רשב"א
ערך זה עוסק ברבי שלמה בן אברהם, מחכמי ספרד. אם התכוונתם למשמעות אחרת, ראו
שגיאות פרמטריות בתבנית:אישיות רבנית
פרמטרים ריקים [ שנות הפעילות ] לא מופיעים בהגדרת התבנית
 | |
| ספר חידושי הרשב"א בהוצאת מוסד הרב קוק | |
| לידה | 1235 |
|---|---|
| פטירה | 1310 (בגיל 75 בערך) |
| השתייכות | בית מדרשו של הרמב"ן |
| רבותיו | הרמב"ן, רבנו יונה גירונדי |
| תלמידיו | רבי יום טוב בן אברהם אשבילי (ריטב"א), רבי אברהם בן אסמעאל, רבנו בחיי בן אשר, רבי יהושע אבן שועיב, ורבי שם טוב גאון. |
| בני דורו | רבנו אהרן הלוי מברצלונה (הרא"ה), רבנו אשר (הרא"ש), רבנו מנחם בן שלמה המאירי |
| חיבוריו | חידושים למסכתות רבות בתלמוד, מספר קבצים של שאלות ותשובות (שו"ת), ספרי הלכה בשם 'תורת הבית' על דיני כשרות המזון, נטילת ידיים וטהרת המשפחה ומאמר "שער המים" על דיני מקוואות. |
רבי שלמה בן אברהם אבן[1] אדרת (ובראשי תיבות נפוצים: רשב"א) (1235, ד'תתקצ"ה - 1310, ה'ע'; ברצלונה) היה מגדולי חכמי התורה בספרד בתקופת הראשונים, וראש חכמי ספרד בדורו. השפעתו ניכרת במיוחד בתחום הפסיקה ופרשנות התלמוד, והספר 'תשובות הרשב"א' הוא ספר יסוד בפסיקת הלכה.
הרשב"א היה תלמידו של רבנו יונה גירונדי וראה בו רבו המובהק. הוא גם היה תלמידו של הרמב"ן והושפע ממנו הן בגישתו לענייני הלכה ופרשנות התלמוד, והן בחכמת הקבלה. כמו כן היה תלמידו של רבי יצחק בר אברהם מנרבונא[2].
הרשב"א היה משמונת הרבנים המוערכים ביותר על ידי רבי יוסף קארו על פי הקדמתו לספרו בית יוסף.
הרשב"א התנגד ללימוד פילוסופיה בקהילה היהודית, ועמד בראש פולמוס הרבנים אודות לימוד הפילוסופיה. איגרותיו נכללו בחיבור בשם "מנחת קנאות" שנערך על ידי רבי אבא מארי מלוניל, המבקר בין היתר את הספר מורה נבוכים של הרמב"ם. הוא אף הטיל, יחד עם רבנים נוספים בני זמנו, חרם כנגד הלומדים פילוסופיה מתחת לגיל 25, וחיזק את החרם עוד פעמיים. חילופי איגרותיו עם רבי ידעיה הבדרשי שהגן על לימוד הפילוסופיה, מצויים ב'תשובות הרשב"א'.
ברובע היהודי בברצלונה של היום, מצביעים על ביתו של הרשב"א כאשר במסמכי הנכס שם מצוינת הבעלות של משפחת 'אדרת'.
קשריו עם בני דורו
הרשב"א עמד בקשרים עם רבים מבני דורו:
- רבנו אהרן הלוי מברצלונה (הרא"ה) שהיה גם בן מחלוקתו וחיבר השגות לחיבורי ההלכה של הרשב"א;
- רבנו אשר (הרא"ש) שהיגר מאשכנז לטולדו שבספרד, והביא בין השאר מסורות מפי מורו - רבי מאיר בן ברוך מרוטנברג[3]; הרא"ש אף הפנה "שאלות" לרשב"א, למשל בעניין שיעור "הפרשת חלה", ראן במקביל בשו"ת הרא"ש ובשו"ת הרשב"א.
- המאירי - רבנו מנחם בן שלמה, עמו עמד במחלוקת חריפה בעניין הפולמוס על לימוד הפילוסופיה, ומחלוקות פנימיות נוספות בתוך הקהילה היהודית.
מתלמידיו
- הריטב"א, מחבר חידושים על הש"ס, ספר הזיכרון להגנת הרמב"ם מקושיות הרמב"ן עליו בפירושו לתורה ועוד.
- רבי בחיי בן אשר, מחבר (בין השאר) ספר רבינו בחיי על התורה, כד הקמח ושולחן של ארבע (אין לבלבל עם רבנו בחיי אבן פקודה בעל חובות הלבבות, שחי כמאתיים שנה לפניהם).
- רבי יהושע אבן שועיב, בעל ספר "דרשות ר"י אבן שועיב" על התורה ומועדי השנה
- רבי שם טוב אבן גאון, מחבר הספר "כתר שם טוב" - המבאר את הסודות שמביא הרמב"ן בפירושו לתורה, והספר "מגדל עוז" על הרמב"ם[4].
- רבי קרשקש וידאל - מחבר חידושים על כמה ממסכתות התלמוד.
- רבי יעקב סקילי - בעל "תורת המנחה" ועוד.
- רבי אברהם בן אסמעאל - בעל "חידושי תלמיד הרשב"א והרא"ש" ועוד.
חיבוריו
- חידושים (פירושים) על התלמוד הבבלי: הרשב"א חיבר חידושים למסכתות רבות בתלמוד. גם על מסכת מנחות מסדר קדשים, מצוי ספר חידושי הרשב"א על מסכת מנחות, אם כי קמו עוררין על ההנחה כי הרשב"א הוא מחבר הספר.
- ספרות שאלות ותשובות: כמו כן, השיב אלפי תשובות הלכתיות, ואלה נשמרו במספר קבצים של שאלות ותשובות (שו"ת). קובץ שאלות ותשובות שחיבר הודפס לראשונה בווינה בשנת תקע"ב (1811), בדפוס אנטאן שמיד.
- ספרי הלכה:
- תורת הבית - הרשב"א חיבר ספר הלכה בשם תורת הבית עם שבעה "בתים" (פרקים) המחולקים ל"שערים" (תתי פרקים).
הספר עוסק בדיני שחיטה, כשרות המזון, תערובות, יין נסך, נטילת ידיים ודיני טהרה. ספר זה נכתב בשתי מהדורות: מהדורה שלמה שכוללת משא ומתן תלמודי ונימוקים לתשובות (תורת הבית הארוך), ומהדורה מקוצרת שכוללת את פסק ההלכה בלבד (תורת הבית הקצר). ספר זה מיוחד לתקופתו בכך שהוא מסודר על פי נושאים ולא על פי סדר התלמוד. השפעה ניכרת יש לספר על התהליכים בספרות ההלכתית שכן זהו החיבור הראשון המשלב את הבאת המקורות והדיונים בהרחבה, יחד עם תמצות ההלכות היוצאות מדיונים אלו. תבנית מיוחדת זו היא שהניחה את היסודות לצורת הכתיבה של רבי יוסף קארו בחיבוריו בית יוסף ושולחן ערוך[5].
בחלק מכתבי היד מובא גם "שער המים" לאחר הבית האחרון בתורת הבית. גם שער המים נכתב בשתי מהדורות, קצרה וארוכה[6].
נגד ספר זה יצא הרא"ה בתוקף וכתב את חיבורו בדק הבית בו הוא מקשה על הרשב"א וכותב את פסיקותיו להלכה. בתגובה לבדק הבית נכתב החיבור משמרת הבית בו הוא יוצא "לשמור" על "תורת הבית" ומשיב על קושיות הרא"ה. החיבור נכתב בעילום שם המחבר ובהתייחסות בגוף שלישי לספר תורת הבית, אך לדעת רבים החיבור אכן נכתב על ידי הרשב"א.
כל החיבורים הללו מצוטטים רבות על ידי רבי יוסף קארו בספרו בית יוסף על הטור, והיוו גורם משמעותי בפסיקתו ההלכתית של הרב יוסף קארו בעל השולחן ערוך.
- ספרים נוספים שחיבר בהלכה הם
- עבודת הקודש (שתי מהדורות, הקצר והארוך) על הלכות שבת ויום טוב, אך רוב המהדורה הארוכה אבדה.
- פסקי חלה על הלכות חלה (מתנת כהונה).
- מאמר על ישמעאל ספר פולמוס בין-דתי המתמודד עם טענות האסלאם. הספר יצא במהדורה חדשה בידי חוקר החסידות והקבלה הרב בצלאל נאור בתוספת מבוא והערות, בשנת ה'תשס"ח בהוצאת "אורות" בברוקלין[7].
קישורים חיצוניים
חידושי הרשב"א, באתר ויקיטקסט שו"ת הרשב"א, באתר ויקיטקסט תורת הבית, באתר ויקיטקסט- מרדכי מרגליות (עורך כללי), "רשב"א", אנציקלופדיה לתולדות גדולי ישראל, תל אביב: י' צ'צ'יק, תש"ו, באתר HebrewBooks
- רשב"א, ב"אנציקלופדיה יהודית" באתר "דעת"
- כתב חרם של הרשב"א כנגד לימוד פילוסופיה באתר 'דעת'
- הרא"ש הרשב"א הטור, שעור מפי הרב אורי שרקי, מתוך הסדרה מבוא לתורה שבעל פה, אתר מכון מאיר.
ספריו באתר ספרים עבריים
ספריו הסרוקים, במהדורות ישנות:[8]
- שו"ת הרשב"א (כלומר: שאלות ותשובות) | שות הרשב"א חלק א - מהדורה ישנה | שות הרשב"א חלק ב - מהדורה ישנה | שו"ת הרשב"א חלק ג - מהדורה מחודשת | שו"ת הרשב"א חלק ד-ז - מהדורה מחודשת
- שער המים הארוך והקצר
- אגרות הרשב"א
- וזאת תורת הבית מהדורה ישנה | תורת הבית הארוך | תורת הבית הקצר | תורת הבית הארוך - בית הנשים | (תורת הבית הארוך והקצר - מהדורה מדעית)
- עבודת הקודש
- פסקי חלה
- חדושי הרשב"א על התלמוד הבבלי: יש באתר גם את החידושים בספר נפרד לכל מסכת.
- חדושי הרשב"א על חמש עשרה שיטות
- מהדורה מפוקפקת: חדושי הרשב"א על (סדר קדשים:) מסכת מנחות
- חדושי הרשב"א על מסכת עירובין (בסדר מועד)
- חדושי הרשב"א על מסכת נזיקין: בבא קמא, בבא מציעא, בבא בתרא (סדר נזיקין)
- תשובות הרשב"א (היו מיוחסות לרמב"ן)
הערות שוליים
- ^ בסדר הדורות כתב בן אדרת
- ^ ראו שו"ת הרשב"א א, ע"א; ד, קכ"ט.
- ^ ראו למשל שו"ת הרשב"א א, תרפ"ט
- ^ על יחוס ספר זה לו יצאו עוררין (ע"פ הכתוב בערך שם טוב אבן גאון)
- ^ מנחם אלון, המשפט העברי, עמ' 1054.
- ^ ראו בהקדמת המו"ל לספר, אתר היברובוקס.
- ^ הספר מאמר על ישמעאל של הרשב"א, עם הקדמה קצרה באנגלית של הרב בצלאל נאור. יצא לאור בשנת תשס"ח 2008, בברוקלין בהוצאת אורות, ארגונו של העורך בארצות הברית
- ^ חיפושים באתר כתבים עבריים (שמו העברי של אתר היברובוקס): א. אדרת ב. אבן אדרת ג. שלמה בן אברהם ד. (מהרש"א)
| תקופת חייו של רשב"א על ציר הזמן |
|---|
 |
| פרשני התלמוד בימי הביניים בספרד ובצפון אפריקה | ||
|---|---|---|
| בית המדרש הקדום בספרד המוסלמית | רבי שמואל הנגיד • רי"צ אבן גיאת | |
| בית המדרש של צפון אפריקה שנדד לספרד | רבנו נסים בן יעקב • רבנו חננאל • רי"ף מעבר לספרד • ר"י מיגאש • רמב"ם מעבר לצפון אפריקה | |
| בית המדרש בעיר טולדו | רמ"ה • רבי יצחק מאיר אבן מיגאש (בנו של הר"י מיגאש) • (ראב"ן הירחי) • רבנו יונה • רא"ש • רבי יהודה בן הרא"ש (בנו של הרא"ש) | |
| בית מדרשו של הרמב"ן בצפון ספרד הנוצרית | הרמב"ן • רא"ה • רשב"א • ריטב"א • ר"ן • רבי פרץ הכהן • הריב"ש מעבר לצפון אפריקה • הרשב"ץ • רבי יצחק קנפנטון • רבי יצחק אבוהב (גאון קסטיליה) • רבי יעקב בירב מעבר לצפון אפריקה בגירוש ספרד | |
