שבלי - אום אל-גנם
שם בערבית | الشبلي - أم الغنم | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
מדינה | ישראל | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
מחוז | הצפון | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
מעמד מוניציפלי | מועצה מקומית | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
ראש המועצה | נעים שיבלי | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
גובה ממוצע[1] | 178 מטר | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
סוג יישוב | יישוב 5,000–9,999 תושבים | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף פברואר 2024 (אומדן)[1] | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
- אוכלוסייה | 6,390 תושבים | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
- דירוג אוכלוסייה ארצי | 218 | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
- שינוי בגודל האוכלוסייה | 0.3% בשנה | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
- צפיפות אוכלוסייה | 2,016 תושבים לקמ"ר | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
- דירוג צפיפות ארצי | 117 | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
תחום שיפוט[2] | 3,170 דונם | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
- דירוג ארצי | 222 | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
32°41′26″N 35°24′08″E / 32.6906738276073°N 35.4021415081217°E | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
מדד חברתי-כלכלי - אשכול לשנת 2019[3] |
3 מתוך 10 | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
- דירוג ארצי | 196 | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
מדד ג'יני לשנת 2019[2] |
0.3465 | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
- דירוג ארצי | 240 | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
פרופיל שבלי - אום אל-גנם נכון לשנת 2020 באתר הלמ"ס | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
אתר המועצה |
שִׁבְּלִי - אֻם אַל-גַנַם[4] (הכתיב הנוהג: שיבלי - אום אל-ג'נם), (בערבית: الشبلي - أم الغنم, תעתיק: אלשִבְּלי - אֻם אלע'נם) היא מועצה מקומית במחוז הצפון בישראל. היא הוכרזה כמועצה מקומית בשנת 1984.
שני היישובים המרכיבים את המועצה קרובים מאד אחד לשני ונמצאים על המורדות המזרחיים (שיבלי) - דרום מזרחיים (אום אל-גנם) של הר תבור.
היסטוריה
לפני קום המדינה היו תושבי שיבלי הפלג השולט בשבט הבדווי ערב א-צְבֵּיח (או: א-זביח, נקראו גם "הזביחים"' ובערבית: عرب الصبيح),[5][6] שהיה בעל השפעה רבה במזרח הגליל התחתון. בתוכם חיו שבט שיבלי כאריסים.[5] בשנים הראשונות לאחר מלחמת העולם הראשונה, הבריטים יישבו את שבט א-צביח בבתים, ואילו שבט שיבלי נותר באוהלים והיו אריסיהם.[5] מהבחינה האנתרופולוגית, בני הפלג שיבלי הם ברובם המכריע צאצאי נוודים שהגיעו ממדבר חרן ומדרום טורקיה וחלק קטן הם צאצאי עבדים סודאניים שהגיעו עם צבאותיו של מוחמד עלי.
בעודם תחת השלטון הטורקי, נערכה סולחה בין השייך של שבט א-צביח לראש הוועד במיסחה (לעתיד כפר תבור) בעקבות תקרית בו שומר ערבי ירה והרג פורץ, ובעיתונות הערבית פורסם שהפורץ נהרג בידי יהודים.[7] בישיבתה השנייה של אגודת השומר בבית מניה שוחט מיום ז' בטבת תר"ע, הוחלט להסיר את השמירה על מיסחה. הפרות חוזרות ונשנות מצד בני השבט גרמו להחזרת השמירה. תחת השלטון הבריטי, במאורעות תר"פ (1920) ובמאורעות תרצ"ו (1936–1938) הותקפו ונרצחו תושבי כפר תבור (שבינתיים החליפה את שמה מ'מִיסחה').
במלחמת העצמאות, אחרי התנכלויות בלתי פוסקות ליישוב היהודי, ומארב והריגת חוליית חיילים בפיקודו של עלי בן-צבי, שהסתיימו בקרב בית קשת, גורשו מרבית אנשי שבט א-צביח (הזביחים) לירדן. אנשי פלג שיבלי, שבאותה תקופה גרו באוהלים באזור שבו מצוי כיום היישוב, והיו אריסים של שבט א-צביח, הושארו במקומם, ליד בית הספר החקלאי כדורי.[5] אנשי שבט זה נחשבו אוהדים, ושמרו על יחסי שכנות טובים עם יהודי כפר תבור, יחס הנמשך עד היום. רבים מבני כפר שיבלי משרתים בצבא, ביניהם כמות בולטת של חיילים וקצינים בתפקידי גשש, או לוחמים בגדוד הסיור המדברי.
במהלך השנים הפך היישוב ליישוב קבע כאשר האוהלים האחרונים בו הוחלפו בבתי קבע בתחילת שנות השמונים.
עד לסוף שנות התשעים נשלט היישוב על ידי ההנהגה המסורתית, תחילה על ידי מוכתר הכפר ואחר כך על ידי בנו (עלי שיבלי) שמונה כראש מועצה המקומית על ידי הממונה על המחוז, ישראל קניג, בשנת 1984.
בסוף שנות התשעים פעל עלי שיבלי לאיחוד הרשויות הערביות באזור בקעת כסולות. כצעד ראשון בתהליך פעל לאיחוד שיבלי ואום אל גנם, המיזוג התבצע אך לא התקבל בעין טובה על ידי המנהיגות של אום אל ג'נם והם הצטרפו לאופוזיציה לעלי שיבלי ותרמו לבחירתו של עבד אלסלאם שיבלי.
אוכלוסייה
לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) נכון לסוף פברואר 2024 (אומדן), מתגוררים בשבלי - אום אל-גנם 6,390 תושבים (מקום 218 בדירוג רשויות מקומיות בישראל). האוכלוסייה גדלה בקצב גידול שנתי של 0.3%. אחוז הזכאים לתעודת בגרות מבין תלמידי כיתות י"ב בשנת ה'תשפ"א (2020-2021) היה 66.5%. השכר החודשי הממוצע של שכיר במשך שנת 2019 היה 6,222 ש"ח (ממוצע ארצי: 9,745 ש"ח).[8]
קישורים חיצוניים
מיזמי קרן ויקימדיה |
---|
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: שבלי - אום אל-גנם |
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 אוכלוסייה בעיריות, במועצות המקומיות והאזוריות וביישובים בעלי 2,000 תושבים לפחות - לפי טבלה חודשית של למ"ס עבור סוף פברואר 2024 (אומדן), בכל יתר היישובים - לפי טבלה שנתית של למ"ס עבור סוף 2022.
- ^ 2.0 2.1 2.2 2.3 2.4 הנתונים לפי טבלת רשויות מקומיות של למ"ס עבור סוף 2021
- ^ הנתונים לפי טבלת מדד חברתי כלכלי של למ"ס נכון לשנת 2019
- ^ הכתיב והניקוד על פי ועדת השמות הממשלתית, 2 בפברואר 2006
- ^ 5.0 5.1 5.2 5.3 בית קשת (אתר ארגון ההגנה)
- ^ ערב א-צביח סרטון תלמידי בית הספר שיבלי על שבט זה בעת המלחמה וצאצאיו כיום בירדן בסוריה בעיראק ובשוודיה (ערבית, יוטיוב)
- ^ מקרה לא נעים, הצבי, ה' טבת, תר"ע
- ^ פרופיל שבלי - אום אל-גנם באתר הלמ"ס