שוקו
שוקו הוא משקה מבוסס קקאו. צבעו חום, והוא מוגש חם או קר. לשם הכנת שוקו משתמשים לרוב באבקת קקאו, חלב ומים בפרופורציות שונות ובתוספת סוכר או ממתיק מלאכותי. ניתן להכין שוקו גם מתחליפי חלב צמחיים, כגון חלב סויה או חלב שקדים.
הכנה
לשם הכנת שוקו מאבקת קקאו יש להרתיח בסיר תערובת של חלב ומים או חלב בלבד. מוסיפים לתוכו אבקת קקאו וסוכר, ומביאים להמסה מלאה. אם משתמשים באבקת קקאו אינסטנט, המכילה מתחלבים, ונילין וסוכר, ניתן לערבב את האבקה בחלב קר או במים ללא צורך במרכיבים נוספים. כיום, במקום קקאו וסוכר משתמשות מסעדות רבות בשוקולד, לצורך הכנת שוקו סמיך. יש המשתמשים גם בקורנפלור ובשמנת. לעיתים אף מוסיפים לשוקו תוספי טעם, ובהם מרשמלו, ויסקי, אייריש קרים, קינמון, תמצית וניל וסירופ שוקולד.
היסטוריה
פולי הקקאו הובאו מאמריקה, שם הילידים שתו אותם כמשקה מר. הם האמינו כי המשקה מהווה אפרודיזיאק ומחזק את כוח הגברא. עם חזרתו של כריסטופר קולומבוס לספרד, הוא הביא איתו פולי קקאו למשקה. האירופאים במהרה הוסיפו למתכון חלב וסוכר, וכך השתרש המתכון המקובל כיום של שוקו מתוק.
בעברית מקור השם שוקו נובע מקיצור של השם "שוקולד".
השוקו בישראל
השוקו הוא משקה פופולרי בקרב ילדים ובני נוער בישראל, בעיקר בזכות טעמו המתוק. בעבר בקייטנות רבות הגישו לילדים שוקו ולחמנייה עם שוקולד כארוחת עשר. בישראל משווקות המחלבות (דוגמת תנובה ומחלבות יטבתה) שוקו קר מוכן בבקבוקי פלסטיק ובשקיות אישיות. כמו כן, משווקות חברות המזון אבקה דקה מאד להכנה מהירה של שוקו על ידי המסתה בחלב בלבד, ללא צורך בחימום.
מקורות
- Journal of the American Dietetic Association 2008;108:631-639.
- Metabolism Clinical and Experimental 2007;56:1699-1707.
- British Journal of Nutrition 2007;97:579–583.
- Journal of the American College of Nutrition 2000;19:S119-136.
- International Journal of Sport Nutrition and Exercise Metabolism 2006;16:78-91.
- British Journal of Nutrition 2007;98:173-80.
- The American Journal of Clinical Nutrition 2007;86:373-81.
קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
 ערך מילוני בוויקימילון: שוקו |
 תמונות ומדיה בוויקישיתוף: שוקו חם |
- רותי רוסו, אדון שוקו: מכינים שוקו חם, באתר nrg, 13 בפברואר 2012
