רבי יצחק אבוהב (גאון קסטיליה)

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
גרסה מ־20:33, 22 בדצמבר 2020 מאת חבר טוב (שיחה | תרומות) (מכלולזציה)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
רבי יצחק אבוהב ("אחרון גאוני קסטיליה")
לידה 1433
ה'קצ"ג
פטירה 1493 (בגיל 60 בערך)
ה'רנ"ג
השתייכות רבני קסטיליה, ראשונים
תחומי עיסוק תורה, תלמוד, הלכה, אגדה, מוסר
רבותיו רבי יצחק קנפנטון
תלמידיו רבי יעקב בירב ורבי אברהם זכות
חיבוריו ביאורים לפירושיהם של רש"י (לא נדפס) ורמב"ן על התורה, פירושים לכמה ממסכתות מהתלמוד הבבלי, "נהר פישון" (דרשות על התנ"ך), קובץ הגהות על ספר משנה תורה של הרמב"ם, ביאור לטור אורח חיים, "מגן אלקים" (פירוש למסכת אבות המיוחס לרבי יצחק אבוהב)

רבי יצחק אבוהב (14331493; ה'קצ"ג - ה'רנ"ג), רב ומחבר יהודי, עסק בתלמוד הבבלי, בהלכה, בקבלה ובפילוסופיה. מכוּנה "אחרון גאוני קסטיליה", כדי להבדילו מרבי יצחק אבוהב מחבר ספר מנורת המאור.

תולדות חייו

הרב עמד בראשות ישיבה בעיר טולדו בדור גירוש ספרד ורבו היה רבי יצחק קנפנטון. בין תלמידיו היו רבי יעקב בירב ור' אברהם זכות.

בזמן גירוש ספרד בשנת ה'רנ"ב (1492), יצא לפורטוגל על מנת לנהל משא ומתן עם מלך פורטוגל דאז, ז'ואו השני, על שיכונם של מגורשי ספרד בפורטוגל. לאחר גירוש ספרד עבר לעיר פורטו שבצפון פורטוגל ושם נפטר כעבור שבעה חודשים, והוא בן פחות משישים שנה.

בעיר צפת ישנו בית כנסת הקרוי "אבוהב", ככל הנראה על שם רבי יצחק אבוהב גאון קסטיליה. בבית הכנסת ישנו ספר תורה עתיק יומין, אשר כתיבתו מיוחסת לרבי יצחק אבוהב עצמו, אשר נקשרו בו מסורות עממיות רבות.

אוזכר פעמים רבות על ידי ר' יוסף קארו בחיבורו בית יוסף לאורח חיים, מהם בביטויי הערכה מופלגים, כדוגמת "רבינו הגדול מהר"י אבוהב".


תקופת חייו של רבי יצחק אבוהב על ציר הזמן
תקופת הזוגותתנאיםאמוראיםסבוראיםגאוניםראשוניםאחרוניםציר הזמן

ספריו

לקריאה נוספת

  • א' איזנבך, רבינו יצחק אבוהב זצ"ל וחיבורו על הטור, צפונות א, ג (תשמ"ט) עמ' כא-כב. ‬
  • הושע רבינוביץ, מהר"י אבוהב ושיטתו בפרשנות התלמוד, רמת-גן תשנ"ב
  • הנ"ל, דרשה לא נודעת לרבי יצחק אבוהב השני : דרשה לפרשת בשלח, הגיגי גבעה ה (תשנ"ז) עמ' 29-34.
  • הנ"ל, מבוא לביאור לטור אורח חיים, ירושלים, : מכון אור המזרח - מכון ירושלים, תשס"ג.
  • הנ"ל, רבינו הגדול מהר"י אבוהב (השני), אלקנה תשע"ג
  • יעקב שפיגל, מבוא לספר מגן אלקים, פתח תקוה תשס"ז. ‬

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ ראה/י למשל הלכות עבודת יום הכיפורים פרק ה, הלכה יב