רבי שם טוב אבן גאון
| לידה | 1287 |
|---|---|
| פטירה | 1330 (בגיל 43 בערך) |
| רבותיו | רבי שלמה בן אברהם (רשב"א) ורבי יצחק בן טודרוס |
| חיבוריו | פירוש על משנה תורה להרמב"ם, כתר שם טוב, בדי ארון ומגדל חננאל ועוד |
שם טוב בן אברהם גאון[1] (נולד בשנת ה'מ"ז, 1287–1330) היה מגדולי התורה בספרד. חיבר פירוש "מגדל עוז" לספר משנה תורה לרמב"ם וכן ספרי קבלה.
תולדותיו
אבן גאון למד תורה יחד עם הריטב"א בבית מדרשו של הרשב"א, רבו הנוסף (בעיקר לתורת הקבלה) היה רבי יצחק בר טודרוס - מגדולי רבני ברצלונה. אבן גאון עסק הרבה בנסתר, וכתב כמה ספרים בחכמת הקבלה – הידוע מביניהם הוא החיבור כתר שם טוב[2], שנכתב במטרה לבאר את דברי הסודות המוזכרים בפירוש הרמב"ן למקרא.
חיבורו העיקרי והמפורסם יותר הוא מגדל עוז, על משנה תורה לרמב"ם. בפירושו על הרמב"ם ישנה ככל הנראה עדות ראשונה לכך שהרמב"ם ידע את חכמת הסוד. בתגובה להתלבטותו של הראב"ד האם ידע הרמב"ם את תורת הסוד, כתב אבן גאון:
...ולדעתי שר"מ ז"ל [רמב"ם] ידע בהם [בחכמת הקבלה] בסוף ימיו, שאני מעיד שראיתי בספרד ארץ מולדתינו כתוב במגילה של קלף ישן מיושן לשון זה: אני משה ב"ר מיימון כשירדתי לחדרי המרכבה בינותי בעניין הקץ וכו', וקרובים היו דבריו לדברי המקובלים האמיתיים שרמז רבינו הגדול הרמב"ן בתחילת פירושו לתורה.
הוא שהה במשך תקופה מסוימת בארץ ישראל, אך ככל הנראה כתב את ספרו ה'מגדל עוז' כאשר חזר ממנה.[3] בהקדמה לספרו בדי ארון ומגדל חננאל מספר אבן גאון שבשנת ה'פ"ה עלה לארץ ישראל והתיישב בצפת יחד עם חברו רבי חננאל בר' אברהם אסקירה, חברו נפטר שלשה חדשים אחרי זה והוא קרא את חיבורו 'בדי ארון – מגדל חננאל' לזכרו של חבר זה. הוא מפרט גם את הצרות שעברו עליו באותה תקופה: "ויהי מימים מתו עלי בני ובנותי ולא נשאר אלי מיוצאי חלצי לא פרי מפרי ואנכי הולך ערירי".
אבן גאון נזכר בנוגע לפולמוס הלכתי מפורסם בדבר נוסח המקרא, לגבי המילה "דכא" המופיעה בחומש דברים, אם לכותבה באות א' או ב-ה'. בספר תורה שנכתב בכתב ידו של אבן גאון עצמו היה כתוב בתחילה "דכה" ב-ה', ולאחר מכן הוא מחק בעצמו את התיבה וכתב "דכא" ב-א'.
בהקדמה לספרו "כתר שם טוב" מביא שמות אבותיו עד שבעה דורות, והוא פותח כך: "אמר שם טוב בן רבי אברהם בן רבי יהושע בו רבי שאול בן רבי משה בן רבי דוד בן רבי אברהם בן רבי שאול נ"ר ..."
| תקופת חייו של רבי שם טוב אבן גאון על ציר הזמן |
|---|
 |
יצירתו
ספרו 'מגדל עוז'
|
|
ספרו זה הוא מראשוני החיבורים על ספר היד החזקה לרמב"ם, שנכתב כמאה שנה לאחר פטירת הרמב"ם - בשנת 1300. אבן גאון מביא בו את המקורות התלמודיים והמדרשיים להלכותיו של הרמב"ם. מטרת החיבור העיקרית הייתה ליישב את השגות הראב"ד על הרמב"ם.
בדרכו ליישב את השגות הראב"ד ישנם כמה אופנים: במקרים רבים הוא מבהיר שקושית הראב"ד היא בעטיה של טעות סופר בעותק הספציפי של היד החזקה שהיה ברשותו של הראב"ד, וכן להפך: בכמה מן המקומות דוחה אבן גאון את השגותיו של הראב"ד על ידי הבאת נוסח מקורי של דברי הרמב"ם שהיה ברשותו; לעיתים הוא מבסס את דבריו על דיון בסוגיות התלמודיות שעל-פיהן הוא מבאר מפני מה העדיף הרמב"ם לפסוק באופן מסוים; ובמקומות מסוימים מבאר הוא כיצד במהלך הסוגיה השתנתה דעת הגמרא אף לגבי עקרונות שנקטה בהם בתחילה כדבר פשוט, והרמב"ם הכריע שלא כפי הנראה מתחילת הסוגיה.
קבוצה נכבדה מגדולי הדורות הסתייגו והשיגו על פירושי המגדל עוז, כאשר טענתם העיקרית כלפיו היא שככל הנראה מחמת רצונו העז ליישב את שיטת הרמב"ם לא העמיק כראוי בדברי הראב"ד. יש שהדברים מגיעים עד כדי כך שהוא תמה על הראב"ד ”פה קדוש איך יאמר דבר זה?!”, או שמחליט שקושיא כזו לא יצאה מפי הראב"ד אלא נשתרבבה לדבריו השגת תלמידו. דברים חריפים במיוחד נגד הספר נכתבו על ידי המהרש"ל[4] והש"ך.[5] גדולים נוספים שביקרוהו היו רבי יצחק דמן עכו בספרו "מאירת עיניים", רדב"ז והחתם סופר שהיה אמביוולנטי ביחסו אליו.
הרב אפרים בורודיאנסקי חיבר קונטרס בשם "עוז המגדל" (נדפס בסוף ספרו בנין אפרים) ובו מבאר את דרכו העיונית של רבי שם טוב, ומביא דוגמאות ליישב את השגות האחרונים עליו.
יש שטענו כי את הספר 'מגדל עוז' חיבר הריטב"א, אך החיד"א בספרו שם הגדולים דחה זאת בתוקף. ואכן כבר במהדורה השנייה של הספר (ונציה, ה'רפ"ד-1524) מופיע בראשו: "מגדל עוז שחיבר הרב ר' שם טוב ב"ר אברהם בן גאון ספרדי".
קישורים חיצוניים
- מרדכי מרגליות (עורך כללי), "רבי שם טוב אבן גאון", אנציקלופדיה לתולדות גדולי ישראל, תל אביב: י' צ'צ'יק, תש"ו, עמ' 1312-1310, באתר HebrewBooks
- שם טוב אבן גאון, במהדורת 1901–1906 של האנציקלופדיה היהודית (באנגלית)
- על 'מגדל עוז' ותולדות המחבר באתר hebrewbooks
הערות שוליים
- ^ למרות הכינוי "גאון" שהוצמד לו, אין הוא שייך לתקופת הגאונים
- ^ נדפס בשנת תקצ"ט (1839) בתוך הספר "מאור ושמש" (מר' יהודה קורייאט), דף כ"ה
- ^ "ועוד כי כשזכיתי לבא בארץ הקדושה מצאתי תרועתם בקבלת אבותם... ושאלתי לכמה גדולים ולא פירשו לי דבר." (מגדל עוז הלכות שופר וסוכה ולולב, פרק ג הלכה ד)
- ^ ים של שלמה, מסכת יבמות, פ"ו, סימן כ', ובמסכת כתובות, פ"ג, סימן ז', ובהקדמה למסכת בבא קמא, פ"ח, סימן י'
- ^ שפתי כהן על שולחן ערוך, חלק חושן משפט, סימן ל"ו, סעיף קטן ו'.