רבן גמליאל ברבי
רַבַּן גַּמְלִיאֵל בָּרַבִּי (= בנו של רבי, נקרא גם רבן גמליאל השלישי) - נשיא הסנהדרין בסוף שנות ה-ג'תת"ק, מחכמי 'דור המעבר' שבין התנאים לאמוראים.
בצוואתו (מסכת כתובות ק"ג ע"ב), מינה רבי יהודה הנשיא את רבן גמליאל בנו לנשיא, את רבי שמעון בנו לחכם (אחראי על ההוראה בסנהדרין), ורבי חנינא בר חמא "ישב בראש", כלומר יהיה אב בית הדין – אחראי על השיפוט בסנהדרין.
האיש – זמנו ומקומו
מועד פטירתו של אביו, רבי יהודה הנשיא, אינו ודאי, והדעה המקובלת מתארכת את מותו לשנת ג'תתק"פ. מאז תיפקד בנו, רבן גמליאל, כנשיא הסנהדרין. רבן גמליאל נזכר גם כ"רבן גמליאל בר רבי" או "רבן גמליאל ברבי".
המוקד הגאוגרפי של פעילותו היה בגליל, במשולש של טבריה-בית־שערים-ציפורי.
הירושה
עוד בימי הבית השני הייתה מקובלת הורשת תפקיד הנשיאות מאב לבן, מה שהעניק לבית זה עוצמה כמעט מקודשת. עד ימי בן כוסבה (בר כוכבא) תיפקדה בראש הסנהדרין משפחת הלל הזקן, ולאחר שוך המרד השני חזרה זו והנהיגה את הסנהדרין. רבי יהודה הנשיא היה בעל מוניטין חסר תקדים, מופלג בעושרו, בעל יחסים מיוחדים עם השלטונות הרומיים. הוא חש, שהפקדת מטה הירושה בידי גורם אחד, ובעיקר בתקופה כה מורכבת ובעייתית באימפריה הרומית, תהיה צעד חסר אחריות. בצוואתו פיצל את הירושה בין שלושה בעלי תפקידים: "נשיא", "יושב בראש" ו"חכם".
הרכב מעין זה מופיע בצוואתו של רבי יהודה הנשיא, שזו לשונה: "שמעון בני חכם, גמליאל בני – נשיא, חנינא בר חמא ישב בראש" (תלמוד בבלי, כתובות קג עמ' ב'). הנשיא כבר אינו מוביל לבדו את מערכת ההנהגה, ואולי הקומבינציה שלעיל הייתה כמין פשרה בין שררתו של רבי יהודה הנשיא לבין לחצים שהופעלו על ידי חברי סנהדרין, לחצים שהיו משמעותיים בתקופת הנשיאים שלפניו.
על-פי גרסת התלמוד הירושלמי (תעניות פרק ד' סח עמ' א), התמנה תחילה רבן גמליאל לנשיא והוא שהסמיך את שאר הממונים, ואם כך הדבר, זכה הנשיא ביתר עוצמה, בהשוואה לנוסח שבתלמוד הבבלי.
בכל מקרה, בצוואתו לבנו ציווה רבי "זרוק מרה בתלמידים", כלומר: התנהג בתקיפות ובהחלטיות. ניתן לראות בכך הוראה לשמירת עליונותו של הנשיא לאור הפרדת הסמכויות.
יחס למלכות
מערכת הקשרים בין הנשיאות של תקופת רבי יהודה הנשיא לבין השלטונות הרומיים התפוגגה בימי יורשו, רבן גמליאל ברבי.
הנשיא התריע מפני התקרבות יתירה לשלטונות הרומיים, בין השאר באמירה "הוו זהירין ברשות, שאין מקרבין לו לאדם, אלא לצורך עצמן" (משנת אבות ב' ג'). הוא ביטא מגמה של זהירות וחשדנות כלפי הרשויות. רבן גמליאל ברבי חזר בכך על העמדה של קבוצת חכמים בסנהדרין, בסמוך למרד בר כוכבא, שמעשי הרומאים בפרובינקיות אינם פרגמטיים גרידא, אלא נצלניים ואנוכיים.
תקנתו
בית הדין, בראשות הנשיא, רבן גמליאל ברבי, ביטל את האיסור לחרוש בערב שביעית (סמוך לשנת השמיטה) מחג השבועות ואילך. מעתה - קבע - האיסור יחל 30 יום בלבד לפני ראש השנה של שנת השמיטה[1] הנשיא הושיב הרכב מיוחד של בית דין, כשהוא עומד בראשו (ובלשון התוספתא: "רבן גמליאל ובית דינו"), והתקין "שיהו מותרין בעבודת הארץ עד ראש השנה". הגמרא דנה בסמכותו של רבן גמליאל לבטל את תקנתם של בית שמאי ובית הלל, שתיקנו את התקנה הזאת; וכן בתוקפה של התקנה המקורית. אחד ההסברים שניתן לכך הוא, שהתקנה המקורית כללה סעיף שמאפשר לבית דין מאוחר לבטל אותה במקרה הצורך. הסבר נוסף הוא, שתוקפה של ההלכה המקורית הסתיים עם חורבן בית שני.
פטירתו של הנשיא
רבן גמליאל ברבי נפטר סמוך לתקופת המעבר בין השלטון הסוורי לראשית האנרכיה, היינו ב-ג'תתקצ"ה לערך. ויורשיו, ממשיכי השושלת, היו רבי יהודה נשיאה שכיהן בנשיאות, ואחיו הלל. בחפירות בית שערים התגלו שני כוכים מקושטים הנושאים את הכתובות בעברית וביוונית: "רבי גמליאל" ו"רבי שמעון". סבורים שאלה הם קברי הנשיא רבן גמליאל ברבי ואחיו.
קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
 ציטוטים בוויקיציטוט: רבן גמליאל ברבי |
- הרב אהרן הימן, "רבן גמליאל בר רבי", תולדות תנאים ואמוראים, לונדון, תר"ע, חלק א', עמודים 320-318, באתר היברובוקס
- רבן גמליאל ברבי, ב"אנציקלופדיה יהודית" באתר "דעת"
- רבן גמליאל ברבי, במהדורת 1901–1906 של האנציקלופדיה היהודית (באנגלית)
הערות שוליים
- ^ תוספתא שביעית א' א'. הובאה ונידונה בבלי מועד קטן ג ע"ב; שם מוזכר "רבן גמליאל" סתם, ואף על פי שכינוי סתמי זה מתייחס בדרך כלל לרבן גמליאל דיבנה, כתב בפירוש "מלאכת שלמה" על המשנה במסכת שביעית א, א, שמדובר ברבן גמליאל ברבי. אופן הצגת הדברים בגמרא עשוי לרמוז לכך. ראו מאמרו של הרב יונה עמנואל, המעין כרך ה ה'תשכ"ה, גיליון ב עמ' 38-47 וגיליון ד עמ' 23-35.
| אמוראים | ||
|---|---|---|
| אמוראי ארץ ישראל | ||
| הדור הראשון (עד 250) | רבן גמליאל ברבי • רבי חייא • רבי ינאי • רבי אושעיא • רבי אפס • רבי יהושע בן לוי • חנינא בר חמא • לוי בר סיסי • בר קפרא • רבי ירמיה (הראשון) | |
| הדור השני (עד 280) | רבי יהודה נשיאה • רבי שמעון בר אבא • רבי יוחנן • ריש לקיש • רבי אלעזר • רבי יוסי בר חנינא • רב כהנא (השני) • רבי יעקב בר אידי • חזקיה • רב יהודה בריה דרבי חייא • רבי אבא דמן יפו • רבי מנא בר תנחום • איסי אבוה דרבי זירא • גמליאל זוגא | |
| הדור השלישי (עד 310) | רבן גמליאל הרביעי • רבי אמי • רבי אסי • רבי אבהו • רבי אבין • רבי חייא בר אבא • עולא • רבי זירא • רב שמואל בר רב יצחק • רבה בר בר חנה • רבי אלעאי • רב עוירא • רבי חנינא בר פפי • רבי ירמיה (השני) • רב הושעיא • רב חנינא • רבי אבא בר ממל • תחליפא בר מערבא • רבי אבדימי דמן חיפה • רבי אבא הראשון • רבי פרידא • רבי אלכסנדרי • אבימי בר פפי • רבי יצחק עטושיא • רבי אבא דמן עכו • רבי חגי • רבי פרנך • וסטיני • רבי שילא איש כפר תמרתא • רבה בר נתן | |
| הדור הרביעי (עד 340) | חסא דאשתמוע • רבי יהודה נשיאה השני • רבי ירמיה • רבי אחא • רבי ברכיה • רבי יוסי בר זבידא • רבי יונה • רבי חלקיה • רבי זריקא • יצחק בן אלישיב • רבי הושעיא איש טריא • רבי יהודה בן פזי • רבי אבא בר זבינא • אבימי בריה דרבי אבהו • אבימי בר טובי • רבי יוסנא | |
| הדור החמישי (עד 380) | הלל נשיאה • רבן גמליאל החמישי • רבי יוסי ברבי בון • רבי מנא • רבי חגי • רבי חנניה דציפורין • רב יצחק קסקסאה | |
| הדור השישי (עד 410) | רבי יהודה נשיאה השלישי • רבי תנחומא • רבי שמואל בן רבי יוסי ברבי בון | |
| אמוראים שזמן דורם לא ידועה | ויתור מעונה | |
| אמוראי בבל | ||
| הדור הראשון (עד 250) | רב כהנא • רב • שמואל • מר עוקבא • קרנא • רב שילא • רב אסי • אבוה בר איהי • רב אשי הקדמון • שילא בר אבינא | |
| הדור השני (עד 280) | רב הונא • רב יהודה • רב המנונא (השני) • רב המנונא סבא (אמורא) • רבה בר אבוה • רב ירמיה בר אבא • רב כהנא (השני) • רב ברונא • חייא בר יוסף • רב גידל • רב חייא בר אשי • רבה בר ירמיה • רב קטינא • אביי קשישא • מר זוטרא רבה • רבין סבא | |
| הדור השלישי (עד 310) | רב נחמן • רב ששת • רב חסדא • רבה • רב יוסף • רבה בר רב הונא • רב יוסף בר חמא • רבה בר בר חנה • רמי בר אבא • רבי אבא הראשון • רב הונא (הכהן) • מר זוטרא חסידא • שמואל סבא חמוה דרב שמואל בר אמי • רב שמואל בר אמי • רב נחמיה ריש גלותא • עוקבן בר נחמיה ריש גלותא • רבה בר נתן | |
| הדור הרביעי (עד 340) | אביי • רבא • רמי בר חמא • רב עוקבא בר חמא • רב אחא בר יעקב • רב ספרא • רב כהנא מפום נהרא • רב אידי בר אבין • רב דימי • רבין • רב חייא בר אבין • רב שיזבי • רב יצחק בריה דרב יהודה • רבא בר רב שילא ; רפרם בר פפא • רבי אושעיא איש טריא • מר זוטרא בריה דרב נחמן | |
| הדור החמישי (עד 380) | רב נחמן בר יצחק • רב פפא • רב הונא בריה דרב יהושע • רב זביד • רב חמא • רב פפי • אמימר • מר זוטרא • רב משרשיא • רב אדא בר אבא • רב דימי מנהרדעא • רבה בר ליואי • רב עובדיה | |
| הדור השישי (עד 430) | רבינא • רמי בר אבא (השני) • רב אשי • רב הונא בריה דרב נתן • רב כהנא (הרביעי) • רב אחא סבא • רב איתי | |
| הדור השביעי (עד 465) | רב יימר • מר בר רב אשי • רפרם • רב אחא בריה דרבא • רב אחא מדפתי • יהודה בר מרימר | |
| הדור השמיני (עד 500) | רבה תוספאה • רבינא האחרון • רבה יוסי | |
| אמוראים שזמן דורם לא ידועה | ||
