שימור עובדים
שימור עובדים מתייחס ליכולתו של ארגון להחזיק את עובדיו במקום העבודה בפרק זמן מסוים. שימור עובדים יכול להיות מיוצג על ידי נתון פשוט (לדוגמה, שיעור החזקה של 80% בדרך כלל מצביע על כך שארגון החזיק 80% מעובדיו בפרק זמן נתון). עם זאת, ישנם שרואים בו שימור עובדים כמתייחס למאמצים על ידי מעסיקים שמנסים לשמור על עובדים בכוח העבודה שלהם. במובן זה, שימור הופך את האסטרטגיות ולא את התוצאה. בסביבה עסקית.
מטרת המעסיקים היא בדרך כלל כדי להקטין תחלופת עובדים, עלויות הדרכה וכך להקטין את עלויות גיוס ואובדן של כשרון וידע ארגוני. על ידי יישום לקחים שהופקו ממעסיקי מושגי מפתח ארגוניים התנהגות יכולים לשפר את שיעורי החזקה ולהקטין את העלויות הכרוכות בתחלופה גבוהה. עם זאת, זה לא תמיד המקרה. מעסיקים יכולים לבקש "מחזור חיובי" לפיו הם שואפים לשמור רק עובדים שהם מחשיבים כבעלי ביצועים גבוהים.
שיטות לשימור עובדים
ישנם שיטות שונות שנועדו לשמר את העובדים.
- ליצור חיבור בין העובדים – שיטה זו גורמת לעובד לאהוב את מקום עבודתו.
- חשיבות העובד – שיטה זו יכולה לפעול במגוון רחב של פעולות: תלבושת מיוחדת לעובדים, שמות של תפקידים (סמנכ"ל, מנהל מחלקה וכו'), התחשבות בדעתם, ועוד. מאחר שהעובד מרגיש שהוא אדם חשוב הוא לא ירצה לעזוב את מקום העבודה.
- הרגשת שותפות – ברגע שהעובד מרגיש שהוא שותף למפעל, הוא ירצה בטובת המפעל ולא יעזוב אותו.
- הבטחה כספית בנקודות זמן מסוימות – כך העובד לא יעזוב את מקום עבודתו באמצע התקופה, דבר שיכול לגרום לא להפסד כספי.
