שולחן ערוך
ערך זה עוסק בספר הלכה שכתב רבי יוסף קארו. אם התכוונתם לספר הלכה שכתב רבי שניאור זלמן מלאדי, ראו 
השולחן ערוך (לרוב נכתב בראשי תיבות: שו"ע) הוא ספר הלכה שכתב רבי יוסף קארו בצפת בשנת 1563 ונדפס לראשונה בוונציה במהלך שנת 1565 (שכ"ה-שכ"ו).[1] השולחן ערוך הוא קיצור ההלכות מספר בית יוסף, אותו כתב המחבר על הטור ובו הביא את כל דעות הראשונים העקריות בכל נושא. בהקדמת הספר מציג המחבר את הסיבות לכתיבת הספר, בפרט הוא מדגיש את הקושי שיש לאדם הפשוט להגיע להלכה ברורה עקב ריבוי המחלוקות ואריכות הדיונים בבית יוסף.
פסיקה לפי השולחן ערוך
ישנו רוב בקרב הרבנים המורים לפסוק הלכה לפי השולחן ערוך לספרדים, ועל פי הגהות רבי משה איסרליש (הנודע בכינויו הרמ"א) לאשכנזים.
המחבר עצמו מביא במקומות רבים דעות החולקות בדין, בדרך כלל ללא ציון שמות החולקים.
בחלק מהמקומות מוסיף המחבר את הכרעתו, אך במקומות רבים מציין רק את דעות החולקים ללא הכרעה.
במקרים אלו, ההכרעה היא על פי הכלל "סתם ויש הלכה כסתם, יש ויש הלכה כ-ויש" כלומר, אם הדעה הראשונה הובאה בפשיטות, ללא ציון שזוהי דעה אחת - נפסקה היא להלכה, אך אם הדעה הראשונה הובאה גם היא בלשון "יש אומרים" (או: י"א), הלכה כדעה שהובאה באחרונה.
תוכן הספר
השולחן ערוך מתבסס על ספרו של רבי יעקב בן הרא"ש ("בעל הטורים") הנקרא "ארבעה טורים", ומכונה גם "טור". על ה"ארבעה טורים" כתב ר' יוסף קארו פירוש בשם "בית יוסף". מכיוון שה"בית יוסף" היה גדוש בפלפולים למדניים, קשה היה להסיק הלכה תוך לימוד בספר. לפיכך סִגנן שוב המחבר את דבריו בצורת הלכות הלכות, על-מנת לאפשר פסיקת הלכה ברורה. כמו כן מטרת השולחן ערוך הייתה לאפשר חזרה כל שלושים יום על הבית יוסף (ובזמננו אף יצא לאור שו"ע מסודר לפי ימי החודש).
מכיוון שהשולחן ערוך בנוי על סדר הטור נכללות בו, כמו בטור, רק ההלכות המעשיות לימינו אלו, שבהם אין בית המקדש קיים. מסיבה זו, הלכות רבות כמו הלכות טומאה וטהרה, קורבנות, וחלק מהמצוות התלויות בארץ לא מופיעות בספר. זאת בניגוד לספרו של הרמב"ם, "משנה תורה", שמקיף את התורה כולה וכולל את כל תרי"ג המצוות, גם אלה שאינן רלוונטיות לימינו.
בשולחן ערוך פסק רבי יוסף קארו בדרך כלל על פי דעת הרוב מבין שלושת "עמודי ההוראה": הרי"ף, הרמב"ם, והרא"ש. כאשר לא יצאה מבין "עמודי ההוראה" הכרעה ברורה בנושא מסוים, צירף רבי יוסף קארו את דעות הרמב"ן, הר"ן, הרשב"א, המרדכי, הסמ"ג וספרים נוספים והכריע על פיהם.
מבנה הספר
השולחן ערוך, כמו ה"טור", מתחלק לארבעה חלקים:
- אורח חיים - על ההלכות היומיומיות - השכמת הבוקר, ציצית ותפילין, תפילה, שבת, חגים וכדומה.
- יורה דעה - על הלכות שחיטה, איסור והיתר, דיני כשרות, דיני נידה, דיני ריבית, דיני נדרים, מצוות התלויות בארץ שניתן לקיימם אף בזמן הגלות, זרעים, דיני אבלות ועוד.
- אבן העזר - עוסק בדיני המשפחה (נישואין וגירושין), ועל הלכות אישות. חלק זה נקרא כך על פי הפסוק בבראשית ב,י"ח "אעשה לו עזר כנגדו".
- חושן משפט - על הלכות דיינים, ממונות, דיני בית דין, הדין האזרחי והפלילי.
הסימנים בשולחן ערוך מחולקים וממוספרים באופן זהה לסימנים בספר ארבעה טורים, אלא שהרב קארו הוסיף בכל סימן חלוקה לסעיפים.
התנגדות ראשונית לספר
הספר נתקל בתחילה בהתנגדות עזה מצד רבנים רבים באותה תקופה ובמיוחד מצד חכמי אשכנז ופולין משתי סיבות:
- הספר מסכם בקיצור רב סוגיות ארוכות מאד ויש חשש שאנשים ילמדו את הספר ויזנחו את התלמוד ואת הפוסקים האחרים. טענה זו לא נתקבלה לבסוף, וגם המתנגדים השתכנעו לבסוף שמפני "ירידת הדורות", ספר כזה חיוני הוא.
- כיוון ששניים מבין הפוסקים שעליהם נשען השו"ע בחיבורו הם ספרדים והרמב"ם היה תלמידו של הרי"ף ודעותיהם קרובות מאוד, יצא שהלכות ומנהגי האשכנזים לא יוצגו בשו"ע. אכן, בעקבות כך כתב הרמ"א הגהות ("השגות" או "המפה") על פסקי השו"ע והביא את ההלכות שפסקו האשכנזים בכל מקום שהם נוגדים את פסקי השולחן ערוך. ההגהות נדפסו בתוך השולחן ערוך בצורת "חלון" בתוך ההלכות עצמן. דבר זה גרם לכך שהשולחן ערוך התקבל גם אצל האשכנזים, שמכאן ואילך פסקו על פי השולחן ערוך בכל מקום שהרמ"א אינו חולק עליו.
יש לציין, שלפי סיפור שנתקבל במסורת, הרמ"א התחיל לכתוב ספר פסיקה בעצמו לפני שידע על ספרו של רבי יוסף קארו. לאחר שנודע לו על ספרו של רבי יוסף קארו, שרף את ספרו שלו כדי שלא תהיה מחלוקת בישראל. במקום להוציא ספר פסיקה, כתב הרמ"א את השגותיו על השולחן ערוך, המודפסות כאמור בתוך השולחן ערוך עצמו. כך נוצר ספר פסיקה אחיד לעם ישראל.
פרשני שולחן ערוך
מסביב לשולחן ערוך נכתבו מאות פירושים שונים המביאים מקורות להלכותיו מן התלמוד והראשונים, מבארים את דבריו ומביאים דעות חולקות. פירושים אלו מכונים "נושאי כלים".
הפירושים הבאים מודפסים במהדורות הנפוצות של השולחן ערוך:
- מגן אברהם - (מג"א) ספרו של רבי אברהם אבֶלי הלוי גומבינר על אורח חיים. נקרא בתחילה גם "נר ישראל" (ר"ת של נר יפה של רבי אברהם לוי). על מגן אברהם נכתבו הפירושים פרי מגדים (אשל אברהם) ומחצית השקל.
- טורי זהב - (ט"ז) ספרו של רבי דוד הלוי סגל חתנו של הב"ח נקרא בתחילה "מגן דוד". נכתב על כל חלקי השו"ע. על ספרו נכתב הפירוש פרי מגדים (משבצות זהב).
- שפתי כהן - (ש"ך) ספרו של רבי שבתי כהן על יורה דעה וחושן משפט.
- מאירת עינים - (סמ"ע - ספר מאירת עינים) על חושן משפט (כפי הנראה היה גם על יורה דעה).
- באר היטב - על כל חלקי השו"ע.
- שערי תשובה - ספרו של רבי חיים מרדכי מרגליות על אורח חיים. ליקוטים מספרי שו"ת.
- פתחי תשובה - על יורה דעה, אבן העזר, וחושן משפט. ליקוטים מספרי שו"ת.
- ביאור הגר"א - על כל חלקי השו"ע.
- בית שמואל - (ב"ש) על אבן העזר.
- חלקת מחוקק - (ח"מ) על אבן העזר (עד סימן קכ"ו).
- קצות החושן (קצוה"ח) על חושן משפט
- נתיבות המשפט (נתיה"מ) על חושן משפט ו"חוות דעת" (חוו"ד) על יורה דעה
פירושים חשובים נוספים אשר הודפסו בנפרד מהמובאים לעיל:
- משנה ברורה - ספרו של החפץ חיים על אורח חיים. כולל 3 חלקים: משנה ברורה - פסקי ההלכה, ביאור הלכה - עיוני ההלכה, ושער הציון - מקורות ההלכה. ספר המשנה ברורה מקובל (כפסיקה אחרונה) בעיקר אצל האשכנזים.
- ערוך השלחן לרב יחיאל מיכל הלוי אפשטיין
- פרי חדש לרב חזקיה די סילוה
- פרי תואר לרב חיים בן עטר
- כרתי ופלתי לרב יהונתן אייבשיץ על יורה דעה
- אורים ותומים לרב יהונתן אייבשיץ על חושן משפט
- מטה יהודה ושבט יהודה לרב יהודה עייאש
- שתילי זיתים לרב דוד משרקי
- ברכי יוסף ומחזיק ברכה לחיד"א ועוד.
| פרשני הטור והשולחן ערוך | ||
|---|---|---|
| פרשני הטור | ||
| על הדף | בית יוסף • דרכי משה • ב"ח • דרישה ופרישה | |
| נוספים | פירוש המהר"ל מפראג • חידושי רבי יצחק אבוהב • חידושי רבי העשיל מקראקא | |
| פרשני השולחן ערוך | ||
| על כל החלקים | באר הגולה • באר היטב • ביאור הגר"א • כנסת הגדולה • ברכי יוסף | |
| על אורח חיים | מגן אברהם • ט"ז • פרי חדש • שערי תשובה • מחצית השקל • שולחן גבוה • מטה יהודה • פתח הדביר • תוספת שבת • מחזיק ברכה • פרי מגדים • משנה ברורה • שתילי זיתים • כף החיים • מור וקציעה | |
| על יורה דעה | ש"ך • ט"ז • מחצית השקל • פרי חדש • פתחי תשובה • כרתי ופלתי • שלחן גבוה • מטה יהודה • מחזיק ברכה • פרי מגדים • לבושי שרד • כף החיים • בית הלל • בית יצחק • חידושי הרי"ם • ערוגות הבושם | |
| על אבן העזר | חלקת מחוקק • בית שמואל • פתחי תשובה • בית הלל • חידושי הרי"ם • אבני מילואים | |
| על חושן משפט | סמ"ע • ש"ך • ט"ז • פתחי תשובה • אורים ותומים • נתיבות המשפט • קצות החושן • חידושי הרי"ם | |
ספרי המשך לשולחן ערוך
ערך מורחב – אחרונים
רובם ככולם של ספרי ההלכה בדורות האחרונים מתבססים על דברי השולחן ערוך בתוספת חידושים וביאורים מרבנים נוספים. דוגמה לספרי הלכה שכאלו אשר נכתבו בדורות האחרונים והתקבלו ביהדות אשכנז: שולחן ערוך הרב, חיי אדם וחכמת אדם, ערוך השולחן וקיצור שולחן ערוך.
גם בארצות האסלאם כתבו הרבנים השלמות על השולחן ערוך. המפורסמים מבין ספרים אלה הם: שתילי זיתים, הבן איש חי, ערך השולחן וכף החיים.
בזמננו פרחה שוב הפסיקה הספרדית ונכתבו: הילקוט יוסף, הלכה ברורה.
ראו גם
לקריאה נוספת
- אמנון רז-קרקוצקין, "חקיקה, משיחיות וצנזורה: הדפסת השלחן ערוך כראשית המודרניות", א' באומגרטן ואח' (ע'), טוב עלם - מאמרים לכבודו של ראובן בונפיל, תשע"א, עמ' 306 - 335
קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
 ערך מילוני בוויקימילון: ט"ז |
| ערך מילוני בוויקימילון: פמ"ג |
 ציטוטים בוויקיציטוט: שולחן ערוך |
 טקסט בוויקיטקסט: שולחן ערוך |
- מאמרים בנושא שולחן ערוך, באתר "דעת"
- שולחן ערוך בלקסיקון לתרבות ישראל של מט"ח
- השולחן ערוך, שעור מפי הרב אורי שרקי, מתוך הסדרה מבוא לתורה שבעל פה, אתר מכון מאיר.
- שולחן ערוך: אורח חיים, שולחן ערוך: יורה דעה, שולחן ערוך: אבן העזר, שולחן ערוך: חושן משפט - מאתר Israel613
- שלחן ערוך: אורח חיים - מאתרו של צבי ויסמן
יעקב צ. מאיר, חיי היהודי מרגע יקיצתו
ועד שיילך לישון, באתר הארץ, 25 באוקטובר 2015- יעקב צ. מאיר, מה הקשר בין אריה להשכמת הבוקר, באתר הארץ, 30 באוקטובר 2015
- יעקב צ. מאיר, כך הפך "שולחן ערוך" לחיבור דו-תרבותי, באתר הארץ, 6 בנובמבר 2015
הערות שוליים
- ^ החלקים "אורח חיים", "יורה דעה" ו"אבן העזר" הודפסו בשנת שכ"ה, והחלק "חושן משפט" הודפס בשנת שכ"ו.
| מבנה ספרי ארבעה טורים ושולחן ערוך | |
|---|---|
|
| ארון הספרים היהודי | ||
|---|---|---|
| כתבי יסוד | תורה • נביאים • כתובים • ספר יצירה • משנה • תוספתא • תלמוד (בבלי וירושלמי) • מסכתות קטנות • סידור ומחזור • הגדה של פסח | 
|
| מדרשי הלכה (חז"ל) | מכילתא דרבי ישמעאל • מכילתא דרבי שמעון בן יוחאי • ספרא • ספרי במדבר • ספרי זוטא במדבר • ספרי דברים • מכילתא דברים • ספרי זוטא דברים | |
| מדרשי אגדה (חז"ל) | מדרש רבה • מדרש תנחומא • פרקי דרבי אליעזר • סדר עולם • ילקוט שמעוני • אבות דרבי נתן • תנא דבי אליהו • פסיקתא דרב כהנא • פסיקתא זוטרתא • מדרש שוחר טוב | |
| ראשונים ואחרונים | פירוש רש"י לתורה • פירוש רש"י לתלמוד • חובות הלבבות • משנה תורה (והשגות הראב"ד) • תוספות • ספר הזוהר • שולחן ערוך (והגהות הרמ"א) • שולחן ערוך הרב • קיצור שולחן ערוך • משנה ברורה | |
| סוגות | מדרש • ספרות האגדה • ספרות ההיכלות והמרכבה • פרשנות למקרא • פרשנות למשנה • פרשנות לתלמוד • פרשנות השולחן ערוך • שו"ת • ספרי חסידות • סיפורי חסידים | |
