שזיף

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
גרסה מ־09:44, 31 בינואר 2018 מאת עידו (שיחה | תרומות) (יבוא מוויקיפדיה)
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
קריאת טבלת מיוןשזיף
Plums in tree.jpg
מיון מדעי
ממלכה: צומח
מערכה: בעלי פרחים
מחלקה: דו-פסיגיים
סדרה: ורדנאים
משפחה: ורדיים
סוג: פרונוס
תת־סוג: שזיף
שם מדעי
Wikispecies-logo.svg Prunus sect. Prunus

השזיף (שם מדעי: Prunus section Prunus) הוא תת-סוג של עץ נשיר ממשפחת הורדיים שפירותיו נאכלים טריים, מבושלים (להכנת קינוחים, לפתנים או ריבות), מיובשים, או ממוצים (לצורך הפקת מיץ).

מיון טקסונומי

פריחת עץ השזיף

בסוג פרונוס (Prunus) מבחינים במספר תתי סוגים: השזיף (תת-הסוג Prunus); השקד והאפרסק (תת-הסוג Amygdalus) והדובדבן (תת-הסוג Cerasus).

בערך זה נדון בתת-הסוג Prunus בלבד. בתת-סוג זה כלולים מספר מינים ותת-מינים, החשובים בהם הם השזיף האירופאי (Prunus domestica) שמוצאו ככל הנראה באסיה והשזיף היפני (Prunus salicina) שמוצאו ככל הנראה בסין ולא יפן.

בגינות נוי נעשה שימוש במין שזיף דובדבני - פיסרדי Prunus cerasifera (באנגלית Cherry plum), עץ בגודל בינוני עם עלים בצבע בורדו הבולט בצבעו המיוחד. נקרא שזיף דובדבני בגלל פירותיו הקטנים והאדומים בצורת דובדבן, הפירות אכילים, חמצמצים ומתאימים לעשיית ריבה.

המשמש (Prunus armeniaca) נמצא אף כמין תחת תת-הסוג Prunus. אף על פי שהוא נחשב בתרבות הפופולרית כפרי נפרד, יש קשר גנטי חזק בינו לבין השזיף המוכר לנו מבחינת הפריחה, אופי הפרי והגלעין. כדי להבחין בינו לבין השזיפים המוכרים, חילקו שוב את תת-הסוג Prunus לחלוקה פנימית עוד יותר: קבוצת המשמש, וקבוצת השזיף (Prunus> Subg. Prunus> Section Prunus).

תכונות

פירות השזיף מתוקים, עסיסיים ואכילים, וניתן לאכלם ישירות מן העץ, מיובשים או להכין מהם ריבות ושאר מאכלים, וכן למצותם במטרה להכין מיץ. ניתן להתסיס מיץ שזיפים וליצור יין שזיפים שלאחר זיקוק ניתן להפיק ממנו סוג של ברנדי הנקרא סליבוביץ'. בשזיפים מיובשים יש כמות גדולה של סיבים תזונתיים, ולכן משתמשים בפרי זה כדי לעזור לווסת פעילות מעיים. במיץ זה מכיל מספר נוגדי-חימצון ידועים שעשויים להאט הזדקנות.

פירות השזיף מופיעים במגוון רחב של גודל וצבע: צהוב, לבן, ירוק, אדום וסגול, ועם מגוון דומה בצבע קליפתם. ולחלקם מרקם פנימי יותר נוקשה מאחרים, השזיף האירופאי בדרך כלל מוצק יותר ומכיל יותר סוכרים מזה היפני.

עצי שזיף עשויים להגיע לגובה של 6 מטר ויותר וגובהם הממוצע הוא 4-5 מטרים. הפרחים בדרך כלל לבנים, אך צבעם יכול להיות גם ורוד או אדום ולהם חמישה עלי כותרת. ההאבקה מתבצעת בעזרת חרקים (בעיקר דבורים). הפריחה מתרחשת בדרך כלל באביב אך הדבר תלוי באקלים ובמין הספציפי. בעת עונת הפריחה עץ השזיף מתכסה בתפרחת, ובשנה טובה בערך 50% מהפרחים יופרו ויהפכו לשזיפים.

בישראל

המין היחיד של שזיף הגדל בר בישראל הוא שזיף הדב. מין נוסף שיכול לגדול בתנאי בעל הוא שזיף קראסי.

גלריית תמונות

ראו גם

קישורים חיצוניים

Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0