נמל תעופה

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
גרסה מ־15:30, 25 בינואר 2021 מאת בוט גאון הירדן (שיחה | תרומות) (תיקון פרמטרים (דרך WP:JWB))
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
Incomplete-document-purple.svg
יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי.
הנכם מוזמנים להשלים את החלקים החסרים ולהסיר הודעה זו. שקלו ליצור כותרות לפרקים הדורשים השלמה, ולהעביר את התבנית אליהם.
יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי.
הנכם מוזמנים להשלים את החלקים החסרים ולהסיר הודעה זו. שקלו ליצור כותרות לפרקים הדורשים השלמה, ולהעביר את התבנית אליהם.
נמל התעופה פרנקפורט, גרמניה.
שלט הכוונה לנוסעים יוצאים ליעדים מחוץ ליעדי שנגן בקליארי סרדיניה איטליה.
נמל התעופה של סן פרנסיסקו בלילה.

שדה תעופה הוא מתחם המאפשר למטוסים לנחות, להמריא ולחנות. מקובלת ההבחנה בין נמל תעופה, המשמש לטיסות בינלאומיות, ובין שדה תעופה, המשמש לטיסות מקומיות, ומטבע הדברים הוא קטן יותר.

בשדה התעופה ישנם מספר מרכיבים עיקריים: מגדל פיקוח הכולל מכ"ם, מסלול נחיתה והמראה, אזור לטיפול טכני ותחזוקת המטוס, ואזור חניה למטוסים. נמל תעופה כולל גם שירותי מכס וביקורת דרכונים.

ישנם שדות תעופה אזרחיים ושדות תעופה צבאיים. שדות התעופה האזרחיים לרוב מכילים טרמינל (בית נתיבות) גדול המאפשר לממתינים למטוס לחכות בנוחות. לרוב יש שם שירותים מסחריים רבים. המעבר בין הטרמינל למטוס מתבצע לרוב באמצעות אוטובוס או שרוול מטוס.

בשדות תעופה צבאיים יש לרוב דירים תת-קרקעיים שבהם מאוחסן המטוס ומתוחזק. דירים תת-קרקעיים אלו נועדו להגנה על המטוס מנזקי מזג האוויר ולמנוע את חשיפתו למטוסי אויב.

שדה התעופה הגבוה ביותר בעולם הוא שדה התעופה דאוצ'נג יאדינג השוכן בטיבט בגובה של 4,411 מטר (14,219 רגל) מעל פני הים, ואילו שדה התעופה הנמוך ביותר בעולם הוא מנחת בר-יהודה סמוך למצדה וים המלח בגובה של 386- מטר (1,240- רגל) מתחת לפני הים.

בישראל

שדות התעופה העיקריים בישראל נבנו בתקופת המנדט הבריטי, והורחבו ופותחו על ידי מדינת ישראל. ניתן לסווג את שדות התעופה בישראל ל־3 קבוצות:

נמלי תעופה בינלאומיים

אלו שדות תעופה שמקיימים באופן סדיר טיסות בינלאומיות

שדות תעופה שמשמשים רק או בעיקר לטיסות פנים

בשדות: מגידו, שדה תימן וקריית שמונה אין מגדלי פיקוח. הפיקוח האווירי בבן-גוריון, ראש פינה, חיפה ואילת מנוהל על ידי רשות שדות התעופה, הפיקוח בשאר השדות התעופה מנוהל על ידי חיל האוויר הישראלי.

שדות התעופה הצבאיים העיקריים

בעקבות פינוי סיני כחלק מהסכם השלום עם מצרים נבנו בנגב, כתחליף לשדות התעופה שהיו בסיני, שלושה שדות תעופה צבאיים חדשים: עובדה, רמון ונבטים. שדה עובדה משמש לעיתים גם לתעופה אזרחית פנים-ארצית ולעיתים רחוקות גם לחו"ל (לרוב בעבור מטוסי נוסעים שאינם יכולים לנחות באילת עקב המסלול הקצר יחסית)/

ראו גם

קישורים חיצוניים