רודיום

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
גרסה מ־17:38, 22 בינואר 2017 מאת יוסף (שיחה | תרומות) (יוסף העביר את הדף חול:רודיום לשם רודיום תוך דריסת הפניה ובלי להשאיר הפניה)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


שגיאות פרמטריות בתבנית:יסוד כימי

פרמטרים ריקים [ 1 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית

רודיום
פלדיום - רודיום - רותניום
Co
Rh
Ir
   
 
45
Rh
 
               
               
                                   
                                   
                                                               
                                                               
   
                                           
נתונים בסיסיים
מספר אטומי 45
סמל כימי Rh
סדרה כימית מתכות מעבר
מראה
לבן כסוף מתכתי
Rhodium powder pressed melted.jpg
תכונות אטומיות
משקל אטומי 102.90550 u
סידור אלקטרונים ברמות אנרגיה 2, 8, 18, 16, 1
תכונות פיזיקליות
צפיפות 12450 kg/m3
מצב צבירה בטמפ' החדר מוצק
נקודת רתיחה 3968K (3694.85°C)
נקודת התכה 2237K (1963.85°C)
לחץ אדים 0.633Pa ב-2239K
מהירות הקול 4700 מטר לשנייה ב-293.15K
שונות
אלקטרושליליות 2.28
קיבול חום סגולי 0.242 J/(kg·K)
מוליכות חשמלית 21.1 106/m·Ω
מוליכות חום 150 W/(m·K)
אנרגיית יינון ראשונה 719.7 kJ/mol

רודיום (Rhodium) הוא יסוד כימי מסדרת מתכות המעבר שסמלו הכימי Rh ומספרו האטומי 45.

תכונות

רודיום הוא מתכת חזקה, מבריקה בצבע כסוף-לבן ועמידה בפני קורוזיה. לרודיום טמפרטורת היתוך גבוהה וצפיפות נמוכה משל פלטינה. רודיום לא מושפע מחומצות ומתמוסס במי מלך ובחומצה גופריתית מרוכזת בטמפרטורה גבוהה בלבד [1]. בנוסף לכך, רודיום שייך לקבוצת הפלטינה שלה תכונות ייחודיות.

שימושים

השימוש העיקרי ברודיום הוא בסגסוגות כחומר מקשיח שמוסף לפלטינה ולפלדיום. לסגסוגות אלו שימושים בכבשנים, אלקטרודות, כורי היתוך במעבדות ועוד. שימושים נוספים:

  • בזכות ההתנגדות החשמלית הנמוכה שלו, לרודיום שימוש באלקטרוניקה במגעים חשמליים.
  • ציפוי רודיום שנעשה באלקטרוליזה הוא חזק במיוחד ולכן הוא שימושי במגוון מכשירים אופטיים.
  • לרודיום שימוש בייצור תכשיטים.
  • בתעשייה משמש רודיום בתור זרז בתגובות כימיות. כך למשל זרז המבוסס של רודיום מאפשר את יצירת החומצה האמינית הנדירה L-DOPA תוך כדי תגובה סטריאוסלקטיבית.

היסטוריה

היסוד רודיום זוהה ב-1803 על ידי ויליאם הייד וולאסטון (William Hyde Wollaston) זמן קצר לאחר שגילה את היסוד פלדיום, כאשר בדק מחצב פלטינה גולמית מדרום אפריקה. וולאסטון המס את המחצב במי מלך ואז סתר אותם עם נתרן הידרוקסידי (NaOH). לאחר מכן הוא טיפל בתמיסה עם NH4Cl וכספית ציאנית (Hg(CN)2). בסוף התהליך נשאר RhCl3, שממנו רודיום בודד בעזרת מימן. מקור שמו מהמלה Rod, שבשפות לטיניות פירושו ורוד - צבען של חלק מהתמיסות.

צורה בטבע

המיצוי התעשייתי של רודיום מורכב מכיוון שהוא מופיע בטבע מעורבב עם מתכות אחרות כמו כסף, פלדיום, פלטינה וזהב. רודיום נכרה במכרות פלטינה ומופק בצורתו החופשית כמתכת לבנה אדישה מבחינה כימית. המפיקה המובילה של רודיום היא דרום אפריקה (80% מהצריכה) ואחריה רוסיה. מקורות נוספים לרודיום הם הרי אורל, צפון ודרום אמריקה וקנדה. כל שנה מופקים 20 טון בלבד של רודיום.

ניתן למצות רודיום מדלק גרעיני שיצא משימוש, שמכיל כמה אחוזי רודיום.

אמצעי זהירות

תרכובות שמכילות רודיום נחשבות חומרים רעילים ומסרטנים, מכיוון שרוב תרכובות אלה מכילות חומרים המסוכנים בעצמם. רודיום כשלעצמו אינו מהווה כל סכנה בריאותית. לרודיום אין תפקיד ביולוגי.

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא רודיום בוויקישיתוף