רבי יוסף טוב עלם
ערך זה עוסק בתלמיד חכם ופייטן צרפתי. אם התכוונתם לתלמיד חכם ספרדי בעל אותו השם, ומחבר הפירוש "צפנת פענח" על הרב יוֹסֵף (ב"ר שמואל) טוּב עֶלֶם (בר"ת: ריט"ע; מכונה לעיתים הגדול; שם משפחתו הוא תרגום מצרפתית: Bon fils; 980 – 1050 בערך) היה תלמיד חכם, פוסק ופייטן צרפתי בולט, שחי ופעל בתחילת המאה ה-11.
חייו
לא ידוע רבות על אודות הביוגרפיה שלו, אך נודע כי מוצאו מנרבונה שבפרובאנס, ולפי המובא בספר שבלי הלקט[1], היה בר פלוגתא של רבי אליהו הזקן בעניין ה"קרובות".
יצירתו
רוב חיבוריו אבדו, אך היה לו פירוש על המקרא ועל התלמוד הבבלי, ופירושו לתלמוד מצוטט לעיתים בפירושי ראשונים שונים על התלמוד.[2] עסק בהעתקה והוצאה לאור ועריכה של ספרי הקדמונים-לו, ביניהם "הלכות גדולות", "קובץ תשובות הגאונים" ו"סדר תנאים ואמוראים". על פי ספר יוחסין השלם, חיבר גם את סדר עולם זוטא.
הפיוט המפורסם ביותר שחיבר הוא הקטע חסל סידור פסח, מתוך פיוט "קרובה" לשבת הגדול "אלקים בצעדך":
| חֲסַל סִדּוּר פֶּסַח כְּהִלְכָתוֹ כְּכָל מִשְׁפָּטוֹ וְחֻקָּתוֹ כַּאֲשֶׁר זָכִינוּ לְסַדֵּר אוֹתוֹ כֵּן נִזְכֶּה לַעֲשׂוֹתוֹ |
זָךְ שׁוֹכֵן מְעוֹנָה קוֹמֵם קְהַל עֲדַת מִי מָנָה בְּקָרוֹב נַהֵל נִטְעֵי כַנָּה פְּדוּיִם לְצִיּוֹן בְּרִנָּה |
ספרו של הרב יוסף טוב עלם על המקרא שאבד מצוטט בספר "מנחת שי.[3]
לקריאה נוספת
- אברהם גרוסמן, חכמי צרפת הראשונים, ירושלים תשס"א, עמ' 73-81
- מלחי אסתר, ר’ יוסף טוב-עלם - דמותו ויצירתו, מכלול כו (תשע) 7-24
קישורים חיצוניים
- "טוֹב עֶלֶם, יוסף בר שמואל", יהודה דוד אייזנשטיין (עורך), אנציקלופדיה אוצר ישראל, ניו יורק: פרדס, תשי"ב, חלק ה, עמוד 9, באתר HebrewBooks
- מרדכי מרגליות (עורך כללי), "ר' יוסף (בר' שמואל) טוב עלם", אנציקלופדיה לתולדות גדולי ישראל, תל אביב: י' צ'צ'יק, תש"ו, עמ' 765-767, באתר HebrewBooks
- ד"ר שלום קליין, מקורות הפיוט לשבת הגדול לרבינו יוסף טוב עלם
- אסתר מלחי, עיון בפיוטי ר' יוסף טוב עלם, באתר "דעת"
- ר' יוסף טוב עלם, באתר "הזמנה לפיוט"
- חסל סדור פסח - פיוטו של ר' יוסף טוב עלם באתר 'הזמנה לפיוט' - מילים, פרשנות, לחנים, ביצועים ומאמרים מלווים
- עשר שירות הן, באתר "שיתופיוט"
הערות שוליים
- ^ הלכות תפילה, סימן כח
- ^ ראו: תוספות על מסכת פסחים, דף קט"ו, ב', בפסקה למה; רש"י בכתובות י"ד ע"א, מרדכי, על מסכת בבא בתרא, סימן ת"צ; "הגהות מיימוניות" על משנה תורה לרמב"ם, הלכות חמץ ומצה, פרק ז, אות א'; אבודרהם, הלכות ברכות, תחילת שער ד'; תשובה הלכתית שלו מצוטטת גם בשו"ת מהר"ם מרוטנבורג, תכ"ג, ראו אודותיה גם: תקנות הקהילה#בספרות השו"ת.
- ^ מנחת שי ספר דברים, פרק י', פסוק י"ב: "ועתה ישראל מה ה' אלקיך שאל מעמך - כתב בעל הטורים שיש בפסוק מאה אותיות כנגד מאה ברכות וכן בערוך ערך מאה... וכן כתב הרמב"ן בפירושו על ספר יצירה דף כ"ג שכן כתב המקובל הרב ר' י"ט בספר הנקרא כתם פז בשם הרב ר' אליהו המקובל דמלת שואל מלא וחשבון מאה יש בפסוק זה עכ"ל... עוד ראיתי מי שרצה להוסיף וא"ו על מלת ללכת שבפסוק כדי להשלים המנין וכתב שכן הוא בספר רבי יוסף טוב עלם ואין לסמוך על זה כלל ועיקר".
