רבי שמואל הלוי וואזנר
 | |
| הרב שמואל הלוי וואזנר | |
| לידה |
4 בספטמבר 1913 וינה, אוסטריה-הונגריה |
|---|---|
| פטירה |
3 באפריל 2015 (בגיל 101) בני ברק |
| השתייכות | חוגי החתם סופר |
| רבותיו |
רבי מאיר שפירא מלובלין רבי שמעון מזליחוב רבי יוסף צבי דושינסקי רבי שמשון אהרן פולנסקי |
| חיבוריו | שבט הלוי |
רבי שמואל הלוי וואזנר (קרי: ווֹזנר; ב' באלול ה'תרע"ג – ט"ו בניסן ה'תשע"ה) היה רב חרדי מחשובי פוסקי ההלכה, באמצע שנות ה-ת"ש - ת"ת. חיבר את שו"ת "שבט הלוי" וחידושי "שבט הלוי" על הש"ס ועל התורה, וכיהן כאב"ד ומרא דאתרא בשכונת זכרון מאיר, וראש ישיבת חכמי לובלין בבני ברק. כונה בקרב הציבור החסידי ורבים מציבור הליטאי ועדות המזרח "פוסק הדור".
ביוגרפיה
נולד בווינה ליוסף צבי וואזנר ולרחל[1] בת בן ציון לבית שיף. מסופר כי אמו ניחנה בקול ערב ושאפה להיות זמרת אופרה. אחד הרבנים[2] הבטיח לה שאם תימנע מכך תזכה בבן גדול בתורה[3]. למד אצל הרב שמואל דוד אונגר מנייטרא והרב יוסף אלימלך כהנא מאונגוואר. בהמשך למד בישיבת חכמי לובלין בפולין אצל רבי מאיר שפירא והמשגיח שם, רבי שמעון מזליחוב. נישא לרבקה, בתו של מרדכי גלבר ראש הקהל בפרשבורג.
לאחר לידת בנם הבכור בשנת תרצ"ח, עלו בני הזוג לארץ ישראל בשנת תרצ"ט. בנם נשאר אצל הסבא באירופה. הם הפליגו בספינה בשם ג'יפו (Chepo) שיצאה מטולצאה או קונסטנצה ברומניה והגיעה לחוף נתניה בכ"ה בכסלו תרצ"ט, לאחר מסע מפרך לאורך הדנובה ובים התיכון[4]. מסופר כי בהגיעם עם האונייה לחופי הארץ, אזל הדלק והם נאלצו לעשות את הדרך לחוף בשחיה[5]. לאחר הגיעם ארצה, התגוררו בירושלים ברחוב הושע. הרב וואזנר למד אצל רבי יוסף צבי דושינסקי, ועשה שימוש חכמים אצל הרב שמשון אהרן פולונסקי מטפליק. למד בבית המדרש אוהל תורה בירושלים, שבו למדה קבוצת תלמידי חכמים בולטים. לאחר זמן קצר מונה על ידי העדה החרדית והרב דושינסקי לדיין בבית הדין[דרוש מקור] ורב מטעמה לשכונת כרם אברהם - גאולה.
בשנת תש"ז עבר לבני ברק, על פי הצעתו של החזון איש, והזמנתו של יעקב הלפרין מייסד שכונת זכרון מאיר (שנקראה על שם רבו הרב שפירא), שישמש כרב השכונה. בעידודם של החזון איש, רבי דב בריש וידנפלד, והרב איסר זלמן מלצר, הקים בשכונה את "ישיבת חכמי לובלין", לזכר הישיבה שבה למד. במבנה סמוך הקים את בית דין צדק זיכרון מאיר. בשנותיו הראשונות בבני ברק כיהן גם כרבם של קהילות חוג חת"ם סופר בבני ברק ובפתח תקווה. בשנות ה -תש"ם פתח גם את בית ההוראה זיכרון מאיר.
בשנת תשנ"ו התאלמן. נישא בשנית לחנה יוטא לבית קאהן, אלמנת הרב יעקב שמריה דייטש, רב קהילת חוג חתם סופר פתח תקווה ואחותו של רבי אברהם יצחק קאהן מתולדות אהרון.
כפוסק וכראש ישיבה
הרב וואזנר היה הפוסק הבולט ביותר בקרב הציבור החסידי, ואחד מן הפוסקים הבולטים בציבור החרדי בכלל. בספריו, שאלות ותשובות שבט הלוי, הוא דן בשאלות רבות שהתעוררו עקב הקדמה הטכנולוגית, כגון עין אלקטרונית המצלמת או מדליקה אור בעת תזוזה בשבת וכן בעיית הקלנועית בשבת.
בפולמוס שהתעורר בשנת ה'תשי"ז עם צאתו לאור של הספר "נצר מטעי", מאת הרב נתן צבי פרידמן, רבו של שיכון ה' בבני ברק, ובו היתרים הלכתיים כגון היתר לכבות תנור גז ביום טוב, קרא הרב וואזנר שלא לקבל פסקים אלה[6].
הגם שראה עצמו תלמיד של החזון איש, בסוגיית היחס אל החילונים עמדתו ההלכתית נוקשה יותר מזו של החזון איש (הרואה אותם כתינוק שנשבה)[7].
הוא נהג למסור שיעור הלכה מדי יום חמישי, שבו השתתפו תלמידי חכמים בולטים. שיעורים אלו נדפסו לימים בספר שיעורי "שבט הלוי". מסר מדי שבת שיעור בספר החינוך, מדי יום שיעור בהלכה בישיבתו, ומספר פעמים בשבוע גם שיעור עיוני בגמרא.
הרב וואזנר מסר שיעורים עד לשנתו האחרונה. כתב קינה לתשעה באב לזכר השואה, "אש תוקד בקרבי". בין בוגרי ישיבתו ישנם פוסקים ידועים ורבנים בישראל ומחוץ לה.
קהילות שבט הלוי
במשך עשרות שנות קיום הישיבה, נקהלו תלמידיו וחסידיו במסגרת קהילות "שבט הלוי" בעולם, שעמדו תחת מנהיגותו והדרכתו. קהילות כאלה קיימות בבני ברק, ירושלים, אשדוד, אלעד, מודיעין עילית, ביתר עילית, בית שמש קריית גת, וחיפה, וכן במספר מקומות בארצות הברית. המוסדות כוללים בתי כנסת וכוללי אברכים. בני קהילתו בבני ברק מחנכים את ילדיהם בתלמוד תורה "חוג חת"ם סופר" בעיר, שנוסד ועמד במשך שנים רבות תחת הנהגתו של הרב יצחק צבי ברנפלד, חבר בית דינו של הרב וואזנר.
בשנת תשס"ו הוקם איחוד אברכים של תלמידיו, בראשות נכדו הרב יוסף בנימין וואזנר. הארגון איגד את קהילות שבט הלוי בישראל, פעל בתחומי צדקה, ארגן שיעורי תורה לבני הקהילה והוציא ביטאון חודשי בשם בית חיינו. בהמשך נסגר ה"איחוד" ובמקומו הוקמה "התאחדות האברכים".
עמדותיו בנושאים ציבוריים
הרב וואזנר מיעט לעסוק בפומבי בנושאים פוליטיים והתמקד בפסיקת הלכה. יחסו למדינת ישראל היה אמביוולנטי. הוא לא השתתף בבחירות לכנסת ולא הלך לכותל המערבי, אם כי גם לא קבע כי יש איסור בדברים אלו, ורבים מתלמידיו אינם מקפידים על כך. הוא הצביע בבחירות לעיריית בני ברק וישיבתו נטלה תקציבים ממשלתיים.
הוא, ובעיקר כמה מבני משפחתו, מקורבים לחוגי חסידות סאטמר. היה בין הרבנים שרבי יואל טייטלבוים שלח להם את ספרו "ויואל משה" לפני הוצאתו, כדי שישלחו לו את הערותיהם[8]. בספר ילקוט אמרים ויואל משה (קיצור של הספר) מופיעה הסכמתו.
לאחר פטירת רבה של בני ברק הרב יעקב לנדא, הועלתה הצעה על ידי הרב שך שהרב וואזנר יקבל את התפקיד כמועמד מוסכם הן על החסידים והן על הליטאים אך הוא תמך במינוי הרב משה יהודא לייב לנדא, בנו של הרב המנוח על אף התנגדותו של הרב שך לבחירתו. בעקבות זאת הורה הרב שך לתלמידיו, ובראשם הרב משה מרדכי שולזינגר והרב מרדכי גרוס שאף הוציא את ספרי השיעורים של הרב וואזנר, להפסיק להיכנס לשיעוריו של הרב וואזנר בהלכות טהרה. לאחר מספר שנים יושרו ההדורים וגם תלמידי הרב שך חזרו להשתתף בשיעורים.
אחרי פטירת הרב יצחק יעקב וייס גאב"ד העדה החרדית בירושלים עלה הרעיון שהוא ייטול את המשרה אך הוא סירב וביקש להמשיך להיות עצמאי[דרוש מקור].
היה בין היתר נשיא ועד הישיבות, יושב ראש וועדת הרבנים של מרכז רפואי מעיני הישועה, נשיא ומייסד קופות הצדקה קופת העיר ווועד הרבנים לענייני צדקה, ונשיא ארגון הצלה גוש דן, כולל שומרי החומות, ומכון אחיה.
פטירתו
ערך מורחב – אסון המדרגות
נפטר בליל הסדר, ט"ו בניסן ה'תשע"ה, בגיל 101. בהלווייתו, שיצאה מישיבתו לבית הקברות שומרי שבת, השתתפו עשרות אלפי אנשים מציבורים מגוונים.
במהלך ההלוויה, כשהוצאה המיטה מהיכל הישיבה דרך גרם מדרגות שעליו הצטופף קהל גדול, נפלו רבים במורד המדרגות. רבים נפצעו, ושני צעירים מתו מפצעיהם[9][10][11].
כממלא מקומו מונה בנו הגדול הרב חיים מאיר וואזנר. וכשנה לאחר כן הגיע גם נכדו הרב יוסף בנימין, ששימש עד אז כרב בקהילת סאטמאר לונדון, לסייע לאביו בהנהגת הישיבה.
ספריו
הרב וואזנר הוציא ספרי שו"ת שלו. בשנת תשנ"ט הוקם מכון "מעיינות הלוי", המכון המופקד על ההוצאה לאור של כל תורתו. במכון גם ספריית קלטות ובה כחמשת אלפים שיעורים, וחומר מגוון בכתב יד.
- שו"ת שבט הלוי, אחד-עשר חלקים וכרך מפתחות
- מפתחות שו"ת שבט הלוי
- דרשות ושיחות שבט הלוי - דרשות מן השנים ה'תשנ"ח-ה'תשס"ד
- ספר הלקט על הרמב"ם
- שבט הלוי - חנוכה
- שבט הלוי - פורים - פסקי הלכה, מאמרים ודרושים שנאמרו במשך כשמונים שנה
- שבט הלוי על התורה, חלק ראשון, על חומש בראשית, תשע"ד
- חידושי שבט הלוי על הש"ס - סדרת ספרים אשר החלה לצאת בשנת תשע"ב. יצאו כרכים על מסכתות שבת ופסחים.
- שיעורי שבט הלוי - על הלכות נידה, ערך תלמידו הרב מרדכי גרוס
- מבית לוי - סדרת ספרי פסקי הלכה שערך תלמידו הרב משה שטיין
- תורת הלוי על הלכות סת"ם ושמיטה מתורתו - יוצאים לאור על ידי הרב שלמה יצחק שטרן, בן הרב שמואל אליעזר שטרן
- שו"ת שביבי הלוי - בני ברק תשע"ה, תשובות לרב שמואל אליעזר שטרן
- רחמי הרב - בענייני מוסר ועבודת ה', מכון "והפצת", תשע"ה
- הליכות שבט הלוי - פסקים ומנהגים, בהוצאת נינו הרב אברהם אליהו וואזנר, תשע"ו
- הגדת שבט הלוי - הגדה של פסח, תשע"ו
- על ישראל גדולתו - אוסף ההספדים שנאמרו עליו, תשע"ו
- ספר תהילים - שבט הלוי תשע"ט (950 עמ')
צאצאיו
- הרב חיים מאיר וואזנר - כיהן כרב קהל חסידי סאטמאר (שני הפלגים יחד) בלונדון. בשנת תשס"ט עבר לגור לצד אביו כדי לסייע לו בהנהגת הישיבה וקהילות שבט הלוי. לאחר פטירת אביו, התמנה ליורשו בכל תפקידיו. בנו, הרב יוסף בנימין וואזנר - הינו ראש ישיבת חכמי לובלין, ובעבר (בין השנים תש"ע-תשע"ז) שימש כרב קהל חסידי סאטמאר (פלג חסידי הרב אהרן טייטלבוים) בלונדון. חתנו של הרב חיים מאיר, הרב שרגא פייבוש הגר, הוא האדמו"ר מקאסוב בבורו פארק.
- יוסף צבי - איש עסקים, מתגורר בבורו פארק
- הרב בן ציון יעקב - רב קהל שבט הלוי ברמת בית שמש. לפני כן כיהן במונסי. חיבר ספר "בני יעקב" על עירובין.
- משה יהודה, ויליאמסבורג ניו יורק. בנו, הרב אברהם צבי, הוא רב קהילת סאטמר (פלג הרב אהרן טייטלבוים) במונסי.
- הרב מרדכי אלימלך - רב קהל שבט הלוי בבורו פארק
- הרב אברהם אליהו - רב קהל שבט הלוי במודיעין עילית
- חתנו הרב ישראל אונגר משיכון סקווירא, נפטר בשלהי תשס"ט
- חתנו הרב אברהם יעקב איצקוביץ - רב קהל שבט הלוי בירושלים, ומחבר הספר מקורות וציונים שעל גליון משנה תורה להרמב"ם - הוצאת שבתי פרנקל.
מתלמידיו הבולטים
הרב וואזנר הסמיך רבנים רבים להוראה, ועמד בראשות בית הוראה מרכזי בבני ברק. בין תלמידיו אשר כיהנו בבית ההוראה:
- הרב משה שאול קליין, אב בית הדין של חסידות ויז'ניץ, רב שכונת אור החיים בבני ברק ורבו של המרכז הרפואי מעיני הישועה
- הרב שמואל אליעזר שטרן, רב אזור מערב בני ברק וראש רשת בתי ההוראה "שערי הוראה"
- הרב יעקב מאיר שטרן, מכהן גם כדיין בבית הדין של חסידות ויז'ניץ
- הרב שלמה זלמן אולמן, כיהן כאב בית דין ב"בית הדין מודיעין עילית"
- הרב משה שטיין הוא רב קהל חסידים בקריית הרצוג ועורך סדרת פסקי רבו, "מבית לוי"
תלמידים בולטים נוספים:
- הרב משה הלברשטאם, כיהן כדיין בעדה החרדית
- הרב אברהם אלתר פולק האדמו"ר מברגסאז
- הרב מרדכי גרוס, אב בית הדין "חניכי הישיבות"
- הרב יצחק מרדכי הכהן רובין - דיין בבית דינו של הרב קרליץ, רבה של קהילת בני תורה בהר נוף ומחבר "ארחות שבת"
לקריאה נוספת
- יעקב הייזלר, רב רבנן, ראיונות עם עשרות מתלמידיו: הנהגות, הלכות, סיפורים עליו וסיפורים שסיפר, תשע"ו
- י. הרשקוביץ, ולא שבט לוי בלבד, תשע"ו
- הרב גמליאל רבינוביץ, הפוסק, אוסף כתבות וקטעי עיתונות, תשע"ה
קישורים חיצוניים
- רשימת המאמרים של רבי שמואל הלוי וואזנר, באתר רמבי"ש
- דרשת הרב וואזנר במעמד "חתן המשנה הארצי" תשמ"ח
- אהרון קריב, הרב שמואל וואזנר; רב השכונה שהפך לפורץ דרך בעידן הטכנולוגי, באתר וואלה!, ט"ז בניסן תשע"ה (05 באפריל 2015)
- אלי ביתאן, הגדול החרדי המוסכם האחרון: לאחר מותו של הרב שמואל הלוי וואזנר
- מוינה ועד בני ברק • תולדות חייו של הגר”ש וואזנר זצוק”ל, jdn.
משיעורי מרן הגר"ש ואזנר זצ"ל, לצפיה באתר "בינינו"- תולדותיו ויחוסו של הרב ואזנר, באתר תולדות ושורשים
- יצחק הרשקוביץ, 'תינוק שנשבה' ומעמד החילוני במשנת הרב שמואל ווזנר, דיני ישראל כח (תשע"א), עמ' 223–250
הערות שוליים
- ^ נפטרה בכ"ד באלול ה'תשכ"ח
- ^ יש מספר גרסאות לגבי זהותו. על פי הגדה של פסח-רוז'ין שהוציא הרב שלום מאיר ולך מדובר ברבי יצחק מאיר מקופיטשניץ. באתר החדשות בחדרי חרדים מיוחס הסיפור לרבי מרדכי שלמה מבויאן (משה ויסברג, מ'חכמי לובלין' ועד זכרון מאיר • מתולדותיו, באתר בחדרי חרדים, ט"ו בניסן תשע"ה).
- ^ ראה כאן אודות התייחסותו של הרב וואזנר לסיפור.
- ^ אבישי אלבוים, האם היה הרב וואזנר מעפיל באתר "עם הספר".
- ^ הכירו את הממשיך: הגרח"מ וואזנר • פרופיל, אתר בחדרי חרדים, ט"ז בניסן תשע"ה
- ^ נצר מטעי, מכתבי הרבנים, באתר היברובוקס
- ^ ראה יצחק הרשקוביץ, 'תינוק שנשבה' ומעמד החילוני במשנת הרב שמואל ווזנר, דיני ישראל כח (תשע"א), עמ' 250-223.
- ^ הרבי מסאטמר: "הרב וואזנר לא הצביע ולא הלך לכותל", באתר בחדרי חרדים
- ^ גלעד מורג וקובי נחשוני, נרמסו: הרוג ופצועים קשה בהלוויית "פוסק הדור" החסידי, באתר ynet, ט"ז בניסן תשע"ה
- ^ צביקה גרוניך וישראל כהן, הקרבן השני: נפטר החתן יצחק סאמט שנפצע בלוויה, באתר כיכר השבת, י"ט בניסן תשע"ה
- ^ אלי שלזינגר, שנה לאסון 'מדרגות המוות': תחקיר 'בחדרי חרדים' בדק מי אשם ומדוע, באתר בחדרי חרדים, ט"ו בניסן תשע"ה
- דפים שמשתמשים בפרמטרים כפולים בקריאות לתבניות
- אישים שהגיעו לגיל מאה
- יהודים אוסטרים
- רבנים חרדים ישראלים
- בני ברק: רבני שכונות
- רבנים חסידים בארץ ישראל
- רבנים חסידים ישראלים
- ראשי ישיבה חסידים בישראל
- חברי נשיאות ועד הישיבות
- מחברי ספרי שו"ת ישראלים
- בוגרי ישיבת חכמי לובלין
- ישראלים שהגיעו לגיל מאה
- רבנים שהגיעו לגיל מאה
- אישים הקבורים בבית הקברות שומרי שבת
- תלמידי החזון איש