שביל החלב

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
שביל החלב
הדמיית שביל החלב (נאס"א)
הדמיית שביל החלב (נאס"א)
נתוני תצפית
קבוצת כוכבים קשת
שמות נוספים נהר די-נור
תאריך גילוי ימי קדם
סוג גלקסיית מוט ספירלית
סיווג מורפולוגי SBbc
נטייה 60 מעלות (ביחס למישור המילקה)
מאפיינים פיזיים
מרחק(השמש ממרכז הגלקסיה) 1,400 ± 26,000 שנות אור
429.24±7,971.55 פארסק
קוטר 100,000 שנות אור
מסה ‎5.8×1011‎‏ M
מספר כוכבים ‎2×1011‎ עד ‎4×1011
הסחה לאדום 552 (מהירות ביחס ליקום) ק"מ/שנייה
מבנה גלקסיית שביל החלב - מערכת השמש מסומנת בנקודה הצהובה וניתן לראות את מיקומה על זרוע אוריון, במרכז הקואורדינטות

שביל הֶחלב היא הגלקסיה בה נמצאת מערכת השמש, והיא אחת ממיליארדי הגלקסיות ביקום.

מבנה הגלקסיה

קוטרה כ-100,000 שנות אור, עוביה כ-1,000 שנות אור, והיא מכילה כ-200 מיליארד כוכבים דוגמת השמש, ולפי הערכות מסוימות עד 400 מיליארד כוכבים, הסובבים את מרכז הגלקסיה במהירות הקרובה ל-220 קילומטרים בשנייה. כדי להמחיש את גודלה של הגלקסיה: אילו כווצה מערכת השמש לגודלו של מטבע, כי אז קוטר הגלקסיה, מכווץ באותו יחס, היה כרוחבה של יבשת אמריקה הצפונית. כלומר, מסע בין-כוכבי בתוך שביל החלב (ולו בין המערכות הקרובות ביותר), בטכנולוגיה הנוכחית, יימשך דורות רבים.

קצה הגלקסיה אינו מוגדר באופן חד, אלא מוגדר על ידי הריכוז של כוכבים, ההולך ויורד.

מכיוון שאנו מסתכלים על הגלקסיה מתוכה, היא נראית בלילות חשוכים ונקיים כמעין שביל לבן, ומכאן התקבל שמהּ - זהו תרגום השם הלטיני via lactea. ה"שביל" משתרע לאורך השמיים בכיוון צפון-דרום, ולמעשה מקיף את כל כיפת השמים, ונראה כמאונך לזודיאק. למעשה, כל הכוכבים הנראים בשמי הלילה ללא טלסקופ שייכים לשביל החלב; אלא שצורת הדיסקה שלה גורמת לכך, שכוכבים מרוחקים נראים צפופים כל כך, שנקודות האור שלהם מצטרפות לפס צר של אור לבן.

הראשון שהראה שה"שביל" הלבן אינו אלא אוסף של מספר עצום של כוכבים היה גלילאו גליליי, באמצעות אחד מהטלסקופים הראשונים שייצר. אדווין האבל הראה בשנת 1924 ששביל החלב איננה הגלקסיה היחידה ביקום.

הגלקסיה כולה נעה ביחס למערכת ייחוס קרינת הרקע הקוסמית במהירות של כ-600 ק"מ בשנייה. הכוכבים בגלקסיה מקיפים את מרכזה במהירות משיקית של כ-220 ק"מ בשנייה, ללא תלות במיקומם. עובדה זו סותרת לכאורה את החוק השלישי של קפלר, ועל כן מניחים שרוב המסה של הגלקסיה היא כזאת שאיננה פולטת או בולעת קרינה אלקטרומגנטית, כלומר על פי התאוריה העכשווית (2016), זהו חומר אפל.

במרכז שביל החלב מצוי כנראה חור שחור על-מסיבי (בדומה למרכזן של רוב הגלקסיות הספירליות והאליפטיות), אשר סביבו סובבים כל הכוכבים בגלקסיה. היפותזה זו מתבססת על העובדה שבאזור מרכז הגלקסיה נמדדו כוחות כבידה חזקים, אולם לא נצפה באזור הזה גרם שמים בעל מסה גדולה מספיק כדי להוות מקור לכוחות האלה. החור השחור נמצא כנראה בתוך סאגיטאריוס A*, שהוא מקור של קרינת גלי רדיו.

אזורים חשוכים בשביל החלב, כדוגמת ערפילית שק הפחם, הם ענני אבק בין-כוכבי שמסתירים את אור הכוכבים. גלקסיית שביל החלב בולטת בייחוד באזור קבוצת כוכבים קשת - בכיוון זה נמצא מרכז הגלקסיה.

גלקסיית שביל החלב נמנית עם קבוצת הגלקסיות הספירליות, בגלל צורתה הספירלית בעלת מספר הזרועות. הזרועות הן (מן החיצונית פנימה):

מערכת השמש

מערכת השמש שבה אנו נמצאים מצויה במרחק כ-26,000 שנות אור ממרכז הגלקסיה, בערך במחצית הדרך בין המרכז לבין שולי הגלקסיה, על ה"זרוע" המורכבת מגז, אבק וכוכבים הקרויה זרוע אוריון. ביחס למימד הצר של הגלקסיה, השמש נמצאת קרוב למישור של הדיסקה. עובדה זו גורמת לכך ששביל החלב, כפי שהוא נראה בשמים, חוצה את כיפת השמים השלמה לשתי כיפות בקירוב זהות.



סביבת הגלקסיה

לגלקסיה שלנו מספר גלקסיות לווייניות המקיפות אותה, בהן: קשת הננסית (Sagittarius Dwarf), שדרית הננסית, הדובה הקטנה הננסית (Ursa Minor Dwarf), ודרקון הננסית (Draco Dwarf).

גלקסיית שביל החלב מצויה בצביר הגלקסיות המכונה "הקבוצה המקומית", שבו נכללת גם גלקסיית אנדרומדה. צביר זה הוא אחד מאלפי צבירים בצביר-על הבתולה.

גלריה

קישורים חיצוניים