רבי ישראל ליפשיץ
הרב ישראל ליפשיץ בן הרב גדליה ליפשיץ (ה'תקמ"ב - ג' בתשרי ה'תרכ"א[1]) היה מגדולי חכמי אשכנז. רב בגרמניה ומחבר הפירוש "תפארת ישראל" על המשנה. נכדו של הרב ישראל ליפשיץ מסדר הגט מקליווא ואבי משפחת ליפשיץ. כיהן כאב"ד בוורונקי[2], בדסאו, בחזדייש ובדנציג.
הרב ליפשיץ נפטר בצום גדליה של שנת ה'תרכ"א, במהלך התפילה בבית הכנסת בדנציג.
חיבוריו
תפארת ישראל
רבי ישראל חיבר ספר "תפארת ישראל", פירוש ידועה על המשנה. קודם לכתיבת חיבורו זה כתב ביאור קצר למשניות בשם זרע ישראל[3].
פירושו למשנה נצמד לפשט ולהלכה, אך יש בו גם חידושים מקוריים. הוא גם תרגם מילים שונות לגרמנית.
בפירושו נהג כדרכו של הרמב"ם בפירושו, והוסיף הקדמות וסיכומי עניינים מסודרים לכמה סדרים ומסכתות:
- בסדר זרעים הוסיף מאמר על הלכות כלאים ושעטנז בשם "בתי כלאים".
- בסדר מועד הקדים הקדמה על מלאכות השבת בשם "כלכלת שבת", והוסיף חיבור על ענייני קידוש החודש ועיבור השנה בשם "שבילי רקיע".
- בסדר נשים הוסיף חיבור של אביו, הרב גדליה ליפשיץ, של הלכות אישות בשם "אבי עזר", קיצור של חיבורו על שולחן ערוך חלק אבן העזר.
- בסדר נזיקין הוסיף הקדמה לפרק חלק ממסכת סנהדרין, העוסקת בהשארות הנפש ותחיית המתים בשם "דרוש אור החיים".
- בסדר קדשים הקדים מאמר על עבודת הקרבנות בשם "חומר בקודש", ולמסכת מידות הקדים מאמר על מבנה בית המקדש בשם "צורת בית המקדש".
- בסדר טהרות הקדים מאמר על דיני טומאה וטהרה בשם "יבקש דעת", ו"מראה כהן" על הלכות נגעים.
הפירוש יצא במהדורה שנייה על ידי בנו הרב ברוך יצחק ליפשיץ בשנת 1862 ונחלק לשני חלקים שנקראו "יכין" ו"בועז" על שם יכין ובועז, שני העמודים שהיו בבית המקדש, ונקראו בשמות אלה:
- חלק הפשט - נקרא "יכין".
- חלק החידושים - נקרא "בועז".
הרב ישראל ליפשיץ הכניס לפרושו נתונים מדעיים רבים מחידושי המדע של זמנו. בתוך פרושיו ישנם מאמרים בנושאים שונים. הידועים בהם הם דרשת "אור החיים" המודפסת במהדורות של היום בסוף סדר נזיקין א'. במסה זו הרב ליפשיץ מתאר את הדינוזאורים, ומיישב את הממצאים הארכיאולוגיים כמתאימים ליהדות. מסה שנייה משמעותית שלו היא המסה "אתם קרויים אדם" המצויה בפרושו לאבות ג, יד. במסה זו הוא טוען שיש צדדים שבהם לגויים יש מעלה על מדרגת היהודים (אם כי יש צדדים שבהם ליהודים יש עדיפות).
בקרב חוגים מסוימים קיימת התנגדות לספריו בפרט בענייני מחשבה[4], לדעתם יש בהשקפתו דעות הזרות ליהדות. רבי חיים אלעזר שפירא ממונקאטש[5] העלה השערה לפיה "דרשת אור החיים" חוברה על ידי בנו ברוך יצחק שייחס דרשה זו לאביו. בנו אף התבקש על ידי רבי אלעזר הכהן מפולטוסק (חתן החוות דעת) להשמיט מהדפוס את הדרשה הבעיתית לשיטתו.
מאידך, במכתב שכתב אליו רבי עקיבא אייגר - מכנהו "כבוד הרב המאור הגדול חריף ושנון מורנו הרב ישראל"[6].
בשנת ה'תרנ"ה כתב רבי חיים יצחק אהרן רפפורט קונטרס "כליל תפארת"[7], בו הוא תוקף את דברי ה'תפארת ישראל' על דבריו בפירוש המשנה[8] בקשר לאופיו המולד של משה רבינו. לעומתו כתב הרב יוסף זכריה שטרן "שאין בזה שום מקום להתלונן על בעל תפארת ישראל, שאדרבא דבריו נאמרו בהשכל להגדיל מעלת בחיר היצורים"[דרוש מקור]. כמו כן, דברי בעל ה'תפארת ישראל' אודות משה רבינו כבר מופיעים בספרי חסידות רבים, ביניהם דגל מחנה אפרים בשם סבו הבעש"ט[9]; אור פני משה[10]; אך פרי תבואה[11]; קדושת לוי[12] ועוד. כן מופיע רעיון זהה בכמה ספרי דרוש[13]. יצויין גם, כי סיפור דומה מובא בספר שיטה מקובצת[14] בשם רבי אליעזר ממיץ בעל היראים (מבעלי התוספות), אולם שם אין זה מובא על משה רבינו.
ראו גם
לקריאה נוספת
- מרדכי מאיר, הרב ישראל ליפשיץ - תולדותיו, כתביו ודיון ראשוני בשיטתו הפרשנית בחיבורו "תפארת ישראל", עבודה לשם קבלת תואר דוקטור לפילוסופיה, אוניברסיטת בר-אילן, רמת גן, תשס"ה (2004).
- משה וינשטוק, אמונה והלכה בעולם המודרני: מפעליהם והגותם של ר' ישראל ובנו ר' ברוך יצחק ליפשיץ, עבודה לשם קבלת תואר דוקטור לפילוסופיה, האוניברסיטה העברית בירושלים, תמוז תשס"ח.
- שלום רוזנברג, משה וינשטוק, "כתבים של ר' ישראל ור' ברוך יצחק ליפשיץ שנעלמו מן העין", דעת 61 (תשס"ז), עמ' 97–112.
קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
 טקסט בוויקיטקסט: פירוש תפארת ישראל על המשנה |
- ש"י פין, הר"ר ישראל בהר"ר גדליה ליפשיץ, בספרו כנסת ישראל, ורשה תרמ"ז, עמ' 698, באתר היברובוקס
- "לִיפְּשִׁיץ, ישראל בר' גדליה", יהודה דוד אייזנשטיין (עורך), אנציקלופדיה אוצר ישראל, ניו יורק: פרדס, תשי"ב, חלק ו, עמוד 48, באתר HebrewBooks
- הרב שריה דבליצקי, תולדות וצוואות הגאון הגדול ציס"ע בעל תפארת ישראל זלה"ה על המשניות, בתוך הספר בינו שנות דור ודור, עמ' ה-כח, באתר אוצר החכמה
- "Israel Lipschütz", במהדורת 1901–1906 של האנציקלופדיה היהודית (באנגלית)
- מכתביו
- הרב ישראל ליפשיץ, תפארת ישראל על סדר זרעים, באתר היברובוקס
הערות שוליים
- ^ ולא כמו שכתב בטעות באטלס עץ חיים ה'תר"כ, וכנראה טעה בגלל השנה הלועזית 1860 שברובה היא תר"כ, אבל בתשרי זה כבר תרכ"א..
- ^ Wronki (וורניק) הסמוכה לפוזנן
- ^ שמואל יוסף פין, כנסת ישראל עמ' 698
- ^ קובץ אור ישראל יב,קצט. קריינא דאיגרתא א,מו
- ^ שו"ת מנחת אלעזר חלק א' סימן ס"ד
- ^ אגרות סופרים (עמ' 38 אות לא והערה א).
- ^ כליל תפארת באתר היברובוקס
- ^ סוף מסכת קידושין.
- ^ פרשת כי תשא ד"ה וראו.
- ^ פרשת חוקת ד"ה זאת חוקת.
- ^ פרשת תצוה.
- ^ פרשת תרומה.
- ^ להרחבה בנושא - ראו ספר 'משה רעיא מהימנא' (גוטמן), פרק יג 'אור פני משה'.
- ^ https://he.wikisource.org/wiki/שיטה_מקובצת_על_הש%22ס/נדרים/פרק_ג#דף_לב_עמוד_ב נדרים לב, ב
| תקופת חייו של רבי ישראל ליפשיץ על ציר הזמן |
|---|
 |
