רדון

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
גרסה מ־18:37, 22 בינואר 2017 מאת יוסף (שיחה | תרומות) (יוסף העביר את הדף חול:רדון לשם רדון תוך דריסת הפניה ובלי להשאיר הפניה)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

תבנית:יסוד כימי/גז רדון (או ראדון; Radon) הוא יסוד כימי רדיואקטיבי ממשפחת הגזים האציליים שסמלו הכימי Rn ומספרו האטומי 86. הוא נוצר כתוצאה מהתפרקות היסוד רדיום המצוי בכל סוגי הקרקעות בריכוזים שונים. זמן מחצית החיים של האיזוטופ הנפוץ ביותר של רדון (222RN) הוא 3.8 ימים.

הגז התגלה על ידי ארנסט רתרפורד בשנת 1899. איזוטופ של רדון, רדון-220, היה הראשון עבורו חושב זמן מחצית חיים, על ידי הארייט ברוקס, ובעקבות ניסויים איתו הונחו היסודות למדע הפיזיקה הגרעינית[1][2].

זיהום גז הרדון

ייחודו של הגז הוא בכך שהוא רדיואקטיבי ומופיע בכמה שרשראות דעיכה רדיואקטיביות. לאחרונה זכה הגז לתשומת לב ציבורית גבוהה משום הימצאותו בבניינים ובעיקר במרתפים. מקור הרדון בבניינים הוא מהקרקע המכילה כמויות זעירות של חומרים רדיואקטיביים שבתהליך התפרקותם נוצר הרדון או מהרכב חומרי הבנייה (ובמיוחד מלט). יחד עם זאת, פליטת הרדון מקירות איטית והכמות הנפלטת קטנה. בתנאים של אוורור נורמלי כמות זו אינה מהווה סכנה לבריאות. הראדון כגז ובנותיו כאטומים בודדים הנספחים לחלקיקי האבק באוויר, חודרים למערכת הנשימה ומקרינים את רקמות הריאה. ככל שעולה ריכוז הרדון, גדל הסיכוי לחלות בסרטן הריאה. האוכלוסיות הרגישות במיוחד לחשיפה לרדון הם ילדים ומעשנים. הרדון אחראי לכמחצית מהחשיפה לקרינה רדיואקטיבית טבעית. חשיפה זו אחראית לעשירית ממקרי סרטן הריאות במדינות המפותחות. מסיבה זו ישנם מספר מומחים הממליצים לאוורר מקומות סגורים כגון מרחבים מוגנים ומרתפים. בדיקות רדון מתבצעות בישראל על ידי חברות פרטיות לרוב.

ראו גם

לקריאה נוספת

  • אנתוני נרו, "קרקע, אויר, רדון ובית", פי האטום ד-4, פברואר 1990.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ The Canadian Science and Engineering Hall of Fame, Harriet Brooks Pitcher 1876-1933
  2. ^ Elizabeth Shearly, Harriet Brooks, pioneering Canadian nuclear physicist, ‏13 בינואר 2015
Chem template.svg ערך זה הוא קצרמר בנושא כימיה. אתם מוזמנים לתרום למכלול ולהרחיב אותו.