רשימות (חב"ד)

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
Disambig RTL.svg המונח "רשימות" מפנה לכאן. אם הכוונה למשמעות אחרת, ראו רשימות (פירושונים).


שגיאות פרמטריות בתבנית:ספר

פרמטרים ריקים [ שנת הוצאה בעברית, מהדורות נוספות, מהדורה מוערת, מהדורה ראשונה, מהדורה מדעית ] לא מופיעים בהגדרת התבנית

פרמטרים [ שנת הוצאה ] לא מופיעים בהגדרת התבנית

רשימות
צילום שער אחד מהכרכים
צילום שער אחד מהכרכים
מידע כללי
מאת הרב מנחם מנדל שניאורסון
שפת המקור עברית
סוגה ספרות תורנית
הוצאה
הוצאה קה"ת
סדרה
סדרת ספרים ספרי הרב מנחם מנדל שניאורסון מחב"ד
ספר קודם תורת מנחם - התוועדויות

רשימות הן שלוש מחברות שנמצאו בחדרו של רבי מנחם מנדל שניאורסון מחב"ד לאחר פטירתו בשנת תשנ"ד (1994) המכילות חידושי תורה שכתב לעצמו, יומן וכן חוברות שאת חלקן התעתד להוציא לאור, אך לא הודפסו. ה'רשימות' הוצאו לאור על ידי קה"ת, הוצאת הספרים הרשמית של חסידות חב"ד.

חלקי ה'רשימות' ותוכנן

ניתן לחלק את הרשימות לשלשה סוגים: א) אסופות תורניות וחידושי תורה. ב) חיבורים תורניים מקיפים. ג) יומן.

הרשימות שהופיעו בחוברות בין השנים 2001-1995 נאספו ויצאו לאור בתשעה כרכים. מערכת קה"ת הוציאו לאור בשנת תשע"ו במהדורה מסודרת לפי סוגיות ועניינים בנפרד: רשימות היומן, רשימת המנורה, שנים אוחזין בטלית, מראי-מקומות לסדר ברכת הנהנין, מראי מקומות, הגהות והערות קצרות על התניא והגהות לסידור רבינו הזקן.

רשימת היומן

בשנת 2006 - ה'תשס"ו יצא ה'יומן' לאור בספר מיוחד בן 500 עמודים. חלק זה כולל את היומן שכתב הרב שניאורסון בין השנים 1929–1949. היומן כולל בעיקר סיפורים, הנהגות ומנהגי חב"ד ששמע מחמיו הרב יוסף יצחק שניאורסון (הריי"צ) במהלך סעודות והתוועדויות. ברשימות מידע על תולדות חסידי ואדמו"רי חב"ד שלא היה בידי החסידים עד להוצאתן. כמו כן, מכיל היומן ראשי תוכן לנאומים שהכין לעצמו. בראש כל רשימה כזו מצוינים שנת ומקום כתיבתה.

ה'חידושים'

רוב הרשימות הן חידושי תורה, בהלכה, באגדה, בקבלה ובחסידות. מובאות תמצית הסוגיה ונקודות הדורשות ליבון ועיון, ואחריהן ביאור הנושא. כמו כן, כולל חלק זה טיוטות והעתקי התכתבויות עם רבנים שונים, מטבען של טיוטות, היו רשימות אלו קשות יותר לפיענוח ולכן גם הערות הביניים של המוציאים לאור ארוכות יותר מההערות בחלק ה'יומן'.

בחידושי התורה שברשימות אלו ניתן לעיתים לזהות את מבנה שיטתו של הכותב בלימוד התורה: א) מבנה הביאורים: הביאור נחלק לשלשה רבדים - בראשונה, הביאור בדרך תורת ה'נגלה' ; ביאור פנימי יותר (בדרך החסידות והסוד); לימוד הוראה מהסוגיה בעבודת האדם לבוראו. ב) דרך הלימוד: בניית הביאור על יסוד שיטת הדיוק בפרטים שונים במובאות התורניות, כגון - שם התנא / אמורא בעל האמרה; הבדלי ניסוח בציטוטים התלמודיים, ועוד. ג) נושאים: ההתמקדות בנושאים ה'חביבים' על הכותב, בנושאים רבים המופיעים ברשימות חזר ועסק בפני קהל החסידים שנים רבות לאחר מכן, כאשר לעיתים הוא מתבסס על אותם יסודות שקבע בביאור נושאים אלו ברשימות. לעומת זאת, החידושים הללו מתאפיינים במידה רבה ומודגשת בלימוד בדרך הרמז והדרוש, בשונה מתורתו בשנים מאוחרות יותר המתאפיינת בפשטנות ייחודית. קונטרסים אלו עדיין לא יצאו בספר מסודר במהדורה סופית.

"רשימת המנורה"

קונטרס שיצא בספר נפרד, ובו פלפול תורני העוסק בביאור השיטות השונות בסדר ודיני הדלקת נרות המנורה בבית המקדש, רשימה זו נכתבה על ידי הרב שניאורסון בשנת ה'תרצ"ט (1939) בפריז, לפי הוראת חמיו, הרב יוסף יצחק שניאורסון (הריי"צ), כמכתב לרב שניאור זלמן שמוטקין. רשימה זו היא הארוכה ביותר מבין הרשימות ובגרסתה המודפסת היא כוללת עשרים חוברות (ע-פט). חלקה הראשון עוסק בביאור השיטות בסדר הדלקת נרות המנורה בבית המקדש ונימוקיהן, ובחלקה השני עוסקת הרשימה בביאור ענינה של המנורה ויתר כלי המקדש בדרך הדרוש ובדרך תורת חסידות חב"ד. הביאור הוא בדרך הנגלה, ולאחר מכן ביאור נוסף בדרך הדרוש - בעבודת השם. אותה רשם בהיותו בפריז שבצרפת בשנת תרצ"ט.

שנים אוחזין בטלית

רשימה זו עוסקת בביאור הסוגיה הראשונה בפרק הראשון במסכת בבא מציעא מהתלמוד הבבלי (הדנה בדין חפץ המוחזק על ידי שני אנשים הטוענים לחזקתו) והצעת הסוגיה בדרך הדרוש. לאחר הצגת קושיות בדרך הנגלה, מבוארת הסוגיה בדרך הדרוש, ואז מוצג פתרון הקושיות שלפי דרך הנגלה, לפי המהלך הדרושי.

חיבור זה נמצא בין מחברות הרשימות כספר מושלם המוכן לדפוס. את החיבור הזה תכנן הרב שניאורסון להדפיס לקראת שנת ה'תש"ב (1941-1942) בה למדו בישיבות רבות את מסכת 'בבא מציעא', כחוברת ראשונה בסדרה שמטרתה לעורר דיונים בין תלמידי הישיבות בנושאים הנלמדים, אך מסיבות לא ידועות נגנז הרעיון והחוברת לא יצאה לאור. היא נדפסה בשנת תשנ"ו בספר בפני עצמו.

רשימות על התניא

נושא עיקרי שעסק בו הרב שניאורסון במשך חייו היה מחקר ספר התניא שחובר בידי מייסד חסידות חב"ד רבי שניאור זלמן מלאדי. הוא ההדיר את התניא במהדורה מתוקנת שעיקרה הוא צילום מהדורת וילנה תר"ע, עליה הוסיף מפתח עניינים, הערות ותיקונים לספר ורשימה ביבליוגרפית של דפוסי התניא, ואף הוסיף לכך מחקר קצר על שמות ספר התניא השונים ותקציר תולדות חייו של המחבר. אך חזונו הגדול היה להוציא לאור מהדורה מבוארת ומוערת של ספר התניא:

בהוצאת התניא השלימה שמכינים לדפוס: התניא באמצע העמוד, ומסביב לו יבואו: מראי מקומות, פירוש קצר, ליקוט מספרי רבותינו נשיאינו וכת"י שלהם המפרשים דברי התניא וכו'

פתח דבר מאת הרב שניאורסון לספר התניא מהדורת ניו יורק ה'תשי"ד

ההשערה הרווחת, כי הרשימות ('מראי מקומות הגהות והערות קצרות על התניא') שנמצאו נלקטו ונכתבו על-ידו לשם הדפסת המהדורה הפרשנית והמחקרית האמורה, ייתכן שזו גם הסיבה לכך שסידר מפתח עניינים מפורט לכל המקומות בהם באו הגהות והערות לספר התניא בספרי אדמו"רי חב"ד. מסיבות לא ידועות לא הגיע הפרויקט לידי פועל, ומהדורה זו של התניא לא יצאה מעולם לאור.

לאחר גילוי הרשימות הללו, נדפסו כחוברות בודדות על סדר ספר התניא כולו, כאשר בחלק מהחוברות נוסף ליקוט מפירושי הרב שניאורסון לתניא בשנים מאוחרות יותר, בשנת תשע"ד יצא לאור בספר רוב הרשימות על התניא.

מראי מקומות על ברכת הנהנין

חלק נוסף בחוברות הרשימות הם מראי מקומות שכתב הרב שניאורסון על הלכות ברכת הנהנין והלכות נטילת ידיים שבשולחן ערוך הרב בעל התניא. בנוסף לעבודתו זו סיכם בתמצות את הערות דודו בן רבי יוסף יצחק שניאורסון מאוורוטש בעל הספר שם הגדולים על הלכות ברכת הנהנין. כפי שכתב לאחד מחסידיו, הוא לא הדפיס את החוברת מ"אפס הפנאי". רשימות אלו יצאו בספר בפני עצמו בשנת ה'תשס"ו (2006).

הגהות לסדור רבנו הזקן

בתקופה שבה ניהל הרב שניאורסון את מערכת קה"ת, עסק בההדרת סידור הרב על-פי נוסח האריז"ל, בו מתפללים חסידי חב"ד. שרידים רבים מעבודתו זו, בהם פרטים רבים שלא פורסמו עד כה, נמצאו ברשימותיו, ונדפסו בקונטרס מיוחד בשם הגהות לסדור רבנו הזקן חלק גדול מהגהות ותיקונים אלו נכנסו למהדורות של הסידור ("סידור עם דא"ח", "סידור רוסטוב", "סידור תורה אור" ו"סידור תהילת ה'").

היום יום - חלק שני

Postscript-viewer-blue.svg ערך מורחב – היום יום

בשנת תש"ג הדפיס הרב שניאורסון ספר ליקוט פתגמים לפי לוח יומי בשם "היום יום". בשנת תש"ד החל להכין לוח לשנה הבאה ואסף פתגמים חדשים מתורת חמיו רבי יוסף יצחק שניאורסון ללוח זה, אך לא השלים את המלאכה מסיבות שונות. פתגמים אלו נדפסו בסוף ספר רשימת היומן ובמהדורות שונות של הספר.

סדר הופעתן

הרשימות יצאו לאור במשך 5 שנים ב-187 חוברות, מדי שבוע, בין השנים 19942000 (ה'תשנ"ה-ה'תש"ס), כשהחוברת הראשונה יצאה לאור לקראת כינוס השלוחים, בר"ח כסלו תשנ"ה.

מאחר שהמחברות נכתבו לשימושו האישי של הכותב, דבר שמטבע הדברים מקשה על הבנת תוכנן, נוספו בעת ההכנה לדפוס ביאורים ומילות קישור המופיעים בכתב מוקטן. ובשולי הדברים, ציונים ומראי מקומות למובאות התורניות שברשימות. הביאורים והציונים נערכו על ידי צוות אוצר החסידים המופקד על הוצאת ועריכת ספריהם של אדמו"רי חב"ד. בשנת 2000 רכזו המוציאים לאור את החוברות לחמישה ספרים אך למרות זאת נשארה חלוקתן על פי סדר הדפסת החוברות ולא על פי סדר כתיבתן.

בשנת 2015 הציאו מחדש את הרשימות על התניא, ויצאו לאור חוברות על הרשימות הראשונות. כן נמצאה רשימה שכתב הרב שניאורסון בבית כנסת החרדים בפריז[1]. בשנת 2018, הדפיס "ועד תלמידי התמימים העולמי" חלקים מהרשימות בפיענוח מחודש[2].

קישורים חיצוניים

הערות שוליים


Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0