שירת הים

שירת הים
א אָז יָשִׁיר מֹשֶׁה וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת הַשִּׁירָה הַזֹּאת לַה' וַיֹּאמְרוּ לֵאמֹר אָשִׁירָה לַה' כִּי גָאֹה גָּאָה סוּס וְרֹכְבוֹ רָמָה בַיָּם. ב עָזִּי וְזִמְרָת יָ-הּ וַיְהִי לִי לִישׁוּעָה זֶה קלִי וְאַנְוֵהוּ אֱלֹקי אָבִי וַאֲרֹמְמֶנְהוּ. ג ה' אִישׁ מִלְחָמָה ה' שְׁמוֹ. ד מַרְכְּבֹת פַּרְעֹה וְחֵילוֹ יָרָה בַיָּם וּמִבְחַר שָׁלִשָׁיו טֻבְּעוּ בְיַם סוּף. ה תְּהֹמֹת יְכַסְיֻמוּ יָרְדוּ בִמְצוֹלֹת כְּמוֹ אָבֶן. ו יְמִינְךָ ה' נֶאְדָּרִי בַּכֹּחַ יְמִינְךָ ה' תִּרְעַץ אוֹיֵב. ז וּבְרֹב גְּאוֹנְךָ תַּהֲרֹס קָמֶיךָ תְּשַׁלַּח חֲרֹנְךָ יֹאכְלֵמוֹ כַּקַּשׁ. ח וּבְרוּחַ אַפֶּיךָ נֶעֶרְמוּ מַיִם נִצְּבוּ כְמוֹ נֵד נֹזְלִים קָפְאוּ תְהֹמֹת בְּלֶב יָם. ט אָמַר אוֹיֵב אֶרְדֹּף אַשִּׂיג אֲחַלֵּק שָׁלָל תִּמְלָאֵמוֹ נַפְשִׁי אָרִיק חַרְבִּי תּוֹרִישֵׁמוֹ יָדִי. י נָשַׁפְתָּ בְרוּחֲךָ כִּסָּמוֹ יָם צָלֲלוּ כַּעוֹפֶרֶת בְּמַיִם אַדִּירִים. יא מִי כָמֹכָה בָּאֵלִם ה' מִי כָּמֹכָה נֶאְדָּר בַּקֹּדֶשׁ נוֹרָא תְהִלֹּת עֹשֵׂה פֶלֶא. יב נָטִיתָ יְמִינְךָ תִּבְלָעֵמוֹ אָרֶץ. יג נָחִיתָ בְחַסְדְּךָ עַם זוּ גָּאָלְתָּ נֵהַלְתָּ בְעָזְּךָ אֶל נְוֵה קָדְשֶׁךָ. יד שָׁמְעוּ עַמִּים יִרְגָּזוּן חִיל אָחַז יֹשְׁבֵי פְּלָשֶׁת. טו אָז נִבְהֲלוּ אַלּוּפֵי אֱדוֹם אֵילֵי מוֹאָב יֹאחֲזֵמוֹ רָעַד נָמֹגוּ כֹּל יֹשְׁבֵי כְנָעַן. טז תִּפֹּל עֲלֵיהֶם אֵימָתָה וָפַחַד בִּגְדֹל זְרוֹעֲךָ יִדְּמוּ כָּאָבֶן עַד יַעֲבֹר עַמְּךָ ה' עַד יַעֲבֹר עַם זוּ קָנִיתָ. יז תְּבִאֵמוֹ וְתִטָּעֵמוֹ בְּהַר נַחֲלָתְךָ מָכוֹן לְשִׁבְתְּךָ פָּעַלְתָּ ה' מִקְּדָשׁ ה' כּוֹנְנוּ יָדֶיךָ. יח ה' יִמְלֹךְ לְעֹלָם וָעֶד. יט כִּי בָא סוּס פַּרְעֹה בְּרִכְבּוֹ וּבְפָרָשָׁיו בַּיָּם וַיָּשֶׁב ה' עֲלֵהֶם אֶת מֵי הַיָּם וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל הָלְכוּ בַיַּבָּשָׁה בְּתוֹךְ הַיָּם.

שִירַת הַיָּם היא אחת משלוש השירות שבתורה (האחרות הן שירת הבאר, ושירת האזינו). השירה נאמרה לאחר שים סוף נבקע לשניים, בני ישראל עברו בו והמצרים טבעו בו. שירת הים כתובה בספר התורה בצורה מיוחדת של שירה.

השירה נאמרת מדי יום בתפילת שחרית בסופם של פסוקי דזמרה. היא גם נקראת בציבור פעמיים בשנה: בשבת פרשת בשלח, החלה בסמוך לט"ו בשבט, ובשביעי של פסח. בקרב עדות שונות יש מנהגים של אמירת השירה בליל שביעי של פסח, ברוב עם.

תוכן השירה

השירה מופיעה בספר שמות (פרק ט"ו), והיא נאמרה על ידי משה ובני ישראל לאחר קריעת ים סוף, שבמהלכה חצו בני ישראל את הים שנבקע, ולאחריהם טבעו בו המצרים.

תוכן השירה הוא בעיקר הודיה לאלוקים על הנס שנעשה לעם ישראל בקריעת ים סוף וביציאת מצרים, והמשכה בסיפור העתיד לקרות בעת הכניסה לארץ ישראל ובניית המשכן ובית המקדש.

מבנה הטקסט

שירת הים בספר תורה

אריח על גבי לבנה

ערך מורחב – אריח על גבי לבנה

השירה כתובה בספר התורה באופן מיוחד, הנקרא בלשון חז"ל "אריח על גבי לבנה", כבניין העשוי מאריחים ולבנים, שאורכם אינו שווה, בניגוד ל"אריח על גבי אריח" בו כל שורה זהה לחברתה, כמו בניין הבנוי מאריחים שכולם זהים זה לזה באורכם. בכל שורה ישנו רווח אחד או שנים בין הפסקאות. כך:

לאמר [****] אשירה לה' כי גאה גאה [****] סוס

ורכבו רמה בים [*********] עזי וזמרת י-ה ויהי לי

לישועה [******] זה קלי ואנוהו [*********] אלקי

קריאת השירה ואמירתה

קטע מ"שירת הים", מהממצאים היחידים מתקופת הדממה, המאה ה-8 לספירה, מוצג בהיכל הספר, מוזיאון ישראל, ירושלים

השירה נמצאת בפרשת בשלח שבספר שמות, והשבת שבה קוראים אותה כחלק מפרשת השבוע נקראת גם "שבת שירה" על שמה. יש הנוהגים לקרוא אותה במנגינה מיוחדת, השונה מהקריאה הרגילה בתורה. בשבת זו מפטירים בקריאת שירת דבורה. שירת הים גם נקראת בשביעי של פסח, שבו אירעה קריעת ים סוף ואמירת השירה המקורית על ידי בני ישראל. הפטרת קריאה זו היא שירת דוד, בה מופיעים רמזים לקריעת ים סוף.

בליל שביעי של פסח נהגו בצפת בתקופת האר"י לומר את שירת הים באשמורת הבוקר, כסיום לסדר הלימוד שהונהג בלילה זה. כיום נוהגים בחלק מהקהילות להתכנס בבתי המדרש ולומר את שירת הים ביחד בחצות הלילה או מעט לפני כן. קהילות אחרות לא נהגו בכך. בחבלים ההרריים של לוב היה נהוג להתכנס כל הקהל, כולל התינוקות, ליד בית הכנסת כדי לומר את השירה, וכן נהוג היום במושבים עוזה ושלווה של יוצאי חבל ההר בלוב. יהודי תוניסיה נהגו להתפלל שחרית ומוסף על שפת הים, ובחזרה לבית הכנסת לקיים תהלוכה שבה שניים מהקהל מתחפשים למשה ואהרן, ובדרך שרים את שירת הים ופזמונים שונים.

מנהג הגר"א לומר את שירת הים בשחרית של שביעי של פסח פסוק אחר פסוק, החזן והקהל יחד.

בישראל מתקיימות חגיגות שירת הים על חוף הים בתל אביב ובמקומות שונים ברחבי הארץ. במיוחד תפסו את תשומת הלב חגיגות שירת הים שהתקיימו באילת ובסיני על חוף ים סוף (אם כי הסיפור אירע בשלוחה המערבית של ים סוף, מפרץ סואץ). בירושלים התקיימה החגיגה המרכזית בשכונת שערי חסד בביתו של הרב יעקב משה חרל"פ והחגיגות במקום זה נמשכו גם לאחר פטירתו של הרב חרל"פ.

אמירת השירה בתפילה

בגמרא מבואר, שירת הים נאמרה בשירת הלויים בשבת בעת הקרבת קורבן התמיד של בין הערביים.

על פי מנהג רומא, שירת הים נאמרת בכל יום בתוך פסוקי דזמרא, למעט בתשעה באב. החוקרים סוברים שמנהג זה ברומא משקף את מנהג ארץ ישראל מאז ימי חורבן הבית, והמנהג בבבל היה שלא לומר את שירת הים בתפילה. על פי כתב יד מימי הביניים, רבי משה בן קלונימוס הביא לאשכנז את המנהג לומר את שירת הים בכל יום בתפילה. המנהג יוחס על ידי הרוקח לרבי משה הזקן בן המאה ה-10. רבי יהודה בן ברזילי הברצלוני מביא בספר העתים את דבריו של רב נטרונאי גאון שבשתי הישיבות לא נהגו לומר שירת הים בתפילה, אולם בשאר בתי הכנסת בבבל נהגו לאומרו בכל השבתות ובכל המועדים, וכן ביום הכיפורים. הרמב"ם כתב כך: ”יש מקומות שנהגו בהן לקרות בכל יום אחר שמברכין ישתבח שירת הים”. כמו כן, בעתות מצוקה, חלק מיהודי תימן נהגו לשלש את הפסוק "תיפול עליהם" 3 פעמים.

עם הזמן המנהג לומר את שירת הים התפשט בתפוצות ישראל, וכיום הוא נכלל בסידור התפילה של כלל העדות, כשלאחריו מוסיפים פסוקים שונים. בתשעה באב יש נוהגים לומר תמורתה את שירת האזינו, שחלק נרחב ממנה עוסק בפורענות העתידה לבוא על עם ישראל אם יפרו את הברית עם ה', מה שאכן קרה והוביל לחורבן בית המקדש.

ראו גם

• שירת האזינו
• שירת דבורה
• שירת דוד

קישורים חיצוניים

שירת הים עם ביאור, באתר ויקיטקסט

• שמואל ישמח, אמירת 'שירת הים' ואמירת 'תיקון' בליל שביעי של פסח, בתוך: האוצר, גיליון יד, ניסן ה'תשע"ח, עמ' קלד.
• אביגדור שנאן, איך נשמעת שירת הים בארמית?, בתוך: ד"ר לאה מזור, על מקרא הוראה וחינוך
• רשימת מאמרים על שירת הים באתר רמב"י
• שירת הים, ב"אנציקלופדיה יהודית" באתר "דעת"
• שיעורים על שירת הים, באתר ישיבה
• הרב יאיר וייץ, שירת הים ושירת דבורה, באתר ישיבת הר ברכה
• קריאת "שירת הים" מתוך פרשת בשלח בטעם עליון באתר תורת אמ"ת