רבי ישראל מאיר הכהן

הרב ישראל מאיר הכהן (החפץ חיים)

לידה	26 בינואר 1839 י"א בשבט ה'תקצ"ט ז'טל, האימפריה הרוסית
פטירה	15 בספטמבר 1933 (בגיל 94) ראדין, הרפובליקה הפולנית השנייה
כינוי	ה"חפץ חיים"
מדינה	האימפריה הרוסית
השתייכות	יהדות אורתודוקסית
תחומי עיסוק	הלכה, גאולה, צבא, תשובה, מוסר, מקרא, אגדה, סדר קדשים
רבותיו	רבי נחומקה מהורדנא
תלמידיו	רשימה חלקית
חיבוריו	משנה ברורה, חפץ חיים, שמירת הלשון, זכור למרים, אהבת חסד, מחנה ישראל, ליקוטי הלכות, נדחי ישראל, ספר המצוות הקצר, חומת הדת ועוד.

רבי ישראל מאיר הכהן מראדין (י"א בשבט ה'תקצ"ט - כ"ד באלול ה'תרצ"ג) היה מחשובי הרבנים בדור שלפני השואה. בין היתר מחבר הספרים משנה ברורה וחפץ חיים. מכונה "החפץ חיים" על שם ספרו.

קובץ:חפץ חיים.jpg

איור נפוץ של החפץ חיים

תולדותיו

החפץ חיים נולד בעיירה ז'טל בפלך גרודנו של האימפריה הרוסית (היום בבלארוס) לר' אריה זאב ולרבנית דובורושה, ואת ימי נעוריו בילה בלימוד תורה בווילנה, שם נודע כעילוי. נשא לאשה את אחותו החורגת, כדי שלא ייווצר קרע בנישואי אמו. על פי עדותו, בתקופת לימודיו בווילנה ניסה אד"ם הכהן להשפיע עליו שיצטרף לחוג המשכילים, אך החפץ חיים סירב. בעקבות כך נטר לו החפץ חיים טינה בהמשך חייו.

אין ודאות מוחלטת לגבי שנת לידתו. הרב נתן קמינצקי, בספרו "עשייתו של גדול" מסיק מתאריכי הלידה בבקשתו של החפץ חיים להגר לארץ ישראל. הוא מסיק שהוא חי 94 שנים, זאת אומרת שנולד בשנת ה'תקצ"ט (1839). גם לפי הערכת בנו הוא נולד בשנת תקצ"ט. אמנם, לפי הניו יורק טיימס יום לאחר פטירתו, החפץ חיים חי 105 שנים, זאת אומרת שנולד בשנת ה'תקפ"ח.

החפץ חיים הושפע מרבי נחומקה מהורדנה (שלמד בישיבת וולוז'ין). הוא התגורר בעיירה ראדין הסמוכה לווילנה, שם הקים ישיבה הידועה בשם "ישיבת ראדין" ועמד בראשה. בשנת תרל"ג הוציא את ספרו הראשון, "חפץ חיים", העוסק בהלכות איסור לשון הרע. ב-תרמ"ד הוציא לאור את חלקו הראשון של ספרו המשנה ברורה. התעקש שלא לקבל שכר על רבנותו ואת פרנסתו מצא בחנות מכולת שהייתה בבעלותו ובמכירת ספריו בעילום שם. עמד בקשר עם שאר רבני אירופה בתקופתו, ובין השאר השתתף בייסוד אגודת ישראל ותמך בהקמת רשת בתי הספר לבנות בית יעקב.

משנתו

מפעלו הציבורי הראשון היה בתחום שמירת הלשון, לשם כך חיבר את ספריו 'חפץ חיים' ו'שמירת הלשון'. נודע כמי שיישם בעצמו הלכות אלו ונזהר מאד מכל לשון הרע. ספריו אלה הופצו על ידו באופן אישי בנדודיו ברחבי פולין וליטא, ומכירתם בבתי הכנסת. הספר נפוץ במהירות גם בחוגי החסידים בעקבות מכתב מיוחד שכתב עליו רבי אברהם מרדכי אלתר מגור לחסידיו, במעלת הספר והלימוד בו.

הדגיש באופן כללי את חשיבות המצוות שבין אדם לחברו, ולשם כך כתב את ספרו 'אהבת חסד' וספרים נוספים.

חיבורו הגדול והמקיף ביותר הוא הספר 'משנה ברורה', שהוציא בשישה כרכים בין השנים ה'תרמ"ד-ה'תרס"ז. זהו חיבור הלכתי על סדר אורח חיים של השולחן ערוך, שמסכם את חידושי ההלכה בספרים שהתחברו אחרי השולחן ערוך, ובמידת הצורך מכריע במחלוקות ביניהם, על פי סוגיות הש"ס וכתבי הראשונים. במקרי ספק שאין בהם הכרעה ברורה הוא ממליץ לרוב להחמיר, אך אינו מחייב. עם השנים הפך הספר לקודקס ההלכתי החשוב ביותר של הציבור האשכנזי (ובעל השפעה רבה גם על עדות המזרח). בתחומים הלכתיים מסוימים (הלכות סת"ם ועוד) הספר מהווה ספר יסוד שכולם נוהגים על פיו.

הוא כתב שדווקא בזמן התלמוד שהייתה אווירה שבה "קבלת האבות הייתה חזקה מאד אצל כל אחד ואחד להתנהג בדרך שדרכו בו אבותיו" ובנות למדו על היהדות לא באמצעות לימוד פורמלי אלא בהתבוננות בנעשה בבית לא היה צורך במוסדות חינוך לבנות שילמדו תורה. בימינו השתנו שני דברים, טען החפץ חיים. ראשית, המשפחה היהודית הייתה בתהליך של פירוק: היו משפחות שהתרחקו מהדת, אחרות הופרדו בשל גלי ההגירה ממזרח אירופה. שנית, בנות למדו לימודים כלליים וצריך לאזן אותם בחינוך יהודי כדי שלא ינטשו לגמרי את היהדות. באווירה חדשה זו, חלה חובה דתית להעניק לבנות חינוך יהודי. מכאן שאם הדבר לא ייעשה, כתב החפץ חיים, ”עלול שיסורו לגמרי מדרך ה' ויעברו על כל יסודי הדת ח"ו” ולכן הוא פסק שמכיוון שאיסור התלמוד לגבי לימוד תורה לנשים הוא בעיקרו בלימוד התורה שבע"פ (התלמוד), אבל לגבי התורה שבכתב האיסור אינו קיים בדיעבד ולכן נשים יכולות בדיעבד ללמוד תורה שבכתב כדי להתחזק ביהדות. הפסק שלו התקבל, ובמזרח אירופה הוקמה רשת בתי ספר לבנות בשם "בית יעקב", מיסודה של שרה שנירר, ובה למדו תנ"ך, אך לא למדו תושב"ע.

החפץ חיים היה ככל הנראה הראשון שכתב ספר הלכה ומוסר לחיילים ("מחנה ישראל") ולמהגרים ("נדחי ישראל"), וזאת על אף שהביע התנגדות חריפה להגירה לאמריקה, ואף כתב על כך חוברת ("נפוצות ישראל"). הוא גם כתב ספר הלכה ומוסר לנשים ("גדר עולם"). הוא הקדיש פרקי הלכה ומוסר לאיסור הלנת שכר, ובסוגיה זו גילה נטייה להדגיש את זכויות העובד יותר מאשר את זכויות המעביד.

החפץ חיים נודע גם בציפייתו לגאולה, ובמסגרת זו הוא עודד כהנים ואחרים ללמוד את הלכות עבודת הקרבנות וסדר קדשים. לשם כך חיבר את הספר "ליקוטי הלכות" ואף ייסד כולל מיוחד בישיבתו ("כולל קדשים") שעסק בכך.

פעילותו הציבורית

ספר מכתבי החפץ חיים, מספר זה ניתן ללמוד רבות על פעליו הציבוריים הרבים

• החפץ חיים היה פעיל במרץ בתנועת אגודת ישראל ואף פרסם בעיתונות מכתב שעל כל אחד להצטרף אל אגודת ישראל, ואף הופיע אישית בכנסייה הגדולה הראשונה של תנועה זו.
• הסכים להקמת תנועת בית יעקב בידי שרה שנירר לתת חינוך תורני לבנות, דבר שהיווה חידוש גדול ומעורר התנגדות בימים ההם.
• דאג לשמירת שבת של יהודים בכל מיני מקומות, וטרח לבקש אישית מבתי חרושת ומקומות עבודה לשחרר את היהודים ביום הזה, ואף לבלגיה כתב ודרבן לדרוש סגירת הבורסה באנטוורפן ביום השבת, עקב היות רוב סוחריה יהודים.
• הקים מערך של הספקת מזון כשר להמוני החיילים היהודים בצבא הפולני בכל מקומות חנייתם, בין שתי מלחמות העולם.
• פעל רבות להחדרת שמירת טהרת המשפחה בקרב נשות ישראל, ויחד רבות מאגרותיו לשם כך. הוא דרש בפני נשים רבות שהתכנסו לשומעו בביהכנ"ס הגדול של וילנה ואף הוציא ספר על כך בשם "טהרת הבית".
• פעל רבות למען עליית יהודים לארץ ישראל^{[דרוש מקור]} ואף רצה לעלות בעצמו, אולם ללא הצלחה.
• פעל רבות להשקטת המריבה בירושלים בין תלמידי הרב קוק לבין תלמידי הרב זוננפלד.
• פעל בקרב נשיא פולין ושריו לביטול הגזירה לחייב רבנים במבחנים על לימודי חול ובקבלת סמיכה מ"קולעגיום" רבני.
• הקים יחד עם הרב חיים עוזר גרודזנסקי את ועד הישיבות, לדאוג לקיומם החומרי של הישיבות.
• דרש להקים תלמודי תורה ובתי ספר חרדיים לבנים בעירם.
• פעל במרץ למען יהודי רוסיה בשיתוף פעולה עם גדולי ישראל מכל החוגים. התבטאויותיו על ה"יבסקים" היהודים ששיתפו פעולה עם השלטון הקומוניסטי בברית המועצות לעקירת הדת היהודית, היו חמורות ביותר ואף הביע חרטה בזקנותו על שלא יצא למלחמה פיזית בהם כמתואר בספר "קובץ מאמרים" של תלמידו רבי אלחנן וסרמן. בפעולותיו למען יהודי רוסיה פעל יחד עם הרב חיים עוזר גרודזנסקי ועוד רבנים ואדמו"רים רבים ובהם אדמו"רי בית ליובאוויטש, הם יזמו יחדיו בהזדמנויות שונות מכתבי קריאה לציבור (המכונים קול קורא) הקוראים ליהודי התפוצות לסייע ליהודי רוסיה.

קול קורא לתענית ציבור בשנת ה'תרפ"ט עליו חתום החפץ חיים יחד עם הרב חיים עוזר גרודזינסקי ואדמו"ר הריי"ץ

בני משפחתו

מנישואיו הראשונים:

• הרב אריה לייב הכהן פופקא
• גיטל - אשת הרב אהרן הכהן
• שרה – אשת הרב צבי הירש לוינסון, יד ימינו של החפץ חיים בישיבת ראדין.
• אברהם – נפטר בצעירותו בשנת תרנ"ב (1891).

מנישואיו השניים:

• הרב אהרן הכהן קגן – היה רב בית כנסת במונטריאול
• פייגא חיה – אשת הרב מנחם מנדל זקס, אמו של הרב הלל זקס.

תמונות

ערך מורחב – תמונתו של החפץ חיים

יש בידינו תמונות מועטות של החפץ חיים וזאת בשל הקפדתו של יצלמו אותו.

הנצחתו

רחוב בירושלים על שם ספרו "חפץ חיים".

על שמו קרויים רחובות רבים בישראל. כמו כן הקיבוץ הדתי חפץ חיים (ותחנת קליטת המים הסמוכה אליו).

בשנות ה-ת"ש - תש"י פעלה בכפר סבא ישיבת חפץ חיים, בראשות הרב אהרן יהודה לייב שטינמן. אחיינו, הרב חיים דוד ליבוביץ, הקים בארצות הברית את ישיבת חפץ חיים.

מספריו

קובץ:Chofetzreal.jpg

החפץ חיים בפתח ביתו שבראדין

• אגרות החפץ חיים (שני כרכים).
• תורת כהנים עם פירוש חדש (חלק א, חלק ב).
• אהבת חסד, מעניין מצוות שבין אדם לחברו (הלוואה, איסורי ריבית, הכנסת אורחים, ניחום אבלים ועוד)
• דבר בעתו, על מאכלות אסורות.
• חומת הדת, ספר מוסר, קריאה לכל איש ישראל להתחזק בעצמו ולחזק אחרים בלימוד התורה ובקיום המצוות.
• חפץ חיים, שמירת הלשון, זכור למרים, שפת תמים ועוד ספרים על איסור לשון הרע ושמירת הפה.
• ליקוטי הלכות (שלשה כרכים), ספר הערוך כמו פירוש הרי"ף על מסכתות בגמרא שעליהם לא חיבר הרי"ף (סדר קדשים וסדר זרעים בעיקר).
• מחנה ישראל, העוסק בדילמות של התנהגות חיילים יהודים בצבא נכרי.
• משנה ברורה, (ששה כרכים), פירוש על חלק "אורח חיים" של השולחן ערוך. ספרו זה נפוץ במהירות ומקובל כיום אצל רוב שומרי ההלכה.
• ביאור הלכה, מודפס ביחד עם משנה ברורה שבו מבאר בהרחבה את כל הדעות בהלכות מורכבות שמוזכרות במשנה ברורה.
• נדחי ישראל, מיועד למתגוררים באזורים שמקשים על קיום חיים יהודיים.
• שער הציון, מודפס ביחד עם משנה ברורה וביאור הלכה שבו מציין בקצרה המקורות של ההלכה שהביא במשנה ברורה.
• ספר המצוות הקצר, המצוות הנוהגות בזמננו בקצור נמרץ.
• ציפית לישועה, קובץ מאמרים על הציפייה לגאולה. הספר מעורר על החיוב לצפות לביאת המשיח יום יום בכל עת ובכל זמן, לצפות לישועת ה' למרות ירידת הדורות ועל לימוד ענייני קדשים.
• קונטרס תפארת אדם, בעניין הקפת הראש והשחתת הזקן.
• שם עולם, חלק ראשון על שמירת שבת, עשיית חסד והחזקת לומדי תורה; חלק שני על התחזקות בעבודת ה'.
• תורה אור, אגדות חז"ל מהש"ס, ממדרשים ומספר הזוהר, המעוררות ומזכירות על לימוד התורה ובמיוחד על לימוד סדר 'קדשים' "שבזה נחשב כאלו נבנה בית המקדש בימיו ומקריב עליו קרבנות וגם מקרב בזה את הגאולה ועוד כמה מעלות קדושות הנמצאות בזה" (מתוך דף השער).
• תורת הבית בו יבואר גודל חיוב האדם ללמוד תורה בביתו בכל עת שהוא פנוי ממלאכתו ומעסקיו וגודל שכרו עבור זה ובסופו מאמר עלבונה של תורה.

מתלמידיו

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו למכלול והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.

• הרב אלחנן וסרמן
• הרב אליהו דושניצר
• הרב יוסף שלמה כהנמן
• הרב שלום שכנא זאהן
• הרב מרדכי צוקרמן
• הרב שלמה בלוך
• הרב מרדכי שמוקלר - מונה על ידו לראשות ישיבת לידה
• הרב שמואל יוסף רבינוב נשלח על ידו לשמש כראש כולל בהמבורג
• הרב חיים משה ליב שניידר - ראש ישיבת תותר אמת בפרנקפורט ולונדון
• הרב חיים יצחק חייקין - ראש ישיבת חכמי צרפת באקס-לה-בן, צרפת
• הרב יהודה קרביץ - ראש ישיבת תפארת צבי, ירושלים

לקריאה נוספת

• הרב אריה לייב הכהן פופקו (בן הח"ח), מבוא לספר מכתבי הרב חפץ חיים, דפוס ראשון ורשה ה'תרצ"ז
• הרב דב כ"ץ, תנועת המוסר, פלדהיים ה'תשנ"ו (מהדורה מחודשת) כרך ד פרקים א-ט, עמ' 19–149.
• הרב מ"מ ישר, החפץ חיים - חייו ופעלו, א-ג, בני ברק : נצח, התשנ"ז.
• א' ביק (שאולי), ה"חפץ חיים", הלכות והליכות, מורשה ח (תשל"ד) 104-112. ‬
• הרב א"ב שורין, קשת גבורים א, ירושלים ה'תשכ"ד, עמ' 115–121.
• הרב ניסן וקסמן, במחיצתו של ה"חפץ חיים", "שנה בשנה" (תשל"ד) עמ' 419–432.
• אברהם הלוי שישא, מכתב של מרן החפץ חיים זי"ע, המעין ב, (ה'תשל"ה) 42-48.
• יצחק גנוז, משלי החפץ חיים, יסודותיהם ושיטת עיצובם, "הקונגרס העולמי למדעי היהדות" 8, 4 (ה'תשמ"ב) 139-144.
• א' בן-נתן, תוכנית עלייתו ארצה של ה"חפץ חיים", "אשל נתן" (תשמ"ח) 110-115.
• מאיר עיני ישראל, א-ז, בני ברק, תשנ"ח- ואילך.
• דוד תמר, מרן בעל "החפץ חיים", "קובץ הציונות הדתית" ה (תשס"ב) 604-613. ‬
• יצחק גנוז, התייחסותו של ה"חפץ חיים" לבחירת רב ראשי לווילנה לאור מכתביו, "סיני" קלא (תשס"ג) לט-מה. ‬
• הרב משה גליס ואביעד הכהן, כתבי ״החפץ חיים״ הרב ישראל מאיר כהן מראדין: רשימה ביבליוגרפית בצירוף תעודות ומסמכים. נזר דוד, מכון הרי פישל. ירושלים תשמ"ד.

קישורים חיצוניים

• בן-ציון אייזנשטט, הרב ר' ישראל מאיר כהן בראדין (הנודע השם בעל חפץ חיים), דור רבניו וסופריו, תרנ"ה-תרס"ה, חלק ב, עמוד 22–23, באתר HebrewBooks
• 'כהן (פופקא), ר' ישראל־מאיר ב"ר אריה־זאב („חפץ חיים”)', בתוך: דב ליפץ (מרכז המערכת), נתן גורן [ואחרים] (מערכת), יהדות ליטא, כרך ג, ספר א: "אישים", תל אביב: עם הספר, תשכ"ז, עמ' 57–58 (ספר יזכור לקהילת ליטא, בספריית העיר ניו יורק, תמונה 1255–1256).
• רבי ישראל מאיר הכהן, ב"אנציקלופדיה יהודית" באתר "דעת"
• החפץ חיים ברשת "עמלנט"
• ר' ישראל מאיר הכהן - החפץ חיים באתר "MyTzadik"
• מי היה החפץ חיים?, באתר הידברות
• החפץ חיים ומשפחתו - על צאצאי החפץ חיים ומשפחתו, מתוך הבלוג "תולדות ושורשים בעם ישראל - עצי משפחה"
• פרופ' אליאב שוחטמן, ר' ישראל מאיר הכהן מראדין זצ"ל, בעל ה"חפץ חיים", "מגד ירחים" (עלון חודשי להנחלת משנת הראי"ה ומורשתו בהוצאת בית הרב), גיליון 156, אלול תשע"ב, עמ' 4
• מכתבו האחרון של החפץ חיים - אתר "שיר סיפור וספר".
• כתבה: הדיבוק שהחפץ חיים הוציא, באתר: 'יהדות נט'.
• משה וייסברג, וידאו מטלטל: ה'חפץ חיים' בכנסייה הגדולה • צפו, באתר בחדרי חרדים
• דוד אסף‏, שלושים לרצח איתם הנקין: תוכנית המחקר על 'החפץ חיים', בבלוג "עונג שבת", 30 באוקטובר 2015
• בנימין בראון, 'מעמדם ההלכתי של "פושעי זמננו" במשנת החפץ חיים', בתוך: מנחם לורברבוים ואח' (עורכים), על דעת הקהל: דת ופוליטיקה במסורת היהודית – ספר היובל לכבוד אביעזר רביצקי, הוצאת מרכז זלמן שזר והמכון הישראלי לדמוקרטיה, ירושלים תשע"ב, עמ' 787–832.
• בנימין בראון, 'הקבלה בפסיקת החפץ חיים', מחקרי ירושלים במחשבת ישראל כג (תשע"א), עמ' 485–542
• בנימין בראון, "From Principles to Rules and from Musar to Halakhah: The Hafetz Hayim’s Rulings on Libel and Gossip”, Dine Israel 25 (תשס"ח), pp. 171-256.
• בנימין בראון, 'ערך תלמוד תורה במשנת החפץ חיים ופסיקתו בעניין תלמוד תורה לנשים', בתוך: דיני ישראל כד (תשס"ז), הפקולטה למשפטים של אוניברסיטת תל אביב, עמ' 79–118.
• בנימין בראון, “"Soft Stringency in the Mishnah Brurah: The Jurisprudential, Sociological and Ideological Aspects of a Halakhic Formulation”, in: Contemporary Jewry 27 (תשס"ז), pp. 1-41.
• ידידות והערכה בין החפץ חיים לראי"ה קוק מתוך העלון שבת הראי"ה.
• בנימין בראון, '"בעל הבית" - ר' ישראל מאיר הכהן, החפץ חיים', מתוך קובץ 'הגדולים'

חיבורי וכתבי החפץ חיים

• ראשי פרקים לספר שמירת הלשון מאת החפץ חיים
• אהבת חסד, אהבת ישראל, בית ישראל, זכור למרים, חובת השמירה, חפץ חיים, כבוד שמים, ליקוטי הלכות, משנה ברורה ח"א, משנה ברורה ח"ב, משנה ברורה ח"ג, משנה ברורה ח"ד, משנה ברורה ח"ה, משנה ברורה ח"ו, שמירת הלשון, שפת תמים - ספרי הרב ישראל מאיר הכהן מראדין, מאתר HebrewBooks
• קונטרס "צפית לישועה" מאת החפץ חיים, באתר דעת
• נדחי ישראל מאת החפץ חיים - אתר Israel613.
• קונטרס "מי האיש החפץ חיים" ליקוטים מכתביו על הציונות ועוד באתר ילקוט השבעתי אתכם.
• קונטרס פרי אברהם, ליקוטים מכל כתבי החפץ חיים - אתר צל הרים.
• ספרי המשנה ברורה, כולל שיעורים להאזנה באנגלית - אתר משנה ברורה
• ספר תורת הבית, מהדורה אינטרנטית - אתר יגדיל תורה ויאדיר.
• הרב שמואל גרינימן, ספר חפץ חיים על התורה, באתר אוצר החכמה

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0