רבי ישראל נח שניאורסון

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
גרסה מ־23:20, 9 בנובמבר 2020 מאת דויד (שיחה | תרומות) (החלפת טקסט – "|חיבורו העיקרי= " ב־"")
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


שגיאות פרמטריות בתבנית:אישיות רבנית

פרמטרים ריקים [ סיום כהונה, תחילת כהונה, סיבת הפטירה, הבא, מספר בשושלת ] לא מופיעים בהגדרת התבנית

פרמטרים [ חסידות, הקודם ] לא מופיעים בהגדרת התבנית

אדמו"ר מחב"ד-ניעזין
ישראל נח שניאורסון
לידה 1815
לובביץ'
פטירה 1883 (בגיל 68 בערך)
מקום קבורה ניעז'ין
מקום מגורים לובביץ', נעזין
מקום פעילות ניעז'ין
בת זוג פריידא. בזיווג שני חיה חישא.
אב הצמח צדק
אם חיה מושקא
צאצאים הרב אברהם (חותן אדמו"ר הריי"צ), שניאור דובער, משה, נחום, יעקב.

רבי ישראל נח שניאורסון (מהרי"ן) (ה'תקע"ו (בערך)[1] - ה'תרמ"ג) היה אדמו"ר לחסידי חב"ד - ניעז'ין.

תולדות חייו

נולד בעיירה לובביץ'. הוא היה בנו הרביעי של הצמח צדק. נישא לבת דודתו נחמה דינה[2], בתו של רבי יקותיאל זלמן ולס חתנו של האדמו"ר האמצעי, שנפטרה לאחר זמן קצר. לאחר מכן נישא לחנה חיקע[3] בתו של דודו רבי מנחם נחום שניאורסון מניעז'ין. באותן שנים ששהה אצל אביו, עסק בעיקר בנגלה, והיה ידוע כבקי בש"ס ובפוסקים. אביו שהיה מאד טרוד היה מוסר לו שאלות בהלכה לענות עליהן. תשובות שנכתבו על ידיו בתקופת חיי אביו ולאחר מכן, פורסמו בכתבי עת של תנועת חב"ד. כנראה חלק מהתשובות בהלכה שנכתבו בשו"ת צמח צדק, נכתבו על ידיו, בעיקר בשנותיו האחרונות. באותו זמן הוא גם עמד בראש הישיבה שנוסדה בליובאוויטש בשנת ה'תר"א והתקיימה כעשר שנים. באותו זמן עסק גם באמירת דברי חסידות (דא"ח – בלשון חסידי חב"ד) , כשאר בניו של הצמח צדק.

עם פטירת אביו נשאר הרי"ן כשנתיים בליובאוויטש, ולבסוף נתמנה כרב בעיר ניעזין (Nizhyn), מקום מגורי חותנו, ומקום קבורת סבו האדמו"ר האמצעי.

ביחד עם גיסו עמד בראש הישיבה בניעזין, שהתקיימה כחמישים שנה, והוציאה רבנים ידועים שכיהנו ברבנות ברחבי רוסיה, כמו הרב יהודה לייב צירלסון מקישינב. שימש גם כאדמו"ר לחלק מחסיד חב"ד שהתפצלו בין בניו של הצמח צדק באותה תקופה. עבודתו הייתה באופן של מרירות, היה ידוע כבעל בכי והיה בוכה מתחילת התפילה ועד סופה.

כחמש עשרה שנה ישב בניעזין, עד יום פטירתו בט"ז בניסן, ה'תרמ"ג. הוא היה בנו האחרון של הצמח צדק שנותר בחיים. נקבר באהל סבו האדמו"ר האמצעי, בעיר ניעזין. לאחר פטירתו, חסידיו הפכו לחסידים של אחיינו שלום דובער שניאורסון (מרציצה) מקאפוסט.


תקופת חייו של רבי ישראל נח שניאורסון על ציר הזמן
תקופת הזוגותתנאיםאמוראיםסבוראיםגאוניםראשוניםאחרוניםציר הזמן

צאצאיו

  • בנו הגדול רבי אברהם (י"א סיון תר"כ - ב' חשון תרצ"ח).
    • נחמה דינה שניאורסון, אשת הריי"צ.
  • שניאור דובער.
  • רבי משה.
  • רבי נחום.
  • רבי יעקב.
  • בתו שטערנא אשת רבי שניאור זלמן אהרון, אחיו של שלום דובער שניאורסון.
  • בתו אסתר ליבא אשת רבי שמריה נח מבאברויסק. חתנו זה התבקש על ידי חסידי אביו למלא מקום אביו בניעזין, אך "לא אסתייעא מילתא" (לא הסתייע הדבר).
  • חתנו רבי שניאור זלמן אהרן (הרז"א) - בן אדמו"ר המהר"ש.
  • בתו שיינא שיינברג.
  • בתו פרלה דבורה (זלמנסון).

לקריאה נוספת

  • אנציקלופדיה לחסידות בהוצאת מוסד הרב קוק, בערכו.
  • עמרם בלוי, תולדות ימי חייו של הגה"ק רבי ישראל נח שניאורסהן אדמו"ר מניעזין זי"ע, היכל הבעש"ט כרך י"ט, תמוז תשס"ז, עמ' קכח-קנב.

הערות שוליים

  1. ^ אודות שנת לידתו מקורות סותרים. - ראה "דברי ימי החוזרים", קה"ת תשס"ו, עמוד טז הערה 66.
  2. ^ כך מופיע שמה בהקדשה לזיכרון בנה רבי אברהם, בתחילת "המשך מצה זו" הוצאת תש"ה. צילום מהקדשה זו בספר המאמרים תורת שמואל תר"ם חלק א, הוצאת תשס"ד, עמוד x. לעומת זאת ב"ספר הצאצאים" (עמוד 134 ועמוד 136) נכתב שמה: פריידא.
  3. ^ לקוטי דבורים חלק א דף טו עמוד ב (במהדורה המתורגמת ללה"ק: עמוד 24).


Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0