטרונומיה ושפות.
בשנת ה'תקפ"ט שִרטט את מפת ארץ ישראל בעברית וגרמנית. במפה זו השתמשו ההיסטוריונים והגאוגרפים של תקופתו. במפה זו ציין גם את גבולותיה ההלכתיים לנושאים כמו מצוות התלויות בארץ. גבולות המקובלים ברובם גם כיום מבחינה הלכתית.
במשפחת שוורץ היו מסורות כי הם משבט יוסף, וכי השם שוורץ (בגרמנית שחור) קשור לצבע אבן השוהם של שבט יוסף בחושן של הכהן הגדול שצבעה היה שחור. מסורות אלו היוו את הדחף של ר' יהוסף לעלות לארץ על אף הסכנות הגדולות שבדרך. בגיל 26 החל במסע קשה ומסוכן בן שנתיים לעליה לארץ ישראל דרך הונגריה ואיטליה. מחלת חולירע שפרצה בהונגריה ואוסטריה עיכבה אותו בדרך במשך שנה תמימה.
בשנת ה'תקצ"ג הגיע לנמל יפו והתיישב בירושלים, ברובע המוסלמי באזור רחוב הגיא, סמוך מאד להר הבית במקום בו שוכנת חצר ראנד[2], כאשר הוא נטמע בסביבה ומשנה את לבושו כמנהג ספרדי ירושלים. עם הגיעו לארץ הוסיף לשמו יוסף את האות 'ה' כמו שמופיע בפסוק 'עדות ביהוסף שמו'.
שוורץ עסק בלימוד תורה ובמחקרי ארץ ישראל, התהלך בארץ לאורכה ולרוחבה (ובמיוחד באזור ירושלים), חקר שמות מקומות ותולדותיהם, למד את טבע הארץ ותושביה, ורשם וצייר את ממצאיו. נמנה עם מייסדי בית כנסת "מנחם ציון" בחצר החורבה ברובע היהודי.
בשנת ה'תר"ט יצא לשליחות אל יהודי אמריקה. בשנת ה'תרט"ז תמך בייסוד בית הספר למל בירושלים, שבו לימדו בגרמנית לימודים כלליים, ואף לימד בבית הספר, אך אולץ להתפטר עקב התנגדות מרבית הרבנים האשכנזים. שוורץ גם היה דובר של הקהילה היהודית בירושלים אצל השלטון הטורקי. כמו כן תמך בהקמת בית הספר דורש ציון על ידי יוסף בלומנטל בשנת ה'תרכ"ו.
נשא לאשה את חיה רבקה לבית לוריא מכולל הפרושים (קרובתו של ר' שמריהו לוריא ממוהילב, חותנו של ר' יחיאל מיכל פינס). נולדו לו ארבעה בנים וארבע בנות, שנפטרו בגיל צעיר, חוץ משתי בנות שהקימו משפחה משל עצמן. חתניו הם יוסף ריבלין והרב משה אליעזר דן רלב"ג.
שוורץ נפטר בט' בשבט תרכ"ה בגיל 61 משושנת יריחו שהפילה חללים רבים בירושלים, ונקבר בבית הקברות בהר הזיתים. על מצבתו נכתב בין היתר "יוסף איננו כי לקח אותו אלקים / מעשיו הבריקו כשוהם / וצבע מפה שלו שחור". בשכונת "מחנה יהודה" בירושלים נקרא על שמו רחוב. בתל אביב נקרא רחוב על שם ספרו תבואות הארץ.
יצירתו
חיבר שמונה ספרים. החשוב שבהם, "תבואות הארץ", מתאר את הגאוגרפיה של ארץ ישראל, יישוביה, הצומח, החי ותושביה. הספר חובר כשבע שנים לאחר עלייתו לארץ. ויצא לאור בארבע מהדורות. הספר תורגם לאנגלית וגרמנית, וחלקים ממנו שימשו כחומר לימוד בבתי ספר יהודיים בגרמניה. הספר גם זכה לעיטור כבוד של קיסר אוסטריה.
בספריו יש תיעוד רב של ההווי באותה תקופה בירושלים, ויש בהם לשפוך אור על היחסים בין היהודים לבין המוסלמים ועל מצבם של יהודי ירושלים תחת השלטון הטורקי. כך למשל הוא מציין כי המוסלמים מקפידים לאכול בשר משחיטה של שוחט ספרדי ולא אשכנזי, מכיוון שהם סוברים שהאשכנזי איננו מצאצאיו של אברהם אבינו. עוד הוא מציין כי מצבם של יהודי הארץ בעלי אזרחות אירופית, שכונו בארץ "פרנקו", הוטב מאד לאחר כיבוש ארץ ישראל על ידי איברהים פאשה המצרי, מכיוון שהשלטונות התייחסו אליהם בכבוד גדול.
הרב שוורץ נהג לחקור דברים מכלי ראשון ולהתנסות בהם באופן בלתי אמצעי. לצורך קביעת לוח לשנת תר"ג הוא מעיד על עצמו ש"עלה אלפי פעמים אל ראשי ההרים וגגות הבתים כדי לחזות בהנץ החמה". כך למשל כאשר הגיע לים המלח, נטל דגימות מים כדי לבצע בהם בדיקות ולהשוות אותם למי הים התיכון, ואף ניסה בעצמו לטעום את המים. "וכמעט אי אפשר להניחו בפה עבור חריפותו. לקחתי ממנו מעט בפי ויותר מחצי שעה נשאר טעם מררי וגפרית בפי."[3].
מספריו
- תבואות הארץ - גאוגרפיה של ארץ ישראל, ה'תר"ה
- תבואות שמש - חישובי שקיעה וזריחה, ה'תר"א
- לוח לשנת תר"ג - קביעת הזמנים בארץ ישראל, ה'תר"ג
- דברי יוסף - חידושי תורה לפרשות השבוע
- שושנת העמק - ענייני חכמה השווים לכל נפש, ה'תרכ"ב
- לקוטי הפרדס - חידושי תורה בתורה שבכתב ובעל פה
- תשובות מירושלים - שו"ת הלכתי
- ספרים נוספים שחיבר, חידושים על תלמוד ירושלמי ורמב"ם, והערות על "אונקלוס" לא נשתמרו.
לקריאה נוספת
- אברהם יערי, זכרונות ארץ ישראל - כרך א': פרק ג', סופו של ר' חיים פרחי ומלחמת אחיו עם עבדאללה פחה מעכו, ר' יהוסף שווארץ מפי זקני ירושלים, | 1819 - 1820.
- חביבה פלד, ר' יהוסף שווארץ - חוקר ארץ-ישראל וצייר, בתוך: אמנות ואומנות בארץ-ישראל במאה הי"ט, ירושלים: מוזיאון ישראל, 1979, עמ' 110-116.
קישורים חיצוניים
- רשימת הפרסומים של רבי יהוסף שוורץ, בקטלוג הספרייה הלאומית
- רשימת מאמרים על רבי יהוסף שוורץ באתר רמב"י
- ספר תבואות הארץ מהדורה סרוקה, באתר דעת
- אבי ששון, תולדות חייו של רבי יהוסף שווארץ, אתר דעת
- ד. ס–יך, ר' יהוסף שוארץ (י"ג ניסן תקצ"ט–תרצ"ג), דבר, 10 באפריל 1933
- ג. קרסל, יהוסף שוארץ (במלאת שבעים וחמש שנים למותו), דבר, 23 באוקטובר 1940
- הגיאוגרף שגילה את ארץ-ישראל (יהוסף שוורץ, 100 שנה לפטירתו), דבר, 12 במרץ 1965
- מפת יהוסף שוורץ בהוצאת אליהו לנדא. שנת 1915
מפרי עטו:
- ע"ד הברת האשכנזים והספרדים, המליץ, 30 במאי 1861
- בעבר הוקדש אתר בשם 'תבואות הארץ' למהדורה מקוונת מבוארת ובעלת קישורים של ספרו זה - אך כיום (תשע"ז) האתר אינו פעיל יותר.
הערות שוליים
- ^ בערך באותו פרק זמן, למדו שם גם: רבי יעקב עטלינגר, בעל "ערוך לנר". הרב יצחק דב במברגר, הרב אליעזר ברגמן (שותפו בהקמת כולל הו"ד) ורבי נתן אדלר (השני).
- ^ אבי ששון, תולדות חייו של רבי יהוסף שווארץ, אתר דעת
- ^ תבואות הארץ עמ' נט
