רומניה

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
גרסה מ־03:15, 18 בינואר 2021 מאת דויד (שיחה | תרומות) (החלפת טקסט – "|ראש המדינה=" ב־"|ראש מדינה=")
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


שגיאות פרמטריות בתבנית:מדינה

פרמטרים [ מפה מתבנית, מנהיגים, שמות מנהיגים, מפה נוספת מתבנית ] לא מופיעים בהגדרת התבנית

רומניה
România
דגלסמל
המנון לאומי התעורר, רומני!
ממשל
משטר רפובליקה
ראש מדינה הנשיא
שפה רשמית רומנית
עיר בירה בוקרשט 44°25′N 26°06′E / 44.417°N 26.100°E / 44.417; 26.100
(והעיר הגדולה ביותר)
גאוגרפיה
יבשת אירופה
שטח יבשתי[1] 238,391 קמ"ר (84 בעולם)
אחוז שטח המים 3.0%
אזור זמן UTC +2
היסטוריה
הקמה איחוד הנסיכויות ולאכיה ומולדובה
הכרזה
הכרה בקונגרס ברלין
24 בינואר 1859
13 ביולי 1878
דמוגרפיה
אוכלוסייה[2]
(הערכה 1 במרץ 2024)
19,708,500 נפש (65 בעולם)
צפיפות 82.67 נפש לקמ"ר (129 בעולם)
אוכלוסייה לפי גילאים
 
 
 
 
 
0 10 20 30 40 50 60 70 80
גילאי 0 - 14 14.12%
גילאי 15 - 24 10.31%
גילאי 25 - 54 46.26%
גילאי 55 - 64 11.73%
גילאי 65 ומעלה 17.58%
כלכלה
תמ"ג[3] (2022) 301,262 מיליון $ (45 בעולם)
תמ"ג לנפש 15,286$ (78 בעולם)
מדד הפיתוח האנושי[4]
(2021)
0.821 (53 בעולם)
מטבע לאו רומני‏ (RON)
שונות
סיומת אינטרנט ro
קידומת בין־לאומית 40

רומניהרומנית: România (מידעעזרה)) היא רפובליקה בצפון-מזרח חצי האי הבלקני הנמצא בדרום-מזרח אירופה. המדינה גובלת עם אוקראינה בצפון וגם בדלתת הדנובה בדרום; עם רפובליקת מולדובה במזרח, עם הונגריה במערב, ועם סרביה ובולגריה בדרום לאורך נהר הדנובה. כמו כן, בדרום מזרח הארץ יש לרומניה רצועת חוף לאורך הים השחור. בשנת 2004 הצטרפה רומניה לברית נאט"ו וב-2007 גם לאיחוד האירופי.

מקור השם

מקור השם "רומניה" (ברומנית: România) בשפה הלטינית, והוא נגזר משם התואר הלטיני Romanus שפירושו רומאי. שכן, הרומאים כבשו את דאקיה בשנת 106 לספירה, ובמשך 165 שנה היא הייתה פרובינקיה רומית והרומאים הושיבו במקום חיילים רומאים, שסיימו את השירות הצבאי.

המסמך הראשון אשר נמצא בכתב בשפה הרומנית הוא מכתב שהופנה לראש עיריית בראשוב והזהיר אותו מהתקפה הולכת וקרבה בידי חיילים טורקים ב-1521. המכתב זוכה לכבוד נוסף, בהיותו המסמך הראשון המספר על מאורע ברומניה, ו-ולאכיה מוזכרת בו תחת השם "צארה רומניאסקה" (Ţeara Rumânească). במאות הבאות, מסמכים ברומנית נחתמו רשמית בשם "רומניה" בשתי גרסאות: משם המקור Român, ומשם המקור Rumân. רק במאה ה-19, עם התעוררות הלאומיות באירופה, צורת ההגייה של הלאום והשפה נבחרה להיות Român כאות הוקרה למורשתה של האימפריה הרומית.

היסטוריה

Postscript-viewer-blue.svg ערך מורחב – היסטוריה של רומניה

בעת העתיקה התיישבו באזור רומניה דהיום בני שבט גטו-תראקי בשם דאצ'ים, והארץ נקראה בהתאם דאצ'יה. במאה הראשונה לפנה"ס התגבשו המתיישבים לכדי מבנה מאוחד ומוגדר וכוננו ממלכה רבת עוצמה שאיימה על האינטרסים של הרומאים באזור. כתוצאה מכך, התנגשות בין שני הכוחות התרחשה בראשית המאה ה-2 לספירה ודאצ'יה נכבשה. פרובינקיה רומית בשם "דאצ'יה פליקס" נוסדה במקום הממלכה הדאצ'ית העתיקה.

בימי הביניים קמו בחלקה המזרחי והדרומי של רומניה שתי נסיכויות: במזרח נסיכות מולדובה (Moldova) ובדרום מונטניה (Muntenia), שכונתה גם "הארץ הרומנית" (Ţara Românească) וכן נקראה בשם וולאכיה (Vlahia או Valachia). האזור המערבי טרנסילבניה Transilvania, המוכר גם כארדאל (ברומנית: Ardeal, בהונגרית: Erdely) נשלט במשך כאלף שנים על ידי ההונגרים, בתחילה כחלק מהממלכה ההונגרית; לאחר כיבוש הונגריה בידי הטורקים, הפך החבל לאוטונומי: נסיכות טרנסילבניה, שהייתה במאה ה-18 לחלק מהאימפריה האוסטרית ההאבסבורגית, ומאוחר יותר לחלק מהאימפריה האוסטרו-הונגרית.

בשנת 1812, אחרי מלחמת רוסיה עם העות'מאנים, סופחו לרוסיה מזרח מולדובה ואזורים סמוכים. ב-1859 התאחדו שתי הנסיכויות הרומניות - מולדובה (Moldova) ומונטניה (Muntenia) למדינה אחת שנקראה תחילה "הנסיכויות המאוחדות", ומשנת 1866 "רומניה".

בשנת 1878 הוכרה עצמאות רומניה על ידי רוב מדינות העולם בקונגרס ברלין. במלחמת העולם הראשונה הצטרפה רומניה לצד מדינות ההסכמה בשנת 1916, אך בתום הקרבות שנערכו בשטחה בשנים 1917–1918 היא נכבשה על ידי מעצמות המרכז. לאחר המלחמה, בזכות היותה בת בריתן של מדינות ההסכמה המנצחות, קיבלה את צפון דוברוג'ה מבולגריה, ובנוסף את בסרביה מרוסיה, ואת בוקובינה וטרנסילבניה מאוסטרו-הונגריה. כך השיגה רומניה את איחוד כל השטחים שהיו מאוכלסים היסטורית ברומנים ונוצרה "רומניה הגדולה".

במלחמת העולם השנייה הצטרפה רומניה למעצמות הציר וצבאה לחם לצד הוורמאכט, החל ממבצע ברברוסה ב-1941. לקראת סוף המלחמה, באוגוסט 1944, רומניה נכבשה על ידי הצבא האדום תוך כדי מסע דחיקת הנאצים מערבה; בלחץ כוחות הכיבוש סובייטים, באותה שנה היא "החליפה צד" ומתמיכה במדינות הציר עברה רומניה למלחמה נגדן. כך, אף על פי שאולצה לוותר על בסרביה ועל צפון בוקובינה לטובת ברית המועצות, היא קיבלה בחזרה את טרנסילבניה שסופחה ב-1940 להונגריה של הורטי.

בתום המלחמה נשארה רומניה כבושה בידי כוחות סובייטים שעזבו רק בראשית שנות ה-50. החל משנות ה-60 של המאה ה-20 ניהלו שליטיה, גאורגה גאורגיו-דז' בשלהי כהונתו ואחריו יורשו ניקולאה צ'אושסקו, מדיניות חוץ עצמאית מול ברית המועצות, אך תוך כדי שמירה אדוקה על השיטה הקומוניסטית כלפי פנים. בניגוד לשאר מדינות הגוש הקומוניסטי, רומניה לא ניתקה את יחסיה הדיפלומטיים עם ישראל מעולם. בשנת 1969 הועלתה רמת היחסים הדיפלומטיים עם ישראל לדרג של שגרירים. פגישת מנחם בגין עם צ'אושסקו בשנות ה-70 אף תרמה להכנות לקראת ביקור אנואר סאדאת בישראל.

ב-22 בדצמבר 1989, לאחר מהפכה אנטי-קומוניסטית ומהומות דמים, תחילה בטימישוארה ואחר כך בעוד מקומות ובעיקר בעיר הבירה, הודח צ'אושסקו. לאחר משפט בזק שנערך בבסיס צבאי הוא הוצא להורג עם אשתו, שלושה ימים לאחר שנתפס. המשפט עצמו ארך כשעה בלבד, ולא הוצגו בו עדויות. כך בא לקיצו משטר קומוניסטי בן 45 שנה ברומניה.

בשנת 2004 הצטרפה רומניה לברית נאט"ו וב-2007 התקבלה גם לאיחוד האירופי; משנת 2014 היא חברה מלאה באיחוד.

יחסי ישראל-רומניה

Postscript-viewer-blue.svg ערך מורחב – יחסי ישראל-רומניה

בין מדינת ישראל ורומניה מתקיימים יחסים דיפלומטיים מלאים החל משנת 1948. חרף התקררות היחסים במהלך המלחמה הקרה, רומניה הייתה המדינה הקומוניסטית היחידה שלא ניתקה לחלוטין את יחסיה הדיפלומטיים עם מדינת ישראל בעקבות מלחמת ששת הימים.

בעקבות סופה של המלחמה הקרה, התחממו היחסים שבין שתי המדינות, בד בבד עם עלייה משמעותית בהיקף הסחר ההדדי ותיירות החוץ. ממשלת רומניה הבהירה, כי היא מגדירה עצמה כאחת מידידותיה הקרובות של מדינת ישראל, ותומכת בעקביות בשדרוג מעמדה של ישראל במגעיה למול האיחוד האירופי. כמו כן הכריזה ממשלת רומניה כי היא מכירה באחריותה לשואת יהודי רומניה, ופועלת בהתמדה להנצחת זיכרון השואה בקרב אזרחיה[5].

בעשור השני של שנות האלפיים, רומניה היא יעד תיירותי מרכזי עבור ישראלים.

פוליטיקה

Postscript-viewer-blue.svg ערך מורחב – פוליטיקה של רומניה
מרכז העיר סיביו

רומניה היא רפובליקה דמוקרטית. הפרלמנט של רומניה הוא הרשות המחוקקת של הממשל הרומני ומורכב משני בתים: הסנאט, שבו יש 176 חברים (נכון לשנת 2012), וה"קאמרה דפוטצילור" ("בית הנבחרים") שבו יש 334 חברים (נכון לשנת 2012). מדי ארבע שנים נערכות בחירות לשני הבתים. חוקת הרפובליקה מבוססת על חוקת הרפובליקה הצרפתית החמישית (חוקת צרפת הנוכחית).

הנשיא, ראש הרשות המבצעת, נבחר כל חמש שנים. הוא ממנה ראש ממשלה, שמרכיב לאחר מכן את חברי ממשלתו. ממשלה זו צריכה לקבל את אישור הפרלמנט.

כלכלה

Postscript-viewer-blue.svg ערך מורחב – כלכלת רומניה

עד מלחמת העולם השנייה התבססה הכלכלה הרומנית בעיקר על חקלאות ותעשיית עץ אשר היו כמחצית הכנסות המדינה. בתקופת השלטון הקומוניסטי נעשו מאמצים להפוך את רומניה למדינה תעשייתית מודרנית. בהיותה מדינה המשופעת באוצרות קרקע, עלתה רומניה לשורה הראשונה של המדינות המתועשות במזרח אירופה. כאשר עיקר התעשייה ביצור פלדה ונפט. כמו כן התעשייה הכימית התפתחה במהירות.

אולם בשנת 1976 פקד משבר את הכלכלה הרומנית אשר הידרדרה במהירות. מ-1999 רוב החברות הופרטו ונמצאות בידיים פרטיות. בשנות ה-2000 חוותה המדינה שנים של צמיחה כלכלית גבוהה והשקעות חוץ רבות, אך המשבר הכלכלי העולמי פגע קשות בכלכלת המדינה ועצר את הצמיחה המהירה. רומניה צורפה לאיחוד האירופי ב-1 בינואר 2007[6].

המטבע הרומני הוא הלאו הרומני (Leu, סימנו RON), המחולק ל־100 באני (Bani). בשנת 2014 הייתה צפויה רומניה לאמץ את מטבע היורו, אך לא עשתה כן.

גאוגרפיה

מרבית נהרות רומניה

רומניה נמצאת באירופה והיא גובלת בדרום עם בולגריה וסרביה במערב, עם הונגריה בצפון, עם אוקראינה ובמזרח עם אוקראינה ורפובליקה מולדובה. שטחה של רומניה 237,500 קמ"ר ואורך גבולותיה 3,200 קילומטר. היא מחלוקת ל-41 מחוזות.

מבחינה טופוגרפית קיימים הבדלי גובה גדולים בין האזורים ההררים בצפון המדינה בהם נמצאים הרי הקרפטים, המקיפים את רמת טרנסילבניה למישור המאפיין את הדרום. רכסי הרים אלה משתרעים לאורך של 900 קילומטר בצורת חצי סהר וגובהם מגיע עד 2,500 מטר במקומות מסוימים. מדרום וממזרח לרכסי הרים אלה משתרעים שטחי גבעות וסמוך להן המישור הרחב של הדנובה. כשליש מהמדינה מישורים ושני שלישים הם אזורי גבעות או אזורים הררים.

שלושה רבעים משטחה של רומניה מכוסים ביערות.

מהרי הקרפטים נובעים זרמי מים שופעים שמרביתם מוצאים את דרכם לכיוון הדנובה ודרכה לים השחור. נהרות העיקריים הם :Prut פרוט (953 ק"מ), Mureş מורש (766 ק"מ), Siret סירט (706 ק"מ), Olt אולט (615 ק"מ), Someş סומש (435 ק"מ), Ialomiţa יאלומיצה (417 ק"מ), Argeş ארג'ש (350 ק"מ), Timiş טימיש (340 ק"מ), Jiu ז'יו (331 ק"מ), Jijia ז'יז'יה (307 ק"מ), Buzău בוזאו (302 ק"מ), Bistriţa ביסטריצה (283 ק"מ), Dâmboviţa דמבוביצה (258), Bega בגה (255), Târnava טרנבה (249 ק"מ), Vedea ודיה (244 ק"מ), Moldova מולדובה (216 ק"מ), Bârlad ברלאד (207 ק"מ).

חלוקה אדמיניסטרטיבית

Postscript-viewer-blue.svg ערך מורחב – מחוזות רומניה

רומניה מחולקת ל־41 מחוזות. התחום המוניצפאלי של בוקורשט מהווה יחידה נפרדת. בנוסף יש בה כמה חבלי ארץ היסטוריים.

דמוגרפיה

Postscript-viewer-blue.svg ערכים מורחבים – דמוגרפיה של רומניה, רומנים

הרומנים אשר מהווים 89 אחוז מאוכלוסיית רומניה הם צאצאיהם של תושבי דאקיה הקדומה בחבלי ולאכיה/מונטניה, מולדובה וטרנסילבניה של היום.

המיעוט הגדול ביותר הוא המיעוט ההונגרי, המהווה בין 3 ל־5 אחוז מאוכלוסיית המדינה. מיעוט זה יושב בעיקר באזור טרנסילבניה ובעיקר באזור הארגיטה וקובסנה. מיעוטים בולטים אחרים הם המיעוט הצועני והמיעוט הגרמני.

קבוצות אתניות

על פי מפקד משנת 2002, הרכבה האתני של האוכלוסייה ברומניה הוא:

55.5% מתושבי רומניה גרים בערים (ראו ערך: ערי רומניה לפי מספר התושבים).

קבוצות דתיות

על פי מפקד משנת 2002, הכריזו על עצמם:

  • 18,806,428 נוצרים אורתודוקסים, המהווים 86.8% מהאוכלוסייה.
  • 1,028,401 נוצרים קתולים, המהווים 4.5% מהאוכלוסייה.
  • 698,550 נוצרים רפורמים, המהווים 3.7% מהאוכלוסייה.
  • 330,486 נוצרים פנטיקוסטלים, המהווים 1.5% מהאוכלוסייה.
  • 195,481 נוצרים יוונים־קתוליים, המהווים 0.9% מהאוכלוסייה.
  • 129,937 נוצרים בפטיסטים, המהווים % 0.6
  • 97,041 נוצרים אדוונטיסים של יום השביעי המהווים 0.4%
  • 67,566 מוסלמים סונים המהווים 0.3%
  • 66,846 נוצרים יוניטרייאנים המהווים 0.3%
  • 46,029 נוצרים לפי האוונגליון ("האחים מפלימות'") המהווים 0.2%
  • 39,485 נוצרים לפי הפולחן הישן המהווים 0.2%
  • 26,194 נוצרים אוונגלים לותרנים סינודו-פרסביטרייאנים המהווים 0.1%
  • 11,204 נוצרים אוונגלים אוגוסטנים המהווים 0.1%
  • 6,179 יהודים[7]

יהדות רומניה

Postscript-viewer-blue.svg ערך מורחב – יהדות רומניה

שפות

השפה הרשמית של רומניה היא רומנית, שהיא שפה לטינית. רומנית מדוברת כשפת אם על ידי 91% מהאוכלוסייה. הונגרית ורומאני (שפת הצוענים) הן שפות המיעוט החשובות ביותר, המדוברות על ידי 6.7% ו-1.1% מכלל האוכלוסייה, בהתאמה. עד תחילת 1990, היו גם מספר לא מבוטל של דוברי גרמנית סקסונית בטרנסילבניה, אך לאחר שאלה היגרו לגרמניה במהלך מלחמת העולם השנייה, נשארו רק 45,000 דוברי גרמנית ילידי רומניה. ברומניה יש כ-32,000 דוברי טורקית. אנגלית וצרפתית הן השפות הזרות העיקריות הנלמדות בבתי הספר. השפה האנגלית שגורה בפי 5 מיליון רומנים, צרפתית מדוברת על ידי 4–5 מיליון, גרמנית, איטלקית וספרדית מדוברות על ידי 1–2 מיליון כל אחת.

צבא וביטחון

Postscript-viewer-blue.svg ערך מורחב – הכוחות המזוינים של רומניה

צבא רומניה הוא הארגון המרכזי לשמירת ביטחונה של מדינת רומניה. צבא זה כולל 3 זרועות עיקריות: צבא היבשה של רומניה, הצי הרומני וחיל האוויר הרומני.

רומניה הצטרפה לנאט"ו ב-29 במרץ 2004.

תיירות

התיירות לרומניה מתמקדת בעיקר ביופיו של הטבע ובעושר ההיסטורי של המדינה. אחרי המסחר, ענף התיירות הוא מגזר השירותים הגדול במדינה, והוא הענף הגדל בקצב הגבוה ביותר. טרנסילבניה מהווה יעד תיירותי מוביל, עם הערים בראשוב, סיביו, סיגישוארה, קלוז' נאפוקה, סינאיה ועוד, כביש הטראנספגרשן, ואתר הסקי הגדול ברומניה פויאנה בראשוב. התיירות מבוססת במידה רבה על הפולקלור והמסורת המקומיים. ברומניה 7 אתרים שהוכרו אתר מורשת עולמית על ידי אונסק"ו.

ראו גם

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ דירוג שטח יבשתי - מתוך אתר Worldometer, כפי שפורסם ב-28 במאי 2021
  2. ^ דירוג אוכלוסייה - מתוך אתר Worldometer
  3. ^ דירוג תמ"ג - מתוך אתר הבנק העולמי, כפי שפורסם ב-1 ביולי 2023
  4. ^ מדד הפיתוח האנושי לשנת 2021 בדו"ח 2021/2022 של אתר מינהל הפיתוח (UNDP) של האומות המאוחדות
  5. ^ טל שלו‏, מחזקים קשר: ישיבת ממשלה משותפת לישראל ורומניה, באתר וואלה!‏, 24 בנובמבר 2011
  6. ^ הוקדמה בשנה הצטרפותן של רומניה ובולגריה לאיחוד, באתר הארץ, 26 בספטמבר 2006
  7. ^ המפקד ב-2002