רלב"ג

רלב"ג

לידה	1288 ה'מ"ח
פטירה	1344 (בגיל 56 בערך)
מקום פעילות	צרפת
השתייכות	ראשונים, אשכנז
חיבוריו	מחוקק ספון, שערי צדק, מעשה חושב, חכמת התשבורת, מלחמות ה', פירוש על התנ"ך

רבינו לוי ב"ר גרשום בר"ת: רלב"ג, (ובכינויו הלועזי: מגיסטר ליאו הבריאוס) (ה'מ"ח – ה'ק"ד) היה מגדולי חכמי ישראל, ממפרשי התורה ומחשובי הפילוסופים האלוקיים. חי בחבל פרובאנס שבדרום צרפת.

מלבד גדלותו התורנית, מעמדו, וחיבורו על התנ"ך, התפרסם הרב גם כמדען, רופא, מהנדס ומתמטיקאי.

מתוך בקיאותו במתמטיקה ובאסטרונומיה, הוא פיתַּח שני מכשירי תצפית אסטרונומיים משוכללים, בשלהם ובשל מחקריו באסטרונומיה זכה לפרסום רב בקהילת המדענים זכו להערכה עולמית, ותורגמו ללטינית בפקודת האפיפיור קלמנס השישי. השפעתו נמשכה לאורך שנים עד שהביאה לכך שהמכתש Rabbi Levi בירח - נקרא על שמו.

בספרו "מעשה חושב" , הוא מוכיח משפטים שונים בקומבינטוריקה, בהם חישוב מספר הצירופים והתמורות, ואף כתב הוכחות באינדוקציה מתמטית. כמו כן הוכיח את אחד השלבים להשערה שנקראה ברבות הימים השערת קטלן.

תולדתיו

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו למכלול והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.

נולד לאביו רבי גרשון, בעיר בניולס (Bagnols) אשר בלנגדוק, בצרפת ולאחר מכן התגורר בערים שונות בפרובינציה (אביניון, אורנוש ופירפינין). סבו הוא רבי רבי לוי בן אברהם בן חיים הכהן מווילפראנש (Villefranche). מקובל כי הוא היה גם נכדו של הרמב"ן דרך אביו, רבי גרשון בן רבי שלמה, שהיה חתנו של הרמב"ן. אך היו שערערו על כך.

נפטר בו' באייר ה'ק"ד, ועל פי המסורת, נקבר בבית החיים בעיר מץ בצרפת. ככל הנראה עצמותיו הועברו מבית העלמין העתיק שבמץ.

תקופת חייו של רלב"ג על ציר הזמן

‏

פירושיו למקרא

פירושיו לתורה

בפירושו למקרא הוא משלב ידע נרחב בפילוסופיה, במתמטיקה ובאסטרונומיה, הוא מחבר בין מדרשי ההלכה ומסורת התורה שבעל פה לבין פשוטם של הפסוקים, ובמיוחד בולטת נטייתו להרחבות שונות בתחום ההלכתי.

פירושו נחלק לשלושה חלקים: ביאור המילים, ביאור דברי הפרשה והתועלות, שהן סיכום והפקת לקחים בעיקר בדעות, במידות ובמצוות. בפירושו למקרא מפנה רבינו פעמים רבות לספרו הפילוסופי "מלחמות ה'".

פירושו של רבינו לתורה היה בתקופתו אחד הפירושים הפופולריים לתורה, ועדות לכך הדפסתו כבר בעשור הראשון לדפוס העברי (מנטובה רל"ו). למרות הפופולריות הרבה לה זכה הפירוש, לא הוכנס פירוש הרלב"ג במהדורת מקראות גדולות בבית הדפוס של דניאל בומברגי בונציה, אך נדפס שם כספר נפרד בשנת ש"ז. פירושיו לחלק מספרי המקרא נכללו במהדורת "מקראות גדולות" של שלמה נטר ובמהדורות המבוססות עליו. בדורנו הודפס הספר במספר מהדורות מחודשות:

• מהדורה מדעית ב'מקראות גדולות הכתר', מהדיר ועורך מדעי: מנחם כהן, הוצאת בר-אילן. במהדורה זו יש מילון לביאור המושגים של הרלב"ג.
• מהדורה בעריכת הרב יעקב לוי בהוצאת מוסד הרב קוק.
• מהדורה מדעית בהוצאת מכון מעליות.

פירושיו לשיר השירים

פירושו של רבינו על שיר השירים ייחודי בפני עצמו. רבינו מפרש את שיר השירים כטקסט שמטרתו היא תורת ההכרה; לדעת רבינו , שיר השירים מסביר ללומד אותו כיצד יש לגשת למציאות ובאילו כלים עלינו לחקור אותה. לשיטתו, שיר השירים כתוב כמחזה שמשתתפות בו שלוש ישויות בשתי שיחות. דו-שיח אחד הוא בין השכל ההיולי לבין כוחות הנפש, ודו-שיח שני הוא בין השכל ההיולי לשכל הפועל. יש חוקרים הרואים את פירושו לשיר השירים כחלק מן הפולמוס בשאלת לימוד הפילוסופיה - האם ראוי ללמוד פילוסופיה, מיהו הראוי ללמוד, ובאיזה גיל.

חיבורים נוספים

שערי צדק

ספר מיוחס לרלב"ג, ביאור על י"ג מידות של רבי ישמעאל, יש הטוענים שאינו לרלב"ג משום שלא נכתב בסגנונו הפלוסופי, בשנת תש"ס הוציא אבירם רביצקי מהדורה ביקורתית של הספר כולל ביבליוגרפיה.

ביאורים לאבן רושד ואריסטו

בבית הספרים הלאומי נמצאים עשרות כתבי יד של רלב"ג ובהם ביאורים שונים לכתבי אריסטו ולכתבי אבן רושד כתבים אלו לא נדפסו.

ספריו שלא נדפסו

מחוקק ספון - פרוש על האגדות התמוהות בפרק חלק, הרשב"ץ כותב בספרו מלחמת מצווה ש'החכם הכולל הפילוסוף האלוקי לוי בן גרשום קרובנו' חיבר חיבור ארוך על פרק זה שתוכן דבריו שהם לא כנגלה, כמו כן כותב בעצמו שחיבר מבוא למשנה בשם יסוד המשנה, וכן פרוש למסכת ברכות, וביאור על סדר המצוות, כמו כן מיוחסים לו מספר שירים וידוי ותשובות, כתבים אלו לא נמצאו.

הפילוסופיה האלוקית של הרלב"ג

"מלחמות השם" מהדורה משנת 1480. לחצו על התמונה לדפדוף בספר מעמוד 4

הרלב"ג שהתנגד מכל וכל לקדמות העולם של אריסטו ונוקט עמדה חד משמעית באמונה בבריאת העולם, סבור שזמן עבר לעולם אינו יכול להיות אינסופי בגודלו, ועל כן חייבת להיות לו נקודת התחלה. עם זאת, הוא סבר שחומר גולמי (היולי) היה קיים תמיד והוא מה שקרוי "תוהו ובוהו", בניגוד לדעת הרמב"ם אשר סבר שהיה חידוש גמור. דעתו זו של רלב"ג, כי החומר ההיולי היה קיים תמיד, היא דעה חדשה ומשונה בדבר קדמות ללא הגבלת זמן לכיוון העבר. וקמו על רבינו מתנגדים מקרב גדולי ישראל, בין היתר בשל דעה זו.

הרלב"ג סבר שאסטרולוגיה היא אמת ושהעולם מתנהל על פי הכרח אסטרולוגי, ואילו הנביא הוא זה המסוגל להשיג את הידע האסטרולוגי, ולהסיק ממנו. מצד שני סבר הרלב"ג שחופש הבחירה של האדם אינו כפוף להכרח אסטרולוגי.

ההשגחה, בעיני רלב"ג, היא שינוי ההתנהגות לכזו שהכוכבים מנבאים לה תוצאה טובה. התוצאה הסופית היא שאדם המיטיב את דרכיו, יוטב לו. גם הנס פירושו יכולתם של אדם או קיבוץ אנשים להתאים את התנהגותם לכזו, שעל פי מנהג הכוכבים, צפויה להיות מתוגמלת בנס. עם זאת, צמצם הרלב"ג בפירושיו את מושג הנס כפשוטו (אירוע "שמש בגבעון דום וירח בעמק אילון" המסופר בספר יהושע, לא כלל לדעתו כל שינוי במהלך השמש. הנס היה שבני ישראל הספיקו בזמן קצר מלאכה שבדרך כלל נדרש לה זמן מרובה).

בספרו "מלחמות השם" מבטא רלב"ג בחריפות את דעתו על כך שהמנהיג והאחראי על העולם הוא "השכל הפועל" ואילו ה' אינו משפיע באופן ישיר על העולם אלא על ידי אמצעי, דהיינו, השכל הפועל. דעה זו גודרת את כל הפעולות הנעשות בעולם זה על ידי הטבע, שכן השכל הפועל, שמוגבל על ידי חוקים מסוימים, הוא המשפיע על עולם הזה. מחלוקת זו באה לידי ביטוי באופן ההשגחה, בהסבר לנסים ובדרכי הנבואה.

חכמתו במתמטיקה ואסטרונומיה

איור המבאר את השימוש במטה יעקב ב-1672

בשנת ה'פ"א כתב הרלב"ג ספר בשם "מעשה חושב" בהקשר לפעולות חשבון, כולל שורש ריבועי ושורש שלישי, זהויות אלגבריות, סכומי סדרות חשבוניות, מקדמים בינומיים וזהויות קומבינטוריות שונות. בשנת ה'ק"א הוא כתב ספר בשם "חכמת התשבורת" (על סינוסים, מיתרים וקשתות) בנושא טריגונומטריה כולל הוכחת משפט הסינוסים וטבלאות סינוסים בדיוק של 5 ספרות. שנה מאוחר יותר הוא כתב ספר פרושים על ספרי אוקלידס.

הרב נחום רבינוביץ' טען שהרלב"ג היה "הכותב הראשון שהשתמש באינדוקציה באופן שיטתי, ושהכיר בה כהליך מתמטי נפרד". רבי לוי בן גרשום כתב כמה ספרי הערות על "יסודות" של אוקלידס; בספר "מעשה חושב" הוא באר את הספרים השביעי, השמיני והתשיעי של אוקלידס, והוכיח תוצאות קומבינטוריות משל עצמו. לשיטה של עלייה צעד אחר צעד ששימשה אותו בהוכחות הוא העניק את השם העברי "הדְרגה". רבינוביץ' הציע שהרלב"ג יכול היה לשאוב את רעיונותיו מפירושו של רבינו שבתאי בן אברהם דונולו לספר יצירה, שמנה תמורות והסביר כיצד לחשב (רקורסיבית) את מספר התמורות של 3 עצמים מזה של 2 עצמים, של 4 מזה של 3, של 5 מזה של 4, וכן הלאה, עד לתמורות של 7 עצמים (אותן הוא מנה אחת לאחת).

לרלב"ג מיוחסת המצאתו של מכשיר המדידה מטה יעקב, ששימש נווטים בלב ים כארבע מאות שנים.

הוא עשה תצפיות של ליקוי ירח בשנת ה'צ"ז וליקוי חמה בשנת ה'צ"ה.

משפחתו

• אביו, רבי גרשון בר שלמה מקטלוניא, מחבר ספר "שער השמים" על חכמת הטבע ותכונה (שלדעת רבים היה חתנו של הרמב"ן).
• סבו, רבי לוי בן אברהם בן חיים הכהן מווילפראנש.
• סבו, הרמב"ן. אך יש המערערים על כך.
• בן דודו (נכד רבי לוי בן אברהם בן חיים) וגיסו (אח אשתו), רבי יהודה דילשפילש, שנקרא גם בשם "בונגואה דמורו" על שם הכפר שהיה מלווה בו. רבי יהודה זה, היה אבי סבתו (אם אביו) של רבי שמעון בן צמח דוראן, בעל התשב"ץ.

לקריאה נוספת

• Charles Touati, La pensée philosophique et théologique de Gersonide, éditions de Minuit, Paris 1973
• יוסף שצמילר, הרלב"ג וקהילת אוראנז' בימי חייו, מחקרים בתולדות עם-ישראל וארץ-ישראל ב (תשלב) עמ' 111-126; הנ"ל, שם ג (תשלה) 139-143.
• אברהם בן עזרא, עיונים בחכמת הרלב"ג, מבוא ופרקי פרשנות וביאורים על התורה לפי סדר פרשיות השבוע, תוך הסתמכות על כתבי הרלב"ג, הוצאת "קרטוב" תשס"ז.
• ר' לוי בן גרשום, פירוש לשיר השירים, ההדיר מנחם קלנר, הוצאת אוניברסיטת בר-אילן

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא רלב"ג בוויקישיתוף

• פירוש הרלב"ג על המקרא (חלקי), באתר ויקיטקסט
• מלחמות ה' (רלב"ג), באתר ויקיטקסט
• "לוי בן גרשון (רַלְבַּ"ג)", יהודה דוד אייזנשטיין (עורך), אנציקלופדיה אוצר ישראל, ניו יורק: פרדס, תשי"ב, חלק ו, עמודים 11–14, באתר HebrewBooks
• לוי בן גרשון באנציקלופדיה יהודית "דעת"
• ביאור מונחים וביטויים שבפירוש רלב"ג, פרופ' מנחם כהן, באתר 'מקראות גדולות הכתר'
• משה צוריאל, אוצרות רלב"ג - ר׳ לוי בן גרשום, תשע"ד, באתר היברובוקס
• אלי פריימן, מֵעלי עשור (ספר עשור לישיבת ברכת משה), עמ' 162 ואילך.
• אלי פריימן וברוך ברנר, פירוש רלב"ג לתורה, מחניים, גיליון 4(ב) תשנ"ג
• הרב ברוך ברנר, יחסו של הרלב"ג לדרכו של הרמב"ם במניין המצוות, מעליות כ'
• הרב זאב סולטנוביץ', ‏הרלב"ג, באתר ישיבה
• הרב משה צוריאל, קיצור תולדות הרלב"ג, בתוך "אוצרות הרלב"ג", באתר היברובוקס
• מעשה חושב, באתר הספרייה הלאומית
• ביוגרפיה של רלב"ג, באתר MacTutor (באנגלית)   

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0