שופרסל
שגיאות פרמטריות בתבנית:חברה מסחרית
שימוש בפרמטרים מיושנים [ אנשי מפתח ]
פרמטרים [ סיסמה ] לא מופיעים בהגדרת התבנית
 | |
| נתונים כלליים | |
|---|---|
| סוג | חברה ציבורית |
| מייסדים | בן-ציון בן-חיים, חיים פיינברג, יחיאל הורדס |
| תקופת הפעילות | 1958–הווה (כ־66 שנים) |
| משרד ראשי | בנימין שמוטקין 30, ראשון לציון |
| ענפי תעשייה | שיווק קמעונאי, נדל”ן |
| הכנסות | 13.3 מיליארד ש"ח (2019)[1] |
| רווח תפעולי | 557 מיליון ש"ח (2019)[1] |
| רווח | 268 מיליון ש"ח (2019)[1] |
| הון עצמי | 1.91 מיליארד ש"ח (2019)[1] |
| סך המאזן | 11.9 מיליארד ש"ח (2019)[1] |
| אנשי מפתח | יצחק אברכהן (מנכ"ל) מאוריסיו ביור (יו"ר הדיקרטוריון) |
| עובדים | כ-13,900 (2019) |
| https://www.shufersal.co.il | |
שופרסל היא רשת המרכולים הוותיקה והגדולה בישראל (נתח שוק והיא עולם ומלואו. של 6.95% ב־2018[2]). היא הוקמה ב-1958 וניירות הערך שלה נסחרים בבורסה לניירות ערך בתל אביב החל מ־1980. נכון ל-אפריל 2020 לשופרסל 305 סניפים שמתוכם 23 סניפי "יש חסד" (למגזר החרדי / דתי) והיא רשת הקמעונאות בעלת הפריסה הרחבה ביותר ברחבי ישראל.
מנהלה הכללי של הרשת (מתחילת 2012) הוא יצחק (איציק) אברכהן[3].
היסטוריה
השנים הראשונות
עד 1958 התבצע שיווק המזון בישראל באמצעות חנויות מכולת.
יוזם "שופרסל" וחלוץ רשתות השיווק בישראל היה בן-ציון בן-חיים, צעיר ישראלי, אז מנהל מכירות בחברת המאפים "פרומין". הוא יצר קשר עם ארגון משווקי המזון בארצות הברית (Food Marketing Institute) וקיבל רשימה של בעלי מרכולים יהודים בצפון אמריקה. לאחר מכן, פנה אל שר המסחר והתעשייה, פנחס ספיר, וביקש מלגת השתלמות מטעם המשרד בארצות הברית. ספיר הפנה את בן חיים לחיים פיינברג, האחראי על הקצאת המלגות במשרד המסחר והתעשייה. האחרון התלהב מהיוזמה, והחליט לחבור לבן-ציון, לאחר שפרש מתפקידו. השניים צירפו אליהם שותף נוסף, יחיאל הורדס, שעבד כמהנדס תעשייה במשרד הבריאות.
החברה הוקמה ב-20 בדצמבר 1956 ונקראה "שופר-סל", שם שמקורו בביטוי הארמי "שופרא דשופרא". לוגו החברה – איור של סלסלת מזון – עוצב על ידי ז'אן דוד. היזמים יצאו לארצות הברית, כשברשותם רשימת היהודים שבבעלותם רשתות מרכולים. היזמים נפגשו עם עשרות משקיעים פוטנציאליים, וגייסו עשרה משקיעים, שהשקיעו 25 אלף דולר כל אחד. עם שובם ארצה, הפנה אותם ראש הממשלה דאז, דוד בן-גוריון, ליו"ר הבונדס בקנדה, ברטרם לאוב, שצירף משקיעים קנדים לחברה.
הסניף הראשון הוקם ב-1958 ברחוב בן-יהודה 77–79 בתל אביב ב-28 באוגוסט. ביום הראשון לפעילות הסניף, שכונה אז "סופרמרקט", פקדו אותו 2,500 קונים שהותירו פדיון של כ-20 אלף לירות. רעייתו של אד סאליבן, שביקר באותה עת בישראל, הוזמנה לחנוך את החנות והייתה הקונה הראשונה[4]. במחאה על חנוכת החנות, שבתו רוב בעלי המכולות בעיר.
באוגוסט 1964 דווח על קשיים של החברה והממשלה הביעה נכונות לסייע לחברה בייעוץ ועזרה בתחום הניהול ובשחרור פקידים של הממשלה מתפקידם הממשלתי כדי שיוכלו לעבוד ב"שופרסל". עם זאת, הממשלה לא הסכימה להעניק לחברה עזרה כספית[5]. בשנת 1965 היו חנויות החברה פתוחות באופן רצוף משבע בבוקר עד שבע בערב, דבר ייחודי באותם ימים[6]. בשנת 1966 הרשת החלה לפרסם יצרנים על גבי שקיות היד מפלסטיק, והייתה הראשונה בישראל לעשות כן. ב-1967 החלו שידורי פרסומת על מסכים בתוך הסניפים.
בשנת 1977 החלה הרשת בפרסום וחלוקת קופונים בעיתונים. בשנת 1978 פתחה הרשת את הסניף הראשון מחוץ לתל אביב - בצומת הצ'ק פוסט בחיפה. בשנת 1979 הוכנס לרשת שימוש בקופה רושמת האלקטרונית לראשונה בארץ.
בשנת 1980 הונפקה הרשת לראשונה בבורסה לניירות ערך בתל אביב. בשנת 1981 הושק הסניף הממוחשב הראשון בצהלה תל אביב. 1983 התחילו לשווק ברשתות אוכל מוכן, וב-1984 התחילה הרשת לייצר לחמים ודברי מאפה טריים בתוך הסניפים. בשנת 1985 הושק הסניף הראשון שנשאר פתוח 24 שעות ביממה בקניון איילון. בשנת 1986 החלה הרשת לקבל תשלומים באמצעות אשראי, וב-1989 החלה הרשת לתת שירות משלוחים של קניות בסופר בהזמנות טלפוניות.
בשנת 1992 הוכנסו לראשונה בתי מרקחת בתוך מספר סניפים, וב-1994 שופרסל הייתה מעורבת לראשונה בבעלות על רשת סופרמרקט בחו"ל - בהונגריה. בשנת 1997 הונפקה מניית שופרסל בבורסה בניו יורק (אך הוצאה מהבורסה 6 שנים לאחר מכן בדצמבר 2003), כמו כן באותה השנה השיקה שופרסל את רשת חנויות "קוסמוס" ו"יוניברס קלאב" - לראשונה רשת "One stop shop" בישראל. בשנת 1998 הושק המותג הפרטי "סופרקלאס", והוקם המרכז הלוגיסטי בראשון לציון להפצת מוצרי החברה. בשנת 2000 הושקה רשת החנויות "מחסני מזון" בבעלות שופרסל.
התרחבות ומיתוג מחדש
עם כניסתה של החברה שהפעילה את רשת "קלאבמרקט" לחדלות פרעון בשנת 2005, רכשה "שופרסל" את החזקות הרשת, ובכך הפכה לרשת הגדולה בישראל. כמו כן שופרסל מיתגה את תת-הרשתות מחדש, והשיקה את תת-הרשת "שופרסל דיל" שהחליפה את "יוניברס קלאב" תחת הסלוגן של "מחירים נמוכים כל השנה". שנה לאחר מכן השיקה את "שופרסל ביג" שהחליף את "קוסמוס" כסניפי ה One stop shop של שופרסל וגם את רשת "שופרסל שלי" שהחליפה את "היפר-נטו" ו"שופר-סל" (המותג הישן) כסניפים השכונתיים בישראל, ובנוסף השיקה הרשת כרטיס אשראי במיתוג שלה. ב-2007 הושק "מועדון הלקוחות של שופרסל".
בשנת 2011 החלה הקבוצה להכניס לרשתות קופות בשירות עצמי. כמו כן רכשה "שופרסל" את רשת "אורגניק מרקט" למזון אורגני ולמזון טבעוני[7], ובהמשך שינתה את שמה למותג "שופרסל green", מותג של מוצרים אורגנים הנמכר בחנויות עצמאיות ובסניפי "שופרסל".
בראשית שנת 2013, הוערך שווי השוק של החברה ביותר משניים וחצי מיליארד שקל[8]. לאחר שהשליטה בקבוצת IDB, בעליה של "שופרסל", עברה לידיים חדשות ולאור תוצאות כספיות נמוכות מהצפוי לחברה בסדר הגודל שלה[9], הרשת חנכה אתר אינטרנט חדש שלה להזמנות מקוונות.
באמצע 2014 הודיעו בכירי "שופרסל" על תוכנית התייעלות. במסגרת המהלך תסגור החברה 15 סניפים[10].
ב-2017 פתחה הרשת מרכז לוגיסטי, המשמש שלב נוסף בהפיכתה לעצמאית יותר. המרכז, אשר ממוקם בא.ת מודיעין בשוהם, מרכז את כלל סחורות הרשת (תוצרת חקלאית, מוצרי קירור, מוצרי חלב, מוצרי בשר ועוד) ודרכו תשנע החברה את אספקתה לסניפיה השונים.
מאמצע שנת 2018 חדלה "דיסקונט השקעות" להיות בעלת שליטה ב"שופרסל", והחברה אינה מוגדרת יותר כחברת שכבה שנייה[11].
שם החברה
שם החברה היה במקור הלחם של צמד המילים "שׁוּפְרָא", משמע "איכותי, מובחר" ו"סל". עם הזמן הבינו בחברה שהציבור אינו הוגה את השם באופן שאליו התכוונו, והחליטו לאמץ את הצורה השגורה. כעבור זמן מה החל השם להיכתב בלעז (גם באתר האינטרנט של החברה) בדומה להגייה הנפוצה, "שופֶרסל", וכך נאמר גם בפרסומים האלקטרוניים.
תת־הרשתות ותחומי הפעילות
כיום החברה מאחדת תחתיה ארבע תת־רשתות הפועלות בפריסה ארצית:
- שופרסל דיל (לשעבר "יוניברס קלאב") – רשת חנויות בפריסה ארצית, הממוקמות בדרך כלל באזורי מסחר ותעשייה מחוץ למרכזי הערים. חנויות הרשת מאופיינות במחירי הנחה, ובמגוון מוצרים רחב.
- שופרסל דיל אקסטרא – חנויות סיטונאיות המתאפיינות במחירים זולים ואריזות גדולות.
- שופרסל שלי (לשעבר "שופר-סל" ו"היפר-נטו") – סופרמרקטים שכונתיים הממוקמים במרכזי הערים. הפורמט מספק לצרכנים קרבה וזמינות אך במחירים יותר גבוהים מסניפי שופרסל דיל.
- שופרסל אקספרס – חנויות נוחות שמופעלות על ידי זכיינים במתכונת של מכולות שכונתיות. אלו מתחרות ב"AM:PM" של רשת הרבוע הכחול (מגה) ובחנויות "טיב טעם in the city".
- יש בשכונה – רשת סניפי הנחה עירונית שהוקמה בסוף שנת 2013. סניפיה הם בעיקר כאלה שעברו הסבה מסניפי "יש", מותג שהתאפיין במוצרים בעלי תו כשרות למהדרין והוחלט לזנוח אותו[12].
- יש חסד – תת־רשת שהוקמה בחצי השני של שנת 2012 ומיועדת למגזר החרדי. הרשת מתאפיינת במחירים זולים במטרה להתחרות ברשתות "רמי לוי שיווק השקמה" ו"אושר עד"[13]. במרץ 2020 תת־הרשת מנתה שנים עשר סניפים.
בנוסף, מפעילה החברה את "שופרסל Online", שירות מקוון המאפשר לבצע קניות דרך אתר אינטרנט או באמצעות הטלפון, ולקבל את המצרכים בצורת משלוח בימים ובשעות קבועים מראש. השירות מאפשר גם לקבל מוצרים חלופיים כאשר המוצרים שנבחרו לא מצויים במחסן.
בעבר הפעילה שופרסל תת־רשת נוספת במותג "שופרסל ביג" (לשעבר "קוסמוס"). היו אלה חנויות כלבו, אשר כללו גם מכירת מוצרים רבים שאינם בתחום המזון, כגון כלי בית, מכשירי חשמל וביגוד. בסניפים הושם דגש בעיקר על חוויית הקנייה, ופחות על הוזלה במחירי המוצרים. עם זאת, בתת־רשת זו התקיימו מבצעי מכירות רבים. עם ביטול המותג בראשית ינואר 2011, הוסבו כל 32 הסניפים של "שופרסל ביג" לסניפי "שופרסל דיל"[14]. במהלך שנת 2011 הוסבו 9 סניפים גדולים של "שופרסל דיל" ל"שופרסל דיל אקסטרה", שבהם ניתנות הנחות על רכישת מספר פריטים מאותו מוצר (מתוך מבחר מוצרים).
הרשת מנפיקה תווי קנייה בשם "תו הזהב", ואלה מכובדים בחנויות הרשת וברשתות שיווק נוספות.
נכון לסוף שנת 2011, מספר חנויות הסופרמרקט אותן הפעילה שופרסל עמד על 267[15]. בסניפיה השונים של הרשת ובמטה החברה, השוכן בראשון לציון, מועסקים כ־11,900 איש[15].
ערים מרכזיות
לשופרסל יש ייצוג גדול בתל אביב עם 26 סניפים, חיפה עם 24, ירושלים עם 16 סניפים, באר שבע עם 12 סניפים, סניפי "יש חסד" נמצאים במרכזי ערים חרדיות כמו בני ברק, ביתר עלית, ירושלים.
חברות בנות
שופרסל נדל"ן
"שופרסל נדל"ן בע"מ" הוקמה כחלק מאסטרטגיית החברה לגיוון והרחבת תחומי הפעילות של הקבוצה. פעילותה העיקרית של החברה היא רכישת נדל"ן והשכרתו, לצד פיתוח והשבחה של הנכסים הקיימים.
כיום לחברה נכסים בשווי של כ-2.2 מיליארד ש"ח והכנסות שנתיות בהיקף של כ-180 מיליון ש"ח.
נכסי החברה כוללים:
- סניפים המושכרים ל"שופרסל".
- מרכזים מסחריים המושכרים ללקוחות חיצוניים.
- משרדים המושכרים ללקוחות חיצוניים.
שופרסל פיננסים
"שופרסל פיננסים" היא שותפות עסקית שהוקמה על ידי שלוש חברות: "שופרסל", לאומי קארד ופז, לשם הנפקת כרטיס אשראי מבית "לאומי קארד", המיועד ללקוחות שלוש החברות ומאפשר להם ליהנות מהטבות כגון:
- הטבות ברשת "שופרסל", הכוללות הנחות על מוצרים, ימי לקוחות מרוכזים, הטבות נוספות להטבות מועדון הלקוחות של "שופרסל", ימי כיף ועוד.
- הנחות ופינוקים במגוון רחב של רשתות אופנה, מסעדות ואולמות תרבות (לרבות בתי קולנוע).
- הטבות והנחות ברכישת דלק בתחנות "פז".
- מסגרת אשראי חוץ בנקאית נוספת (ללא קשר למסגרת האשראי שיש ללקוחות בבנק). את מסגרת האשראי ניתן לנצל לביצוע רכישות, נטילת הלוואה או לכל מטרה אחרת.
גידרון תעשיות בע"מ
חברת "גידרון" היא חברה בת בבעלות מלאה של "שופרסל", המייצרת מוצרי מאפה שנמכרים בסניפי הרשת וללקוחות חיצוניים.
בין מוצרי החברה: מאפים מתוקים ומלוחים, לחמים, חלות ולחמניות, בגטים, פיתות, קצפות, עוגות, פיצות, סופגניות וכן מגוון של מאפים ללא גלוטן.
בבעלות החברה מפעלים בשני אתרים:
- מפעל "דגון" בפתח תקווה מייצר לחמים, לחמניות, באגטים, בסיסי פיצה, וכן לחמים ולחמניות ללא גלוטן. המוצרים בכשרות והשגחת בד"ץ קהילות.
- מפעל "סהרון" בחולון מייצר מאפים מתוקים ומלוחים: עוגות לאפייה, עוגות מוס, עוגות קצפת, עוגיות יבשות, מוצרי חמאה, מוצרים לפסח, עוגות ועוגיות ללא גלוטן, מנות אחרונות ועוד. המוצרים בכשרות והשגחת חתם סופר פתח תקווה ובד"ץ קהילות.
המפעלים עומדים תחת פיקוח התקנים: ISO 22,000, ISO-9001-2008 ו-HCAP.
המוצרים נטולי הגלוטן מיוצרים תחת פיקוח תקן GMP.
"גידרון תעשיות בע"מ" מעסיקה כ-450 עובדים במפעליה ובמטה החברה ומייצרת כ-2,500 טון מוצרים בחודש.
מלבד "שופרסל", המהווה את הלקוח העיקרי של "גידרון", לחברה לקוחות נוספים, ובהם השוק הקמעונאי, מאפיות, חנויות נוחות, בתי מלון, מסעדות, פיצריות ובתי קפה ומשרד הביטחון (צה"ל), בנוסף, החברה מייצאת לשוק היהודי בצרפת ובארצות הברית ועוד.
Be דראגסטורס בע"מ
ערך מורחב – Be (רשת בתי מרקחת)
באפריל 2018 רכשה שופרסל את רשת בתי המרקחת ניו פארם[16]. בנובמבר 2018 עברה הרשת מיתוג מחדש לשם "Be".
מותג פרטי
במהלך שנות ה־90 השיקה הרשת מותג פרטי. בתחילה, המוצרים שיוצרו לשיווק בלעדי של הרשת היו בשם "סופרקלאס". לאחר מספר שנים שונה השם וכעת המוצרים שבמותג הפרטי נמכרים בשם הרשת – "שופרסל". על־פי דיווחיה של "שופרסל", בסוף שנת 2010 מכירות המוצרים במותג הפרטי היו 11 אחוזים ממחזור המכירות הכולל של הרשת, לא כולל מזון טרי[14].
"שופרסל" תומכת בחלק מהספקים למותג באמצעות תהליכי מימון אשר מאפשרים להם לשפר את מערכות בקרת האיכות ולהעמידן בתקן הנדרש על ידי הרשת. רשת "שופרסל" מציעה ללקוחותיה כ–1,700 מוצרים תחת המותג "שופרסל". תחתיו ניתן למצוא מוצרי מכולת ומזון כללי, טואלטיקה וטיפוח הבית, מוצרי מאפה, משקאות, מוצרים קפואים ומצוננים, ירקות ודגים.
עבירות צרכנות
בשנת 2007 הגיש משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה כתב אישום פלילי נגד חברת "שופרסל" ועשרה מנהלי סניפים בגין עבירות של הטעית הצרכן, אי הודעת פרטים במכירה מיוחדת לרגל מבצעים וגביית מחיר הגבוה מזה המוצג על המדפים. כתב האישום הכיל 14 עבירות שהתקיימו במשך תקופה של שנתיים[17]. בית המשפט הרשיע את החברה ועל הרשת הוטל קנס בסכום של 40 אלף שקל והתחייבות על סך 60 אלף שקל למשך שנתיים – בגין עבירות על חוק הגנת הצרכן[18].
בשנת 2009 הרשיע בית משפט השלום בראשון לציון את חברת "שופרסל" בגין הטעיית צרכנים וכן בשורה של חריגות בנוגע למחירי מוצרים. בית המשפט קבע כי החברה הטעתה את צרכניה בעניין היקף מבצעי הוזלה ותחולתם והטעתה צרכנים בעניין מחירו הקודם של מוצר. עוד עלה מכתב האישום כי בסניפים רבים של הרשת נמצאו פערים בין הצגת המחירים על המדפים לבין מחירם בפועל, וכי בסניפים מסוימים נמנעו מלכלול את דמי הפיקדון במחיר הרשום על גבי המוצרים וזאת בניגוד לחוק הגנת הצרכן[19]. בית המשפט קנס את החברה ב־450 אלף שקל, וחייב את הרשת לחתום על התחייבות בסך 150 אלף שקל להימנע מעבירה דומה. בנוסף, הורשעו ונקנסו גם חמישה מנהלי סניפים של הרשת[19].
בנובמבר 2010, נקנסה החברה לאחר ששלחה מסר שיווקי בדיוור ישיר[20] בו לא צוין באופן ברור ובולט כי הפנייה היא בדיוור ישיר, ולא צוין מספר הרישום של המאגר המשמש לשירותי דיוור ישיר[21].
בספטמבר 2011, הורשעה שוב החברה בעבירות הנ"ל. שופט בית משפט השלום בראשון לציון, אברהם היימן, קיבל הסכם טיעון במסגרתו הוטל קנס בסך של 250 אלף שקלים על "שופרסל" בגין הטעיית צרכנים. זאת משום שבסניפי הרשת גבו מהצרכנים מחירים גבוהים מאלו שסומנו על המוצרים עצמם. במסגרת ההסדר שנחתם בין משרד התמ"ת (שהגיש את כתב האישום מטעם המדינה) לבין "שופרסל", חתמה הרשת גם על התחייבות בסך של 150 אלף שקלים שלא לעבור עבירה דומה בשנתיים הקרובות. התחייבויות אישיות בסך של 1,500 שקלים כל אחת, נחתמו גם על ידי שלושה מנהלי סניפים של הרשת[22].
ביולי 2014 גזר בית המשפט המחוזי בירושלים קנס של שלושה מיליון ש"ח על רשת "שופרסל", ועונש של חודשיים מאסר בפועל וקנס בסך 250,000 ש"ח על מי שהיה מנכ"ל הרשת, אפי רוזנהויז, בגין הפרת תנאי המיזוג עם רשת "קלאבמרקט" שקרסה ובניסיון לעשיית הסדר כובל בניגוד לחוק[23].
ביולי 2018 הגיעה רשות ההגבלים העסקיים לצו מוסכם עם "שופרסל", לפיו תבטל הרשת את כל הסדרי הבלעדיות שיש לה במרכזים מסחריים ובקניונים, ובנוסף תשלם עיצום כספי בסך 8.9 מיליון ש"ח בגין הפרת חוק קידום התחרות בענף המזון[24].
תביעות ייצוגיות נגד שופרסל
ב־29 ביולי 2012 הוגשה לבית המשפט המחוזי בתל אביב בקשה לתובענה ייצוגית נגד החברה בסך של 144 מיליון ש"ח בעילה של חיוב יתר שלא כדין של צרכנים הרוכשים מוצרים באמצעות אתר האינטרנט של החברה. בבקשה נטען, כי "שופרסל" מחייבת צרכנים במחיר שגבוה באופן משמעותי מהסכום שאותו אמורים היו לשלם עבור המוצרים שרכשו, כאשר הפער הממוצע הוא בשיעור של כ־10% לרעת הצרכן. במעשים אלה נטען כי "שופרסל" מבצעת הטעיה, הפרת חובת הגילוי והפרת חובת סימון מוצרים, שבהם היא מחויבת לפי חוק הגנת הצרכן. בבקשה נטען כי במקרים רבים הפער לרעת הצרכן עומד על עשרות אחוזים מסכום הקנייה, ואף על פי שפורסם באתר האינטרנט לגבי מוצרים מסוימים שהם במחיר מבצע, הצרכן חויב עבורם במחיר מלא וגילה את הפער לרעתו רק אם טרח לבדוק את החשבונית המצורפת למוצרים בזמן קבלת המשלוח[25]. ב־17 בדצמבר 2013 הושגה פשרה בתביעה, ובה נקבע ש"שופרסל" תפצה את הלקוחות שיזמינו דרך האתר בסכומים שבין 10–25 ש"ח[26].
קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
 תמונות ומדיה בוויקישיתוף: שופרסל |
אתר האינטרנט הרשמי של שופרסל
שופרסל, ברשת החברתית פייסבוק
שופרסל, ברשת החברתית אינסטגרם
סרטונים בערוץ של שופרסל, באתר יוטיוב- שופרסל בע"מ, באתר הבורסה לניירות ערך בתל אביב
- שופרסל בע"מ, באתר "מאיה"
.svg){kind=icon}
- שופרסל בע"מ, באתר גלובס
- רוני בר־צורי, רשתות שיווק מזון בישראל: נתח מכירות, דיוקן הקונים והשוואה בינלאומית, משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה, ספטמבר 2007
חגיגות בפנים, אבל בחוץ, באתר ynet, 17 באפריל 2008, ובכלל זה כתבה מ"יומני כרמל" משנת 1958 על פתיחת הסניף הראשון של שופרסל- נורית קדוש, שופרסל חנכה מרכז לוגיסטי ב-420 מיליון שקל; מי ייפגע מהמהלך?, באתר כלכליסט, 23 בינואר 2017
- שלומית לן, כמה מרוויחים מעוף בשקל? ריאיון לא שגרתי עם יו"ר שופרסל, באתר גלובס, 19 בינואר 2018
עדי דברת-מזריץ, יקרה, רווחית ודורסנית: ביצת הזהב המפלצתית של שופרסל, באתר TheMarker, 14 בפברואר 2019- וילה פניאל/ בניין הסופרמרקט הראשון - תל אביב 100. האנציקלופדיה העירונית, באתר sites.google.com
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 1.2 1.3 1.4 שופרסל: נתונים כספיים באתר מאי"ה.
- ^ שני מוזס, שובה של ה"מפלצת": כך הפכה שופרסל לספקית המזון הרביעית בגודלה בישראל, באתר כלכליסט, 03 בפברואר 2018
- ^ המבנה הארגוני של הרשת, באתר הבית של שופרסל
ערן אזרן ועדי דברת־מזריץ, מנכ"ל שופרסל אפי רוזנהויז וריצ'י האנטר התפטרו, באתר TheMarker, 27 בנובמבר 2011 - ^ י. משולח, תורים ארוכים ומשמרות שוטרים בפתיחת ה"סופרמרקט" בתל־אביב, דבר, 29 באוגוסט 1958
- ^ הממשלה מוכנה לסייע ל"שופרסל", דבר, 11 באוגוסט 1964
- ^ שופרסל נגד סגירת חנויות בקיץ, מעריב, 15 ביוני 1965
- ^ גיל קליאן, מנכ"ל רשת אורגניק מרקט: "החיבור עם שופרסל יקפיץ אותנו מהר לרווח", באתר כלכליסט, 8 במאי 2011
- ^ שופרסל בע"מ, באתר הבורסה לניירות ערך בתל אביב, 14 בינואר 2013
- ^ יורם גביזון ועדי דברת־מזריץ, שופרסל לא מצליחה לבלום את הצניחה: תיפרד ממאות עובדים ומ־15 סניפים, באתר TheMarker, 11 ביוני 2014
- ^ יורם גביזון ועדי דברת־מזריץ, בכירי שופרסל על תוכנית ההתייעלות: "כולם מבינים שיש צרכן חדש", באתר TheMarker, 28 ביוני 2014
- ^ דיווח באתר מאי"ה.
- ^ נורית קדוש, בתגובה להוזלות של מגה בעיר: שופרסל תסב את רוב סניפי יש לפורמט שכונתי, באתר כלכליסט, 16 בדצמבר 2013
- ^ אילנית חיות, שופרסל תשיק תת־רשת חדשה למגזר החרדי, באתר גלובס, 25 ביוני 2012
- ^ 14.0 14.1 אילנית חיות, שופרסל מוחקת את תת־הרשת "שופרסל ביג", באתר גלובס, 20 בדצמבר 2010
- ^ 15.0 15.1 אילנית חיות, קיצוץ עמוק בשופרסל: נפרדה מ־365 עובדים, באתר גלובס, 20 במרץ 2012
- ^ חזי שטרנליכט, שופרסל רכשה את ניו פארם, באתר ישראל היום, 9 באפריל 2017
- ^ לירן דנש, תביעה נגד שופרסל: מטעה את הצרכנים, באתר nrg, 8 באוגוסט 2007
- ^ לירן דנש, רשת שופרסל נקנסה ב-40 אלף שקל, באתר nrg, 9 במאי 2007
- ^ 19.0 19.1 "בית משפט השלום בראשון לציון הרשיע אתמול את רשת שופרסל בגין הטעיית צרכנים וכן בשורה של חריגות בנוגע למחירי מוצרים וקנס אותה ב־450 אלף שקל", באתר משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה, 9 במרץ 2009
- ^ דיוור ישיר: פנייה אישית לאדם בהתבסס על השתייכותו לקבוצת אוכלוסין מסוימת
- ^ מירב קריסטל, הפרטיות שלנו זה לא תמיד העסק שלכם, באתר ynet, 4 ביוני 2011
- ^ שופרסל נקנסה ב־250 אלף ש', באתר ישראל היום, 14 בספטמבר 2011
- ^ תומר גנון, אפי רוזנהויז, מנכ"ל שופרסל לשעבר, נידון לחודשיים מאסר בפועל, באתר כלכליסט, 6 יולי 2014
- ^ שני מוזס, סוף להסדרי הבלעדיות של שופרסל במרכזים מסחריים ובקניונים, באתר גלובס, 30 ביולי 2018
- ^ בקשה לייצוגית ב־144 מיליון שקל נגד שופרסל בגין הטעיית צרכנים, באתר גלובס, 29 ביולי 2012
- ^ פשרה בין שופרסל ללקוחותיה, באתר גלובס, 22 בדצמבר 2013
 רשתות מרכולים בישראל
| |
|---|---|
|
| מניות מדד תל אביב 35 | |
|---|---|
|
