רשות הטבע והגנים

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
גרסה מ־16:30, 12 ביוני 2019 מאת שרגא (שיחה | תרומות) (עידכון מויקיפדיה גירסה 25663671)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


שגיאות פרמטריות בתבנית:סוכנות ממשלתית

פרמטרים [ הקמה ] לא מופיעים בהגדרת התבנית

רשות הטבע והגנים
Israel NPA 2014 Logo.svg
ג'מוסים בשמורת החולה, שמורת הטבע הראשונה שהוכרזה במדינת ישראל
ג'מוסים בשמורת החולה, שמורת הטבע הראשונה שהוכרזה במדינת ישראל
מידע כללי
תחום שיפוט חוק גנים לאומיים, שמורות טבע, אתרים לאומיים ואתרי הנצחה, התשנ"ח - 1998
משרד אחראי המשרד להגנת הסביבה
ראש שאול גולדשטיין מנכ"ל
מטה מרכזי רח' עם ועולמו 3, ירושלים
עובדים כ-1500 עובדים מתוכם כ-700 קבועים
תקציב 620 מיליון ש"ח (2016)[1]

רשות הטבע והגניםראשי תיבות: רט"ג) היא הרשות הממשלתית האמונה מטעם החוק הישראלי על שמירת ערכי הטבע והמורשת במדינה. הרשות, הכפופה למשרד להגנת הסביבה, אחראית על ניהול שמורות הטבע והגנים הלאומיים, וכן על אכיפת חוקי שמירת הטבע בשטחים הפתוחים. לצד זה היא מפעילה מרכזי חינוך והסברה וחטיבת מדע. הרשות היא איחוד בין שתי רשויות קודמות - "רשות שמורות הטבע" ו"רשות הגנים הלאומיים", שהוקמו בשנת 1964. שתי הרשויות אוחדו בשנת 1998[2]. הרשות המאוחדת נקראה תחילה "הרשות לשמירת הטבע והגנים הלאומיים", ולאחר מכן קוצר השם.

רקע

ערכי הטבע בארץ ישראל החלו להיפגע בסוף המאה ה-19 ותחילת המאה ה-20. יערות נכרתו באופן מסיבי, וציד בלתי מבוקר של בעלי חיים הביא לכך שבעלי חיים גדולים כיענים, איילות, יחמורים, דובים סוריים, פראים, ברדלסים ותנינים, נכחדו.

בעקבות כך חוקקה ממשלת המנדט חוקים לשמירת החי והצומח. ב-1924 פורסם חוק הציד, וב-1926 - פקודת היערות. אתרים רבים, כמו חורש הכרמל והר מירון, הוכרזו כשמורות יער; עצים מסוימים הוכרזו כמוגנים. בתחום הציד היה המצב גרוע יותר, והציד הבלתי חוקי נמשך באין מפריע.

עם קום מדינת ישראל לא השתנה המצב בהרבה. המדינה הצעירה התמקדה בפיתוח כלכלי וקליטת עלייה. עשרות אלפי דונם של ביצות, שהיו אבן שואבת למינים רבים של צמחים ובעלי חיים, יובשו. נחלים זוהמו בעקבות ההתפתחות החקלאית והתעשייתית. שטחי קרקע רבים שהיו פראיים ואיכלסו ערכי טבע רבים, נדונו לכליה בעקבות בנייה מואצת והקמת מאות יישובים חדשים.

במצב שנוצר היה הכרח להקים רשות שתהיה אחראית על בקרה, פיקוח ואכיפה של חוקי הגנת הטבע. ב־1955 חוקקה הכנסת את חוק להגנת חיית הבר ועל ביצועו הופקד שר החקלאות. בעקבות החקיקה הוקם ב־1956 "המדור לשמירת הטבע" במשרד החקלאות שתפקידו היה אכיפת חוקי הציד וחוקי שמירת טבע אחרים.

ב-1955 הוקמה במשרד ראש הממשלה המחלקה לשיפור נוף הארץ בראשות יעקב ינאי, שעליה הוטלה הקמת תשתית תיירותית ושימור אתרים היסטוריים ולאומיים. המחלקה הקימה מספר גנים לאומיים ידועים, כמו גן השלושה (הסחנה), קיסריה, שבטה ועבדת. בעקבות ייבוש ביצת החולה ולחץ ציבורי הוקמה ב-1964 שמורת החולה, שהייתה לשמורת הטבע הראשונה שהוכרזה.

בשנת 1963 אושר בכנסת חוק הגנים הלאומיים ושמורות הטבע, שעבודת החקיקה עליו החלה עוד ב-1956. במסגרת החוק הוקמו שתי רשויות: רשות הגנים הלאומיים, שהתבססה על המחלקה לשיפור נוף הארץ, ורשות שמורות הטבע, שהתבססה על המדור במשרד החקלאות. ההבחנה בין שני הגופים נבעה מההבדל בתפקודם - הגנים הלאומיים הם בעיקר אתרים בעלי ערך היסטורי או לאומי, כמו מצדה, או בעלי ערך תיירותי, כמו גן השלושה; הדגש מושם על שיפור האתר ותפעולו השוטף. בשמורות טבע הערך העליון הוא שמירה על החי והצומח ומניעת פגיעה בערכי טבע מוגנים. בשנת 1998 אוחדו שתי הרשויות לגוף אחד - רשות הטבע והגנים.

דגל רשות הטבע והגנים

פעולות הרשות

על פי חוק, רשות הטבע והגנים היא תאגיד הכפוף לשר להגנת הסביבה. כ-30 אחוז מתקציבה ממומן מהכנסותיה העצמיות, בעיקר מדמי כניסה לשמורות הטבע ולגנים הלאומיים ואגרות שונות[1]. נכון ל-2016, הרשות מנהלת כ-530 גנים לאומיים ושמורות טבע (מוכרזים, מאושרים ומוצעים), המשתרעים על שטח של כ–6 מיליון דונם שהם כ-25 אחוז משטחה של המדינה, מתוכם 65 אתרים מוסדרים בתשלום. הרשות מארחת מדי שנה כ-8 מיליון מבקרים באתרים אלו ועוד מספר דומה בשטחים הפתוחים. הרשות מאורגנת בארבעה מחוזות כשלכל אחד מהם אחריות על שמורות הטבע, הגנים הלאומיים וערכי הטבע באזור. המחוזות הם: מחוז צפון, מחוז מרכז, מחוז דרום ומחוז אילת. מחוז יהודה ושומרון הוא באחריות המנהל האזרחי דרך קצין מטה (קמ"ט) שמורות טבע וגנים[1].

עמדת מידע של רשות הטבע והגנים

לרשות הטבע והגנים שלושה תחומי פעילות עיקריים:

  • שמירה על ערכי הטבע, המערכות האקולוגיות ונופי הארץ בשמורות הטבע, בגנים הלאומיים ובשטחים הפתוחים.
  • שמירה על אתרי המורשת בגנים הלאומיים ובשמורות הטבע וטיפוחם למען קהל המבקרים.
  • הסברה וחינוך לשמירה על ערכי טבע, נוף ומורשת לשם הגברת מודעות הציבור לנושאים אלה.

ברשות פועלים 11 מרכזי חינוך והסברה אזוריים: גולן, גליל עליון, גליל תחתון ועמקים, כרמל, שרון, שפלה וחוף, הרי יהודה וירושלים, מרכז חינוך והסברה הר ובקעה, שומרון, נגב צפוני, רמון ואילת.

ב-4 באפריל 2017 הודיעה עובדי הרשות על שביתה כללית בימי חג הפסח בכל אתריהם, דבר הנובע לטענתם עקב פגיעה מתמשכת בזכויותהם. אך בית הדין האזורי לעבודה בירושלים קבע כי העובדים לא יוכלו לשבות, מפני שהשביתה עלולה להסב נזק לרשות ולצדדים שלישיים[3].

סמליל הרשות

סמליל "רשות שמורות הטבע" המקורי, שעוצב על ידי אליעזר ויסהוף, הורכב מיעל[4] ושם הרשות כהמשך הקרן שלו, ולרוב הופיע בצבע שחור. סמל "רשות הגנים הלאומיים" היה עץ אלון מוריק והופיע בצבע ירוק בהיר. עם איחוד שתי הרשויות בשנת 1998 אוחדו גם סמלי שתי הרשויות לסמליל המורכב משני הסמלים, עץ אלון ובתוכו היעל, כדי לא ליצור מאבק בין העובדים על סמל הרשות המאוחדת.[5]

בשנת 2014, לרגל יובל ה-50 לרשות, הציגה הרשות סמליל חדש בו הוסר האלון. כתחליף לייצוג הגנים הלאומיים הופך קרן היעל בהמשכו לקו מקווקו המסמל קשת עתיקה. הסמליל החדש מופיע בצבע ירוק כהה בלבד. לדברי הרשות הסמל המחודש מסמל את שלושת העולמות בהן פועלת הרשות: עולם הטבע (אותו מסמל היעל), עולם המורשת (אותו מסמלת קשת, המציגה גם פתח מזמין) והעולם המקצועי (ירוק כהה המסמל את ארגוני הטבע והסביבה ומשדר חיבור וסמכותיות).

ביקורת

החברה להגנת הטבע מתחה לא פעם ביקורת על החלטות של הרשות שלטענתה פגעו בשמורות הטבע בדרכים שונות.[6][7][8] גם ארגון "תנו לחיות לחיות" טען שהרשות פוגעת בבעלי חיים,[9] מדען אף טען שהרשות פגעה במחקר בחיית בר נדירה.[10]

ב-2007 התנגדו ארגונים ירוקים ומדענים רבים למתן קדנציה נוספת למנכ"ל הרשות אלי אמיתי, בטענות ביחס למדיניות שמירת הטבע של הרשות במהלך כהונתו הראשונה, אך הממשלה אישרה את המינוי למרות הביקורת.[11] ב-2011 ביקש השר להגנת הסביבה גלעד ארדן להדיח את אמיתי, בטענה שתפקודו לקוי ושהוא אינו פועל לטובת האינטרס הציבורי. בעקבות כך הודיע אמיתי על פרישתו שנה לפני המועד המתוכנן.[12] לאחר מינוי ועדת איתור על ידי המשרד להגנת הסביבה, הודיעה הוועדה כי היא ממליצה פה אחד על מינויו של ראש המועצה האזורית גוש עציון, שאול גולדשטיין לעמוד בתפקיד.[13] בדצמבר של אותה שנה, נכנס גולדשטיין לתפקיד.

באוקטובר 2017 עמדה הרשות במרכז דיון ציבורי סוער לאחר שליאור טל ביקר במערת הנטיפים (שורק) והבחין שבכל אמצעי ההדרכה במערה לא מציינים את גילה המוערך וטען בפוסט שפרסם שמדריך במקום אישר באוזניו שהדבר מכוון ונובע מלחץ של אוכלוסייה חרדית. הדיון הסוער ברשת הגיע לכתבה בחדשות 2[14] ולאחר מכן לרוב אמצעי התקשורת בארץ והסתבר שאכן ישנו מידע מדעי שמצונזר באתר מסיבות של לחץ דתי. הפרשה הסתיימה בכך שרשות הטבע והגנים הודיעה שהדבר יתוקן ושמנכ"ל הרשות "הנחה לבחון את כלל אמצעי ההסברה כך שיתאימו לאמת המדעית"[15].

ראו גם

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ 1.0 1.1 1.2 רשות הטבע והגנים - דין וחשבון לשנת 2016
  2. ^ צבי לביא, ‏רשויות שמורות הטבע והגנים הלאומיים אוחדו - הדיון על תנאי האיחוד יימשך, באתר גלובס, 16 בפברואר 1998
  3. ^ מיכל רז-חיימוביץ', ‏ביה"ד לעבודה: עובדי רשות הטבע והגנים לא יוכלו לשבות בפסח, באתר גלובס, 6 באפריל 2017
  4. ^ מי אנחנו - הסמל שלנו, באתר רשות הטבע והגנים
  5. ^ "סיפור ההתחלה של רשות הטבע והגנים" באתר רשות הטבע והגנים
  6. ^ שערוריה: רשות הטבע והגנים מוכרת את הטבע, באתר החברה להגנת הטבע
  7. ^ בילי פרנקל, פיתוח או הזנחה? המאבק על תוכניות הבנייה בחוף הבונים, באתר nrg‏, 18 בספטמבר 2008
  8. ^ יעל עברי-דראל, אושר לחפש נפט בשמורת "מדבר יהודה", באתר ynet, 26 באוגוסט 2008
  9. ^ אורן הוברמן, רשות שמורות הטבע - אוהבת חיות?, באתר של "רשת 13", 23 בנובמבר 2003 (במקור, מאתר "nana10")
  10. ^ עפרי אילני, מבריכת ממילא לשולחן המזכירה: כך נעלמה האילנית החדשה, באתר הארץ, 19 באוגוסט 2007
  11. ^ צפריר רינת, קדנציה נוספת למנהל רשות הטבע והגנים, למרות הביקורת, באתר הארץ, 05 באוגוסט 2007
  12. ^ יעל עבאדי, מנכ"ל רשות הטבע והגנים יסיים תפקידו ביולי, באתר גלי צה"ל אונליין
  13. ^ צפריר רינת וחיים לוינסון, ראש מועצת גוש עציון ימונה למנכ"ל רשות הטבע והגנים, באתר הארץ אונליין
  14. ^ "סערת הנטיפים: "רגש לצרכי החרדים"". mako. 2017-10-15. נבדק ב-2017-10-17.
  15. ^ רשות הטבע והגנים, באתר www.facebook.com


Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0