רשות החדשנות

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
גרסה מ־03:08, 6 בספטמבר 2019 מאת דויד (שיחה | תרומות) (החלפת טקסט – " מאוד " ב־" מאד ")
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

רשות החדשנות (שהחליפה את "לשכת המדען הראשי במשרד הכלכלה"[1]) הוקמה בשנת 2016[2] מכוח החלטת הממשלה על הקמת הרשות הלאומית לחדשנות טכנולוגית (תיקון לחוק לעידוד מחקר, פיתוח וחדשנות טכנולוגית בתעשייה)[2][3].

הרשות נועדה לקדם את החדשנות בתעשייה הישראלית, בדגש על תעשיית ההייטק הישראלית שמהווה מנוע צמיחה עיקרי במשק הישראלי[4], ולרבות התעשייה המסורתית[5]. תפקידיה של רשות החדשנות הוא ליזום פעילות מחקר ופיתוח במימון ממשלת ישראל ולהעניק תקציבים ליזמים ותעשיינים.

מתוקף תפקידיה מפעילה רשות החדשנות תוכניות לקידום יזמות וחדשנות טכנולוגית, שמטרתן לשמור על היתרון התחרותי של התעשייה הישראלית בעולם. בין היתר, מוצעים תנאי מימון, יצירת שיתופי פעולה בין חברות בתעשייה ובינן לבין קבוצות מחקר באקדמיה, יצירת שיתופי פעולה בינלאומיים, על מנת לסייע לתעשייה בהשתתפות בסיכונים הכרוכים בהשקעה במחקר ופיתוח (מו"פ)[4].

היסטוריה

על בסיס גיבוש הצעה של הממשלה ה-33 להקמת רשות החדשנות, עבר ב-10 באוגוסט 2015 תיקון מספר 7 לחוק לעידוד מחקר, פיתוח וחדשנות טכנולוגית בתעשייה שהגישו שר הכלכלה דאז אריה דרעי ושר האוצר משה כחלון[6]. במסגרת תיקון החוק הוכרז על הקמת רשות סטטוטורית חדשה "רשות החדשנות".

רשות החדשנות מחליפה את לשכת המדען הראשי במשרד הכלכלה ואת העמותה הממשלתית מתימו"פ (מרכז התעשייה הישראלית למחקר ופיתוח)[3].

עד להקמת הרשות, המענקים למחקר ופיתוח הוענקו על ידי המדען הראשי במשרד הכלכלה, כאשר תנאי המענקים, כגון חובת תשלום תמלוגים, שיעורם, המגבלות על העברת הידע או העברת הייצור לחו"ל וכדומה, נקבעו בחוק או בתקנות. כפועל יוצא, כל שינוי בתנאי המענקים חייב תיקוני חקיקה. כך, למשל, כאשר המדען הראשי רצה לאפשר הוצאת ידע לחו"ל בתמורה לידע חליפי שיועבר לישראל, חייב הדבר תיקון לחוק שנעשה בשנת 2005. הניסיון מלמד כי חברות רבות נרתעו בעבר מקבלת תמיכת המדען והעדיפו חלופות אחרות, בשל מנגנון מסורבל שהיה כרוך בניהול המענקים, היעדר גמישות בתנאי המענקים ועוד. מדינת ישראל הכירה בקשיים ומגבלות אלה וניסתה לפתור אותן באמצעות הקמת הרשות לחדשנות. אחד היעדים המרכזיים מאחורי התיקון לחוק הוא העברת הסמכות לקביעת תנאי המענקים למועצת הרשות, באמצעות יצירת מסלולי הטבות שונים וקביעת תנאיהם. שינוי זה נועד לאפשר לרשות לפעול בגמישות רבה יותר ולבצע שינויים והתאמות בתנאי המענקים בהתאם לצורך.

תפקידי ויעדי רשות החדשנות

הרשות היא גוף עצמאי שמרכז את התמיכה של הממשלה בתעשייה עתירת ידע. מטרת הרשות היא לקבוע את המדיניות, ולהעניק סיוע ותשתית מקצועיים לעידוד החדשנות, בין היתר באמצעות מענקים, הלוואות, פטורים, הנחות, הקלות וערבויות שלא לפי חוק ערבויות מטעם המדינה[2]. כמו כן, הרשות מייעצת לממשלה ולוועדות הכנסת בכל הקשור למדיניות החדשנות בישראל, עוקבת ומנתחת את השינויים בסביבת החדשנות הטכנולוגית בישראל ובחו"ל, ויוצרת שיתופי פעולה עם רשויות מוסמכות אחרות ברחבי העולם כדי לסייע בקידום החדשנות הטכנולוגית בתעשייה ובמשק הישראלי[4].

מעבר לתחום התפעולי, מדובר בשינוי אסטרטגי-תפיסתי של התעשייה והממשלה שנובע מהצורך להתמודד עם אתגרים חדשים איתם מתמודדת מדינת ישראל בתחום תעשייה עתירת הידע. אחד האתגרים הבולטים הוא המחסור בכוח אדם מיומן ורלוונטי כדי להבטיח את ההובלה של התעשייה הישראלית בשווקים הבינלאומיים על בסיס חדשנות טכנולוגית[7]

תמלוגים

רשות החדשנות אינה פועלת כגורם עסקי. תמורת המימון שהיא מעניקה היא דורשת החזר תמלוגים, ולא אחוזים מהרווחים. התיקון בחוק לעידוד מחקר, פיתוח וחדשנות טכנולוגית בתעשייה, מאפשר לרשות לקבוע את תנאי המענקים, באמצעות יצירת מסלולי הטבות שונים וקביעת תנאיהם. שינוי זה מאפשר גמישות רבה יותר בתנאי המענקים בהתאם לצורך.

מבנה הרשות

הנהלה

ביוני 2016 מונתה מועצת המנהלים של הרשות לחדשנות, המורכבת מתשעה חברים, כאשר המדען הראשי, משמש כיו"ר הרשות. שינוי משמעותי בולט לעין הוא שילובם, לראשונה, של שלושה נציגים מהתעשייה כנציגי ציבור במועצה[1]. בדצמבר 2016 מונה לראשונה אהרון אהרון (מנכ"ל אפל ישראל לשעבר) למנכ"ל רשות החדשנות והוא העומד בראשה[8]. בספטמבר 2017 מונה ד"ר עמי אפלבום ליו"ר רשות החדשנות, והמדען הראשי במשרד הכלכלה והתעשייה[9]

הרשות עובדת במתכונת של שש "זירות חדשנות" שכל אחת מהן מתמחה בקהל יעד מסוים ובשלבים שונים בפיתוח ומספקת מענים ייעודיים לאתגריו באמצעות מסלולים שונים[4]

זירות החדשנות

זירת הזנק

זירה זו מציעה כלים לתמיכה בשלבי ההתפתחות הראשונים של מיזמים טכנולוגיים שנועדו לסייע לחברות הזנק (סטרטאפים) וליזמים בתחילת דרכם לפתח את הרעיון הטכנולוגי החדשני שלהם, כבר בשלב הPre-Seed או המו"פ הראשוני, להפוך אותו למציאות ולסייע לו להגיע לאבן דרך מימונית משמעותית. מסלולים בזירה זו: מסלול תנופה, מסלול החממות הטכנולוגיות, מסלול חברות מתחילות, מסלול יזמות צעירה, המרכז הטכנולוגי לאנרגיות מתחדשות.

תחום פעילות נוסף בזירה זו הוא חוק האנג'לים. חוק זה עבר שינוי מהותי בסוף שנת 2015 ומאז מבטיח ודאות למשקיעים בחברות הזנק. חברת מטרה המעוניינת שהוצאת ההשקעה במניותיה תוכר על ידי יחיד כהוצאה, נדרשת לקבל אישור מרשות החדשנות עבור הוצאות המו"פ שלה.

זירת חברות בצמיחה

זירה זו מפעילה מגוון מסלולים המקדמים חדשנות טכנולוגית של חברות בשלבי צמיחה ושל חברות בוגרות. זירה זו נועדה לתרום לקידום ולשימור התחרותיות וההובלה הטכנולוגית של החברות ולהגדלת קצבי הצמיחה והפוטנציאל שלהן. המסלולים בזירת חברות בצמיחה מותאמים לחברות היי-טק בשלבי צמיחה במכירות ולחברות היי-טק בוגרות הפונות לאפיקי צמיחה מוטת חדשנות טכנולוגית או מבקשות השתתפות במימון מחקר ופיתוח חדשניים.

זירת תשתיות טכנולוגיות

זירה זו מתמקדת בשיתופי פעולה בין התעשייה לאקדמיה, במטרה שיניבו טכנולוגיות מתקדמות ותוצרים חדשניים. המסלולים בזירה זו מקדמים שיתופי פעולה וניסיון ופיתוח על ידי קבוצה משולבת של חוקרים מהאקדמיה ומהתעשייה. מסלולים בזירה זו – קמי"ן, מאגדים, מגנטון, נופר, מימ"ד. עבודה מקיפה בנושא, אודות מקומן של אוניברסיטאות המחקר במערכת המו"פ הלאומית בישראל, בהזמנת המועצה הלאומית למחקר ופיתוח (מולמו"פ), נערכה על ידי פרופסור דן פלד, פרופסור בנימין בנטל ודוקטור צמרת רובין ממוסד שמואל נאמן למחקר מדינויות לאומית שבה קראו החוקרים להבטחת משאבים לטווח ארוך עבור אוניברסיטאות המחקר בישראל, הן דרך תקציבי המדען הראשי והן דרך תקציבי מערכת ההשכלה הגבוהה, כדי לאפשר לשמור על חופש אקדמי בתחומי המחקר והפיתוח[10].

זירת ייצור מתקדם

זירה זו מתמקדת ביישום הליכי מו"פ וחדשנות בחברות התעשייה היצרנית, במטרה לחזק את כושר התחרות שלהן בזירה הגלובלית ולשפר את הפריון בענפי תעשיות טכנולוגיות, וטכנולוגיות-מסורתיות. מטרת המסלולים בזירה זו היא להזניק קדימה את התעשיות מוטות הייצור ולעודד את בעלי המפעלים, בעיקר קטנים ובינוניים, לפתח מוצרים, טכנולוגיות ותהליכי ייצור חדשניים.

הזירה החברתית-ציבורית

זירה זו מתמקדת בשיפור הפריון בקרב הסקטור הציבורי וארגונים חברתיים באמצעות חדשנות טכנולוגית. בנוסף, הזירה אמונה על מחקר ופיתוח שנועד להתמודד עם אתגרים בתחומים חברתיים וסביבתיים, ובכללם גיוון האוכלוסיות המועסקות בתעשייה עתירת הידע ויצירת פתרונות טכנולוגיים מתאימים לאוכלוסיות מוחלשות בארץ ובעולם.

המערך הבינלאומי

המערך הבינלאומי אמון על יצירת גשרים לשווקים בינלאומיים חדשים, בניית פלטפורמות לשיתופי פעולה במו"פ חדשני ומשיכת שחקנים זרים אסטרטגיים לישראל תוך יצירת יתרונות תחרותיים לתעשייה הישראלית בשוק הגלובלי. יוזמות אלה מתאפשרות באמצעות מערך הסכמים לשיתופי פעולה וקרנות דו-לאומיות המסייעים בקידום יוזמות חדשנות עם שותפים בינלאומיים ובתמיכה בפרויקטים משותפים של מו"פ תעשייתי.

פעילותו של המערך הבינלאומי מופנית ללקוחות ישראלים בהם ממשלת ישראל, יזמים וחברות ישראליות, גופים אקדמיים, עמותות, רשויות מקומיות ובתי חולים המבקשים לחבור למאגדי מחקר. קהל יעד נוסף הם לקוחות זרים כמו גורמי ממשל, חברות מו"פ, תאגידים רב-לאומיים, משקיעים זרים. קהלי היעד ממרבית הזירות יכולים ליהנות מרשת ההסכמים, התוכניות והקשרים הבינלאומיים שהמערך הבינלאומי יוצר ומתחזק עבור התעשייה. 

ראשי הארגון

המדענים הראשיים לאורך השנים

יו"ר רשות החדשנות לאורך השנים

מנכ"לי רשות החדשנות לאורך השנים

ראו גם

קישורים חיצוניים

Green globe.svgEmblem of Israel.svg Green globe.svg אתר האינטרנט הרשמי של רשות החדשנות

הערות שוליים

  1. ^ 1.0 1.1 אורה קורן, הרשות הלאומית לחדשנות טכנולוגית יוצאת לדרך: מונתה מועצת המנהלים, באתר TheMarker‏, 5 ביוני 2016
  2. ^ 2.0 2.1 2.2 חוק לעידוד מחקר, פיתוח וחדשנות טכנולוגית בתעשיה, תשמ"ד-1984
  3. ^ 3.0 3.1 הכנסת אישרה בקריאה שנייה ושלישית, את הקמת הרשות הלאומית לחדשנות טכנולוגית, באתר הודעות דובר
  4. ^ 4.0 4.1 4.2 4.3 אודות רשות החדשנות, באתר המגזין הדיגיטלי של רשות החדשנות
  5. ^ אלירן רובין, רשות החדשנות תשקיע 50 מיליון שקל בשילוב סטארט-אפים בתעשייה מסורתיות, באתר TheMarker‏, 11 בינואר 2017
  6. ^ אורה קורן, זריקת עידוד לתעשייה - או צעד מסוכן? רשות החדשנות הלאומית יוצאת לדרך, באתר TheMarker‏, 30 ביולי 2015
  7. ^ דו"ח החדשנות 2016, באתר Calltext
  8. ^ מאיר אורבך, אהרון אהרון, מנכ"ל אפל ישראל, התמנה למנכ"ל הרשות לחדשנות, באתר כלכליסט, 26 בדצמבר 2016
  9. ^ עמירם ברקת, ד"ר עמי אפלבום נבחר ליו"ר רשות החדשנות (המדען הראשי), באתר גלובס, ‏11.9.2017
  10. ^ פרופ' דן פלד ,פרופ' בנימין בנטל ,ד"ר צמרת רובין ,ד"ר דפנה גץ , ציפי בוכניק , ורד גלעד, מקומן של אוניברסיטאות המחקר במערכת המו"פ הלאומית בישראל, https://www.neaman.org.il/Role-Research-UniversitiesNational-R-D


Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0