רשת חברתית מקוונת
רשת חברתית מקוונת היא במה כגון אתר אינטרנט המאפשרת בניית רשת חברתית שבה אנשים החולקים תחומי עניין יכולים להתקשר זה עם זה ולעשות כל מיני פעילויות משותפות, שלרוב יש ביניהם רקע משותף או היכרות מוקדמת מחוץ למרחב הווירטואלי. רשת חברתית מקוונת מורכבת מייצוג של כל משתמש (לרוב דף פרופיל שלה או שלו), הקשרים החברתיים שלה או שלו (לרוב קישורים לדפי פרופיל של משתמשים אחרים), ומגוון שירותים נוספים המשתנים מרשת חברתית מקוונת אחת לאחרת. רוב הרשתות החברתיות המקוונות מאפשרות למשתמשיהן לתקשר אלה עם אלה דרך האינטרנט באמצעים כמו דואר אלקטרוני או מסרים מידיים. לרשתות חברתיות מקוונות שונות תכונות שונות כמו אפשרות לחיבור לרשת החברתית המקוונת באמצעות תקשורת סלולרית, שיתוף (של מדיה כמו תמונות או וידאו), בלוגינג, דירוג תוכן משתמשים (באמצעים כמו כפתור ה-"Like") והפצת תוכן ששיתפו משתמשים אחרים.
דוגמאות לרשתות חברתיות מקוונת פופולריות ברחבי העולם הן פייסבוק, Google+, LinkedIn, אינסטגרם, פינטרסט, Vine, טאמבלר, וטוויטר. בעבר הייתה פופולרית גם מייספייס. רשתות חברתיות מקוונות מסוימות פופולריות בעיקר באזור מסוים או בארצות מסוימות, כמו Qzone בסין, VK ו-Odnoklassniki.ru ברוסיה, Tagged בספרד, Orkut בברזיל ובהודו, ובישראל, האתר "חבר'ה" ובעבר, גם האתר "מקושרים".
קהילות מקוונות נחשבות לעיתים כרשתות חברתיות מקוונות, אם כי בהקשר הרחב שלהם, שירותי רשת חברתית מקוונת ממוקדים במשתמש הבודד בעוד שירותי קהילה מקוונת ממוקדים בקבוצה. אתרי רשתות חברתיות מאפשרים לשתף רעיונות, תמונות, רשומות, פעילויות, אירועים ותחומי עניין. רשתות אלו מייצרות אפשרויות חברתיות ועסקיות כגון מציאת עבודה, כמו כן, הן משמשות גם ככלי פרסומי. פלטפורמות מקוונות רבות מייצרות רשתות חברתיות אשר מסווגות את המשתמשים על פי תחומי עניין או צרכים משותפים. הרשתות החברתיות המקוונות פופולריות ביותר בעיקר בקרב צעירים[1] וסייעו ליצירת תרבות דיגיטלית חדשה. ככל שעולה הפופולריות של הרשתות החברתיות, תועלתן למשתמשים בהן ומחירי ההימנעות מהשימוש בהן גדלות, בשל אפקט הרשת.
היסטוריה
מאמצים לתמוך ברשתות חברתיות דרך תקשורת מחשבים נעשו במסגרת שירותים מקוונים רבים, בהם קבוצת דיון, ARPANET, LISTSERV ו-BBS. הרבה מהתכונות הטיפוסיות של אתרי רשתות חברתיות היו קיימים בשירותים מקוונים כגון: AOL, Prodigy, CompuServe, The WELL. רשתות חברתיות מוקדמות ברשת ה-World Wide Web היו בצורה של קהילות מקוונות כלליות. למשל: Theglobe.com, GeoCities, Tripod.com. רבות מהקהילות הללו בראשית עידן האינטרנט עודדו יצירת שיח בחדרי צ'אט, ושיתוף מידע אישי ורעיונות דרך דפי אינטרנט אישיים, על ידי סיפוק כלים נוחים ליצירת תוכן באינטרנט. קהילות מסוימות, כגון Classmates.com, נקטו בגישה שונה - יצירת קשרים בין אנשים דרך דואר אלקטרוני. בשנות ה-90 המאוחרות, פרופיל משתמש נהיה מאפיין מרכזי של אתרי רשתות חברתיות, ואפשרו מציאת "חברים" בעלי תחומי עניין משותפים. שיטות חדשות פותחו בסוף שנות ה-90, ואתרים רבים התחילו לפתח תכונות מתקדמות לחיפוש וניהול חברים. הדור החדש הזה של אתרי רשתות חברתיות התחיל לפרוח עם הופעת SixDegrees.com ב-1997, ובעקבותיו Makeoutclub בשנת 2000, Hub Culture ו-Friendster ב-2002 ובמהרה הפכו לחלק מהזרם המרכזי באינטרנט. לאחר מכן הושק LinkedIn, וב-2003 הושקו מייספייס ו-Bebo. עדות לגידול המהיר בפופולריות של אתרי הרשתות החברתיות ניתן לראות בדיווח משנת 2005 כי מייספייס עקפה את גוגל במספר צפיות בדפים.
פייסבוק, שהושקה ב-2004, הפכה ב-2009 לאתר הרשת החברתית הגדול בעולם.
ב-2006 הושק טוויטר - רשת חברתית המבוססת על שליחת הודעות קצרות, בסוף שנת 2012 היו לטוויטר מעל ל-500 מיליון משתמשים.
ב-2011 השיקה גוגל את Google+, ב-2012 היו ל- Google+ כ-250 מיליון משתמשים.
בשנים לאחר מכן צצו רשתות חברתיות שונות המתמקדות בשירות ייחודי כגון: אינסטגרם, NEXTDOOR.COM, Linkedhelp.com.
השפעות חברתיות
שירותים חברתיים מבוססי רשת מאפשרים לקשר בין אנשים החולקים תחומי עניין ופעילות ללא מגבלות של מרחק גאוגרפית, זמן או מחיר כלכלי. דרך הודעות מיידיות, ונוצרות קהילות מקוונות המעודדות שיתופי פעולה ועזרה הדדית.
מחקר מקיף ורב תחומי מתפתח סביב ההשפעות השונות של אתרי רשתות חברתיות, בהקשרים של זהות, פרטיות, הון חברתי, תרבות פנאי וחינוך.
אתרים שונים מתחילים לנצל את הכוח של הרשתות החברתיות למטרת השגת מימון ותרומות.
בשנת 2011 פורסם מחקר של HCL Technologies שהראה כי על 50% מהשכירים בממלכה המאוחדת נאסר השימוש באתרים ושירותים של רשתות חברתיות בשעות העבודה.
הרשתות החברתיות משחקות תפקיד גדול בפרסום ובהגעה לקהלים רחבים שלא באמצעי התקשורת המסורתיים, ובכך להוזיל עלויות הפצת מסרים פוליטיים, דתיים ואידאולוגיים. המהפכה הירוקה והאביב הערבי התאפשרו הן בזכות חלחול רעיונות דמוקרטיים להמונים בארצות לא דמוקרטיות והן בזכות התארגנות ההמונים ברשתות החברתיות ולא באמצעי התקשורת המסורתיים יותר, שנשלטו על ידי הממשלות במזרח התיכון. בישראל, מחאת הקוטג', המחאה החברתית, ומחאת המילקי החלו ברשתות המקוונות ורעיונותיהן הגיעו להמונים גם בזכות הרשתות החברתיות המקוונות. יאיר לפיד התפרסם כפוליטיקאי שבנה את כוחו עוד לפני היבחרו באמצעות שימוש בפייסבוק, וגם לאחר שנבחר פנה ישירות לציבור באמצעות פייסבוק ולא רק באמצעי התקשורת המסורתיים[2].
עבור צרכנים, הרשת החברתית מאפשרת דרך להילחם בחברות ענק. דייב קרול הוביל מחאה חברתית כנגד יונייטד איירליינס, שסירבו לפצות אותו על רכושו שנהרס. לאחר שלא הצליח לקבל את הפיצוי בדרך הרגילה העלה סרטון ליוטיוב שזכה עד היום ביותר מ-15 מיליון צפיות[3]. יונייטד מיהרו לפצות אותו לאחר שראתה כיצד הפרסום השלילי הביא לירידת המניה שלה בעשרה אחוזים. גם בישראל התרחשו מקרים מהסוג הזה, שבו פרסום ברשת חברתית סייע במאבק כנגד חברות גדולות[4].
גם המדינה האסלאמית נודעה בשימוש נרחב ברשתות החברתיות[5] לגיוס כוח אדם והפצת תעמולה, מה שהניע באופן נמרץ וכלל עולמי גם תמיכה וגם התנגדות לארגון.
מאפיינים
מאפיינים טיפוסיים
לפי מאמר של Boyd and Ellison מ-2007, אתרי רשתות חברתיות חולקים מגוון כלים המאפשרים למשתמש: לבנות פרופיל ציבורי או ציבורי למחצה, ליצור רשימה של משתמשים איתם יש לו קשר ולהציג את רשימת הקשרים שלהם במערכת. המבנה הבסיסי ביותר הוא פרופיל גלוי עם רשימת חברים, שגם הם משתמשים של האתר. במאמר אחר הם אימצו את התיאור של פרופילים כדפים ייחודיים בהם אדם יכול "לכתוב את עצמו". פרופיל נוצר מתשובות לשאלות כגון גיל, מיקום תחומי עניין וכולי. יש אתרים המאפשרים למשתמש להעלות תמונות, להוסיף תוכן ולעצב את הפרופיל.
אתרים רבים מאפשרים למשתמשים לפרסם מאמרי "בלוג", לחפש אנשים בעלי תחומי עניין משותפים, ולראות רשימות של קשרים. פרופיל משתמש לרוב מכיל אזור המוקדש להערות מחברים ומשתמשים אחרים.
לשמירת הפרטיות של המשתמש, יש באתרים אפשרויות שליטה המאפשרים למשתמש לבחור מי יוכל לצפות בפרופיל, ליצור קשר, להוסיף לרשימת החברים וכולי.
מאפיינים נוספים
בחלק מהרשתות החברתיות קיימות תכונות נוספות כמו היכולת ליצור קבוצות בעלות תחום עניין משותף או קשרים, להעלות או לשדר וידאו ולנהל דיונים בפורומים. רשתות חברתיות מסוימות מצרפות שירותים מבוססי מיקום לרשת החברתית.
רשתות חברתיות מובילות
עשר הרשתות החברתיות המובילות באינטרנט נכון לפברואר 2012 הן: (מסודר לפי מספר כניסות, על פי דירוג Alexa)
בישראל
הסנונית הראשונה לרשתות חברתיות בארץ היא אתר "חבר'ה", שהוקם בשנת 2002. האתר סיפק תשתית חברתית ענפה המחולקת לפי נושאים,על פי הווי החיים בישראל כגון: תיכון, צבא, אוניברסיטה וכדומה. לגולש באתר ניתנה אפשרות למצוא חברים או מכרים מתקופות שונות בחיים ולחדש עמם את הקשר.
בעקבות אתר "חבר'ה" הוקמו רשתות חברתיות נוספות: בהמשך הופיע האתר "מקושרים" - בעל סממנים דומים ומוכרים יותר לרשתות החברתיות החדשות של ימינו, הכולל עמוד אישי ורשת חברים. בשלב מאוחר יותר הושקה הרשת החברתית "Shox" של nrg מעריב. לפני כן, גם הייתה קיימת הרשת החברתית לצעירים "שעת השין". בסוף שנת 2010 הוקמה שלובים, רשת חברתית מקצועית לאנשי חינוך מייסודו של מכון מופ"ת. מתקיים בה שיתוף מידע ורעיונות בתחום החינוך ועיסוק בפעילויות של בניית ידע שיתופי בתחום זה.
מאז 2008 הרשת החברתית הפופולרית ביותר בישראל, היא פייסבוק.
לפי מחקר של חברת ComScore בשנת 2011, ישראל הייתה במקום הראשון בעולם מבחינת זמן שימוש ברשתות חברתיות. על פי המחקר, גולש ישראלי ממוצע מעביר 11.1 שעות בחודש באתרי רשתות חברתיות[6][7].
טרנדים
הפופולריות של רשתות חברתיות עולה בהתמדה, וכתוצאה מכך שימושים חדשים של הטכנולוגיה מופיעים תדירות.
בחזית הטרנדים באתרי הרשתות החברתיות עומדים הרעיונות של "זמן אמת" ו"מבוסס מקום". "זמן אמת" מאפשר למשתמשים לתרום תכנים, המשודרים בזמן העלאתם לרשת, בדומה לשידורי רדיו וטלוויזיה. טוויטר התחילה את טרנד שירותי זמן אמת, באמצעות שידור של משפטים קצרים. בעוד טוויטר מתמקדת במילים, Clixtr, שירות נוסף המבוסס על זמן אמת, מתמקד בשיתוף קבוצתי של תמונות, בו המשתמשים מעדכנים תמונות.
Foursquare צברה את הפופולריות שלה בשל האפשרות לעשות "צ'ק-אין" - לפרסם את המיקום בו המשתמש נמצא. Gowalla הוא שירות דומה המנצל את רכיב ה-GPS בטלפונים סלולריים ליצירת חווית משתמש מבוססת מיקום. Clixtr, בנוסף על היותה תוכנת זמן אמת, משלבת גם את התכונה של מבוסס מיקום, שכן אירועי הנוצרים על ידי המשתמש מתויגים אוטומטית מיקום, ומשתמשים יכולים להציג אירועים המתרחשים בקרבת מקום דרך האפליקציה של Clixtr לאייפון.
לאחרונה Yelp הודיעה על כניסתה לתחום "מבוסס מיקום" דרך הוספת תכונת "צ'ק אין" לאפליקציית המובייל שלהם.
תחום נוסף שמתפתח הוא ניצול הרשתות החברתיות לצרכים עסקיים. חברות גילו כי אתרי רשתות חברתיות כפייסבוק וטוויטר הם דרך מצוינת לפתח מותגים. לפי Jody Nimetz ישנם חמישה שימושים מרכזיים לרשתות חברתיות עבור עסקים: פיתוח מודעות למותג, כלי ליצירת מוניטין, לגיוס עובדים, ללמידה על מתחרים וטכנולוגיות חדשות וככלי לגילוי הזדמנויות חדשות.
רשתות חברתיות מקוונות בחינוך
לרשתות החברתיות פוטנציאל גדול לשימוש בלמידה מקוונת ובחינוך, פורמלי ובלתי פורמלי, בזכות התפוצה הרחבה שלהם מחד והחיבור בין משתמשים הדומים במאפייניהם מאידך. מחקרים מצביעים על שימוש ברשתות החברתיות למטרות חינוך ולמידה, אך מחקרים אחרים מצביעים על פגיעה של הרשתות החברתיות בתהליך הלמידה: מחקרים, בעיקר באפריקה, מצביעים על פגיעה בחיים האקדמיים של סטודנטים, מה שנתמך על ידי הסחות הדעת וכמות הזמן המושקעת בטכנולוגיות כאלה.
יש הטוענים שהרשתות החברתיות המקוונות הן כלי הכרחי לשיטות לימוד חדשות שמאתגרות את התלמידים ללמוד בכוחות עצמם ומפתחות יצירתיות, תכונה שמערכת החינוך המסורתית לא מקנה[8].
הרשתות החברתיות משמשות בפועל כאמצעי קשר בין ספריות לבין משאילי ספרים, ומרחיבה את השירותים שספריות בתי ספר מספקות.
רשתות חברתיות מספקות כלים לשיתוף בין אנשי מקצוע ולקידום אישי ומקצועי. הרשתות החברתיות מאפשרות לאנשי המקצוע ליצור קשר על בסיס קרבה בתחומי העניין ולא על בסיס קרבה גאוגרפית. רשתות חברתיות מאפשרות גם שיתוף משאבים בין אנשי המקצוע ויצירת הון חברתי.
הרשתות החברתיות ויישומים שלהם כמו הודעות מיידיות, בלוגינג וציוץ מאפשרות השתתפות פעילה בהליך הלמידה של תלמידים שכרגיל לא היו משתתפים בה באמצעי הוראה מסורתיים. כשנעשה שימוש בחומרי לימוד ברשתות שמשמשות את התלמידים לפנאי ולהנאה, הלמידה עצמה הופכת לעניין מהנה ויומיומי.
המטרות של שילוב רשתות חברתיות בלמידה הן ללמד את התלמידים לבצע פעילויות מורכבות ותוך כדי ללמוד יותר על המחשב ועל הנתינה בלמידה שהוא מעניק להם.
עם זאת, רשתות חברתיות מקוונות מספקות הסחות דעת מהלמידה, וחושפות את התלמידים לתכנים ולהתנהגויות שליליות: סקר בקרב בני נוער בממלכה המאוחדת מצא ששליש מהתלמידים בגילאי 9 - 19 נחשפו לבריונות רשת. כתוצאה מכך, בתי ספר רבים חוסמים גישה לשירותי רשתות חברתיות מקוונות כמו פייסבוק או טוויטר ממחשבי בית הספר.
איגוד הדירקטוריונים הלאומי של בתי הספר בארצות הברית מדווח על כך שלפחות 60% מהתלמידים משתתפים ברשתות החברתיות בשיח על נושאי חינוך, ושלפחות 50% משתתפים בשיח לגבי הנושא המסוים של שיעורי בית. ובכל זאת ישנם ברוב בתי הספר חוקים נוקשים האוסרים שימוש ברשתות חברתיות מקוונות במהלך יום הלימודים. ישנן רשתות חברתיות מקוונות המתמקדות בקשר שבין מורים ותלמידיהם, אבל בישראל ישנן עדיין הגבלות על קשרי מורים ותלמידים ברשתות החברתיות, על אף שההגבלות נעשו נוקשות פחות עם הזמן[9].
סכנות ברשתות החברתיות
סכנות וחסרונות מיידיים של אתרי הרשת החברתית הם הפגיעה בפרטיות וסכנת ההתמכרות. לחברה כמו פייסבוק, למשל, יש בעלות על התכנים שהמשתמשים מעלים (הקניין הרוחני) אותם לא ניתן למחוק כליל. אתר פייסבוק סופג ביקורות רבות אודות אובדן הפרטיות של גולשיו והשימוש שהוא עושה בפרטי המשתמשים לטובת מטרות עסקיות. עם זאת, משתמשים רבים אינם נרתעים מאובדן פרטיותם וממשיכים לגלוש באתר ולחשוף את פרטיהם האישיים.
בעיה עיקרית היא כי מידע רב מסוגים שונים מרוכז במקום אחד, ונמצא בידיו של תאגיד קפיטליסטי בעל מטרת רווח. בשל כך נדרשת מודעות גבוהה של הפרט לחשיפת פרטיו האישיים והמשמעויות הנובעות מכך, כדי שיוכל להפעיל שיקול דעת אישי לגבי התכנים אותם הוא משתף.
בספרו "The Wealth of Networks" משנת 2006, כותב יוחאי בנקלר על אופי הקשרים החברתיים בעולם המקוון, ומנסה להפריך מספר טענות המתייחסות לתפקידה של הרשת בתהליכים חברתיים של האדם. בין הטענות איתן הוא מתמודד עומדת הצגתה של הרשת ככרוכה בפיצול וניכור חברתי; האדם מאבד את קשריו והופך מנוכר ומבודד. טענה נוספת מציגה את הרשת כשואבת אליה את משתמשיה, ובכך מפחיתה את הזמן שהם מבלים עם משפחותיהם - הפגיעה היא באיכות הקשר וגם בזמן. בתגובה לטענות אלו, מציג בנקלר מחקרים המראים כי קשרים מקוונים מתפתחים לצד קשרים פיזיים ולא במקומם, וכי הקשרים המקומיים של אדם עם משפחתו וחבריו כמעט ולא מושפעים מהשימוש ברשת. יתרה מכך, אם קיימת השפעה על קשרים אלה, מדובר בהשפעה חיובית. לטענתו, בני האדם, בין אם הם מחוברים לרשת ובין אם לא, מעדיפים לתקשר עם אנשים הקרובים אליהם מבחינה גאוגרפית. בנוסף, אנשים המשתמשים באינטרנט מדווחים כי הם אף הגדילו את מספר האנשים אשר נשארו איתם בקשר מבלי שהדבר יפגע בכמות הזמן שהם מבלים עם משפחתם. להפך, נראה כי קשרים משפחתיים וחברתיים מתחזקים עם השימוש ברשתות החברתיות. יתרון נוסף שמציע בנקלר הוא כי בקשר שבין הרשת והפרט, האדם יכול לעצב את קשריו המקוונים, מפני שהם דינמיים; הוא יכול לארגן אותם כך שיתאימו לו יותר - למשל, אדם יכול להשתמש ברשת כדי לרכך קשרים היררכיים נוקשים בעוד שהוא מגשר על הפער הקיים בעולם האמיתי.
שיווק ברשתות חברתיות
רשתות חברתיות הפכו לכלי שיווק פופולרי, הודות לפוטנציאל העסקי שיש למדיה החברתית, משום שמיליוני אנשים נמצאים בכל יום ברשתות חברתיות. המשווקים גילו מהר מאד ערוץ זה והבינו את כוחו העצום. חברות רבות, ממותגים בינלאומיים ועד עסקים קטנים, עושות שימוש ברשתות החברתיות לצורכי שיווק.
תחילתה של המגמה הזו בראשית שנות האלפיים המוכרת כתקופה שיצרה מהפכה של השיווק באינטרנט בעקבות טכנולוגית וב 2.0 המאפשרת תקשורת בין הגולשים ובין המפרסם. כיום ניתן למצוא עשרות חברות שעוסקות בשיווק ברשתות חברתיות ומספקות שירותי פרסום ושיווק ברשתות חברתיות.
ראו גם
קישורים חיצוניים
.jpg){kind=link}
- אלברט רוקס, Top social networking sites, affilatenetworking
- איתי להט ודן שוחט, כוחה הלא ייאמן של חברות, באתר כלכליסט, 25 במרץ 2010
- סטפן מארש, "אטלנטיק", מיליוני אנשים לבד, באתר ישראל היום, 4 במאי 2012
- אמבר קייס: כולנו סייבורגים עכשיו - השפעת הטכנולוגיה על התרבות האנושית
שגיאות פרמטריות בתבנית:אודיסאה
סוג לא תואם [ 4 ] אשר עידן, יולי 2012 ההמון מסתער, אודיסאה 224643- Beware online "filter bubbles" – הרצאה של Eli Pariser, אודות ההשפעה של מסננים אוטומטיים להתאמה אישית על סוג ומגוון המידע שאליו נחשפים אנשים שונים ברשת. ההרצאה באנגלית מאתר TED עם אפשרות לכתוביות בעברית
הערות שוליים
- ^ כ-92% מגולשי האינטרנט עד גיל 18 משתמשים ברשתות חברתיות ו-75% מהם מבלים בהן לעיתים קרובות. על פי המחקר ישראלים בעידן הדיגיטלי, 2012 מאת ד"ר יובל דרור וסער גרשון, המכללה למינהל 2012, עמוד 6.
- ^ חנוך מרמרי, מרחב שקוף? סביבה פתוחה?, באתר העין השביעית, 14 באפריל 2013
- ^ הסרט - יונייטד שוברת גיטרות, אוחזר ב-31 בדצמבר 2015
- ^ רותי לוי, הרשתות החברתיות משנות את כללי המשחק: לא נהנית? ספר לחבריך ברשת, באתר TheMarker, 19 באוקטובר 2010
- ^ ארגון הטרור "האינטרנטי" ביותר נלחם ברשת, באתר ynet, 22 באוגוסט 2014
- ^ עודד ירון, דו"ח: ישראל שיאנית בשימוש ברשתות חברתיות, באתר הארץ, 22 בדצמבר 2011
- ^ רועי גולדנברג, לייק כחול-לבן: ישראל היא שיאנית העולם ברשתות חברתיות, באתר גלובס, 23 בדצמבר 2011
- ^ שמעון שוקן, למידה והוראה עצמית במדעי המחשב ומתמטיקה, בוועידת TED
- ^ רעות וילף, חידוש: מורים ותלמידים יוכלו לתקשר בפייסבוק, באתר nrg, 9 באפריל 2013
| רשתות חברתיות מקוונות | ||
|---|---|---|
| אתרים אישיים | פייסבוק • אינסטגרם • ת'רדס • טיקטוק • טוויטר • פינטרסט • סנאפצ'ט • מייספייס • Odnoklassniki • Tagged • Weibo • טאמבלר • VK • Vine • חבר'ה • מסטודון • דיאספורה • Ello • BeReal | |
| אתרים מקצועיים | Academia.edu • LinkedIn | |
| אתרים שנסגרו | Google+ • SixDegrees.com • Orkut | |
| מושגים כלליים | זהות וירטואלית • פרופיל משתמש • קהילה מקוונת | |
| יישומים | אתר היכרויות | |
| ממשקים | האשטאג | |
| מושגים קשורים | תופעת העולם הקטן • רשתות עולם קטן • רשת חברתית • פנאופטיקון | |
