רבי עובדיה הדאיה
 | |
| הרב עובדיה הדאיה, אב"ד בית הדין הגדול לערעורים של הרבנות הראשית, שנת 1959 | |
| לידה |
תר"ן חלב |
|---|---|
| פטירה |
כ' בשבט תשכ"ט ירושלים |
| מקום פעילות | ירושלים |
| השתייכות | ישיבת המקובלים בית אל |
| תחומי עיסוק | קבלה, הלכה |
| תפקידים נוספים | רבה הספרדי של פתח תקווה, חבר בית הדין הרבני הגדול ומועצת הרבנות הראשית, ראש ישיבת המקובלים בית אל |
| רבותיו | רבי שלום בוחבוט, רבי יצחק שרים, רבי יצחק אלפיה, רבי שלום הדאיה |
| תלמידיו | הרב מאיר יהודה גץ, הרב מרדכי אליהו |
| חיבוריו | שו"ת "ישכיל עבדי", "עבד המלך, עבדא דרבנן", שו"ת "דע"ה והשכל", "שלום עבדו" |
רבי עובדיה הדאיה (חנוכה[1] תר"ן - כ' בשבט תשכ"ט), היה דיין ומקובל. שימש ראש ישיבת המקובלים בית אל, כחבר מועצת הרבנות הראשית וכחבר בית הדין הרבני הגדול, רבה הספרדי של פתח תקווה וחתן פרס ישראל לספרות תורנית לשנת תשכ"ח.
תולדות חייו
נולד בחלב שבסוריה, לרב שלום הדאיה ולשרה לבית לבטון. משני צדדיו היה נצר למשפחות רבנים ידועות. סב סבו, הרב חיים מרדכי לבטון, היה הרב של העיר. אביו עלה לזמן קצר לארץ ישראל בשנת תרמ"ז. בשנת תרנ"א יצא האב לצורך ניתוח עיניים לנא אמון ולבסוף עלה עם משפחתו לארץ ישראל בסוף שנת תרנ"ח[2][3]. התחנך בתלמוד תורה "דורש ציון" ולאחר מכן בישיבות "חסד אברהם" ו"תפארת ירושלים", בהמשך שכר אביו את הרב המקובל שלום בוחבוט שילמדו. למד גם מפיהם של המקובלים רבי יצחק שרים ורבי יצחק אלפיה. בשנת תרס"ז נשא לאישה את צלחה (שולמית) בת הרב עזרא שרים.
בזמן מלחמת העולם הראשונה נמלט לחלב מאימת הגיוס לצבא הטורקי לכארבע שנים[4]. בשנת תרפ"ג, עת הוקמה ישיבת פורת יוסף בעיר העתיקה, התמנה הרב הדאיה לר"מ ללימודי הפשט והסוד שם. היה פעיל גם בישיבת "עוז והדר", ישיבת מקובלים שפעלה במסגרת פורת יוסף ובה התפללו על פי כוונות האר"י, ושם שימש שליח ציבור במשך שנים רבות. בשנת תרפ"ה התמנה להיות חבר בית הדין של העדה הספרדית בירושלים[5], ובשנת תרצ"ט התמנה להיות דיין בבית הדין בפתח תקווה וכיהן דה פקטו כרב העדה הספרדית במקום[6]. על נייר המכתבים שלו היה רשום "רב ראשי בפתח תקווה"[2].
בשנת תשי"ח שיקם את ישיבת המקובלים בית אל, שאת ספסליה חבש בצעירותו, והעבירה לגג ביתו שבמערב העיר, ובנוסף בנה לצידה ישיבה ללימוד נגלה - "שלום עבדו", על שם אביו. בסוף ימיו תכנן כנראה להעביר את הישיבה חזרה לעיר העתיקה[7].
בבחירות למועצת הרבנות השלישית בתש"ה התמודד הרב הדאיה, הגיע למקום הרביעי ולא נכנס למועצה. עם פטירת חבר המועצה הרב יוסף הלוי בט"ו אלול תש"ז, נבחר לממלא מקומו. עקב בעיות הביטחון והמצור בירושלים נדחתה כניסתו לתפקיד בחודשים אחדים[8]. בשנת תשי"א נתמנה לחבר בית הדין הרבני הגדול לערעורים בירושלים. בשנת תשט"ו נבחר שוב למועצה[9]. בשנת תשכ"ד התמודד על כהונת ה"ראשון לציון" מול הרב יצחק ניסים, אך לא נבחר[10].
חיבורו המרכזי הוא שו"ת בשם "ישכיל עבדי" הכולל שמונה כרכים, שבעה נדפסו בחייו והשמיני במלאת עשר שנים לפטירתו. כרך א' בשו"ת זה נושא הסכמות של אביו, הרב יעקב מאיר, הרב אליהו קלצקין, הרב יוסף חיים זוננפלד, הרב קוק והרב איסר זלמן מלצר.
זכה בפרס הרב קוק בספרות רבנית מקורית - על חלקו החמישי של שו"ת 'ישכיל עבדי' בשנת תשי"ט, ובפרס ישראל לספרות תורנית (תשכ"ח)[11], כמו כן זכה באות "איש ירושלים" בשנת 67'[12].
הרב הדאיה נפטר בכ' בשבט ה'תשכ"ט ונקבר בחלקת הרבנים הספרדים בהר המנוחות.
עמדותיו
התנגד להתקנת תקנות שנועדו לקרב את ההלכה למקובל בעולם המודרני, כמו הצעתו של הרב יצחק אייזיק הלוי הרצוג שהבת תירש עם הבנים, בטענה שתקנות מעין אלו עלולות להוביל לדרישה שהרבנים יבטלו את כל התורה[13].
תמך בהיתר המכירה בשנת שמיטה, וכתב: "והנח להם לישראל שלא להרהר אחרי המכירה, ושלא לפרוש מן הציבור, שרב ככל סומכים על הפוסקים שהנהיגו עניין המכירה בשופי..."[14].
אסר למסור מאדמות ארץ ישראל שנכבשו על ידי צה"ל לגויים, בין היתר בטענה כי זו נתינת חלק לסטרא אחרא.[15].
כתב תשובה התומכת בזכותה של מדינת ישראל לגבות מסים[16].
ספריו
- שו"ת ישכיל עבדי מפעלו העיקרי - ספר שו"ת בשמונה כרכים (חלק א', חלק ב', חלק ג', חלק ד', חלק ה', חלק ו', חלק ז', חלק ח').
- שו"ת דע"ה והשכל - נדפס בסוף שו"ת ישכיל עבדי, ועוסק בתשובות לשאלות בחכמת הקבלה (יצא גם ככרך נפרד).
- ויקח עבדיהו - דרשות והספדים (חמשה חלקים בשני כרכים).
- עבדא דרבנן - חידושים על הש"ס.
- עבד המלך - חידושים על הרמב"ם.
- שלום עבדו - דרושים על התורה.
- מבוא וביאור על תרגום ספר הזהר על התורה המיוחס לרבי ברכיאל איוב בן משלם קפמן (פתח תקוה תש"ו). יצא על פרשת בראשית בלבד.
- ודבר שלום - הוספות והערות (ודרשה) בשו"ת 'ודבר שלום' מאת הרב שלום הדאיה (ירושלים תשמ"ה).
- שני פרקים אחרונים מתוך ש"ה לבית אבות - פירוש למסכת אבות מאת הרב שלום הדאיה (ירושלים תש"א).
- שו"ת בסוף ספר "שמחת כהן" (ח"ב) לרבי מסעוד אלחדאד, ירושלים, תרפ"ו.
לקריאה נוספת
- יהונתן גארב, "קבלה מחוץ לחומות": תגובתו של הרב הדאיה להקמת המדינה', הרב עוזיאל ובני זמנו: פרקי עיון בהגותם של חכמי המזרח בישראל במאה העשרים, בעריכת צבי זוהר, ירושלים תשס"ט, עמ' 27-13
- ירון הראל, 'היצירה התורנית בסוריה ולבנון בשנים 1750-1950', פעמים 86-87 (תשס"א), (הערך על הרב הדאיה בעמ' 118-119).
- צבי זוהר, 'מדינת ישראל והציונות הדתית בעיני חכמים ספרדיים-מזרחיים בכירים', בתוך: שני עברי הגשר: דת ומדינה בראשית דרכה של ישראל, בעריכת מרדכי בר און וצבי צמרת. ירושלים תשס"ב, עמ' 349-320
- שילה פכטר, אם הלכה נקבל: משנתו ההלכתית של הרב עובדיה הדאיה, עבודת גמר (M.A.), ירושלים: האוניברסיטה העברית בירושלים, תשס"ג
- נתנאל הרשקוביץ, קבלה, לאומיות ומודרנה: משנתו ההגותית קבלית של הרב עובדיה הדאיה, עבודת גמר (M.A.), באר שבע, תשע"ו.
קישורים חיצוניים
- רבי עובדיה הדאיה, באתר "mytzadik - האנציקלופדיה להנצחת הצדיקים"
- דוד תדהר, הרב עובדיה הדאיה, אנציקלופדיה לחלוצי היישוב ובוניו, כרך ב', עמ' 911
- הרב רונן טמיר, הגאון המקובל רבי עובדיה הדאיה זצ"ל, בגרסה המקוונת של העלון באהבה ובאמונה באתר של מכון מאיר
- סרטון עליו באתר הידברות
- הרב שבתי דב רוזנטל, הגאון המקובל רבינו עבדיה הדאיה ז"ל - חייו ומשנתו, ישכיל עבדי, חלק א', מהדורה חדשה, באתר היברובוקס
הערות שוליים
- ^ בערך עליו באנציקלופדיה לחלוצי היישוב ובוניו לדוד תדהר (תל אביב, 1947, עמ' 911) וב"עיניך רואות" למאיר וונדר (ירושלים תשס"ט) נולד בכ"ז בטבת, אך בספר יהודי המזרח בארץ ישראל (ח"ב, תרח"צ) למשה דוד גאון כתוב שנולד בכ"ז בכסלו. בהקדמה לשו"ת ישכיל עבדי ח"א מהדורה שנייה, רשום שנולד בר"ח טבת, ובהוצאה החדשה של ספרו "עבד המלך" (ירושלים תשס"ט) מאת המשפחה כתוב שנולד בחנוכה.
- ^ 2.0 2.1 הרב עובדיה הדאיה, הרה"ג שלום הדאיה ז"ל, הד-המזרח, 29 בדצמבר 1944
- ^ הרב עובדיה עצמו (ראה בהערה הקודמת) אומר שעלה בתרנ"ח. בראש חודש ניסן תרנ"ח היה האב עדיין בחלב, ראו במאמר ששלח הרב שלום הדאיה ל"המאסף". עם זאת, מ.ד. גאון, יהודי המזרח בארץ ישראל ח"ב, עמ' 219, כותב שהגיע באלול תרנ"ט.
- ^ מדרשותיו (ויקח עבדיהו ח"א) משמע שהיה שם לפחות בין תרע"ה (דרוש י"ח) לל"ג בעומר תרע"ט (דרוש י"ט).
- ^ הרבנות הראשית לעדת הספרדים בירושלים, דואר היום, 6 במאי 1936
- ^ במוסדות ובארגונים - פתח תקווה, הד-המזרח, 29 בספטמבר 1943
- ^ הפרדס, אדר ניסן תשכ"ט, עמודים 50-51
- ^ אברהם חיים, ייחוד והשתלבות: הנהגת הספרדים בירושלים בתקופת השלטון הבריטי, תרע"ח-תש"ח (1917-1948), ירושלים תש"ס, עמ' 125-126.
- ^ אור המזרח, ניסן תשט"ו, עמוד 59
- ^ "הרבנות הרשאית לישראל: בעבר ובהווה" ירושלים תשכ"ד. עמ' 31-32.
- ^ מקור
- ^ ידיעה במעריב מתאריך 10 באוקטובר 1966, שם מצוין שהאות יינתן בחנוכה. המקור בעיריית ירושלים.
- ^ ישכיל עבדי, כרך ו', חו"מ סימן כב, עמוד רע"ח
- ^ ישכיל עבדי, כרך ח', יו"ד סימן כח, סעיף ו'
- ^ ישכיל עבדי חלק ח' סימן מג
- ^ התורה והמדינה, חלק א', הוצאת צומת
| ראשי ישיבת המקובלים בית אל | |||||||||||||||||||||||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
|
