רחל אמנו
ערך זה עוסק ברחל אמנו. אם התכוונתם למשמעות אחרת, ראו רָחֵל, היא אחת מארבע האמהות של עם ישראל. רעייתו העיקרית והאהובה של יעקב ואם יוסף ובנימין. סיפורה מופיע בתורה בספר בראשית, פרקים כ"ט-ל"ה.
חייה של רחל
רחל הייתה רועת צאן, בבית אביה לבן, בפדן ארם. היא מתוארת במקרא כ"יפת תואר ויפת מראה". היא פגשה ליד הבאר את יעקב, שנס על נפשו לארם בעצת אמו רבקה, לאחר הריב עם אחיו עשיו, כאשר שאל את הרועים, האם הם מכירים את לבן דודו. המקרא מספר שיעקב עזר להשקות את צאנה של רחל, לאחר שהצליח בכח על-אנושי להזיז אבן כבדה מפי הבאר, ונשק לה. לאחר חודש שהייה בבית לבן, ביקש יעקב לשאת את רחל לאישה. מאחר שלא היה לו מוהר הציע יעקב לעבוד בעבור רחל ברעיית צאנו של לבן, למשך 7 שנים.
ביום הכלולות, טמן לבן פח ליעקב והשיא לו במרמה את לאה אחותה הבכורה של רחל. התלמוד[1] מספר שרחל, מתוך הקרבה עצומה, שיתפה פעולה עם אביה ואחותה ומסרה לה את ה"סימנים" אותם נתן לה יעקב כדי לזהותה בוודאות. יעקב נדרש לעבוד 7 שנים נוספות לאחר שנשא לאישה את אהבת חייו, רחל. המקרא מספר במפורש כי יעקב אהב את רחל אהבה מיוחדת משאר נשותיו, אך לאה אחותה זו זכתה בבנים רבים, בעוד רחל הייתה עקרה. היותה עקרה גרם לרחל צער רב וקנאה באחותה במספר השבטים שזכתה ללדת .
רחל נתנה ליעקב את שפחתה בלהה כפילגש, כדי שיהיה לה נצר מיעקב. השמות שנתנה רחל לילדי בלהה, דן ונפתלי, מבטאים את שמחתה, את כמיהתה לילד משלה, ואת המתח עם אחותה. לאחר שנות עקרות, שגרמו לרחל ביאושה לאיים ”הָבָה-לִּי בָנִים, וְאִם-אַיִן מֵתָה אָנֹכִי” (בראשית, ל', א'), ילדה לבסוף רחל בן וקראה לו יוסף, שם המציין את כבודה שהוּשב ואת הציפייה לבן נוסף: ”וַתַּהַר, וַתֵּלֶד בֵּן; וַתֹּאמֶר, אָסַף אֱלֹקִים אֶת-חֶרְפָּתִי.וַתִּקְרָא אֶת-שְׁמוֹ יוֹסֵף, לֵאמֹר: יֹסֵף ה' לִי בֵּן אַחֵר” (בראשית, ל', כ"ג-כ"ד).
לאחר עשרים שנות שהות בחרן, מחליט יעקב לשוב לארץ כנען. המשפחה יוצאת בהיחבא, באישון לילה, כדי להימנע ממפגש עם לבן, אולם רחל החליטה לגנוב את התרפים (על פי אחד הפירושים – פסל ששימש לניבוי העתיד; על פי פירוש אחר, פסלים המסמלים את אבות המשפחה) של לבן אביה. ייתכן שהסיבה נעוצה בכך שבדין החורי העתיק, העברת התרפים מהחם לחתנו, משמעותה הייתה גם העברת זכויות מסוימות. לבן רדף אחרי משפחת יעקב בחמת זעם, האשים את יעקב בגניבה ותבע לבצע חיפוש בכלי משפחתו, אולם רחל גילתה תושייה ועזות מצח כאשר התיישבה בערמומיות על התרפים והתנצלה בפני לבן שהיא אינה יכולה לקום בגלל אורח נשים. יעקב, שכלל לא ידע את מעשיה של רחל, השמיע קללה מאגית: ”עִם אֲשֶׁר תִּמְצָא אֶת-אֱלֹהֶיךָ, לֹא יִחְיֶה” (בראשית, ל"א, ל"ב). המפרשים מסבירים שזו אחת הסיבות לכך שרחל מתה בדמי ימיה ובפרק זמן קצר לאחר הקללה.
כוחה של רחל לא עמד לה במסע דרומה: מפדן לגלעד, ומשם למחניים, לשכם ולבית לחם, בדרכה לאפרת, מוצאת רחל את מותה, במהלך לידת בנה השני. בנשמת אפה האחרונה קראה לרך הנולד בן-אוני, אולם יעקב, בצערו, שינה את שמו לבנימין. בת 36 הייתה רחל במותה.
רחל היא האם היחידה שאינה קבורה במערת המכפלה. מקום קבורתה של רחל שנוי במחלוקת בין הפרשנים: על דעת רוב, קבורתה במקום הקרוי קבר רחל הנמצא סמוך לבית לחם של היום, אך יש הסבורים, על פי איזכור מקום קברה בספרי הנביאים, כי אין זה מקום קבורתה האמיתי, ומקום קבורתה נמצא בקבר בני ישראל אשר בנחלת שבט בנימין מצפון לירושלים, באזור בנימין של ימינו.
רחל מבכה על בניה
הנביא ירמיהו מרומם את רחל אמנו לדרגת סמל לאומי כאם מרכזית, הפורשת כפיה על כל בני ישראל: ”כֹּה אָמַר ה', קוֹל בְּרָמָה נִשְׁמָע נְהִי בְּכִי תַמְרוּרִים – רָחֵל, מְבַכָּה עַל-בָּנֶיהָ; מֵאֲנָה לְהִנָּחֵם עַל-בָּנֶיהָ, כִּי אֵינֶנּוּ” (ירמיהו, ל"א, י"ד). מדרשים רואים ברחל אמנו אם קדושה, אשר ה' בכבוד ובעצמו מנחם במילים: ”מִנְעִי קוֹלֵךְ מִבֶּכִי, וְעֵינַיִךְ, מִדִּמְעָה: כִּי יֵשׁ שָׂכָר לִפְעֻלָּתֵךְ נְאֻם-ה', וְשָׁבוּ מֵאֶרֶץ אוֹיֵב. וְיֵשׁ-תִּקְוָה לְאַחֲרִיתֵךְ, נְאֻם-ה'; וְשָׁבוּ בָנִים, לִגְבוּלָם” (ירמיהו, ל"א, ט"ו-ט"ז).
רחל מייצגת במקומות שונים את דמות האם המתפללת ומבקשת רחמים עבור בניה המצויים בצרה – עם ישראל. אחד מפסוקי הנחמה המוכרים ביותר בספרי הנבואה, המצוי בספר ירמיהו, מעמיד את רחל כדמותו המרכזית (פרק ל"א, לעיל).
בשל הפסוקים הללו רחל היא גם דמות מרכזית במדרשים על מגילת איכה. רש"י, בעקבות מדרש פסיקתא רבתי, כותב בפירושו (בראשית, מ"ח, ז'): ”יוצאת רחל על קברה ובוכה ומבקשת עליהם רחמים...”
רחל ויעקב
חסר בפרק זה מידע יהודי/תורני מהותי. פרק זה מוטה מחמת חוסר מהותי במידע יהודי/תורני. ניתן להיעזר בהשלמת פרק זה במדריך לעריכה באספקלריה תורנית
סיפור הקשר הנדיר והמופלא בין רחל ויעקב, המתואר לאורך שנים ארוכות, כמיהתה העזה של רחל לפרי בטן, ומותה הטראגי במהלך לידת בנה בנימין, הופכים את דמותה של רחל, ובעקבות כך את קבר רחל, למוקד משיכה לנשים עקרות נשים המתקשות ללדת, ונשים המבקשות למצוא בן זוג[דרוש מקור].
רש"י מפרש את דבריו של יעקב ללבן, "ברחל בתך הקטנה", כך:
כל הסימנים הללו למה? לפי שיודע בו שהוא רמאי, אמר לו: "אעבדך ברחל". ושמא תאמר: רחל אחרת מן השוק? תלמוד לומר: "בתך". ושמא תאמר: אחליף ללאה שמה ואקרא שמה רחל? תלמוד לומר: "הקטנה". ואף על פי כן לא הועיל לו, שהרי רימהו.
מכאן נובע הביטוי "ברחל בתך הקטנה" בימינו, שמשמעותו פירוט מדוקדק שאינו מותיר מקום לספק.
חז"ל[2] מתארים את מידת וותרנותה של רחל, רחל ידעה על רמאותו של אביה, וכדי למנוע ממנו להשיא את יעקב לאחרת לקחה ממנו סימנים שישמשו כהיכר לכך שזו היא. כשראתה רחל שאביה החליף בינה לבין אחותה, ויתרה ללאה ונתנה לה את הסימנים. כשיצאו ישראל לגלות, עברו ליד קברה, והיא הזכירה לה' את הוויתור לאחותה ובזכות זה הבטיח ה' להחזיר את ישראל לארץ.
ערך מורחב – מסירת הסימנים על ידי רחל
יש מדרש המייחס ליעקב את הכוונה לקבור את רחל דווקא בדרך מארץ ישראל אל הגלות על מנת שתתפלל על עם ישראל. המדרש לומד מרחל את חשיבות התפילה. מסופר כי ארבע האמהות היו עקרות כי ה' אוהב את תפילתן ורצה שיתפללו לילדים.
בתורה מתואר דיון בין רחל ליעקב, כשבקשה ממנו ”הָבָה-לִּי בָנִים, וְאִם-אַיִן – מֵתָה אָנֹכִי.” והוא ענה לה שה' הוא הנותן בנים ועליה לבקש זאת ממנו. המדרש מספר שנולדו לה בנים כיוון שבסוף בקשה אותם מה'. המדרש גם מסביר את הפסוק "ויזכור אלוקים את רחל ויפתח את רחמה" – מה זכר? זכר שנתנה את הסימנים לאחותה; כלומר, בזכות הוויתור ללאה זכתה רחל לבן.
תכונות אופי על פי המדרש
חסר בפרק זה מידע יהודי/תורני מהותי. פרק זה מוטה מחמת חוסר מהותי במידע יהודי/תורני. ניתן להיעזר בהשלמת פרק זה במדריך לעריכה באספקלריה תורנית
הצניעות שגילתה רחל כשמסרה את הסימנים התגלתה אחר כך בתכונותיו של המלך שאול, שהיה מצאצאיה. כמו כן אהבתה לאחותה (כשנתנה לה את הסימנים כדי לא לצערה) מופיעה בפירוש לקינת דוד ”נִפְלְאַתָה אַהֲבָתְךָ לִי מֵאַהֲבַת נָשִׁים” (שמואל ב', א', כ"ו) כמקור שממנו שואב יהונתן (מצאצאי רחל) את האפשרות לתמוך בדוד (מצאצאי לאה) אף על פי שהוא – יהונתן – אמור לרשת את כס המלוכה. השתיקה שבה בחרה עברה לבנימין בנה, שידע על מכירת יוסף ושתק, ולאסתר המלכה, שלא גילתה את מוצאה היהודי.[דרוש מקור]
המדרש[דרוש מקור] מתמודד גם עם סיפור גניבת התרפים, שממנו יכול להשתמע שרחל השתמשה בהם, ודבר זה לא מתיישב עם בנייתה של רחל כדמות חיובית. הפירוש המקובל הוא שבזמן ההוא עוד לא היו אמצעים מפורשים בהם ניתן לעבוד את ה', והיא אילתרה על פי מה שהיא מכירה.[דרושה הבהרה]
רחל מוזכרת בתנ"ך גם בברכת הזקנים לבעז במגילת רות, כשהוא לוקח את רות לאישה: ”יִתֵּן ה' אֶת-הָאִשָּׁה הַבָּאָה אֶל-בֵּיתֶךָ, כְּרָחֵל וּכְלֵאָה אֲשֶׁר בָּנוּ שְׁתֵּיהֶם אֶת-בֵּית יִשְׂרָאֵל” (רות, ד', י"א). בקבלה מקושרת רחל עם ספירת המלכות.
יום פטירתה
מקובל, כי יום י"א בחשוון הוא יום פטירתה, על פי הילקוט שמעוני[3]. אם כי, בפסיקתא רבתי מצויין תאריך בין פסח לשבועות[4].
ביום זה נוהגים המוני בית ישראל לפקוד את קבר רחל, מנהג זה החל לפחות מאז שנות הת"ר.
בהצפירה בשנת 1898 סיפר אברהם לודויפול את אשר סופר לו על מנהג העלייה לרגל לקבר רחל[5]:
- "הבית יפתח רק בערבי ראשי חדשים והלילה אשר לפניהם, בכל ימי חדש אלול וביום י"א חשון, שלפי המסורה הוא יום פטירת רחל-אמנו. בכל הימים האלה באים הנה יושבי ירושלים בהמון רב, אנשים ונשים, זקנים ונערים, ללמוד ולהתפלל במקום הזה."
לעומת זאת בספרים החיצוניים, יש תיארוך שונה. בספר היובלים[6] כתב שרחל נפטרה ב-י' בחשוון,
בשנים 1948 (מלחמת העצמאות) – 1967 (מלחמת ששת הימים) בעת שליהודים לא הייתה גישה לקבר רחל קיים משרד הדתות טקסי עלייה לרגל של ילדים, ביום רחל, לחדר הנצחה של קבר רחל בהר ציון. אחד המוטיבים ששולבו ביום רחל היה כיבוד הורים[דרושה הבהרה].[7]
במוזיקה
שירים רבים נכתבו על רחל אמנו ובוצעו על ידי זמרים שונים. למשל: חיים ישראל[8], פרחי ירושלים[9], יעקב שוואקי[10], מרדכי בן דוד[11], יוסף קרדונר[12] ועוד.
רחל המשוררת כתבה את השיר "רחל", על דמותה של רחל אמנו, שעל שמה נקראה ועם דמותה הזדהתה.
ראו גם
| עיינו גם בפורטל: | |||
|---|---|---|---|
|
פורטל תנ"ך | ||
- עץ משפחה של אישים מהתנ"ך - מתרח ועד שלמה
- קבר רחל
לקריאה נוספת
- הרב דוד דב לבנון, רחל אמנו - סוד האחדות בישראל.
- האדמו"ר מאפטא, אוהל רחל אמנו - על רחל אמנו ומצבת קבורתה. [13]
- הרב צבי מושקוביץ, מצבת קבורת רחל. ירושלים, תשכ"ז.[14]
קישורים חיצוניים
- דיון אודות רחל אמנו. באתר פורום לתורה.
- שעורים על רחל אמנו, באתר ישיבה
- קבורת רחל - המקום והזמן
- הרב אלחנן סמט, סיפור מותה של רחל בעת לדתה
- אמא רחל באתר שאו מרום עיניכם
- מידע היסטורי, תמונות, וידאו, מאמרים, מידע למבקר, דרכי הגעה, באתר קבר רחל
- קבר רחל בבית לחם, וידאו, ערוץ 7
- על קבר רחל, באתר דעת
הערות שוליים
- ^ תלמוד בבלי, מסכת מגילה, דף יג עמ' ב' ועוד
- ^ תלמוד בבלי, מסכת מגילה, דף י"ג עמוד ב'
- ^ על פי ספר ילקוט שמעוני, שם מובא שיום זה הוא יום לידתו של בנימין, שרחל מתה עם לידתו. ילקוט שמעוני, שמות פרק א קסב.
- ^ פסיקתא רבתי, ג', יא' עמוד ב'.
- ^ אברהם לודויפול, פרק שלישי בסביבות ירושלים, הצפירה, 22 ביוני 1898
- ^ פרק לב פסוק לט
- ^ הושלמו התוכניות ל"יום רחל", דבר, 3 בנובמבר 1952
יום רחל אמנו, הצופה, 24 באוקטובר 1955
י"א בחשוון - יום רחל אמנו, חרות, 10 בנובמבר 1959 - ^
רחל אמנו, בביצוע חיים ישראל, סרטון באתר יוטיוב.
- ^ רחל אמנו, בביצוע פרחי ירושלים, קול ברמה, סרטון באתר יוטיוב.
- ^ רחל אמנו, בביצוע יעקב שוואקי, מאמע רחל, סרטון באתר יוטיוב.
- ^ רחל אמנו, בביצוע מרדכי בן דוד, מאמע רחל, סרטון באתר יוטיוב.
- ^ רחל אמנו, בביצוע יוסף קרדונר, רחל מבכה, סרטון באתר יוטיוב.
- ^ הספר באתר אוצר החכמה - למנויים בתשלום
- ^ הספר באתר אוצר החכמה - למנויים בתשלום
| עם ישראל - האבות והאימהות | |
|---|---|
|
