שבע דנחמתא

שבע דנחמתא (או שב דנחמתא, בארמית: שבע של נחמה) הוא כינוי לשבע ההפטרות שמפטירים בנביא, לאחר קריאת התורה, בשבע השבתות שבין תשעה באב לראש השנה, העוסקות בנבואות נחמה ובחזון הגאולה, כפי שיהיה באחרית הימים. ההפטרות לקוחות כולן מקובץ נבואות הנחמה שבספר ישעיהו, החל מפרק מ'. על פי מנהג יהודי איטליה קוראים רק שלוש הפטרות הנחמה הראשונות (לפרשות ואתחנן, עקב וראה) ואילו שאר ההפטרות הן מעניין פרשת השבוע (ראו פירוט של ההפטרות בערך הפטרה).

השבת הראשונה שלאחר תשעה באב נקראת "שַׁבַּת נַחֲמוּ", כשם ההפטרה שמפטירים בה.

ההפטרות

• "נחמו" (ישעיה, מ', א'-כ"ו) - לפרשת ואתחנן.
• "ותאמר ציון" (ישעיה, מ"ט, י"ד עד נ"א, ג') - לפרשת עקב.
• "עניה סוערה" (ישעיה, נ"ד, י"א עד נ"ה, ה') - לפרשת ראה.
• "אנכי" (ישעיה, נ"א, י"ב עד נ"ב, י"ב) - לפרשת שופטים.
• "רני עקרה" (ישעיה, נ"ד, א'-י') - לפרשת כי תצא.
• "קומי אורי" (ישעיה, ס', א'-כ"ב) - לפרשת כי תבוא.
• "שוש אשיש" (ישעיה, ס"א, י' עד ס"ג, ט') - לפרשת ניצבים או לפרשות ניצבים-וילך.

האבודרהם חרז את תוכן ראשי ההפטרות למעין דו-שיח בין עם ישראל לקב"ה. בתחילה מצווה ה' על הנביאים לומר לעם ישראל "נחמו נחמו עמי", ועל כך עונה כנסת ישראל בתרעומת "ותאמר ציון עזבני ה'". או אז חוזרים הנביאים ואומרים לקב"ה "עניה סוערה לא נוחמה", כלומר שכנסת ישראל ממאנת להתנחם. אז אומר ה' בעצמו "אנכי אנכי הוא מנחמכם" בנחמות האלה "רוני עקרה לא ילדה" וכן "קומי אורי כי בא אורך". בשלב זה משיבה כנסת ישראל המנוחמת ואומרת "שוש אשיש בה'".

לקריאה נוספת

• קונטרס שב דנחמתא מאמרים על שבע דנחמתא, לרבי ירחמיאל ישראל יצחק דומב
• קובץ מאמרים נחמו נחמו עמי, על הפטרות שבע דנחמתא. הוצאת אגודת קדושת ציון
• משבצות זהב על שבעא דנחמתא, שבתי וייס, אב תשע"ח

קישורים חיצוניים

• "קול קורא במדבר" - לקראת שבת נחמו, בתוך: ד"ר לאה מזור, על מקרא הוראה וחינוך
• תעניות ציבור,באתר "חג שמח"

הבהרה: המידע במכלול נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו פסיקה הלכתית.

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0