שירת ימי הביניים של יהדות ספרד
תבנית:שכתוב שירת ימי הביניים של יהדות ספרד היא שירה שנכתבה בעברית על ידי יהודים מספרד המוסלמית, אל-אנדלוס, בתקופת ח'ליפות קורדובה 912 עד 1031. יש המתייחסים לשירה כסוגה על פי מאפיינה הצורניים והתוכניים ולכן לא בהכרח שנכתבה במסגרת הזמנים המוזכרת, כמו כן לא הייתה מוגבלת לערי אנדלוסיה וזרחה ברחבי העולם המוסלמי, באיטליה ובצרפת. לשירים שנכתבו בתקופה זו מאפיינים כללים במבנה ובנושאים. מקובל שנושאי השירה נחלקים לשירת הקודש ולשירת החול כאשר שירת הקודש עוסקת באל ובדת וכיום מהווה חלק ממחזור התפילה בבית הכנסת ושירת החול עוסקת במגוון רחב של נושאים מחיי השגרה וההגות.
שיריהם של משוררי ספרד זכו ללחנים רבים בכל תפוצות ישראל לאורך השנים וגם בתקופה המודרנית. ייחודה של שירה זו, שחוברה על ידי מי שעברית לא הייתה שפת אמם אלא בגדר לשון קודש ותפילה ובשגרתם דיברו ופעלו בערבית, כמו כן שורשיה הצורניים בשירה הערבית ואילו נושאיה ומושאיה מן ההווי של אותם משוררים כיהודים החיים בגולה. כמו כן ראוי לציין כי שירת ספרד העברית לא פרחה על לוח חלק אלא נטועה בהתפתחות כלכלית ותרבותית שראשיתה במיסוד ישיבות התלמוד באנדלוסיה ואיתה העלאה תקדימית על הכתב של מחקר השפה העברית, ייסוד הדקדוק העברי, ולמשורריה תפיסה אסתטית שהייתה ריאקציונרית באופייה לשירה העברית שקדמה להם, המכונה גם שירת הפיוט הארצישראלי בעוד זה דגל בלשון חז"ל השטופה דרש ואלגוריה על חשבון הדיוק הלשוני והצורני השירה החדשה ביקשה לשוב ליסודות העברית במקרא, זניחת התואר "פיוט" שמקורו במילה היוונית "פואטיקה" לטובת התארים "שיר" ”אשורר שיר במלחמה ערוכה”, רבי אברהם אבן עזרא ו"חידה" ”לשוני חוד חידה”, ורבי שלמה אבן גבירול, הם דוגמה לשיבה אל המקרא, אם כי לא מתוך ניכור להשפעה זרה ואף ניתן למצוא דוגמאות לשזירת השפה הערבית בשירה העברית לכדי שירה מעורבת, ייתכן מתוך תפיסה לשונית שלשפות אלה קירבה או מקור משותף (ראו אברהם אבן עזרא).
נושאי השירים הנפוצים
- שירת קודש: יצירה ליטורגית שברבות השנים ההשתלבה בתפילה בבית הכנסת. השירים עוסקים בנושאים הקשורים לאל ולדת היהודית, לחגיה ולמועדיה. שירי הקודש נאספו על פי המקור הליטורגי שלהם, במקום בו הם אמורים להשתלב בתפילה - בסידורים ובמחזורים.
- שירת החול:
- שיר יין - שירים המתארים את המשתה החצרני (המג'ליס) ועוסקים בדרך כלל במוזג, במסובים, באווירה, ביין ובצבעו. לשירים מסוג זה היה מבנה קבוע שהושאל מן השירה הערבית הקלאסית.
- שיר שבח - מטרתו להלל את הפטרון של המשורר המאופיין כחכם, ישר, נדיב, בעל ייחוס ונישא מעם. שירים אלו נחשבים קבועים במבניהם ובשפתם.
- שיר תלונה – מפרט את התלונה, בדרך כלל אודות בדידות, מחלה, בגידה בחברים ועוד.
- שיר טבע – מתאר את הטבע ובדרך כלל מתאר טבע מלאכותי, ולא טבע פראי.
- שיר הגות
- שיר חשק
- שיר חתונה
שירי חול נאספו בספרי שירה (דיואנים) על פי המשוררים.
המבנים הנפוצים
- התבנית הקלאסית: בתיה (= שורותיה) מסודרים בזה אחר זה, והיא בעלת חרוז מבריח אחיד לאורך כל השיר.
- קצידה (לשירים בעלי מגמה): שירים בתבנית זו הם ארוכים ומתאפיינים במבנה מורכב. ראשית ישנו מבוא בעל אופי מגוון, שממנו המשורר נחלץ בבית מעבר לגוף השיר, שמוקדש לאדם מסוים כשיר שבח או ידידות. משקל אחיד וחרוז אחיד לאורך כל השיר.
- שיר אזור: תבנית סטרופית (בנויה מחרוזות), שבה כל אחת מהסטרופות מחולקת ל'ענף' ו'אזור'. הענף הוא היחידה הפותחת את הסטרופה והוא בעל כמה בתים (= שורות). האזור הוא היחידה הסוגרת את הסטרופה והוא בעל בית אחד. החריזה בתוך כל ענף זהה, אך שונה מהענפים האחרים. החריזה של בתי האזור חוזרת על עצמה לאורך כל השיר, ונגזרת מהכרג'ה (= "יציאה", סיומת של שיר האזור בערבית הכתובה בעברית) שבסופו. לעיתים יש אזור "מדריך" לפני הסטרופה הראשונה.
- שיר מעין אזורי: החריזה של האזורים אינה מושלמת, ולכן מגייסים את האזור הראשון וחוזרים על כולו או על חלקו לאחר כל אחד מהאזורים האחרים.
- קטעה / קטועה / פסוקה: שיר קצר מאוד, עד 10 בתים (בית = שורה).
שיטות שקילה
מושגים
- תקבולות לסוגיהן (כגון: תקבולת מוצלבת ).
- שיבוץ – שימוש בפסוק או במליצה מקראית כלשונם. שימושי לאִזכור תרבותי.
- תפארת הפתיחה – צריכה למלא 5 תנאים:
- סגנון ברור ומילים קלות להבנה.
- הבית הראשון צריך להיות עצמאי מבחינה רעיונית ולא תלוי בבית הבא.
- שני חלקי הבית הִנם יחידות נפרדות כשרעיון הדלת אינו נמשך לסוגר, אבל יש ביניהם קשר של תקבולת רעיונית או ביאור.
- הבית הראשון צריך לרמוז לעניין כל השיר.
- הדלת והסוגר צריכים להתאים זה לזה במשקל ובחרוז.
- תפארת החתימה
- איזון – שכלול צורני שבו מספר מילים זהה בדלת ובסוגר.
- רימוץ – מספר עיצורים (אותיות) שווה בדלת ובסוגר.
- צימודים – דמיון בצליל ושוני במשמעות.
- צימוד שלם – אותה מילה בשתי משמעויות שונות : מה תפחדי נפשי ומה תגורי (לפחד) / שכני וגורי באשר תגורי (לשכון).
- צימוד שונה אות – אות אחת שונה בין 2 המילים: פרח – סרח, הורה – מורה, שלום – חלום, הנחה – אנחה.
- צימוד שונה תנועה – אותן אותיות אך ניקוד שונה: בינות – בנות, ערבה – ערבה.
- צימוד הפוך – ירדן – נרדי – נדרי.
- צימוד גזרי – נגזרת מאותו שורש: "נעורים כנעורת ננערו". אותו שורש במשמעויות שונות לגמרי.
- צימוד מורכב – מורכב משתי מילים: אהליבמה – אהלי במה.
- צימוד נוסף – במילה השנייה נוספת אות: סיס – עסיס.
- צימוד נפחת – במילה השנייה יורדת אות: נאסר – סר.
- אקרוסטיכון – סידור מיוחד של אותיות או צירופי אותיות בראשי הבתים. סוגי אקרוסטיכונים:
- א"ב
- א"ב הפוך
- שם היוצר
- חריזה - 3 סוגי חריזה מקובלים:
- חרוז עובר – עיצור והתנועה שלפניו: אבד – מחמד
- חרוז ראוי – 2 עיצורים והתנועה שביניהם: לשמר - יגמר
- משובח – 3 עיצורים והתנועות שביניהם: דברים – גברים
- חרוז מבריח - חרוז באחד משלושת הסוגים הללו, הנמצא בסוף כל בית ו"מבריח" (מלשון בריח - מנעול) את סופי השורות.
- משקל – סדר קבוע של תנועות ויתדות.
- ניגודים-סתירה, הבדל- דוגמה: חם - קר
- נרדפות- מילים שונות בעלות אותה משמעות, דוגמה: חמה - שמש
- חזרה - מילה או ביטוי החוזרת או חוזרים במהלך השיר, לדוגמה "שלום לך דודי...שלום לך מאת".
- כינוי - שם חיבה לדבר, דוגמה: צור - הקב"ה
- דימוי- אלגוריה ומטאפורה, השוואה בין שני דברים שונים שיש להם מכנה משותף, לעיתים באופן מוסגר "אדמה ל" או על ידי שימוש בצירוף כ או במילה כמו. דוגמה: כמו רימון"
- שאלה רטורית- שאלה ששואלים בלי לצפות באמת לתשובה.
משוררים ידועים
עם הבולטים במשוררי תקופה זו נמנים (לפי שנת לידתם):
- דונש בן לברט
- יצחק אבן מר שאול
- רבי שמואל הנגיד
- רבי שלמה אבן גבירול
- לוי אבן אלתבאן
- רבי יצחק אבן גיאת
- משה אבן עזרא
- רבי יהודה הלוי
- יוסף אבן צדיק
- רבי אברהם אבן עזרא
- יהודה אלחריזי
ראו גם
לקריאה נוספת
- רינה צדקה, ראה שמש - ספר לימוד לשירה העברית בימי הביניים, הוצאת רכס, 1988.
- אנתולוגיה-פואטיקה-דרבנן, מבחר כתבים על תורת השיר (ליקט: יהודה ויזן), דחק - כתב עת לספרות טובה, כרך ז', 2016.
קישורים חיצוניים
- עזרא פליישר, הרהורים בדבר אופייה של שירת-ישראל בספרד, פעמים 2, קיץ 1979
- עזרא פליישר, למהותה של שירת החול העברית בספרד, פעמים 59, אביב תשנ"ד
- שולמית אליצור, לגלגולי החידתיות בפיוט המזרחי – מראשיתו עד המאה הי"ב, פעמים 59, אביב תשנ"ד
- חיים ברודי, קרל אלברכט, Die neuhebräische Dichterschule der spanisch-arabischen Epoche, לייפציג 1905.