רהט
שם בערבית | رهط | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
מדינה | ישראל | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
מחוז | הדרום | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
מעמד מוניציפלי | עירייה | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
ראש העירייה | פאיז אבו צהבאן | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
גובה ממוצע[1] | 222 מטר | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
סוג יישוב | עיר 50,000–99,999 תושבים | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף פברואר 2024 (אומדן)[1] | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
- אוכלוסייה | 82,275 תושבים | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
- דירוג אוכלוסייה ארצי | 22 | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
- שינוי בגודל האוכלוסייה | 3.5% בשנה | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
- צפיפות אוכלוסייה | 2,544 תושבים לקמ"ר | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
- דירוג צפיפות ארצי | 88 | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
תחום שיפוט[2] | 32,340 דונם | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
- דירוג ארצי | 79 | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
31°23′32″N 34°45′15″E / 31.3923393737956°N 34.7540292199669°E | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
מדד חברתי-כלכלי - אשכול לשנת 2019[3] |
1 מתוך 10 | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
- דירוג ארצי | 245 | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
מדד ג'יני לשנת 2019[2] |
0.3355 | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
- דירוג ארצי | 249 | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
פרופיל רהט נכון לשנת 2020 באתר הלמ"ס | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
אתר הבית |
רַהַט (בערבית: رهط) היא עיר במחוז הדרום בישראל, 12 קילומטרים צפונית לבאר שבע, בסמוך ליישוב להבים ולקיבוץ משמר הנגב. שטח השיפוט שלה הוא 42,000 דונם. היא הוקמה בשנת 1972 והוכרזה כעיר בשנת 1994. כלל תושביה הם בדואים.
העיר רהט היא היישוב הבדואי הגדול בישראל והעיר הבדואית היחידה. היא העיר הערבית השנייה בגודלה בישראל אחרי נצרת.
היסטוריה
רהט הוקמה בשנת 1972 במסגרת תוכנית ממשלתית להקמת יישובי קבע לאוכלוסייה הבדואית בנגב, כארבע שנים לאחר הקמת היישוב הראשון תל שבע. במסגרת תוכנית זו הוקמו עוד חמישה יישובים: חורה, כסייפה, ערערה בנגב, שגב שלום ולקייה. טקס הנחת אבן הפינה ליישוב נערך ב-25 במאי 1972.[4]
מהקמתה ועד שנת 1980 הייתה תחת מועצה אזורית בני שמעון. בין השנים 1980 - 1989 נוהלה על ידי מועצה עצמאית, ללא תלות במועצה אזורית בני שמעון. בשנת 1989 היא הוכרה כמועצה מקומית ובשנת 1994 הוכרה כעיר. בשנת 2004 הוקמה בעיר תחנת משטרה שמונה כיום כ-70 שוטרים.
בשנת 2018 התרחבה העיר כמעט פי שניים בעקבות הסכם העברת שטחים שנחתם בין ראש עיר טלאל אלקרנאוי לראשת המועצה האזורית בני שמעון סיגל מורן. שטח השיפוט של רהט גדל ל-42 קילומטר מרובע (לשם השוואה גודלה של תל אביב הוא 50 קילומטר מרובע). [5]
אוכלוסייה
לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) נכון לסוף פברואר 2024 (אומדן), מתגוררים ברהט 82,275 תושבים (מקום 22 בדירוג רשויות מקומיות בישראל). האוכלוסייה גדלה בקצב גידול שנתי של 3.5%. אחוז הזכאים לתעודת בגרות מבין תלמידי כיתות י"ב בשנת ה'תשפ"א (2020-2021) היה 63.4%. השכר החודשי הממוצע של שכיר במשך שנת 2019 היה 4,959 ש"ח (ממוצע ארצי: 9,745 ש"ח).[6]
להלן גרף התפתחות האוכלוסייה ברהט:
תעסוקה
רמת האבטלה במגזר הבדואי בדרך כלל גבוהה מאוד. לתושבי רהט יש מספר אופציות תעסוקתיות באזור, בהן עבודה במפעלים ועסקים בכמה אזורי-תעשייה בנתיבות, אופקים, באר שבע, רהט ואזור תעשייה עידן הנגב שגם נמצא בעיר. עם שדרוג מערכת התחבורה הציבורית, עולה הנגישות לאזורים יותר מרוחקים, דבר המאפשר לתושבי רהט לעבוד וללמוד גם במרכז הארץ.[דרוש מקור]
ברהט אחוז האבטלה עמד בשנת 2013 על 34% ובשנת 2017 ירד עד כדי 14.4%,[7] בעיקר תודות להקמת אזור התעשייה עידן הנגב שהעסיק אלפים מתושבי רהט.
בשנת 2018 ירד אומנם אחוז האבטלה ל 11.93%,[8] אך הוא עדיין גבוה מהממוצע הארצי ורהט היא אחת הערים העניות בישראל.
פרויקטים קהילתיים
ישנם מספר פרויקטים קהילתיים בעיר, שמספקים גם מקומות עבודה לתושבי רהט. אחד מהם הוא פרויקט יזמות ותעסוקה לנשים הבדואיות, הכולל קורס הכשרה בעיבוד טקסטיל, תפירה וייצור בגדים, שפעיל מ-2010. הפרויקט כלל הכשרה בתחום התעסוקה, הכשרה בניהול עסקים, עזרה בבניית עסק, והדרכה ממושכת. המרכז היהודי ערבי לפיתוח כלכלי הוביל יוזמה זו בשיתוף עם משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה. מתוך 20 נשים בדואיות שקיבלו הכשרה זו, ארבע הקימו עסק שיתופי של עיצוב וייצור אופנה לנשים מוסלמיות; 9 משתתפות הקימו מפעל תפירה, ואחרות החלו לתפור בגדים באופן פרטי מהבית.[9]
מרכז ריאן פועל בעיר מאז שנת 2014 ומבצע השמות לתושבי רהט בכל אזור הדרום.[10]
חינוך
ישנם מספר רב של גנים ובתי-הספר בעיר. בעיר פועל מתנ"ס המפעיל חוגים שונים.
לתושבי רהט קיימת אפשרות ללמוד במספר מוסדות אקדמיים המצויים בקרבת עירם: במכללת ספיר בשדרות, באוניברסיטת בן-גוריון בבאר שבע, מכללות ובתי ספר טכניים שונים בבאר שבע, במכללת אחווה בבאר טוביה ובקרוב ייפתח באזור תעשייה עידן הנגב קמפוס בחסות משותפת של אוניברסיטת הרווארד ואוניברסיטת בן-גוריון.[11][12]
בשנת 2012 זכה בית ספר היסודי צלאח א-דין בפרס בית-ספר מצטיין מטעם משרד החינוך[13]
תחום הספורט מפותח יחסית ברהט, ובפרט הג'ודו.[14] בשנת 2017 זכתה נבחרת הג'ודו של נוער רהט במדליית כסף וארד באליפות הארץ בג'ודו.
בעשור השני של המאה העשרים ואחת השתפר משמעותית אחוז הזכאות לבגרות בעיר. על פי נתוני משרד החינוך בשנת 2013 רק 40% מתלמידי י"ב סיימו בגרות בהצלחה. בשנת 2017 כבר 56% סיימו בגרות. בשנת 2018 הגיע לראשונה בית ספר מרהט לגמר אליפות הסייבר של ישראל[15]
איכות סביבה
איכות הסביבה ברהט נחשבת לירודה. העיר תוכננה ללא מערכת ביוב מרכזית, אך מאז שנת 2010 פועל בעיר תאגיד מים,[16] שפיתח משמעותית את תשתיות הביוב והמים. ברחבי העיר פזורות מזבלות בלתי חוקיות הגורמות למפגעי ריח ותברואה, וגרוטאות מושלכות מדי יום לשטחים הפתוחים שמסביב לעיר או אף ברחובות עצמם. סקר הלמ"ס שנערך בשנת 2007 העלה כי 86 אחוז מתושבי העיר אינם מרוצים מרמת הניקיון בעיר. בשנת 2009 החל שיתוף פעולה בין עיריית רהט לחוג לאקולוגיה באוניברסיטת בן-גוריון בנגב במסגרתו הסטודנטים יפתחו תוכנית אקולוגית ישימה המותאמת לעיר ולמרקם האוכלוסייה שבה.[17]
ב-2007, במסגרת פרויקט שיקום נחלים, שיקמה קק"ל את גדות הנחל ברהט.
תחבורה
בחודש יוני 2007 נחנכה תחנת הרכבת להבים - רהט מזרחית ובסמוך לעיר, על כביש 40. תחילה נקראה התחנה רק "תחנת הרכבת להבים", אולם סמוך לפתיחתה שונה השם ל"להבים", מה שעורר כעס בקרב תושבי העיר שלבסוף הצליחו לשנות את שם התחנה ל"להבים - רהט".
עד שנת 2005 לא הייתה ברהט תחבורה ציבורית, למרות היותה של העיר מונה עשרות אלפי תושבים. באותה שנה יצאו התושבים, יחד עמותת ידיד ועם ראש העיר, טלאל אלקרינאוי, למאבק במשרד התחבורה כדי להכניס קווי תחבורה ציבורית לעיר. המאבק הצליח ובכנס שנערך בשנת 2005 הודיע משרד התחבורה על הפעלת תחבורה ציבורית ברהט.[18] בשנת 2009 החלה לפעול בעיר חברת האוטובוסים גלים. בשנת 2017 יש 20 קווי תחבורה ציבורית שעוברים בתוך רהט או בכניסה אליה.[19]
בסוף שנת 2016 נחנך מחלף רהט בכביש 6, שמחבר את העיר לכביש המרכזי במדינה ויוצר גישה וכניסה מהירה לרהט.[20]
תיירות
רהט ידועה כמרכז תיירות של אוכל אותנטי. תיירים רבים מגיעים לרהט, במיוחד בתקופת הרמדאן, כדי להתארח בבתים ברחבי העיר ולאכול מהבישולים הבדואים של הנשים המארחות. נהוג שיחד עם האוכל מספרת בעלת הבית על התרבות הבדואית ומנהגי המקום.[21]
ערים תאומות
שגיאות פרמטריות בתבנית:עיר תאומה
פרמטרים [ משנת ] לא מופיעים בהגדרת התבנית אורשטייה (אנ'), רומניה
שגיאות פרמטריות בתבנית:עיר תאומה
פרמטרים [ משנת ] לא מופיעים בהגדרת התבנית מונטווארקי (אנ'), איטליה
גלריית תמונות
כנאפה בשוק ברהט
- 30-9-1980 ישיבה ראשונה כראש המועצה המקומית רהט0002.jpg
ישיבה ראשונה כראש המועצה המקומית רהט
נחל גרר החוצה את העיר, 2014
קישורים חיצוניים
- פרופיל רהט נכון לשנת 2020 באתר הלמ"ס
- רהט, במרכז המידע לנגב ולגליל של תנועת אור(הקישור אינו פעיל, 10 בינואר 2018)
- אופירה גל, היישובים בנגב - רהט, הספרייה הווירטואלית של מט"ח
- סאלם אבו סיאם, הכפר רהט, הישגים וחסרונות
- ענת ברשקובסקי, תחנת רכבת "להבים" נחנכה, תושבי רהט מחו, באתר ynet, 24 ביוני 2007
- נרי ברנר, שושנה מרהט: "איך אני יכולה להאכיל 12 ילדים?", באתר ynet, 20 בספטמבר 2012
- יונתן גת, אמץ עיר, באתר אורבנולוגיה, המעבדה לעיצוב עירוני, 8 בינואר 2015
- כתבה על צמיחת העסקים בעיר רהט, אפריל 2015
- גיא נרדי, המציאות הנדל"נית ברהט: וילות ענק ומרחב משותף מופקר, באתר גלובס, 31 בינואר 2018
- אילנה שטוטלנד, פסטיבל "לילות רמדאן" ברהט: אוכל ואירוח מסורתי, שוק צבעוני ותרבות עשירה, באתר מעריב אונליין, 31 במאי 2018
- אסף רונאל, אחד המסגדים הכפריים העתיקים בעולם התגלה בחפירות ארכיאולוגיות ברהט, באתר הארץ, יולי 2019
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 אוכלוסייה בעיריות, במועצות המקומיות והאזוריות וביישובים בעלי 2,000 תושבים לפחות - לפי טבלה חודשית של למ"ס עבור סוף פברואר 2024 (אומדן), בכל יתר היישובים - לפי טבלה שנתית של למ"ס עבור סוף 2022.
- ^ 2.0 2.1 2.2 2.3 2.4 הנתונים לפי טבלת רשויות מקומיות של למ"ס עבור סוף 2021
- ^ הנתונים לפי טבלת מדד חברתי כלכלי של למ"ס נכון לשנת 2019
- ^ הונחה אבן־פינה לעיירה בדווית ליד קיבוץ שובל, דבר, 26 במאי 1972
- ^ דרעי אישר העברה של 14,000 דונם מבני שמעון לרהט(הקישור אינו פעיל, 6.4.2020)
- ^ פרופיל רהט באתר הלמ"ס
- ^ "תמונת מצב חברתית 2016: השכר עולה – אך לא מדביק את הגידול בצמיחה". מרכז אדוה (באנגלית אמריקאית). 2017-01-15. נבדק ב-2017-07-08.
- ^ תלם יהב, אילנה קוריאל, קולות נודדים, באתר "ידיעות אחרונות", 7 אוקטובר 2018
- ^ פרויקטים של בדואים, המרכז יהודי-ערבי לפיתוח כלכלי
- ^ "מרכז ריאן רהט" (באנגלית). נבדק ב-2017-07-08.(הקישור אינו פעיל, 6.4.2020)
- ^ נשיא המדינה, עידן הנגב, רהט והרווארד - איך זה מתחבר? בתאריך מאי 2014, בארכיון האינטרנט
- ^ פרס: ברהט תוקם שלוחה של אוני' בן-גוריון, רשת ב' בתאריך אפריל 4, 2012, בארכיון האינטרנט
- ^ פרס (...) לבתי ספר מצטיינים בחינוך לבטיחות בדרכים (עמ' 53–54), באתר משרד החינוך, שנה"ל תשע"ב
- ^ שרון קינן, אמנות לחימה בבלתי אפשרי: על האיש שמאמן בדואים ג'ודו, באתר ישראל היום, 22 ביוני 2017 22:39
- ^ כיצד הצליח בית הספר מרהט להגיע לגמר אליפות הסייבר של ישראל?, באתר ערוץ 10
- ^ תאגיד מי רהט, באתר תאגידי המים
- ^ אילנה קוריאל, רהט: נהיה העיר הבדואית הירוקה הראשונה, באתר ynet, 22 ביולי 2009
- ^ לאחר שנים של מאבק: תחבורה ציבורית ברהט, באתר עמותת "ידיד"(הקישור אינו פעיל, 6.4.2020)
- ^ bus.co.il - המודיעין לתחבורה ציבורית בישראל, באתר אוטובוסים
- ^ התקדמות העבודות בדרום, באתר חברת כביש חוצה ישראל
- ^ אילנה שטוטלנד, פסטיבל "לילות רמדאן" ברהט: אוכל ואירוח מסורתי, שוק צבעוני ותרבות עשירה, באתר מעריב אונליין, 31 במאי 2018
זיו ריינשטיין, שגעת ברהט: הסודות הנסתרים של העיר הבדואית הגדולה בישראל, באתר וואלה!, 31 במאי 2018
מחוז הדרום | ||
---|---|---|
נפות | נפת אשקלון • נפת באר שבע | |
ערים | אופקים • אילת • אשדוד • אשקלון • באר שבע • דימונה • נתיבות • ערד • קריית גת • קריית מלאכי • רהט • שדרות | |
מועצות מקומיות | חורה • ירוחם • כסייפה • להבים • לקיה • מיתר • מצפה רמון • עומר • ערערה בנגב • שגב שלום • תל שבע | |
מועצות אזוריות | אל קסום • אשכול • באר טוביה • בני שמעון • הערבה התיכונה • חבל אילות • חוף אשקלון • יואב • לכיש • מרחבים • נווה מדבר • רמת הנגב • שדות נגב • שער הנגב • שפיר • תמר | |
מועצה מקומית תעשייתית | נאות חובב | |
מועצות אזוריות שבוטלו | אבו בסמה | |
יישובים לשעבר | כרמון • נוה יאיר • אשלים | |
יישובים עתידיים | דניאל • דרור • נווה תמרים • כסיף • עבדה • מעלה אהרן • שפיר |