שבת חזון
שַׁבַּת חֲזוֹן היא השבת שלפני תשעה באב והאחרונה משבתות תלתא דפורענותא. היא חלה באמצע תשעת הימים, ולאחריה מתחיל שבוע שחל בו תשעה באב. פרשת השבוע של שבת זו היא תמיד פרשת דברים.
השבת מכונה על שם ההפטרה הנקראת בה, הפותחת ברוב עדות ישראל במילים "חזון ישעיהו בן אמוץ אשר חזה על יהודה וירושלים". ההפטרה עוסקת במצבו הרוחני הקשה של עם ישראל בזמן בית המקדש הראשון: "ישראל לא ידע, עמי לא התבונן... שריך סוררים וחברי גנבים, כולו אוהב שוחד ורודף שלמונים... יתום לא ישפוטו וריב אלמנה לא יבוא אליהם". מצב זה הוביל לגלות עשרת השבטים ולחורבן בית המקדש.
מנהגים
אף על פי שלפי ההלכה אין נוהגים אבלות בשבת, בשבת זו מקיימים בחלק מקהילות ישראל כמה מנהגים המזכירים את האבלות. לפי מנהג אשכנז, בקריאת התורה קוראים את הפסוק "איכה אשא לבדי טרחכם ומשאכם וריבכם" המופיע בפרשת השבוע במנגינת טעמי המקרא של מגילת איכה, קוראים את ההפטרה במנגינת מגילת איכה, וכן שרים את הפיוט לכה דודי בקבלת שבת, במנגינת הפיוט אלי ציון ועריה.
כמו כן, מנהג אשכנז[1] (וכן פסק הרמ"א) ללבוש בגדי יום חול בשבת זו. מנהג זה נהוג עדיין בחלק מקהילות האשכנזיות, אך ברוב קהילות האשכנזים אינו נהוג היום, כיון החסידים ביטלו מנהג זה, ואף הליטאים (בוודאי בארץ ישראל, וגם הרבה קהילות אשכנזים בחו"ל) נוהגים על פי פסק הגר"א ללבוש בגדי שבת, ולכן מנהג זה נשאר רק בקהילות היקים ואויבערלאנד.[2] הספרדים אינם נוהגים מנהגים אלו, וכן האר"י ושאר מקובלי צפת לא נהגו מנהגים אלו.
בקהילות אשכנז המערבי, אומרים אותם הפיוטים שאומרים בשבת שלפני שבועות, דהיינו אהבה "אותך כל היום קוינו" מאת רבי אפרים בן יצחק מרגנשבורג, וזולת "א-להים באזנינו שמענו" מאת הראב"ן. בנוסף, ברוב קהילות אשכנז המערבי, נוהגים לומר אב הרחמים רק בשבת זו ובשבת שלפני שבועות,[3] ובקצת קהילות אשכנז נוהגים לערוך יזכור קצר בשבת זו.[4]
בתנועת החסידות
בתנועת החסידות ביטלו את מנהגי האבלות של יהדות אשכנז. צדיקים רבים מתנועת החסידות התבטאו ששבת חזון היא שבת שמחה יותר משאר השבתות. כך הרב מאפטא בספרו "שבת חזון הוא יותר גדול במעלה מכל שבתות השנה". רבי משה צבי מסאווראן אמר ששמה של שבת חזון מרמז שבשבת זו אפשר לראות מה יהיה בעולם. בחסידות צאנז היה נהוג לערוך נסיעה לצדיק בשבת זו[5].
רבי לוי יצחק מברדיצ'ב ביאר את השם "שבת חזון", על דרך הרמז, בכך שבשבת זו מראים לכל יהודי את בית המקדש השלישי, על מנת לעודדו לשפר את מעשיו ולזכות לבנין הבית.
קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
 ערך מילוני בוויקימילון: שבת חזון |
- תעניות ציבור,באתר "חג שמח"
- בנימין לאו, פרשת השבוע, צרות שלא היה כמותן, באתר הארץ, 23/07/09
הערות שוליים
- ^ מרדכי, הגהות אשר"י, אגודה ורוקח.
- ^ ואפילו בקהילות אלו, בדרך כלל נוהגים להחליף רק בגד אחד.
- ^ סדר עבודת ישראל, רעדלהיים תרכ"ח, עמ' 233.
- ^ מחזור שבחי ישורון, נוא יארק תשע"ו, עמ' 549 ואילך.
- ^ י"ג אורות לבית צאנז עמ' רנג. ראו גם שיעור חומש רש"י פרשת ויקהל תשמ"ב מרבי יקותיאל יהודה הלברשטאם ששבתות בין המצרים בצאנז היו שמחות יותר משאר שבתות השנה.
| ימי האבלות על חורבן בית המקדש | ||
|---|---|---|
| ארבע תעניות | עשרה בטבת • שבעה עשר בתמוז • תשעה באב • צום גדליה | 
|
| ימי בין המצרים | תלת דפורענותא • תשעת הימים • שבת חזון • שבוע שחל בו תשעה באב • שבע דנחמתא | |
| סיפורים וקינות | חורבן בית המקדש השני • קינות לתשעה באב • מגילת איכה | |
| חגי ישראל ומועדיו | ||
|---|---|---|
| חגים מהתורה | ראש השנה • יום הכיפורים • סוכות • שמיני עצרת • ערב פסח • פסח • שביעי של פסח • פסח שני • שבועות • חול המועד |  |
| חגים מדרבנן או מסורת | אסרו חג • הושענא רבה • שמחת תורה • חנוכה • ט"ו בשבט • פורים • ל"ג בעומר • ט"ו באב | |
| ימים מיוחדים | שבת • ראש חודש • חודש אלול • עשרת ימי תשובה • פורים קטן • ספירת העומר • בין המצרים • ראש השנה למלכים ולרגלים | |
| תעניות חובה | צום גדליה • עשרה בטבת • תענית אסתר • י"ז בתמוז • תשעה באב | |
| תעניות רשות | יום כיפור קטן • תענית בכורות • כ' בסיוון • שובבי"ם • תענית בה"ב • תעניות גשמים • ז' באדר | |
| שבתות מיוחדות | שבת מברכים • שבת שובה • שבת שירה • שבת שקלים • שבת זכור • שבת פרה • שבת החודש • שבת הגדול • שבת חזון • שבת נחמו | |
| חגי עדות | יום שמחת כהן • סיגד • י"ט כסלו • פורים שני • בסיסה • מימונה • סהרנה | |
הבהרה: המידע במכלול נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו פסיקה הלכתית.
