רבי יצחק אבן סהולה

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
גרסה מ־03:09, 4 בנובמבר 2020 מאת אויצרניק (שיחה | תרומות) ({{ראשוני המקובלים}})
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

יצחק בן שלמה אבן סהולה היה פילוסוף, רופא ומקובל. לא ידועים הרבה פרטים על חייו. על פי ההקדמות לספריו נולד בספרד בשנת 1244 ונפטר לאחר שנת 1283. חי, לפחות חלק מחייו בקסטיליה.

כתב שני חיבורים:

האחד, ספר מוסר, בשם "משל הקדמוני", נכתב בשנת 1281 והודפס לראשונה בשנת 1491 בעיר ברישא שבאיטליה. בספר, אבן סהולה מתאר את תהליך ה"חזרה למוטב" של עצמו, תהליך שהתחיל בגיל 37 אחרי הרהורי חשבון נפש. הספר נכתב בצורה של סיפורים משעשעים בחרוזים ויש בו חמישה חלקים המוקדשים כל אחד למידה טובה אחרת: השכל והחכמה, החזרה בתשובה, העצה הנכונה, הענווה ויראת השמיים. הספר מנוסח בצורה של דו-שיח בין אבן סהולה ל"מקשה" דמות של חכם עקשן שמנסה לשכנע אותו לעצור מתהליך חזרתו למוטב על ידי קושיות על המידה שאותה הוא מתאר באותו חלק של הספר. היה הספר העברי הראשון שהכיל ציורים[1].

השני, פירוש תאוסופי של שיר השירים על דרך הקבלה. נכתב בשנת 1283 או 1284[2]. אבן סהולה מפרש כל פסוק על דרך הפשט ועל פי הסוד. פירושו על דרך הסוד מבוסס על הבנת הספירות של אותה התקופה. הוא מתייחס בעיקר לספירות התפארת, המלכות ולצדדי ימין ושמאל (הרחמים והדין). מהדורה של הספר יצאה תחת א. גרין שכתב לו מבוא עשיר.

לקריאה נוספת

הערות שוליים

  1. ^ זאב גריס, הספר העברי- פרקים לתולדותיו, עמ' 50
  2. ^ איגרת תשובה של ר' יצחק אבן לטיף, בתשובה מס' ל"ה, סיכום שירתי של פירוש אבן סהולה, גרין, אבן סהולה, עמ' 401


Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0