רבי משולם דוד הלוי סולובייצ'יק

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


שגיאות פרמטריות בתבנית:אישיות רבנית

פרמטרים ריקים [ שנות הפעילות ] לא מופיעים בהגדרת התבנית

רבי משולם דוד הלוי סולובייצ'יק
רבי משולם דוד סולובייצ'יק
רבי משולם דוד סולובייצ'יק
לידה 21 באוקטובר 1921
י"ט בתשרי ה'תרפ"ב
הרפובליקה הפולנית השנייההרפובליקה הפולנית השנייה בריסק
פטירה 31 בינואר 2021 (בגיל 99)
י"ח בשבט ה'תשפ"א
ירושלים
מקום קבורה הר המנוחות
מקום פעילות ירושלים
השתייכות חרדי, ליטאי, חוג בריסק
תחומי עיסוק ראש אחת מישיבות בריסק בירושלים
רבותיו אביו רבי יצחק זאב הלוי סולובייצ'יק
חיבוריו חידושי מרן רבי משולם דוד סולובייצ'יק
בת זוג יהודית
בצעירותו (משמאל), מלווה את אביו רבי יצחק זאב הלוי סולובייצ'יק, "הרב מבריסק"
מוקף בחברת תלמידיו, בביתו, תשע"א

רבי משולם דוד סולובייצ'יק (י"ט תשרי ה'תרפ"ב, 21 אוקטובר 1921 - י"ח בשבט ה'תשפ"א, 31 בינואר 2021), היה ראש אחת מישיבות בריסק בירושלים.

ביוגרפיה

נולד לרבי יצחק זאב סולובייצ'יק, רב העיר בריסק, ולאלטע הענדיל, בת הרב חיים אוירבך.

הוא היה הילד החמישי מתוך שנים עשר ילדים במשפחתו. כסנדק בבריתו שימש רבי שמחה זליג ריגר אב"ד בריסק, ונקרא "משולם" על שם סבו רבא מצד אמו, רבי משולם אוירבך, (שהציע את השידוך בין נכדתו לרב מבריסק) ו"דוד" על שם סביו החורג רבי דוד מינץ (שנשא את סבתו, אם אמו לאחר התאלמנותה)[1].

עם פרוץ מלחמת העולם השנייה יהודי בריסק היו בין הראשונים שספגו מנחת זרועם של הנאצים. לימים, סיפר על המפגש הראשוני עמם, בבוקרו של צום גדליה ת"ש החיילים הגרמנים נכנסו לרחובות העיירה והחלו להכות ביהודים אשר נקראו בדרכם, הוא עצמו הספיק להמלט לחצר סמוכה כאשר לנגד עיניו ראה איך חייל גרמני רודף אחר יהודי ברחוב, מכה בו עד זוב דם וללא רחם דורך עליו בגסות שוב ושוב. לאחר כמה ימים היה שוב עד לאכזריותם של הנאצים אשר באו לתפוס לחקירה את רבי שמחה זליג ריגר, אב"ד העיירה ושכנו של הרב מבריסק, ולנגד עיניו תפסו באכזריות את הרב הישיש, וגררו אותו באלימות למפקדה. מהתרחשויות אלו חדרה למוחם של יהודי העיירה חומרת מצבם[2].

לאחר עשרה ימים, ביום הכיפורים, הגרמנים העבירו את השליטה בעיירה לידי הרוסים[3]. אך גם תחת ידי הרוסים המחסור והרעב שלט בכל. באותם ימים התלבטו במשפחתו האם לברוח לוילנה, או להישאר בבריסק. לא הייתה להם אפשרות ליצור שום קשר עם האב, לא ידעו היכן הוא, ולא ידעו על מצבו. לכן הלכו להתייעץ עם רבי ברוך בער ליבוביץ, שפסק להם שהבנים הגדולים יסעו לוילנה והקטנים יישארו עם אמם בבריסק. לאחר יומיים קיבלו הם מכתב מאביהם, בו הוא מודיע להם שהוא שוהה בוילנא ושהוא מבקש מהם שיגיעו לוילנא רק הגדולים ואילו אשתו והילדים הקטנים ישארו בבריסק. וזה היה לפלא שבמכתבו הוא מצוה עליהם לעשות בדיוק כפי שפסק להם רבי ברוך בער[4].

בוילנה שהה עם אביו במשך שנה. בהמשך ברחו מאירופה יחד עם חלק מבני המשפחה, כאשר אמו נשארה בבריסק עם אמה ו-3 מילדיה, שם ככל הנראה נספו בשואה[5]. רבי דוד הגיע יחד עם אביו לארץ ישראל בתחילת חודש אדר ה'תש"ב.

עם הגעתו לארץ ישראל התגורר עם אביו בירושלים. נישא לבתו של הרב אשר שטרנבוך מלונדון.

לאחר פטירת אביו פתח את ישיבתו. ששכנה בבתי כנסיות בשכונת גאולה. בה'תשנ"ז נכנסה הישיבה למשכן קבע בשכונת גבעת משה בירושלים.

כבני בית בריסק, היה ידוע בדקדוקיו בהלכה[6]. היה ידוע בהנהגתו המדוקדקת אחר אביו והיה שגור על לשונו "וואס דער טאטע האט גימאכט" ("כפי שאבא היה עושה").[דרוש מקור]

בדומה לאחיו רבי מאיר (ובשונה מאחיינם הרב אברהם יהושע) הוא היה קנאי יותר בהשקפתו, ונהג לפעמים לקבל גם את עמדתם של אנשי העדה החרדית והפלג הירושלמי[7], ואף השתתף פעם אחת בעצרת מטעמם[8].

כמו כן, בניגוד לאחיינו הרב אברהם יהושע (ולאחרים מבית בריסק) שנהגו שלא להפיץ את שיעוריו מחוץ לישיבה, שיעוריו נדפסים ומופצים.

נהג להעניק הסכמות לספרים חדשים רק לעיתים נדירות[9].

נפטר בי"ח בשבט ה'תשפ"א לאחר תקופת חולשה ממושכת, במהלכה אף עבר מדירתו שברחוב עמוס לרחוב עלי הכהן קרוב לישיבתו. בהלוויתו שיצאה מביתו שברחוב עלי הכהן, השתתפו עשרות אלפי אנשים, על אף האיסור להתקהל עקב נגיף הקורונה. נטמן בבית העלמין הר המנוחות בירושלים, על יד קברו של אביו.

משפחתו

היה נשוי ליהודית, בתו של הרב אשר שטרנבוך. גיסיו הם הרב משה שטרנבוך ראב"ד העדה החרדית, והרב חנוך ארנטרוי אב"ד ק"ק כנסת ישראל בלונדון.


ספריו

  • חידושי מרן רבי משולם דוד סולובייצ'יק, על סדר קדשים, חמישה כרכים.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ על פי עדותו, בספר "הרב מבריסק" ח"א עמ' 108, 128
  2. ^ על פי עדותו, בספר "הרב מבריסק" ח"א עמ' 426-430
  3. ^ בעקבות הסכם ריבנטרופ מולטוב.
  4. ^ על פי עדותו, בספר "הרב מבריסק" ח"א עמ' 437-438
  5. ^ שמעון מלר, הרב מבריסק, חלק ג'
  6. ^ ישראל כהן, ‏האברך הופתע: הגרמ"ד סולובייציק הביא לו 20 אגורות, באתר כיכר השבת
  7. ^ ישי כהן, ראש ישיבת בריסק לח"כים החרדים: "להתנגד לפשרה בסוגיית גיוס חרדים", כיכר השבת אברמי פרלשטיין, הגיוס: דיון פומבי בין האדמו"ר לגרמ"ד, כל הזמן
  8. ^ ישראל כהן, מחאת 'הפלג' ו'העדה': תהלוכות, נאומים והערצת עריקים, כיכר השבת ישראל בר, עצרת ענק של 'הפלג' מחר בירושלים, כל הזמן
  9. ^ אנשים ישראל, המדריך לחברה הישראלית.



Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0