שחרור בעלי-החיים (ספר)

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
גרסה מ־22:51, 23 בדצמבר 2019 מאת אליצור (שיחה | תרומות) (ייבוא מוויקיפדיה העברית, ראה רשימת התורמים)
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


שגיאות פרמטריות בתבנית:ספר

פרמטרים ריקים [ מהדורה מדעית, מהדורה מוערת, מהדורה ראשונה, מהדורות נוספות ] לא מופיעים בהגדרת התבנית

פרמטרים [ שנת הוצאה, שנת הוצאה בעברית ] לא מופיעים בהגדרת התבנית

שחרור בעלי-החיים
Animal Liberation
Animal Liberation Book.jpg
מידע כללי
מאת פיטר סינגר
שפת המקור אנגלית
סוגה ספר עיון
הוצאה
מספר עמודים 336
הוצאה בעברית
הוצאה הוצאת אור עם
תרגום שמואל דורנר

שחרור בעלי־החיים הוא ספר עיון מאת הפילוסוף האוסטרלי פיטר סינגר, העוסק בזכויות בעלי חיים. הספר, שהתפרסם לראשונה ב-1975 ותורגם לעברית ב-1998 מהווה את אחד הפרסומים המשפיעים ביותר בנוגע למעמדן המוסרי של חיות.

אף על פי שסינגר הוא לא האדם הראשון שהתבטא בדבר מעמדם המוסרי של בעלי-חיים (סינגר עצמו אמר שהוא שמע על הרעיון מחבר שלו, ולא הגיע אליו בעצמו), הספר נחשב במידה רבה, בעיקר בתוך התנועה לזכויות בעלי-חיים, כמייסד הרעיון התפיסתי של זכויות בעלי חיים בצורתו המודרנית.

בספר טוען סינגר, בהתאם למסורת התועלתנית, שלא ניתן להצדיק פגיעה בזולת למען קידום האינטרס שלנו, כאשר הפגיעה היא קשה יותר מאשר האינטרס שאותו אנו באים לקדם. ואף על פי כן, בתרבות שלנו מקובל להצדיק פגיעה בבעלי חיים - גם כשמדובר בפגיעה קשה ביותר - לקידום כל אינטרס אנושי שהוא - גם כשמדובר באינטרס זניח ביותר. את הסיבה לכך תולה סינגר בסוגנות (speciesism) - מונח שנטבע על ידי פעיל זכויות בעלי-החיים ריצ'רד ריידר ופירושו אפליה על רקע מין ביולוגי. סינגר מותח ביקורת חריפה על הסוגנות, ומשווה אותה לגזענות וסקסיזם באומרו כי אפליה על בסיס שוני ביולוגי, אינה שונה מאפליה על בסיס צבע עור או מגדר, מפני שגם אלו וגם אלו אינן תכונות רלוונטיות להתחשבות מוסרית. לפי סינגר, התחשבות במישהו נובעת מיכולתו לחוש סבל, בכך בני אדם ובעלי-חיים אחרים שווים, ולכן ראויים להתחשבות דומה. סינגר מבקש להבהיר כי הוא אינו טוען שבעלי-חיים ראויים לזכויות זהות לשל בני אדם (לדוגמה, זכות בחירה), אלא כי הם ראויים ליחס שווה, על-פי הצרכים הספציפיים של כל אחד מהם.

בנוסף לפילוסופיה, מקדיש סינגר שני פרקים לפגיעה ממוסדת בבעלי-חיים על ידי בני אדם. פגיעה ממוסדת היא תופעה שנתמכת, ואף ממומנת על ידי החברה המערבית, וזאת בניגוד לפגיעה הנגרמת על ידי אנשים פרטיים בודדים ולא מקובלת בחברה המערבית כיום (למשל, התעללות בכלב). פרק אחד מתמקד במשקים מתועשים (בהם בני אדם "מייצרים" בעלי-חיים כמזון) ופרק שני בניסויים בבעלי חיים. סינגר מסביר שהחליט להתמקד בשני הנושאים הללו כי בהם בעלי-חיים נפגעים בצורה הכי קשה ובכמות הכי גדולה, ולא כי הן הפגיעות היחידות. הפתרון המיידי שסינגר מציע, בדומה להוגה טום ריגן, הוא מעבר לתזונה צמחית אשר לא כוללת מוצרים מן החי, שלפי סינגר כרוכים בגרימת סבל קשה לחיות, וכן הפסקת כל הניסויים בבעלי חיים.

ראו גם

  • כל יום הוא טרבלינקה - ספר עיון הטוען כי היחס לבעלי החיים בידי בני האדם שימש כהשראה, כמודל וכהצדקה למעשי אלימות או זוועה שבוצעו כנגד בני אדם.
  • דיאטת השלום העולמי - ספר עיון העוסק בקשר בין תזונת הפרט להלכות חייו והסביבה.

לקריאה נוספת

פיטר סינגר, מוסר הלכה למעשה, ירושלים: מאגנס, 2009.

קישורים חיצוניים

שחרור בעלי החיים, תקציר באתר אנונימוס

Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0