רבי שלמה איגר

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
רבי שלמה איגר

רבי שלמה אֵיגֶר (ה'תקמ"ז - י"א בטבת ה'תרי"ב) היה רבן של קאליש ופוזנן. בנו של רבי עקיבא איגר.

קורות חייו

רבי שלמה איגר נולד לרבי עקיבא איגר ולרבנית גליקל (גליקכן) בליסא שבפולין בשנת תקמ"ז. למד בישיבתו של אביו ונודע כבחיר תלמידי הישיבה וכעילוי. בתקס"א נישא לבתו של הרב ישראל הירשזון מוורשה - שהיה גם חותנו של ר' אברהם גינצלר מפראגה - ועבר להתגורר בה, הוא נשאר בעיר במשך 35 שנים. בשנת ה'תקצ"א עמד בראש ועד יהודי שהשתתף במרד הפולני מול השלטון הרוסי, במהלך המרד איבד את כל רכושו והוכרח לקבל על עצמו את משרת הרבנות בעיר קאליש כדי לכלכל את ביתו. בשנת תקצ"ח כשנפטר אביו הגדול, רצו אנשי הקהילה החרדים בפוזנן למנותו לרב הקהילה על מקום אביו, אך המשכילים שהתנגדו לכך עכבו את המינוי עד שנת ה'ת"ר. לבסוף זכה במינוי אך לאחר כמה שנים על כס הרבנות בפוזנן, הותש כוחו מהמלחמה התמידית עם המשכילים בעירו והוא חזר לרבנות העיר קאליש. נפטר בי"א בטבת ה'תרי"ב, ונקבר בפוזנא.

קשריו עם אביו

רבי שלמה עצמו מוזכר בכתביו של אביו פעמים אין ספור, ונחשב לממשיכו של אביו. אף הוא עצמו עמד בקשר מכתבים רצוף עם כל גדולי דורו. אביו כיבדו ביותר, כך למשל כאשר במהלך המחלוקת בין דפוס סלאוויטא לדפוס ראם מווילנה תמך אביו רבי עקיבא איגר במדפיסי וילנה, ומדפיסי סלאוויטא העלו את הטענה כאילו דעתו של רבי עקיבא איגר הוטתה על ידי בנו רבי שלמה איגר. רבי עקיבא איגר, שהיה ידוע בדורו כענוותן גדול, יצא מגדרו ובתגובה כתב מכתב חריף כנגד טענה זו:

”מאוד הומה לבי על העזות והחוצפה של מדפיסי סלאוויטא, ודבריהם דברי נאצה הם, לא בלבד על בני הגאון נר"ו שהטה את לבבי, אלא גם עלי, שיכולים לפתות אותי לפסוק שלא כדין... אינני מוחל להם כלל וכלל, כי על בזיון התורה אי אפשר למחול”.[דרושה הבהרה]

למרות היותו מגדולי המתנגדים לחסידות, בנו רבי יהודה לייב איגר (ר' לייבל'ה) נמשך לתנועת החסידות, והצטרף לחסידות קוצק ובהמשך לחסידות איזביצה. סביבו התגבשה חסידות לובלין והוא עצמו נמנה כאדמו"ר הראשון בשושלת זו.[1]

ספריו

לקריאה נוספת

  • שמעון הירשלר ואלטר פקשר, כגובה הארזים, בני ברק: מכון שם עולם, תשס"ח
  • "כסא שלמה", עלי זכרון, הוצאת מכון זכרון, גליון 37, אב תשע"ז.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ ראו בהרחבה: אברהם יצחק ברומברג, מגדולי התורה והחסידות יג, ירושלים, תשי"ח, עמ' צה-קכ.
Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0